הפסד נוסף להלל ביטון-רוזן, שדרן בערוץ 14, בתביעת הדיבה שהגיש נגד ארגון "מחאת ההייטק" ופעיל המחאה רועי נוימן. ביטון-רוזן משך היום (4.5) את הערעור שהגיש על פסק הדין שחייב אותו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 80 אלף שקלים, וספג בשל כך הוצאות נוספות בסך 10,000 שקלים.

בחודש נובמבר האחרון דחה השופט טל חבקין תביעה שהגיש ביטון-רוזן נגד "הייטק למען הדמוקרטיה", חברה לתועלת הציבור שמארגנת את "מחאת ההייטקיסטים", וכן נגד רועי נוימן, דובר המייעץ לארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל.

ביטון-רוזן דרש, באמצעות עו"ד גיא צברי, פיצוי בסך 280 אלף שקלים אחרי שהנתבעים הפיצו סרטון של דיון שהתקיים בינו לבין השדרן בועז גולן בערוץ 14, ובו נרתם פיגוע קטלני בגבול הדרום כדי לקדם עמדה המתנגדת לשירות קרבי של נשים.

השופט חבקין קבע כי הביטויים שהשתמשו בהם הנתבעים, כולל "כתב" (הגרשיים במקור), "מכונת הרעל", ו"פעילי תעמולה", הן הבעת דעה מותרת.

ביטון-רוזן חויב בהוצאות כבדות, ובתגובה פתח בקמפיין מימון המונים.

"במאבק משפטי על שמו הטוב הוטלו על הלל ביטון רוזן הוצאות משפט גבוהות וחריגות מאוד ביחס למקובל במשפטי דיבה", נטען בקמפיין. "עבור הלל, החיוב הזה איננו סוף הדרך — הוא סימן לכך שהמאבק האמיתי רק התחיל. הלל מאמין בלב שלם שאין להשאיר את ההחלטה כפי שהיא - הוא מבקש לערער, להילחם על הצדק, האמת ושמו הטוב, ולהביא את הסיפור לבחינה נוספת. אבל מאבק משפטי אמיתי דורש משאבים רבים".

קמפיין גיוס ההמונים פנה לציבור במילים "כל התגייסות היא אמירה ברורה: לא משאירים את הלל להתמודד לבד, המאבק שלו הוא המאבק שלנו".

ביטון-רוזן גייס מהציבור כ-230 אלף שקלים מקרוב ל-2,000 תורמים, ואכן הגיש ערעור. בערעורו טען, באמצעות עו"ד שלומי וינברג, כי השופט חבקין שגה כשקבע כי הביטויים שבמחלוקת חוסים תחת הגנת הבעת הדעה בחוק איסור לשון הרע. לטענתו, הוכח כי הסרטון של "מחאת ההייטקיסטים" נערך במגמתיות והציג תמונה עובדתית בלתי שלמה כדי לעוות ולסלף את דבריו, והמפרסמים לא הפרידו בין עובדה לדעה.

ב"מחאת ההייטק" טענו בתגובה, באמצעות עורכי הדין יוסי עבאדי וליאור מדוצקי, כי מי שמתעלם מהקטעים הרלבנטיים בדיון שנערך בערוץ 14 הוא ביטון-רוזן עצמו. בקטע המלא, מודגש בתשובה לערעור, נשמע גולן מזהיר מפני "אג'נדות שמאל מטורפות".

נוימן ביקש אף הוא מהמחוזי לדחות את הערעור. בתשובתו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן, נתן שוורצמן ועידן סגר, נטען כי השלום שגה כשבכלל קבע כי הסרטון שהפיץ נוימן מהווה לשון הרע כלפי ביטון-רוזן, שכן הביקורת הופנתה כלפי הערוץ כולו.

היום נפגשו הצדדים בפני השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

במהלך הדיון הקשתה השופטת כהן על בא כוחו של ביטון-רוזן, עו"ד וינברג, ושאלה מדוע תבע דווקא את נוימן ולא אחרים שפרסמו ביקורת דומה על דבריו. עוד אמרה, ביחס להוצאות שהוטלו על ביטון-רוזן ומסע מימון ההמונים שיזם: "כשאדם תובע הוא לוקח סיכון, הוא יזם את ההליך".

השופטת כהן ציינה בדיון כי בשנים האחרונות בחלק ניכר מתביעות הדיבה שמגיעות לפתחה עומד ברקע מסע מימון המונים. "מותר לעשות מימון המונים", הדגישה, "אבל זה פחות מכמיר לב, נושא ההוצאות, כשאנחנו יודעים שהוא לא צריך לפשוט רגל כרגע בגלל פסיקת ההוצאות כי מישהו שילם את זה. [...] אני מתחשבת בזה שזה לא יוצא מכיסו של אדם פרטי".

עו"ד וינברג טען מנגד כי בכל זאת יש מקום להפוך את פסק הדין של השלום שכן מדובר במקרה שבו אדם הגיש תביעת דיבה בסכום שאינו מופרך בגין פרסומים שנקבע כי הם מהווים לשון הרע. ממילא, הוסיף, ההוצאות החריגות נפסקו לפני שיצא למסע מימון ההמונים כדי לעמוד בתשלום, ואין בכך כדי להשפיע על קביעה בסוגיית גובה ההוצאות שנפסק.

מיד בהמשך פנתה השופטת כהן לבא כוחו של ביטון-רוזן ואמרה: "אני לא ממליצה לעמוד על הערעור". השופטת הוסיפה כי "ההוצאות שנפסקו הן על הרף הגבוה" ולכן היא "תתחשב אם לא תעמדו על הערעור, ואם תעמדו - זכותכם".

לאחר הפסקה הודיע עו"ד וינברג כי לאחר ששקלו בכובד ראש את הערת השופטת החליטו, "בלב כבד", שלא לעמוד על הערעור אך ביקש שלא לפסוק הוצאות נוספות. באי כוח "מחאת ההייטק"  ונוימן עמדו על קבלת הוצאות נוספות.

"יפה עשה המערער כאשר קיבל את המלצת בית המשפט שלא לעמוד על הערעור", קבעה שופטת כהן בפסק דינה, אך מצאה כי בשל העובדה שהמשיבים לערעור נאלצו לנהל את ההליך, יש לפסוק לחובתו הוצאות.

לפי השופטת, "בהתחשב בסכום ההוצאות הגבוה שנפסק בערכאה הדיונית, אחייב את המערער בהוצאות על הרף הנמוך בלבד". ביטון-רוזן חויב לפיכך לשלם לכל אחת מהמשיבים 5,000 שקלים ובסך הכל 10,000 שקלים הוצאות מעבר למה שכבר חויב.

54587-08-23
25337-01-26

עוד על הלל ביטון רוזן נגד מחאת ההייטקיסטים