​העיתונות הכלכלית בישראל סיקרה באופן נרחב ובצורה עניינית ואוהדת יחסית את "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית" של ממשלת ישראל, אולם בין כלי התקשורת השונים ניכרו הבדלים של ממש, כך עולה מבדיקת מדד הייצוג. "תוכנית חיסכון" של חדשות 12, הבמה התקשורתית הבולטת והפופולרית ביותר לחדשות כלכלה, התעלמה לחלוטין מהענקת תקציב העתק לחברה הערבית לאורך כל תקופת הבדיקה.

מהבדיקה עולה עוד כי בעיתונות המודפסת סיקרו את התוכנית הכלכלית לחברה הערבית בהיקף גדול בהרבה מאשר בתוכניות הכלכלה הבולטות ברדיו ובטלוויזיה, בין היתר הודות לכך שהיקף הסיקור הכלכלי בעיתונות המודפסת גדול לאין שיעור מהקיף הסיקור הכלכלי במדיה המשודרת. עם זאת, גם בתוך העיתונות המודפסת בלט פער בין "דה מרקר" ו"גלובס", שעסקו בנושא לא מעט ובאופן אוהד, לבין "כלכליסט", שהיקף הסיקור שלו את התוכנית היה נמוך בהרבה.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי-אופוק, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

במסגרת הבדיקה הנוכחית נבדקו כל האייטמים מתחילת חודש אוגוסט 2021 ועד ל-10 בנובמבר שעסקו בתוכנית הכלכלית לחברה הערבית, תוכנית חומש בעלות של כ-30 מיליארד שקל, שיזמה ואישרה ממשלת בנט-לפיד (התוכנית אושרה על ידי הממשלה ב-24.10). מלבד שלושת עיתוני הדפוס המוקדשים לכלכלה, הבדיקה כללה גם את תוכניות הרדיו "איפה הכסף" של רדיו 103FM, "צבע הכסף" של כאן רשת ב' ו"התוכנית הכלכלית" של גלי-צה"ל ואת תוכניות הטלווזייה "תוכנית חיסכון" של חדשות 12, "משחקי הכיס" של כאן 11 ו"המדד" של ערוץ כנסת.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה איתרו בתקופת הבדיקה 75 אייטמים רלוונטיים, כשב-62% מהם היתה העמקה וירידה לפרטי התוכנית. ב-70% מכלל האייטמים העמדה שהובעה היא כי מדובר בהשקעה מוצדקת (ובכחמישית מהאייטמים נטען כי התקציב של התוכנית אינו מספק). ב-25% מהאייטמים הדיווח היה אינפורמטיבי ורק ב-5% מהאייטמים הובעה עמדה לפיה מדובר בנטל על התקציב.

חלוקה לפי זהות הדוברים מעלה כי בסך הכל הופיעו 52 דוברים באייטמים על התוכנית הכלכלית, 28 יהודים ו-24 ערבים. בשתי הקבוצות בלטו הפוליטיקאים, אם כי בין הדוברים הערבים נמצאו גם שני פעילים חברתיים שקיבלו הזדמנות להביע דעתם: סאמר סויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שקיבל ביטוי בידיעה ב"כלכליסט" והנאדי שאער, פעילה חברתית תושבת באר-שבע, שפרסמה מאמר ב"גלובס".

בולטות הפוליטיקאים מבין הדוברים באייטמים מצערת במיוחד. דווקא בנושאים כלכליים ראוי היה לעשות מאמץ להביא את קולותיהם של מומחים שיכולים לתת הסברים והקשרים לסעיפי התוכנית, בלא תלות במחנה הפוליטי אליו הם שייכים. תחת זאת, נתוני הבדיקה העלו כי מתוך 28 דוברים יהודים באייטמים 20 היו פוליטיקאים, ומתוך 24 דוברים ערבים באייטמים 13 היו פוליטיקאים.

שני הדוברים הבולטים בכלל האייטמים היו השרה לשוויון חברתי מירב כהן, שהופיעה ב-11 אייטמים שונים, וח"כ מנסור עבאס, שהופיע בתשעה אייטמים. אחריהם בטבלת ההופעות באייטמים על התוכנית הכלכלית מופיע ראש הממשלה לשעבר ח"כ בנימין נתניהו, שהשתתף בחמישה אייטמים על התוכנית הכלכלית לחברה הערבית.

באופן טבעי, הן השרה כהן והן ח"כ עבאס הביעו בכל הראיונות עמם את העמדה כי התוכנית הכלכלית היא השקעה מוצדקת (למעט הופעה אחת של ח"כ עבאס שהיתה אינפורמטיבית בלבד). לעומתם טען ח"כ נתניהו בכל חמשת הופעותיו כי התוכנית הכלכלית היא נטל על תקציב המדינה. ההופעות של נתניהו, יש לציין, היו כולם ציטוטים של עמדתו בידיעות שפורסמו ב"גלובס" וב"דה מרקר", ידיעות שהתעמתו עם טענותיו בדבר הנטל על התקציב.

השוואה בין כלי התקשורת השונים מעלה כי ב"דה מרקר" (עורכת: סיון קלינגבייל) ו"גלובס" (עורכת: נעמה סיקולר) פורסמו 24 אייטמים על התוכנית, ואילו ב"כלכליסט" (עורכת: גלית חמי) רק 15.

זאת ועוד, לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, ב"דה מרקר" ו"גלובס" ניתן במרבית המקרים סיקור מעמיק לתוכנית החומש ואילו ב"כלכליסט" ניתן בעיקר סיקור שטחי.

