סיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2020 מעלה כי בראש טבלת התוכניות ניצבת "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, אחריה "סדר יום" של כאן ב' ו"רינו צרור" של גלי-צה"ל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בעוד שיעור הערבים בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-18%, שיעור הייצוג שלהם בתקשורת המשודרת המרכזית עמד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה על על 2.6% בלבד.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

על פי בדיקת חברת יפעת, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן ב', כאן 11, גלי-צה"ל, קשת ורשת כ-113,700 דוברים. מתוכם, רק 2,957 היו ערבים, כ-2.6%. מדובר בירידה קלה לעומת הממוצע לשנת 2019, אם כי הנתון עדיין גבוה משיעור הייצוג שנמדד טרם השקת מדד הייצוג בתחילת שנת 2016.

בראש טבלת התוכניות ניצבת "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12, בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר ואליק מרגלית. במסגרת המהדורה, שזוכה דרך קבע לשיעורי צפייה גבוהים, הופיעו באופן קבוע דיווחים של הכתב פוראת נסאר על הנעשה בחברה הערבית בישראל: מפוליטיקה, דרך מגיפת הקורונה ועד לאירועים פליליים ומחאות אזרחיות. בחודש ספטמבר הגיעה התוכנית לשיעור שיא של דוברים ערבים (30%), זאת בין היתר בזכות כתבה של יוסי מזרחי על אכיפת מגבלות הקורונה בחתונות וכתבה של פוראת נסאר על העומסים בדרייב אין בצפון. בסך הכל הגיעה "חדשות סוף השבוע" לשיעור ייצוג ממוצע של 9.5%.

במקום השני ניצבת "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד. התוכנית, שבולטת לטובה במדד הייצוג מאז השקתו בתחילת שנת 2016, מקפידה דרך קבע לא רק על שילוב מספר גדול יחסית של דוברים ערבים אלא גם שמה דגש על שילוב דוברות ערביות ומומחים ומומחיות ערבים. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הגיעה התוכנית לשיעור ייצוג של 7.8%, כשבחודש יוני השיגה שיעור ייצוג של 11.7%.

במקום השלישי ניצבת "רינו צרור" של גלי-צה"ל, בעריכת מירון ששון. כמו "סדר יום", גם "רינו צרור" היא מצטיינת עקבית. את שנת 2019, השנה הראשונה לשידוריה, סיימה במקום הראשון בטבלה השנתית. הן "רינו צרור" והן "סדר יום" ראויות לשבח מיוחד בשל היותן תוכניות רדיו יומיות. המדיום הרדיופוני מקשה על שילוב דוברים רבים בכל אייטם, ובדרך כלל ניתן פתחון פה נרחב יותר לכל דובר ודובר. העובדה כי שתי התוכניות משודרות מדי יום מלמדת כי לא מדובר בשיבוץ אקראי של דוברים ערבים אלא בהחלטה מערכתית ויישום שיטתי. שיעור הדוברים הממוצע בתוכנית עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 7.3%.

כשבודקים את כל תוכניות הרדיו המרכזיות בכאן ב' וגל"צ מגלים כי "סדר יום" ו"רינו צרור" מובילות בפער ניכר על פני "מה בוער" וכל היתר. ברבעון השלישי של השנה שיפרה את נתוניה "שלי וגואטה" של כאן ב', בהנחיית שלי יחימוביץ' ויגאל גואטה ובעריכת רוית לוי-דמסקי. את שני הרבעונים הראשונים של השנה סיימה התוכנית במקום האחרון מבין כל תוכניות הרדיו, עם שיעור ייצוג של 3.4% בלבד. בתוך שלושה חודשים עלתה התוכנית לשיעור ייצוג ממוצע של 4.3% (כולל 12% בחודש אוגוסט). את מקומה בתחתית הטבלה תפסה "וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ, שמגישים ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו. רק 3.2% מכלל הדוברים שהופיעו בתוכנית מתחילת השנה היו ערבים.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מערוצי החדשות היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב בימות השבוע. בדיקה של המהדורות מעלה כי נשמר ואף גדל הפער בין "חדשות הערב" של כאן 11, בהגשת דוריה למפל ובעריכת עילי לוין (שהוחלף לאחרונה ברועי ינובסקי), לבין שתי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים. למעשה, המהדורה של השידור הציבורי הגיעה לשיעור ייצוג גבוה יותר מסך שיעורי הייצוג של שתי המהדורות המסחריות גם יחד.

