ערוצי הטלוויזיה ממשיכים להדיר את החברה הערבית במידה גדולה יותר מאשר ערוצי הרדיו והתקשורת המסחרית ממשיכה להדיר את החברה הערבית יותר מאשר זו הציבורית, כך עולה מסיכום החציון הראשון של שנת 2021 במדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

סיכום החציון הראשון של שנת 2021 מעלה כי כל התוכניות שרשמו נתוני ייצוג נמוכים מממוצע התוכניות המרכזיות (5.3%) שודרו בערוצי הטלוויזיה המסחרית קשת 12 ורשת 13 ואילו כל התוכניות ששודרו ברדיו הציבורי כאן ב' וגלי-צה"ל הגיעו לנתונים גבוהים מהממוצע.

בראש טבלת התוכניות לחציון הראשון של 2021 ניצבת "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. מתוך 900 דוברים שהופיעו בתוכניות בשלושת החודשים הראשונים של השנה, 114 היו ערבים, כ-12.7%, יותר מכל תוכנית חדשות ואקטואליה מרכזית אחרת.

הישג זה ראוי לשבח במיוחד לאור מגבלות המדיום הרדיופוני. בעוד שבכתבת מגזין בטלוויזיה ניתן לשלב מספר רב של דוברים, כל אחד לשניות מועטות, אייטמים בתוכנית רדיופונית יומית כמו "סדר יום" מוגבלים במספר הדוברים שלהם. כדי להגיע לשיעור דוברים ערבים גדול בתוכנית אקטואליה יומית על המערכת להקפיד מדי יום ביומו על שילוב דוברים מהחברה הערבית בישראל.

"סדר יום" מקפידה להעניק ייצוג גבוה יחסית לחברה הערבית בישראל מזה שנים, ומגיעה למקומות הראשונים במדד הייצוג מאז החלו המדידות ב-2016. את השנה שעברה סיימה עם ממוצע של 8.2% ואילו את החציון המקביל אשתקד סיימה עם 7.6%, כך שהנתון לחציון הראשון של השנה (12.7%) מלמד על זינוק משמעותי בייצוג החברה הערבית, זינוק אשר בא בד בבד עם הגידול הכללי בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל.

מבדיקות נוספות של מדד הייצוג לסיכום החציון הראשון של 2021 עולה כי "סדר יום" הצטיינה גם בייצוג מומחים ובייצוג נשים. בשני המקרים הנתונים של "סדר יום" היו הרבה מעל הממוצע.

במקום השני בטבלת התוכניות עוד תוכנית שזינקה מעלה בחציון הראשון של השנה, "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל. התוכנית היומית, בהגשת ישי שנרב ובעריכת ישי הולנדר, סיימה את שנת 2020 במקום השמיני עם שיעור ייצוג של 5%. את החציון הראשון של 2021, לעומת זאת, סיימה "נכון להבוקר" עם שיעור ייצוג של 10.4% והקדימה את "רינו צרור" ו"מה בוער", תוכניות גלי-צה"ל שבאופן מסורתי  הגיעו לשיעור ייצוג גבוה ממנה בשנים קודמות. מתוך 700 דוברים שהופיעו ב"נכון להבוקר" בששת החודשים הראשונים של 2021, 71 היו ערבים.

ההישג של "נכון להבוקר" ראוי לשבח במיוחד לאור התוצאה של המתחרה הישירה מכאן ב', "הבוקר הזה", שסיימה את החציון עם שיעור ייצוג ממוצע של 6.3% בלבד.

אחרי שתי תוכניות רדיו יומיות בשני המקומות הראשונים, את המקום השלישי חולקות שתי תוכניות טלוויזיה שבועיות: "השבוע עם ירון דקל" של כאן 11 ו"חדשות סוף השבוע" של חדשות 12.

ב"השבוע עם ירון דקל", מגזין האקטואליה השבועי של כאן 11 בעריכת אילן ליאור, הופיעו בחציון הראשון של 2021 כ-900 דוברים. 79 מהם היו ערבים, כ-8.8%. עבור התוכנית הנתון מהווה זינוק של ממש. את שנת 2020 סיימה התוכנית עם שיעור ייצוג ממוצע של כ-5.3% ואילו את החציון המקביל אשתקד סיימה עם 3.2% בלבד.

ב"חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, שמגישה דנה ויס ועורכים קלי בן-יאיר ואליק מרגלית, הופיעו בחציון הראשון של 2021 375 דוברים. 22 מהם היו ערבים, כ-8.8%. "חדשות סוף השבוע" סיימה את 2020 במקום הראשון עם 8.7%. על אף שהנתון לחציון הראשון של 2021 גבוה יותר, זה הספיק לה הפעם רק למקום השלישי. עם זאת, ובשונה מ"חדשות השבוע" של כאן 11, "חדשות סוף השבוע"  של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בישראל, כך שתרומתה לחשיפת החברה הערבית בפני הציבור הישראלי משמעותית.

