בראש טבלת התוכניות של חודש נובמבר ניצבת "חדשות הערב" של כאן 11, אחריה "סדר יום" של כאן ב' ו"רינו צרור" של גלי-צה"ל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בעוד שיעור הערבים בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-18%, שיעור הייצוג שלהם בתקשורת המשודרת המרכזית עמד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה על 2.6% בלבד.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

על פי בדיקת חברת יפעת, בחודש שעבר הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן ב', כאן 11, גלי-צה"ל, קשת ורשת כ-13,100 דוברים. מתוכם, רק 462 היו ערבים, כ-3.5%. מדובר בשיעור דוברים גבוה יחסית לשנת 2020, והוא נובע מהתעניינות גדולה יחסית של התקשורת הישראלית במהלכיו הפוליטיים של ח"כ מנסור עבאס, והשלכותיהם על עתיד הרשימה-המשותפת.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי שני הערוצים של תאגיד השידור הישראלי הובילו גם בחודש שעבר בפער ניכר על פני שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים ותחנת הרדיו הצבאית גל"צ. זו מגמה קבועה במדד הייצוג, שהחלה מתחילת ימי המדידה בשנת 2016, כשרשות השידור הובילה בביטחה. כאן ב' סיים את חודש מאי עם שיעור ייצוג של 5.8% ובערוץ כאן 11 שיעור הייצוג הגיע לכ-5%. המחמאות, במקרה זה, למנהל חטיבת החדשות בתאגיד ברוך שי, שמקפיד על שילוב דוברים ערבים בתוכניות התאגיד דרך קבע.

בגלי-צה"ל חלה עלייה משמעותית בחודש האחרון, 3.4% בנובמבר לעומת 1.9% באוקטובר. העליה נובעת בין היתר מריבוי הדוברים הערבים ב"רינו צרור" ו"נכון להבוקר". ב"בוקר טוב ישראל" חל זינוק במספר הדוברים הערבים בנובמבר – 16, לעומת שניים בלבד בחודש אוקטובר.

בתחתית הטבלה, אחרי גל"צ, ניצבות קשת 12 (2.2%) ורשת 13 (2.1%).

כפי שניתן לראות מהתרשים שלהלן, גלי-צה"ל התחילה את השנה במגמת עליה, שהגיעה לשיאה בחודש מרץ, אז נערכו בחירות לכנסת. בהמשך חלה ירידה תלולה בשיעור הייצוג בתחנת הרדיו הצבאית, הסובלת גם מירידה בנתוני הרייטינג שלה, אך בחודשים האחרונים שוב חלה עלייה בשיעור הייצוג.

כאן ב' מובילה יחד עם כאן 11 על פני כל היתר, ובהפרש ניכר, אולם בעוד קשת 12 הביאה נתון חריג לטובה בחודש ספטמבר, רשת 13 שומרת על שיעורים נמוכים גם בחודשים האחרונים.

בראש טבלת התוכניות של חודש אוגוסט ניצבת "חדשות הערב", מהדורת החדשות המרכזית של כאן 11 בהגשת דוריה למפל. השינוי בעמדת עורך המהדורה, עם כניסתו של רועי ינובסקי לתפקיד בתחילת חודש אוקטובר, לא הוביל לירידה בשיעור הדוברים הערבים. אפשר להסיק מכך כי הנתונים היפים שמציגה מהדורת "חדשות הערב" בכאן 11 נובעים מהתגייסות מערכתית, ולא מאג'נדה של אדם בודד.

לצד המשך שידור הפינה "קול איסראיל", בהגשת ערן זינגר, בלטו בחודש האחרון במהדורת "חדשות הערב" דוברים ערבים גם בסדרת הכתבות "המגפה השקטה" של אלון שרביט, שהוקדשה לפגיעה הנפשית של צוותים רפואיים הנאבקים בקורונה. מתוך כ-715 דוברים שהופיעו ב"חדשות הערב" במהלך נובמבר, 72 היו ערבים, כ-10.1%.

