בראש טבלת התוכניות של החציון הראשון של 2020 ניצבת "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, אחריה "סדר יום" של כאן ב' ו"רינו צרור" של גלי-צה"ל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בעוד שיעור הערבים בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-18%, שיעור הייצוג שלהם בתקשורת המשודרת המרכזית עמד בחציון הראשון של השנה על על 2.6% בלבד.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

על פי בדיקת חברת יפעת, בחציון הראשון של 2020 הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן ב', כאן 11, גלי-צה"ל, קשת ורשת כ-76,000 דוברים. מתוכם, רק 1,962 היו ערבים, כ-2.6%. מדובר בירידה קלה לעומת הממוצע לשנת 2019, אם כי הנתון עדיין גבוה משיעור הייצוג שנמדד טרם השקת מדד הייצוג בתחילת שנת 2016.

בראש טבלת התוכניות ניצבת "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר ואליק מרגלית. במסגרת המהדורה, שזוכה דרך קבע לשיעורי צפייה גבוהים, הופיעו כמעט מדי שבוע דיווחים של הכתב פוראת נסאר על הנעשה בחברה הערבית בישראל: מפוליטיקה, דרך מגיפת הקורונה ועד לאירועים פליליים ומחאות אזרחיות. בזכות הדיווחים של נסאר, ששולבו במבזקי החדשות של תחילת המהדורה שעליהם אחראי מרגלית, הגיעה התוכנית למקום הראשון עם שיעור ייצוג של כ-7.7%.

במקום השני ניצבת "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. התוכנית, שבולטת לטובה במדד הייצוג מאז השקתו בתחילת שנת 2016, מקפידה דרך קבע לא רק על שילוב מספר גדול יחסית של דוברים ערבים אלא גם שמה דגש על שילוב דוברות ערביות ומומחים ומומחיות ערבים. בחציון הראשון של השנה הגיעה התוכנית לשיעור ייצוג של 7.6%, כשבחודש יוני השיגה שיעור ייצוג של 13.6%.

במקום השלישי ניצבת "רינו צרור" של גלי-צה"ל, בעריכת מרון ששון. כמו "סדר יום", גם "רינו צרור" היא מצטיינת עקבית. את שנת 2019, השנה הראשונה לשידוריה, סיימה במקום הראשון בטבלה השנתית. הן "רינו צרור" והן "סדר יום" ראויות לשבח מיוחד בשל היותן תוכניות רדיו יומיות. המדיום הרדיופוני מקשה על שילוב דוברים רבים בכל אייטם, ובדרך כלל ניתן פתחון פה נרחב יותר לכל דובר ודובר. העובדה כי שתי התוכניות משודרות מדי יום מלמדת כי לא מדובר בשיבוץ אקראי של דוברים ערבים אלא בהחלטה מערכתית ויישום שיטתי.

כשבודקים את כל תוכניות הרדיו המרכזיות בכאן ב' וגל"צ מגלים כי "סדר יום" היא החריגה בכאן ב'. יתר התוכניות המרכזיות ברשת ממוקמות בתחתית הטבלה, כולל המקום האחרון שמחזיקה "שלי וגואטה", בהנחיית שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה. בגל"צ, מנגד, תמונת מראה. מרבית התוכניות בחלק העליון של הטבלה, מלבד "וילנסקי את ברדוגו" שמגישים ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מערוצי החדשות היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקה של המהדורות מעלה כי נשמר הפער בין "חדשות הערב" של כאן 11, בהגשת דוריה למפל ובעריכת עילי לוין, לבין שתי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים. עם זאת, יש לציין כי בכל הקטגוריה חלה ירידה משמעותית לעומת שנת 2019.

"חדשות הערב" ירדה מ-7.3% ל-5.5% בלבד. המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, ירדה מ-3.7% ל-3.2% בלבד. המהדורה המרכזית של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום ואודי סגל ובעריכת ליאור לנדנברג ירדה מ-5.3% ל-2.6% בלבד.

הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית נמצא גם אם נדליק את הטלוויזיה בשעות הפרה-פריים. דווקא בשעות הללו אפשר היה למצוא בעבר ייצוג גדול יותר לחברה הערבית, בפרט ב"לונדון את קירשנבאום", אבל גם בתוכניות אחרות. בשעות שלפני המהדורה המרכזית אפשר להרחיב על נושאים שאין להם מקום במהדורת החדשות המסכמת את היום. מנתוני מדד הייצוג עולה כי נושאים אלו הם כמעט לחלוטין נושאים המעסיקים את החברה היהודית בישראל.

בכל תוכניות הפרה-פריים כמעט ולא שולבו דוברים ערבים. ב"קלמן וסג"ל", התוכנית של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל בכאן 11 (עורך: נתנאל בן-שושן), שלאחרונה הוחלט להורידה מלוח השידורים, המצב מעט טוב יותר מאשר בתוכניות האחרות, אך לא בהרבה.

"חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, שסיימה את 2019 עם שיעור ייצוג של 1% בלבד, דווקא הכפילה את הייצוג והגיעה בחציון הראשון ל-2%, אך גם נתון זה רחוק מלספק כשמדובר בחברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

בתחתית טבלת התוכניות ניצבות שלוש תוכניות ששודרו בערוצים המסחריים. את השיעור הנמוך ביותר של דוברים ערבים השיגה "שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12. התוכנית, בעריכת תירזה אליה-זיסמן, כללה בחציון הראשון כ-1350 דוברים. רק 15 מהם היו ערבים, מעט יותר מאחוז.

צמודות אליה שתי תוכניות של חדשות 13: "שישי עם אילה חסון", בעריכת דפנה פרבר, עם שיעור ייצוג של 1.2% ו"6 עם אמנון לוי", בעריכת אוהד כהן, עם שיעור ייצוג של 1.3% בלבד.

בחציון הראשון של השנה, מערכת הבחירות השלישית ברצף הגדילה את שיעור האייטמים בהשתתפות דובר ערבי ששודרו בהקשר פוליטי-מפלגתי. למעלה משליש האייטמים עם דוברים ערבים היו כאלה. מגפת הקורונה שפרצה במלוא עוזה לקראת סוף הרבעון הראשון ושלטה בשיח התקשורת מאז הגדילה את שיעור האייטמים בהשתתפות דובר ערבי ששודרו בהקשר אזרחי.

בטבלה הכללית של התוכניות המרכזיות בולטת השליטה של ערוצי הרדיו מצד אחד, וההדרה החריפה בתוכניות של חדשות 13 מאידך. בעוד חדשות 12 מצליחה להשחיל שלוש תוכניות לחלק העליון של הטבלה, כולל למקום הראשון, כל התוכניות של חדשות 13 הגיעו לשיעור מתחת לממוצע.

תוכנית הרדיו היחידה שהגיע לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע, מבין התוכניות המרכזיות שנבדקות מדי שבוע, היא "שלי וגואטה" של כאן ב', בהגשת שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​