שיעור הייצוג הגבוה יחסית ב"חדשות סוף השבוע" נובע הן מדיווחים חדשותיים (בעיקר של פוראת נסאר) על הנעשה בחברה הערבית, שמשודרים בפרק החדשות של התוכנית, בעריכת מרגלית, והן מכתבות עומק שמשודרות בפרק המגזין של התוכנית, בעריכת בן-יאיר.

נתון חשוב נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא האופן שבו הבדלי הז'אנר והמדיום משפיעים על המיקום במדד הייצוג. בעוד שבתוכנית טלוויזיה שבועית כמו "השבוע עם ירון דקל" ניתן להגיע לממוצע ייצוג גבוה באמצעות כמה כתבות המוקדשות לחברה הערבית וכוללות מספר רב של דוברים כל אחת, בתוכנית רדיו יומית כמו "סדר יום" או "נכון להבוקר" בכל אייטם משתתפים בדרך כלל מרואיין אחד או שניים לכל היותר. על כן, כדי להגיע לשיעור ייצוג גבוה דרושה הקפדה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, על מתן זכות ביטוי לדוברים מהחברה הערבית בישראל.

לשם השוואה, ב"השבוע עם ירון דקל" היו לאורך החציון הראשון של 2021 בסך הכל 30 אייטמים בהשתתפות דוברים מהחברה הערבית בישראל. ב"סדר יום" הופיעו דוברים ערבים ב-98 אייטמים שונים בתקופה זו וב"נכון להבוקר" הופיעו דוברים ערבים ב-71 אייטמים שונים.

כדי לנטרל את הפערים בין הסוגות השונות של התוכניות הנבדקות במדד הייצוג ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד בשם "המדד המתוקנן", שלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר הדוברים הממוצע בכל אייטם בתוכנית.

כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, כאשר משקללים את הנתון הזה, "סדר יום" ו"נכון להבוקר" נותרות בראש הטבלה ואילו את תוכניות "השבוע עם ירון דקל" ו"חדשות סוף השבוע" מחליפה "פגוש את העיתונות" של חדשות 12 (שבהיעדר התיקנון הגיעה למקום החמישי).

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי אמנם "סדר יום" של כאן ב' ניצבת במקום הראשון, ובהפרש ניכר, אולם תוכניות גלי-צה"ל, תחנה שלאחרונה חרב הסגירה מאיימת עליה, תופסות את מרבית המקומות בחצי העליון של הטבלה.

אחרי "סדר יום" של כאן ב' (12.7%) ו"נכון להבוקר" של גל"צ (10.4%) ניצבות "מה בוער" של גל"צ (7.1%), בהגשת רזי ברקאי ובעריכת נורית קנטי; "וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ (7%), בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו ובעריכת אמיר בר-שלום; "קלמן ליברמן" של כאן ב' (7%), בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת איתמר דרוקמן; "רינו צרור" של גל"צ (6.8%); "הבוקר הזה" של כאן ב' (6.3%), בהגשת אריה גולן ובעריכת ינון סרוסי ו"שלי וגואטה" של כאן ב' (5.8%), בהגשת שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי.

אחד השינויים הבולטים בטבלת הרדיו הוא זה של התוכנית "וילנסקי את ברדוגו", שסיימה את 2020 עם שיעור ממוצע של 3.1% בלבד ואילו בששת החודשים הראשונים של השנה יותר מהכפילה את שיעור הדוברים הערבים שנתנה להם ביטוי. ברקע עלייה זו, הקמפיין שערך רה"מ לשעבר נתניהו להכשרת רע"מ, מפלגת התנועה האיסלאמית, בדעת הקהל, לקראת האפשרות שיסתמך עליה לכינון קואליציה, ובהמשך כניסתה של רע"מ לקואליציה של רה"מ בנט. יעקב ברדוגו, המגיש הדומיננטי בתוכנית, הוא אחד המהדהדים הבולטים של נתניהו בתקשורת המרכזית.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקה של המהדורות מעלה כי "חדשות הערב" של כאן 11 שמרה על שיעור הייצוג הגבוה מבין שלוש המהדורות, אולם המהדורה המרכזית של חדשות 12, שזוכה לשיעור צפייה גבוהים לאין ערוך, נצמדה אליה.

"חדשות הערב", בהגשת דוריה למפל ובעריכת רועי ינובסקי סיימה את ששת החודשים הראשונים של 2021 עם שיעור ייצוג ממוצע של 6.1%. מתוך כ-4,000 דוברים שהשתתפו בה, 245 היו ערבים. את 2020 סיימה "חדשות הערב" עם ממוצע של 7%, גבוה משיעור הייצוג בחציון הראשון של 2021. ואמנם, "חדשות הערב" היא אחת משתי תוכניות בלבד ששיעור הייצוג שלהן ירד בחציון הראשון של השנה הנוכחית לעומת השנה שעברה (השנייה היא "רינו צרור" של גל"צ).

המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי ויניב הלפגוט, סיימה את החציון הראשון עם שיעור ייצוג ממוצע של 5.8%. מתוך כ-3,600 דוברים, 213 היו ערבים. את 2020 סיימה מהדורת חדשות 12 עם ממוצע של 3.4% בלבד, כך שמדובר בזינוק מרשים. זאת ועוד, שיעורי הצפייה במהדורת חדשות 12 עולים פעמים רבות על שיעורי הצפייה של שתי המהדורות המתחרות גם יחד, כך שהשפעתה הפוטנציאלית על חשיפת החברה הערבית בפני הציבור הישראלי גדולה בהרבה משל מתחרותיה.

לעומת המהדורות של כאן 11 וחדשות 12, המהדורה של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום ואודי סגל ובעריכת ניר נוימן, מדירה את החברה הערבית כמעט לחלוטין. מתוך כ-4,150 דוברים שהשתתפו במהדורה בחציון הראשון של 2021 רק 159 היו ערבים, כ-3.8% בלבד.

מהדורת חדשות 13, שסיימה את 2018 (אז עדיין בערוץ 10) עם שיעור ייצוג של 5.4%, שמרה בשנת 2019 עם המעבר לרשת 13 על כוחה עם 5.3% אולם בשנה שעברה, אחרי החלפת מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז בישראל טויטו, נחתך שיעור הייצוג בכמחצית והסתכם ב-2.6% בלבד.

הנתון של 2021 (3.8%) מהווה עלייה לעומת הממוצע בשנה שעברה וגם לעומת החציון המקביל אשתקד (2.6%), אולם עדיין נמוך מאוד לעומת המתחרות ובעיקר בהתחשב בשיעור הייצוג המשוקלל שעלה במידה ניכרת בחציון הראשון של השנה.

עלייה ניכרת נרשמה בשתי התוכניות הפוליטיות המרכזיות של הערוצים המסחריים. "פגוש את העיתונות" של חדשות 12, בהגשת רינה מצליח ובעריכת אמנון הררי רשמה בשנים האחרונות עלייה מתונה, מממוצע של 2% בלבד בשנת 2017 ל-3.3% בשנת 2020. את החציון הראשון של 2021 סיימה "פגוש את העיתונות" עם שיעור ייצוג ממוצע של 7.7%, יותר מכפול שיעור הייצוג אשתקד. זינוק גדול עוד יותר נרשם ב"המטה המרכזי" של חדשות 13, בהגשת אילה חסון ובעריכת הדס ריבק. מ-2% בלבד בשנת 2020 ל-6% בחציון הראשון של 2021.

אמנם בחציון זה נערכו בחירות לכנסת, אולם הפערים ניכרים גם בהשוואה לנתוני החציון הראשון של 2020, שגם בו נערכו בחירות. בחציון אשתקד הגיעה "פגוש את העיתונות" לשיעור מזערי של 1.9% ואילו "המטה המרכזי" סיימה את התקופה עם שיעור ייצוג ממוצע של 1.6% בלבד. כאמור, דומה כי לא סך המנדטים שהשיגו המפלגות המייצגות את החברה הערבית הוא המשפיע על העניין התקשורתי בנציגיהן אלא האפשרות שאחת המפלגות תצטרף לקואליציה ואף תהפוך ללשון המאזניים של הממשלה.

בינואר 2021 הצטרפו למעקב הצמוד של מדד הייצוג שתי תוכניות המשודרות ברצועת הפרה-פריים בטלוויזיה: "עצם העניין" של כאן 11 ו"תוכנית חיסכון" של חדשות 12. הראשונה הגיעה למקום הראשון בקטגוריה והאחרונה למקום האחרון עם הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית בישראל.

"עצם העניין" של כאן 11, שמגיש קלמן ליבסקינד ועורך עמית וינטר, סיימה את החציון הראשון של השנה עם 5.6%. אחריה ברצועה "שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12, בעריכת תירזה אליה-זיסמן (4.4%); "6 עם אמנון לוי" של רשת 13, בעריכת אוהד כהן (3.9%); "חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, בעריכת דניאל בשך (3.2%); "לפני החדשות" של רשת 13, בהגשת הילה קורח ומירי מיכאלי ובעריכת תום כספי והדר שיפר (2.9%); ו"תוכנית חיסכון" בהגשת קרן מרציאנו ובעריכת גידי ויניש, שסיימה את החציון עם שיעור ייצוג של 1.6% בלבד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​