במקום השני בטבלת התוכניות ניצבת "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. התוכנית הוותיקה היא אחת המצטיינות הקבועות במדד הייצוג, עוד מתקופת שידוריה ברשות השידור. הממוצע השנתי שלה עומד על 7.9%, ובחודש נובמבר היו 9.7% מהדוברים בתוכנית ערבים – 16 מתוך 165.

במקום השלישי בטבלה "רינו צרור" של גל"צ, בעריכת מירון ששון, עם 9.2%. גם תוכנית זו היא מצטיינת קבועה במדד הייצוג, מאז עברה למשבצת הבוקר לפני קרוב לשנתיים. גם הממוצע השנתי שלה גבוה, ועומד על כ-7.4%. יודגש כי המדיום הרדיופוני מקשה על שילוב דוברים רבים בכל אייטם, כך ששיעור הייצוג הגבוה, לצד העובדה ש"סדר יום" ו"רינו צרור" מגיעות פעמים רבות לראש הטבלה, מלמדים על יוזמה עקבית בשתי התוכניות לתת פיתחון פה לחברה הערבית בישראל.

אם בוחנים אך ורק את תוכניות הרדיו המרכזיות, מתברר כי מיד אחרי "סדר יום" ו"רינו צרור" ניצבת "הבוקר הזה" של כאן ב' (8.9%). התוכנית, בהגשת אריה גולן ובעריכת ינון סרוסי, הגיעה בשלושת החודשים האחרונים לשיעורי הייצוג הגבוהים ביותר מתחילת השנה, בין היתר על רקע הסיקור המקיף של המהלכים הפוליטיים של ח"כ מנסור עבאס והמשבר ברשימה-המשותפת.

סיקור ח"כ עבאס תרם גם לנתונים יפים ביתר תוכניות הרדיו המרכזיות. "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, בהגשת ישי שנרב ובעריכת ישי הולנדר, הגיעה בחודש נובמבר לשיא ייצוג שנתי של 8.4%, זאת לעומת ממוצע שנתי של 4.7% בלבד. "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת איתמר דרוקמן השיגה 7.6%, נתון שאף הוא מהווה שיא שנתי לתוכנית, שהממוצע שלה מתחילת השנה עומד על 4.1% בלבד.

בתחתית הטבלה "מה בוער" של גל"צ, בהגשת רזי ברקאי ובעריכת נורית קנטי, "שלי וגואטה" של כאן ב' בהגשת שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי ו"וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ, בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו (3.6%).

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקה של המהדורות מעלה עד כמה "חדשות הערב" של כאן 11, בהגשת דוריה למפל ובעריכת רועי ינבסקי, מובילה בפער ניכר על פני שתי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים.

בעוד "חדשות הערב" של כאן 11 הגיעה בחודש נובמבר לראש טבלת התוכניות עם כ-10.1%, בקשת 12 וברשת 13 יחדיו הגיעו לכמחצית מכך.

המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, כללה רק 18 דוברים ערבים מתוך כ-485, כ-3.7%. המהדורה המרכזית של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום ואודי סגל ובעריכת ניר נוימן, כללה בסך הכל 20 דוברים ערבים מתוך כ-725, כ-2.8% בלבד.

הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית נמצא גם אם נדליק את הטלוויזיה בשעות הפרה-פריים. דווקא בשעות הללו אפשר היה למצוא בעבר ייצוג גדול יותר לחברה הערבית, בפרט ב"לונדון את קירשנבאום", אבל גם בתוכניות אחרות. בשעות שלפני המהדורה המרכזית אפשר להרחיב על נושאים שאין להם מקום במהדורת החדשות המסכמת את היום. מנתוני מדד הייצוג עולה כי עורכי הפרה-פריים הנוכחיים מאמינים שאין מקום להתעניין בנעשה בקרב החברה הערבית בישראל.

