במדור הדעות של עיתון "ידיעות אחרונות" מדירים כמעט לחלוטין את החברה הערבית, כך עולה מבדיקה מיוחדת שנערכה במסגרת מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מבדיקת מדורי הדעה הבולטים בתקשורת הישראלית עולה כי בעוד שבזרוע הדיגיטלית הבולטת של קבוצת "ידיעות אחרונות", אתר ynet, כ-5.2% מכותבי מאמרי הדעה היו ערבים, בזרוע המודפסת של הקבוצה, העיתון היומי "ידיעות אחרונות", רק כ-1.4% מכותבי מאמרי הדעה היו ערבים. החברה הערבית בישראל, נזכיר, מונה כ-18% מכלל אזרחי המדינה

הבדיקה, שבחנה את מאמרי הדעה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, כללה את מדורי הפובליציסטיקה ב"ידיעות אחרונות", ynet, "ישראל היום", "הארץ" ו"מעריב". בשונה מהבדיקות שנערכות בדרך כלל במסגרת מדד הייצוג, המתמקדות בדוברים שמופיעים בתוכניות חדשות ואקטואליה, במדורי הדעה אין הכרח לעקוב באופן הדוק אחר אירועי השעה. משום כך, לעורכים במדורי הדעה יש חופש גדול יחסית בבחירת המאמרים. מי שרוצה לגוון את רשימת הכותבים זקוק רק ליוזמה, והתמדה.

בכל זאת שיעור הכותבים הערבים במדורי הדעה המובילים בישראל נמוך להחריד. 469 עיתונאים חתומים על מאמרי הדעה בחודשים שנבדקו. רק 19 מהם, 4.1%, היו ערבים. כאמור, פערים גדולים נמצאו בין כלי התקשורת שנבדקו.

באתר ynet, שעורך דרור עמיר, פורסמו מאמרי דעה מאת 115 כותבים, מתוכם 6 ערבים (כ-5.2%); בעיתון "הארץ", שעורך אלוף בן, פורסמו מאמרי דעה מאת 179 כותבים, מתוכם 9 ערבים (כ-5%); ב"ישראל היום", שעורך בועז ביסמוט, פורסמו מאמרי דעה 76 כותבים, מתוכם 3 ערבים בלבד (כ-3.9%); ב"ידיעות אחרונות", שעורך נטע ליבנה, פורסמו מאמרי דעה מאת 74 כותבים, מתוכם רק כותב ערבי אחד; ואילו ב"מעריב", שעורכים דורון כהן וגולן בר-יוסף, פורסמו מאמרי דעה מאת 65 כותבים, אף לא אחד מהם היה ערבי.

אגב, הכותב הערבי היחיד שהצליח להשתחל למדור הדעה של "ידיעות אחרונות" לאורך חודשי הבדיקה היה עפיף אבו-מוך, פעיל לשילוב נציגי החברה הערבית בישראל בתקשורת המרכזית.

כרגיל, הנשים הערביות סובלות מהדרה כפולה, הן בשל היותן נשים והן בשל היותן ערביות. מתוך 19 כותבי מאמרי הדעה הערבים, רק 6 היו נשים כ-32% בלבד: פידא שחאדה, עביר בכר, סראב אבו-רביעה (החתומה על טור לצד יוסי דהאן), סג'א כילאני, נסרין חדאד חאג'-יחיא והיבא יזבק.

בניגוד לכותבים הגברים, מבין הנשים שכתבו מאמר דעה לא היתה אחת שכתבה יותר מפעם אחת בתקופת הבדיקה. זאת לעומת עודה בשאראת, הכותב באופן קבוע ל"הארץ" וחתום על שמונה טורים לאורך תקופת הבדיקה, וג'לאל בנא, הכותב באופן קבוע ל"ישראל היום", וחתום על 7 טורים לאורך תקופת הבדיקה.

בדיקת הנושאים עליהם כתבו בעלי הדעה הערבים העלתה כי 22 טורים (65%) התמקדו בחברה הערבית בישראל, עוד חמישה מאמרים (15%) הוקדשו לסכסוך הישראלי-פלסטיני ורק שבעה טורים (כ-20%) עסקו בסוגיה כלל-ישראלית.

ארבעה מתוך שבעת הטורים שעסקו בסוגיות כלל ישראליות פורסמו ב"הארץ" (שלושה מאת עודה בשאראת ואחד מאת סלמאן מצאלחה), שניים ב"ישראל היום" (מאת פידא שחאדה וסראב אבו רביעה) ואחד באתר ynet (מאת נזיר מג'לי).

אם לא די בכך, תוצאות דומות עלו מבדיקה נפרדת שבחנה את כל מאמרי הדעה שהוקדשו לחברה הערבית בישראל, בלי קשר לזהות הכותבים. התקשורת הישראלית מבכרת לשמוע את דעתם של היהודים על הערבים: מתוך 26 כותבי מאמרי הדעה שעסקו באופן ממוקד בחברה הערבית בישראל, 14 כותבים, למעלה ממחצית, היו יהודים.

באתר ynet הופיעו מאמרים על החברה הערבית בישראל מאת שבעה כותבים שונים, שלושה מהם יהודים. ב"הארץ" הופיעו מאמרים בנושא מאת 11 כותבים, ארבעה מהם יהודים. בכל יתר הבמות התקשורתיות שנבדקו עלה מספר הכותבים היהודים על מספר הכותבים הערבים שחיברו מאמר דעה על החברה הערבית בישראל.

ב"ישראל היום" הופיעו מאמרים מאת שלושה כותבים, שניים מהם יהודים (אם כי השלישי, ג'לאל בנא, כתב כמה וכמה טורים לאורך תקופת הבדיקה). ב"ידיעות אחרונות" הופיעו שני מאמרים על החברה הערבית בישראל לאורך חודשי הבדיקה, שניהם נכתבו בידי יהודים. ב"מעריב" הופיעו טורים על החברה הערבית מאת שלושה כותבים, כולם יהודים. אחד מתוך השלושה, אגב, התמקד בקריאה לגירוש מחבלים.

בנוסף למדורי הדעה בחמש הבמות המרכזיות, נערכו שתי בדיקות משנה: האחת של מאמרי המערכת בעיתון "הארץ", והאחרת של פינת "זו דעתי" בתוכנית "אולפן שישי" של חדשות 12.

מאמרי המערכת ב"הארץ" אינם חתומים על-ידי איש ואמורים לשקף את עמדת העיתון. משכך, נבדק כמה מהם עסקו בחברה הערבית בישראל. מהבדיקה עולה כי מתוך 50 מאמרי מערכת שזוהו במהלך חודשי הבדיקה, שניים (כ-4%) עסקו בחברה הערבית בישראל. האחד, "מחדל ישראלי", הוקדש לפשיעה ביישובים הערביים ואילו האחר,  "מסמך קניג, גרסת ואדי ערה", עסק בדו"ח של משרד השיכון על ה"מאזן הדמוגרפי" בין יהודים וערבים בישראל.

ב"אולפן שישי" של חדשות 12, בעריכת רון ירון, משודרים מדי פעם מאמרי דעה מצולמים תחת הכותרת "זו דעתי". במהלך חודשי הבדיקה זוהו חמש פינות כאלה, מהן לא היתה אחת שהוקדשה לחברה הערבית ישראל. את הסרטונים בפינה הגישו לאורך תקופת הבדיקה חמישה בעלי דעה, כולם יהודים.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​