התקשורת הישראלית מזניחה כמעט לחלוטין את החברה הערבית בכל הקשור לסיקור מגפת הקורונה, כך עולה מבדיקה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה במסגרת מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי.

בימים אלה, שבהם התקשורת עוסקת רבות בהתפרצות מגפת הקורונה בקרב קהילות יהודים חרדים, מעניין להיווכח כי אין כמעט עיסוק במתרחש ביישובים בישראל שבהם חיים ערבים. גם לאזרחים הערבים של מדינת ישראל בעיות ייחודיות המצריכות תשומת לב בימי מגיפה. המחסור בסיקור הולם ובמתן הנחיות לציבור הערבי בישראל כיצד להתגונן מפני מגפת הקורונה וכיצד לבלום את התפרצותה עלול לגרום לאיחור קטלני בהפנמת הצעדים הדרושים.

דווקא בתקופה זו חיוני כי התקשורת המרכזית בשפה העברית תספק לציבור הערבי בישראל, בכל הכלים העומדים לרשותה, מידע אמין ועדכני על מגפת הקורונה והדרכים למנוע את התפרצותה. במציאות, קורה בדיוק ההיפך.

להפקרת החברה הערבית ע"י התקשורת כמה היבטים. לא רק הציבור הערבי נדחק מהמסך בסיקור הקורונה בתקשורת בעברית, גם התוכניות הייעודיות המיועדות לו: בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים פגעו במהדורת החדשות היחידה בשפה הערבית. בנוסף, כשמראיינים מומחים בקשר לקורונה, נרשם מספר נמוך במיוחד של מומחים מקרב החברה הערבית בישראל.

לפי בדיקת חברת יפעת, במהלך חודש מרץ התפרסמו בערוצי התקשורת המרכזיים ברדיו ובטלוויזיה (כאן ב' וכאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל ושני ערוצי הטלוויזיה המסחריים רשת וקשת) 12,180 אייטמים שעסקו במגפת הקורונה בישראל. מתוכם, רק ב-221 אייטמים היה אזכור כלשהו לחברה הערבית, כ-1.8% בלבד. זאת על אף שכ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים.

בלטו לרעה ערוצי הטלוויזיה, בהם הסיקור היה אף נמוך יותר. בקשת (עורך חברת החדשות: אבי וייס), רק 1.3% מכל האייטמים שעסקו בקורונה בישראל הזכירו את החברה הערבית. בכאן 11 (עורך חטיבת החדשות: ברוך שי), רק 1.5% מכלל האייטמים שעסקו בקורונה בישראל הזכירו את החברה הערבית. ואילו ברשת (עורך חברת החדשות: ישראל טויטו), רק 1.6% מכלל האייטמים שעסקו בקורונה בישראל הזכירו את החברה הערבית. בגזרת הרדיו מובילה רשת כאן ב', עם 2.4%, על פני 2.1% של גלי-צה"ל (מפקד התחנה: שמעון אלקבץ).

על אף שכאן 11 מוביל בהפרש זניח על קשת, ההשוואה מעמידה דווקא אותו באור הפחות מחמיא, שכן הערוץ הוא חלק מתאגיד השידור הישראלי. חובתו החוקית לשקף נאמנה את כלל חלקי החברה בישראל מובהקת, מה גם שתקציבו אינו תלוי בהיקפי הפרסום, שירדו מאוד בשבועות האחרונים.

פער דרמטי התגלה כאשר נבחנו ההקשרים של האייטמים שעסקו במגפת הקורונה. ב-41% מתוך קרוב ל-12 אלף האייטמים על הקורונה בחברה היהודית בישראל, הוזכרו ההשלכות הכלכליות הקשות של צעדי המנע מפני התפשטות המגיפה. לעומת זאת, כשבחברת יפעת בדקו את האייטמים שבהם היה אזכור לחברה הערבית התברר כי רק ב-5% מהם שולב ההקשר הכלכלי.

לזכותה של התקשורת ייאמר כי במעט האייטמים שבהם כן התייחסו לחברה הערבית, בדרך כלל השתתף דובר ערבי והנושאים המרכזיים היו רלוונטיים לאוכלוסייה. לפי בדיקת יפעת, מבין 221 האייטמים שהזכירו את החברה הערבית בתקשורת המשודרת המרכזית, ב-105 היה מרואיין ערבי. בין המרואיינים הערבים בלטו אנשי רפואה וחירום, ואחריהם חברי כנסת, פעילי עמותות, אזרחים וראשי רשויות. 

פער יוצא דופן עלה כשבחברת יפעת השוו את זהות הדוברים במעט האייטמים שבכל זאת הזכירו את הקורונה בחברה הערבית בישראל. בעוד שבגלי-צה"ל, כאן 11, כאן ב', וקשת - דוברים ערבים היוו בין 75% ל-87% מהדוברים באייטמים, בערוץ רשת רק 50% מהאייטמים עם דוברים על הקורונה בחברה הערבית כללו דוברים ערבים. במילים אחרות, ברשת דיברו אמנם על הקורונה בחברה הערבית יותר מאשר בקשת או בכאן 11, אך מיעטו לתת לדוברים מקרב החברה הערבית את זכות הביטוי.

בדיקת עומק של האייטמים שהזכירו את החברה הערבית מעלה כי הם הוקדשו לשלל סוגיות, ובעיקר למיעוט בדיקות קורונה בחברה הערבית והצורך בהקמת מתחמי בדיקות קורונה בערים ערביות. אייטמים רבים יחסית הוקדשו גם לצורך לתרגם את ההנחיות לציבור לשפה הערבית, ולמקומם של אנשי הרפואה הערבים בחזית המאבק בנגיף. אלה בדיוק סוג האייטמים שבהם יש צורך כדי למנוע התפרצות של המגיפה בערים ערביות. למרבה הצער האייטמים הללו היו מיעוט זניח מקרב שלל האייטמים על מגפת הקורונה בישראל.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​