התוכנית היחידה שחרגה לטובה בנובמבר היא "לפני החדשות" של רשת 13, בהגשת הילה קורח ובעריכת תום כספי. בתוכנית הופיעו בסך הכל כ-265 דוברים. 19 מתוכם היו ערבים, כ-7.2%. מדובר בשיעור הדוברים הערבים הגבוה ביותר שהציגה התוכנית מאז תחילת השנה, כשהיו גם חודשים שבהם לא הופיע בה אף לא דובר ערבי אחד (הממוצע השנתי של התוכנית עומד על 2.8% בלבד).

ביתר תוכניות הפרה-פריים כמעט ולא שולבו דוברים ערבים. כך ב"חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, בעריכת דניאל בשך, ב"שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12, בעריכת תירזה אליה-זיסמן ובעיקר ב"6 עם אמנון לוי" של חדשות 13, שעורך אוהד כהן.

בתחתית הטבלה החודשית ניצבות שלוש התוכניות שהדירו יותר מכל את החברה הערבית משידוריהן. שלושתן שודרו בערוצי הטלוויזיה המסחריים במהלך סופי השבוע.

שתיים מהתוכניות,"אולפן שישי" של חדשות 12, בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון ו"מהדורת השבת" של חדשות 13, בהגשת הילה קורח ובעריכת אבי כהן, לא כללו אפילו דובר ערבי אחד במהלך כל החודש. תוכנית שלישית, "שישי עם אילה חסון", כללה דובר ערבי אחד בלבד.

"מהדורת השבת" היא המתחרה הישירה של "חדשות סוף השבוע" בקשת 12, שניצבת בראש טבלת ממוצע התוכניות מתחילת 2020 עם שיעור ייצוג ממוצע של 8.8%. שיעור הייצוג השנתי הממוצע ב"מהדורת השבת", לעומת זאת, עומד על 2.5% בלבד.

בסך הכל בשלוש התוכניות שבתחתית הטבלה הופיעו במהלך חודש נובמבר כ-290 דוברים, רק אחד מהם היה ערבי (יש לציין כי במסגרת מדד הייצוג נספרים רק אזרחי מדינת ישראל. תושבי מזרח-ירושלים והרשות הפלסטינית המופיעים בשידורים אינם נכללים בספירה).

שיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים שהופיעו בשידורי החדשות והאקטואליה המרכזיים עלה מעט בחודש נובמבר אך הוא עדיין נמוך ביחס לממוצע השנתי וביחס לממוצע הרב שנתי של מדד הייצוג, ועומד על 14% בלבד.

דווקא בחודשים האחרונים, כשניכרה עלייה בשיעור הכללי של הדוברים הערבים מבין כלל הדוברים, נרשמה מגמת ירידה בשיעור הנשים. כפי שראינו בבדיקה שהוקדשה לסיקור מהלכיו הפוליטיים של ח"כ מנסור עבאס, כ-88 מהדוברים באייטמים על הנושא היו גברים. כיוון שנושא זה הוביל את סיקור הנעשה בחברה הערבית בשבועות האחרונים, היתה לכך השפעה גם על שיעור הנשים הכללי.

גם בחודש נובמבר ערביות הודרו פעמיים, פעם אחת בשל היותן נשים ופעם שנייה בשל היותן ערביות. מתוך כ-13,100 דוברים סך הכל שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בקשת, רשת, גלי-צה"ל, כאן 11 וכאן ב', רק 64 היו נשים, כ-0.5% בלבד. חלקן של הנשים הערביות בישראל עומד על כ-9% מכלל אזרחי המדינה.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי ניתן ייצוג רב יחסית לנשים ערביות. ההישג ראוי לשבח במיוחד לאור העובדה שבחודש שעבר הוביל הערוץ גם בשיעור הדוברים הערבים הכללי.