בחברת מחקרי המדיה הבחינו בין אייטמים שבהם הייתה העמקה וירידה לפרטים לבין אייטמים שכללו אמירה גנרית על התקציב הייעודי לחברה הערבית, והגיעו למסקנה כי ב-17 מתוך 24 האייטמים שפורסמו ב"דה מרקר" הסיקור היה מעמיק, לעומת שבעה אייטמים שהתאפיינו בסיקור שטחי. ב"גלובס" היתה תמונה דומה, כשב-14 מתוך 24 אייטמים שפורסמו ב"גלובס" הסיקור היה מעמיק לעומת 10 שהתאפיינו בסיקור שטחי. ב"כלכליסט", לעומת זאת, רק שבעה אייטמים מתוך 15 התאפיינו בסיקור מעמיק ואילו שמונה התאפיינו בסיקור שטחי.

ב"כלכליסט", אם כן, לא רק שסיקרו פחות את התוכנית הכלכלית לחברה הערבית, אלא גם עשו זאת באופן שטחי יותר. הנתונים הללו הולמים בדיקה קודמת של מדד הייצוג את סיקור החברה הערבית בעיתונות הכלכלית בישראל. הבדיקה, שנערכה בחודשים מרץ-אפריל 2020, העלתה כי "דה מרקר" הקדיש לחברה הערבית את תשומת הלב הגדולה ביותר, כשאחריו "גלובס" ובמקום האחרון "כלכליסט".

מבחינת עמדת מערכות העיתונים ניכרה התמיכה של "דה מרקר" בתוכנית הכלכלית (לצורך בדיקה זו נבחנה העמדה בדיווח או הפרשנות של הכתב, ללא התייחסות לגורמים המצוטטים בידיעה). ב-14 אייטמים מתוך 24 שפורסמו ב"דה מרקר" הובעה עמדה לפיה התוכנית הכלכלית לחברה הערבית היא השקעה מוצדקת. ב"גלובס" פורסמו שמונה אייטמים מתוך 24 שבהם הובעה עמדה מערכתית לפיה ההשקעה היא מוצדקת ואילו ב"כלכליסט" שישה מתוך 15 אייטמים כללו עמדת מערכתית לפיה ההשקעה מוצדקת.

בתוכניות הרדיו והטלוויזיה המוקדשות לכלכלה כמעט ולא סיקרו את התוכנית הכלכלית לחברה הערבית, ובכל זאת בלטה לרעה "תוכנית חיסכון" של חדשות 12, בהגשת קרן מרציאנו וגדעון אוקו, המשודרת בערוץ קשת 12.

תוכנית זו, הנצפית ביותר מבין תוכניות הכלכלה ובפער ניכר, לא הקדישה ולו אייטם אחד לתוכנית הכלכלית לחברה הערבית בתקופת הבדיקה. נתון עגום זה הולם את נתוני הייצוג הכלליים של "תוכנית חיסכון", לפיהם היא מדירה דרך קבע את החברה הערבית באופן כמעט מוחלט. לשם השוואה, ב"משחקי הכיס" של כאן 11, בהגשת שאול אמסטרדמסקי, שודרו ארבעה אייטמים על התוכנית הכלכלית בתקופת הבדיקה (עם דובר אחד יהודי ודובר אחד ערבי), ואילו בתוכנית "המדד" של ערוץ כנסת, בהגשת רועי כ"ץ, שודרו שני אייטמים (עם דובר אחד ערבי).

עם זאת, חשוב לציין כי בשונה מ"תוכנית חיסכון", "משחקי הכיס" ויתר תוכניות הכלכלה במדיה המשודרת שנכללו בבדיקה, "המדד" של ערוץ הכנסת אינה תוכנית יומית אלא מגזין המשודר אחת לשבוע, כך שההשוואה המספרית אינה עושה עמו צדק. בנוסף, אחת משתי התוכניות של "המדד" שבהן התייחסו לתוכנית הכלכלית לחברה הערבית הוקדשה כולה לנושא.

גם בתוכניות הרדיו הכלכליות כמעט ולא התייחסו לתוכנית החומש לחברה הערבית. "איפה הכסף" של 103FM, בהגשת ענת דוידוב, שידרה ארבעה אייטמים על התוכנית הכלכלית לחברה הערבית (עם שני דוברים יהודים ודובר ערבי אחד). ב"התוכנית הכלכלית" של גל"צ, בהגשת עידן קוולר, שודרו רק שני אייטמים על התוכנית (עם דובר יהודי אחד ודובר ערבי אחד).

לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה, רק 11% בממוצע מהאייטמים של "איפה הכסף" ו-13% מהאייטמים של "התוכנית הכלכלית" התייחסו ישירות לתוכנית הכלכלית. במילים אחרות, לא רק ששתי התוכניות הכלכליות מיעטו לעסוק בנושא, גם באייטמים שבהם הוזכרה התוכנית הכלכלית לחברה הערבית, היא נותרה בשוליים.

מבחינת עמדת המערכת במדיה המשודרת, ב"משחקי הכיס" של כאן 11 ו"המדד" של ערוץ הכנסת לא ניכרה עמדה חיובית או שלילית, אלא דיווחים אינפורמטיביים. "איפה הכסף" של 103FM היתה היחידה שבה זוהתה גם עמדת מערכת לפיה התוכנית הכלכלית לחברה הערבית היא נטל על תקציב המדינה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​