במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021 חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות אשר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מלבד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים הן נשים, כמו גם כמה מהם מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. ברבעון הראשון של השנה חלה עלייה בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, אחרי שבשנה שעברה נרשם לראשונה ירידה בנתון זה.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך בשנה שעברה ירד המספר לכ-16.9% בלבד. ברבעון הראשון של 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-20.5% מכלל הדוברים הערבים היו נשים.

על אף העלייה, נשים ערביות עדיין סובלות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-37,300 דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 ברבעון הראשון של 2021, רק 309 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.8% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

חלוקה לפי כלי תקשורת מציבה את גלי-צה"ל במקום הראשון. כ-22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתחנה היו נשים. תוצאה זו יש לזקוף בין היתר לזכות "נכון להבוקר". התוכנית, בהגשת ישי שנרב ובעריכת ישי הולנדר, סיימה את הרבעון הראשון במקום השלישי בטבלת התוכניות עם שיעור ייצוג של 9.1%, כש-52% מכלל הדוברים שהופיעו בה היו נשים.

בכאן 11 ורשת 13 21% מהדוברים הערבים היו נשים, אולם יש לקחת בחשבון כי בעוד כאן 11 הגיע לשיעור ייצוג גבוה יחסית ברבעון הראשון (5.5%), רשת 13 סיימה את הרבעון במקום האחרון (3%). מבין התוכניות המרכזיות בשני הערוצים האלה בלטו לטובה בהקשר המגדרי "המטה המרכזי" של רשת 13, בהגשת אילה חסון ובעריכת הדס ריבק, עם 45% נשים מתוך כלל הדוברים הערבים, ו"עצם העניין" של כאן 11, בהגשת קלמן ליבסקינד ובעריכת עמית וינטר, עם 27% נשים. בקשת 12 רק 20% מהדוברים הערבים היו נשים ובכאן ב' רק 19% מהדוברים הערבים היו נשים.

האשה ערבייה שזכתה להשמיע את קולה יותר מכל אחרת ברבעון הראשון של 2021 היא ח"כ עאידה תומא-סלימאן, שהופיעה 34 פעמים. אחריה העיתונאית פרידה ג'אבר-בראנסי, העורכת הראשית של עיתון "פנורמה" ואתר "פאנט", עם 21 הופעות בתקשורת. ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי, שהצטרפה השנה לכנסת מטעם מפלגת מרצ, הופיעה 16 פעמים ואילו סונדוס אלחות, מורה לערבית, הופיעה 12 פעמים לאורך הרבעון.

מדד המומחים

מאפיין נוסף של הדוברים הערבים שנלקח בחשבון במדד הייצוג הוא ההקשר של הראיון. האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

כאן דווקא נרשמה ירידה ברבעון הראשון של השנה, ושיעור המומחים מבין הדוברים הערבים עמד על 17% בלבד, דומה לשיעור בשנה הראשונה של המדד.

לדברי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הירידה בשיעור המומחים עשויה לנבוע מדעיכה מסוימת בשיח הקורונה, שבחציון השני של 2020 התמקד לפרקים ביישובים ערבים. אמנם איימן סייף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, הוביל את רשימת המומחים ברבעון עם 28 הופעות; ואמנם פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה הופיע בעצמו 21 פעמים, אולם במבט כולל ניכרת ירידה במספר המומחים שהוזמנו לדבר על תחום הבריאות. 119 ברבעון הנוכחי לעומת 164 ברבעון הקודם.

ברשימת המומחים הפופולריים, אחרי סייף וברהום, מופיעים ג'אבר בראנסי, שכאמור הופיעה 21 פעמים לאורך הרבעון, ואיש היי-טק עפיף אבו-מוך, שאף הוא הופיע 20 פעמים ברבעון.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי כאן ב' מובילה את טבלת המומחים. 22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של התחנה עשו זאת כמומחים. ניתן לזקוף נתון זה בין היתר לזכות תוכניות "שלי וגואטה" ו"סדר יום", שהקפידו לשלב מומחים ערבים רבים. 43% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"שלי וגואטה", בהגשת שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי, היו מומחים. 40% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"סדר יום" בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד, היו מומחים.

הנתון הבולט בהקשר זה הוא של "המטה המרכזי" ברשת 13, שם 55% מכלל הדוברים הערבים היו מומחים. כפי שנכתב כאן בידיעה נפרדת, "המטה המרכזי" קפצה ברבעון הראשון של השנה משיעור ייצוג של 2% בלבד בשנת 2020 ל-5.7% ברבעון הראשון של 2021. העובדה כי במקביל הציגה גם שיעור גבוה של נשים ומומחים רק מדגישה את ההישג.

ההקשר הפוליטי בלט ברבעון הראשון של 2021, על רקע הבחירות לכנסת. 40% מכלל האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים שודרו בהקשר זה. בדיקת המרואיינים הבולטים מדגישה זאת. ארבעת הדוברים הערבים עם מספר ההופעות הגדול ביותר הם חברי-כנסת: מנסור עבאס (93 הופעות), אחמד טיבי (71 הופעות), איימן עודה (42 הופעות) ועאידה תומא-סלימאן (34 הופעות). רק במקום החמישי ברשימת הדוברים הפופולריים נמצא נציג לסוגיית מגיפת הקורונה - איימן סייף, פרויקטור הקורונה של החברה הערבית בישראל.

31% מהאייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים ברבעון הראשון שודרו בהקשר אזרחי, רבים מהם סביב מגיפת הקורונה. 29% מהאייטמים שודרו בהקשר של פשיעה ופלילים, על רקע תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי ההקשר האזרחי בלט בקשת 12 (36%), ההקשר הפוליטי בלט בגלי-צה"ל (49%) ואילו הקשר הפשיעה והפלילים בלט בכאן ב' (35%).

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​