מבין התוכניות שנבדקות במדד בלטו לטובה "שלי וגואטה" ו"סדר יום", שתיהן של כאן ב'. ב"שלי וגואטה", בהגשת שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי, 38% מהדוברים הערבים היו נשים. ב"סדר יום", שמגישה קרן נויבך ועורכת מירית הושמנד, 35% מהדוברים הערבים היו נשים.

עבור שתי התוכניות מדובר בנתונים נמוכים מהממוצע השנתי. מתחילת השנה 39% מהדוברים הערבים ב"שלי וגואטה" היו נשים, ו-40% מהדוברים הערבים ב"סדר יום".

בנוסף לבדיקה מגדרית, במדד הייצוג שמים דגש גם על מאפיין חשוב נוסף של הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית: מומחיות. כאשר אדם מופיע בתקשורת כמומחה, הוא יקבל בדרך כלל זמן רב להביע את דעתו ויופיע בהקשר חיובי.

מאז תחילת פרסום מדד הייצוג בתחילת 2016 חלה עלייה חדה בשיעור המומחים מבין כלל הדוברים הערבים, מ-17% בשנה הראשונה של המדד ועד ל-22% בשנת 2019. בחודש אפריל הגיע שיעור המומחים מכלל הדוברים הערבים לשיא של 35%, אולם מאז מסתמנת מגמת ירידה. בחודש שעבר 20% מהדוברים הערבים היו מומחים. ממוצע שיעור המומחים מתחילת השנה עומד על 22%.

חלוקה לפי ערוצים מעלה כי תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל בלטה לטובה בחודש אוגוסט. כ-26% מהדוברים הערבים בגל"צ הוזמנו לשידור בשל תחום התמחותם. עם זאת, יש לזכור כי רק 3.4% מכלל הדוברים בגל"צ בחודש שעבר היו ערבים, זאת לעומת 5.8% בכאן ב'.

בדיקת הופעת מומחים לפי תוכניות מבליטה לטובה את התוכנית "מה בוער" של גל"צ, בהגשת רזי ברקאי ובעריכת נורית קנטי. כ-43% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית הוזמנו על תקן מומחים.

בדיקה נפרדת להקשרים של האייטמים שכללו דוברים ערבים בתקשורת המשודרת מעלה כי ההקשר האזרחי ממשיך בדומיננטיות שקיבל בחודשים האחרונים, על רקע התפרצות מגיפת הקורונה.

עם זאת, בשל הסיקור הגובר של התחום הפוליטי, ההקשר האזרחי ירד לכ-48% מהאייטמים שבהם הופיע דובר ערבי. ההקשר הפוליטי עלה לכ-36% מהאייטמים, לעומת כמחצית מכך בחודש אוקטובר.

בטבלה הכללית המשקללת את נתוני כל התוכניות המרכזיות מתחילת השנה ועד לחודש נובמבר (כולל) שומרת "חדשות סוף השבוע" על מקומה הראשון. התוכנית, שמגישה דנה ויס ועורכים קלי בן-יאיר ואליק מרגלית, מציגה בדרך כלל דוברים ערבים בידיעות החדשותית שבתחילת המהדורה ולא בכתבות המגזין המרכזיות. אחרי "חדשות סוף השבוע" ניצבות "סדר יום" של כאן ב' ו"רינו צרור" של גל"צ.

באופן כללי עדיין ניכרת השליטה של תוכניות השידור הציבורי בחלק העליון של הטבלה. למעט המקום הראשון, שמגיע מערוץ קשת 12, כל יתר התוכניות שהשיגו שיעור ייצוג שנתי גבוה מהממוצע מגיעות משתי תחנות תאגיד השידור הישראלי ומגלי-צה"ל.

לעומת זאת, מלבד שתי תוכניות ציבוריות ("וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ ו"קלמן וסג"ל" של כאן 11, שכבר ירדה מהאוויר), כל התוכניות שהשיגו שיעור ייצוג שנתי נמוך מהממוצע משודרות בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, קשת 12 ורשת 13.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​