לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

למרות ירידה קלה, שיעור הייצוג של החברה הערבית במדיה המשודרת המרכזית בישראל נותר גבוה בהשוואה לשנים האחרונות, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. ברבעון השלישי של 2021 שיעור הייצוג עמד על 4%, מעט נמוך יותר מאשר בשני הרבעונים שקדמו לו, ואשר קבעו שיאים חדשים של ייצוג מאז תחילת המדידות ב-2016. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

ברבעון השלישי של 2021 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של המדיה המשודרת המרכזית בישראל כ-1,150 דוברים ערבים. זוהי ירידה במספר האבסולוטי של הדוברים בהשוואה לרבעונים הקודמים, אולם חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי יש לקחת בחשבון שבחודש ספטמבר בוטלו תוכניות רבות בשל החגים ומשום כך שיעור הייצוג נותר גבוה באופן משמעותי מהממוצע לאורך השנים, העומד על 3.6%.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

הנתון המשוקלל לשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 עומד כאמור על 4%, יותר מכל נתון שנתי מאז החלו המדידות של מדד הייצוג. יחד עם זאת, גם נתון זה עדיין רחוק מלייצג כראוי חברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

בין הנושאים שעמדו במוקד סדר היום הכללי בתקשורת במהלך הרבעון, ותרמו לשיעור הייצוג הגבוה יחסית של החברה הערבית, ניתן למנות את מגפת הקורונה (עם הופעות רבות של הפרויקטור פרופ' סלמאן זרקא), האלימות בחברה הערבית (כולל סיקור ראשוני למחאות ולהפגנות בגנות הפשיעה המשתוללת) ואולימפיאדת טוקיו (במסגרת המשחקים הפראלימפיים זכה השחיין איאד שלבי בשתי מדליות זהב).

מבט על הרבעונים האחרונים מראה עלייה של ממש, שהחלה ברבעון השני של 2020 והמשיכה עד לרבעון השני של 2021. הנושא המרכזי שברקע העלייה בשיעור הייצוג הן התהפוכות הפוליטיות שהובילו לקואליציה בהשתתפות מפלגת רע"מ.

ברבעון האחרון, לאחר התבססות הממשלה החדשה, אמנם חלה ירידה בשיעור הייצוג אולם הוא עדיין גבוה יותר מאשר בכל אחד מהרבעונים של השנה שעברה.

בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית נרשמה עלייה גם בשיעור הממוצע של הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות של גופי השידור הנכללים במדד.

כמו בשנים קודמות, גם השנה מקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. בשנת 2016 עמד על 3.9%, בשנת 2017 עמד על 4.4%, בשנת 2018 עמד על 4.6%, בשנת 2019 עמד על 4.1% ואילו בשנת 2020 עמד על 4%. בשלושת הרבעונים הראשונים של של 2021, לעומת זאת, הגיע שיעור הייצוג הממוצע של החברה הערבית בתוכניות המובילות ל-5%.

מבט רבעוני על התוכניות המרכזיות בישראל מעלה כי החל ברבעון הראשון של 2020 חלה עלייה, שהגיעה לשיא ברבעון הראשון של השנה, ומאז חלה ירידה. מעניין לציין כי בעוד שנתוני כלל התוכניות נותרו גם ברבעון האחרון גבוהים ביחס לנתוני הרבעון המקביל מהשנה שעברה, נתוני התוכניות המובילות ירדו במידה ניכרת לשיעור נמוך יותר מזה ברבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה על נתוני הרבעון האחרון לפי גופי שידור בולט גם הפעם היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני גלי-צה"ל ושני הערוצים המסחריים. בעוד שני הערוצים של התאגיד הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, תחנת גל"צ ושני ערוצי הטלוויזיה המסחריים הציגו שיעור ייצוג נמוך מהממוצע. גם הפעם את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת בראש ובראשונה לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.

נתון בולט נוסף הוא העלייה בשיעור הייצוג של גל"צ לעומת ירידה בכל יתר גופי השידור. תחנת השידור הצבאית החליפה לאחרונה מפקד: את שמעון אלקבץ שפרש באוגוסט החליפה גלית אלטשטיין, כממלאת מקום.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 4.8%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', ירידה קלה לעומת החציון הראשון של השנה אך עלייה לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2020. אחריו, עם 4.6%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, שסיים את 2020 עם 4.2%.

אחריהם מפתיעה תחנת הרדיו הצבאי גלי-צה"ל. את שנת 2020 סיימה גל"צ עם שיעור ייצוג נמוך במיוחד: ממוצע של 2.4%. את החציון הראשון של השנה סיימה עם שיעור ייצוג של 3.3% ואילו בשלושת החודשים האחרונים רשמה שיעור ייצוג של 3.5%.

לעומתה, שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים רשמו ירידה ברבעון השלישי. קשת 12 סיימה עם 2.8% בלבד לעומת 3.9% בחציון הראשון של השנה. רשת 13 סיימה את הרבעון השלישי עם 2.7% בלבד לעומת 3.4% בחציון הראשון של השנה. עדיין, יש לציין, שני הערוצים סיימו את הרבעון השלישי בנתון גבוה יותר לעומת הממוצע של שנת 2020.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי חלק מהצניחה בנתוני קשת נובעת, למרבה האירוניה, דווקא מצירופו של העיתונאי מוחמד מג'אדלה למערכת כפרשן מן המניין. מג'אדלה, שהרבה להופיע לאורך כל השנה בתוכניות חדשות 12, הפך ברבעון האחרון לחבר מערכת חדשות 12. כיוון שמדד הייצוג סופר רק דוברים מן החוץ ומתעלם מההרכב של חברי המערכות העיתונאיות בכל אחד מכלי התקשורת, הרי על אף שמג'אדלה המשיך להופיע - הוא חדל להיספר במדד. יצוין כי גם הופעותיהם של עיתונאים ערבים בכלי תקשורת אחרים, כמו סולימאן מסוודה בכאן 11, אינם נספרים במדד הייצוג.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​