"חדשות הערב" הגיעה לשיעור ייצוג של 6.1%, בין היתר הודות לפינה "קול איסראיל" שמגיש העיתונאי ערן זינגר. המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, הגיעה ל-3.3% בלבד. המהדורה המרכזית של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום ואודי סגל ובעריכת ליאור לנדנברג וניר נוימן במקום האחרון עם 2.7% בלבד.

הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית נמצא גם אם נדליק את הטלוויזיה בשעות הפרה-פריים. דווקא בשעות הללו אפשר היה למצוא בעבר ייצוג גדול יותר לחברה הערבית, בפרט ב"לונדון את קירשנבאום", אבל גם בתוכניות אחרות. בשעות שלפני המהדורה המרכזית אפשר להרחיב על נושאים שאין להם מקום במהדורת החדשות המסכמת את היום. מנתוני מדד הייצוג עולה כי נושאים אלו הם כמעט לחלוטין נושאים המעסיקים את החברה היהודית בישראל.

בכל תוכניות הפרה-פריים כמעט ולא שולבו דוברים ערבים. ב"קלמן וסג"ל", התוכנית של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל בכאן 11 (עורך: נתנאל בן-שושן), שצפויה בקרוב לרדת מלוח השידורים, המצב מעט טוב יותר מאשר בתוכניות האחרות, אך לא בהרבה.

"חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, שסיימה את 2019 עם שיעור ייצוג של 1% בלבד, כמעט הכפילה את הייצוג בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אך גם נתון זה רחוק מלספק כשמדובר בחברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה. את התוכנית עורך דניאל בשך.

בתחתית טבלת התוכניות ניצבות שלוש תוכניות ששודרו ברשת 13 וחדשות 13. את השיעור הנמוך ביותר של דוברים ערבים השיגו "6 עם אמנון לוי", בעריכת אוהד כהן, ו"החדשות עם יעקב אילון", שירדה זה מכבר. שתיהן הציגו שיעור ייצוג אפסי כמעט, של 1.3% בלבד. במהלך 9 החודשים הראשונים של השנה הופיעו ב"6 עם אמנון לוי כ-2,250 דוברים. רק 30 מהם היו ערבים.

מעט מעל שתי התוכניות הלאה, אחת מתוכניות הדגל של חדשות 13, "שישי עם אילה חסון", שערכו דפנה פרבר ואסף כשר, עם שיעור ייצוג של 1.4%.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הנושא התקשורתי הבולט ביותר, עם קשר לחברה הערבית ובלעדיו, היתה מגפת הקורונה. סיקור המגיפה הגדיל מאוד את שיעור האייטמים בהשתתפות דוברים ערבים שהופיעו בהקשר האזרחי. מערכת הבחירות שחלה בתחילת השנה הגדילה את האייטמים שהופיעו בהקשר פוליטי.

בטבלה הכללית של התוכניות המרכזיות בולטת השליטה הכמעט מוחלטת של ערוצי הרדיו בחלק העליון של הטבלה, וההדרה החריפה בתוכניות של חדשות 13 מאידך. בעוד חדשות 12 מצליחה להשחיל תוכנית אחת לחלק העליון של הטבלה, היישר למקום הראשון, כל התוכניות של חדשות 13 הגיעו לשיעור מתחת לממוצע.

תוכנית הרדיו היחידה שהגיע לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע, מבין התוכניות המרכזיות שנבדקות מדי שבוע, היא "וילנסקי את ברדוגו" של גל"צ.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​