לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

ברבעון הראשון לשנת 2021 חל זינוק בייצוג החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה הופיעו בערוצי התקשורת המרכזיים כ-37 אלף דוברים, מתוכם 1,508 ערבים, כלומר שיעור הייצוג עמד על כ-4%. זהו שיעור הייצוג הגבוה ביותר שנמדד לרבעון מאז השקת המדד בשנת 2016. יחד עם זאת, נתון של 4% עדיין רחוק מלייצג כראוי חברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה למדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור ייצוג זה ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

הנתון של 4% לרבעון הראשון, אם כן, מלמד על חריגה מהמקובל. למעשה, מדובר בנתון הגבוה ביותר לרבעון מאז תחילת המדידות. הרבעון היחיד שהתקרב אליו היה הרבעון השלישי בשנת 2018, אז עמד שיעור הייצוג הממוצע על 3.9% על רקע סיקור חוק הלאום ואירוע של תקיפת ערבים בחוף הים בקריות.

הסיבה המרכזית לעלייה החדה במספר ובשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המרכזית ברבעון הראשון של השנה היתה מערכת הבחירות לכנסת, ועוד יותר מכך ההתפצלות של המפלגה הערבית המאוחדת (רע"מ) בראשות ח"כ מנסור עבאס, מהרשימה המשותפת בראשות ח"כ איימן עודה; והאפשרות שרע"מ תצטרף או תתמוך מבחוץ בקואליציה בראשות בנימין נתניהו. לשם השוואה, גם ברבעון הראשון של 2020 נערכו בחירות אך שיעור הייצוג היה נמוך בכ-49% לעומת הרבעון הראשון השנה. לצד השינויים בזירה הפוליטית, תרמה גם תשומת הלב הגוברת לאלימות הגוברת בחברה הערבית לשיעור הייצוג הגבוה יחסית.

עלייה חדה נרשמה גם בשיעור הממוצע של הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות של גופי השידור הנכללים במדד. כמו בשנים קודמות, גם השנה מקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. בשנת 2016 עמד על 3.9%, בשנת 2017 עמד על 4.4%, בשנת 2018 עמד על 4.6%, בשנת 2019 עמד על 4.1% ואילו בשנת 2020 עמד על 4%. ברבעון הראשון של 2021, לעומת זאת, הגיע שיעור הייצוג הממוצע של החברה הערבית בתוכניות המובילות לכ-5.8%.

בחלוקה לפי גופי שידור בולט גם הפעם היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני שני הערוצים המסחריים וגלי-צה"ל. בעוד שני הערוצים של התאגיד הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים הציגו שיעור ייצוג נמוך מהממוצע. את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת בראש ובראשנה לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 5.6%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', עלייה לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2020. אחריו, עם 5.5%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, שסיים את 2020 עם 4.2%. אחריהם בהפרש ניכר אפשר למצוא את קשת 12 עם 3.6%, זינוק של ממש לעומת 1.9% בשנת 2020; גלי-צה"ל עם 3.2%, לעומת 2.4% בשנת 2020; ורשת 13 עם 3% בלבד, נתון נמוך אך טוב בהרבה מ-1.7%, שבו סיימה את השנה שעברה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​