החברה הבדואית סובלת מייצוג תקשורתי חסר ביחס לחלקה בקרב אזרחי מדינת ישראל, וגם הייצוג שבכל זאת קיים הוא ברובו המוחלט שלילי. בנוסף, כשכבר מדברים על הבדואים בתקשורת המרכזית, עושים זאת לרוב עם יהודים ולא עם  נציגי החברה הבדואית עצמה.

ממצאים אלה, ואחרים, עולים מבדיקה מיוחדת של מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

החברה הבדואית בישראל מונה כ-370 אלף איש ומהווה כ-4% מאוכלוסיית המדינה. רובה חיה בנגב, בחלק מהמקרים ביישובים שלא הוכרו רשמית על ידי מדינת ישראל, ומיעוטה חי בצפון המדינה. במסגרת בדיקת מדד הייצוג ניתחה חברת יפעת מחקרי מדיה את כל הפרסומים במדיה המרכזית הארצית (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ועיתונות מודפסת), כמו גם בשלושה מקומונים המופצים באזור הנגב, לאורך החודשים מאי ויוני 2020.

בסך הכל זוהו 1,485 אייטמים עם אזכור כלשהו לחברה הבדואית (כ-1.4% מכלל האייטמים שפורסמו בכלי התקשורת שנבדקו), מתוכם 797 אייטמים שהוקדשו ברובם לחברה הבדואית בישראל (כ-0.7% מכלל האייטמים בכלי התקשורת שנבדקו). כאמור, שיעור הבדואים באוכלוסיית ישראל גדול פי כמה.

מעבר להדרה, שאינה שונה בעיקרה מההדרה שממנה סובלת כל החברה הערבית בישראל, נבדק הסנטימנט בכל אחד ואחד מהאייטמים שאזכר את החברה הבדואית. בדיקה זו העלתה תוצאה עגומה ביותר.

מתוך כ-800 אייטמים שהוקדשו לבדואים במהלך החודשים מאי ויוני 2020, כ-57% כללו סנטימנט שלילי, כ-28% היו ניטרליים ורק כ-15% כללו סנטימנט חיובי.

בחברת יפעת מחקרי מדיה מסבירים כי אייטם נחשב לבעל סנטימנט חיובי כשהציג את החברה הבדואית תוך הדגשת הצלחות\יוזמות\תרומה או כשנתן במה להעברת מסרים החשובים לחברה הבדואית (למשל כשהאייטם סיקר מחאות נגד פער בתשתיות ונגד אלימות משטרתית או גזענות). אייטם נחשב לבעל סנטימנט ניטרלי כשהציג את החברה הבדואית באופן אינפורמטיבי, או כאשר כלל הן טענות חיוביות והן טענות שליליות כלפי החברה הבדואית. אייטם נחשב לבעל סנטימנט שלילי כשהתמקד בפשיעה ופלילים או כשהציג את החברה הבדואית כלא ממושמעת (ביחס להנחיות למניעת התפרצות מגפת הקורונה, נושא תקשורתי מרכזי בתקופת המחקר).

תמונה דומה עולה גם מההקשרים והנושאים שבהם עסקו האייטמים שהוקדשו לחברה הבדואית: 15% מהאייטמים עסקו באירועי פשיעה כגון קטטות וירי; 14% עסקו באירוע בודד שבו בדואים איימו על חיילים בצאלים; 13% עסקו ברצח נשים בחברה הבדואית; עוד 3% עסקו ברצח חנית קיקוס (על רקע שחרור סלימאן אל-עביד שהורשע במעשה); 2% עסקו באירועי אלימות נגד שוטרים; ועוד 2% בבנייה בלתי חוקית.

בסך הכל, בתוספת אייטמים שעסקו בשלל אירועים פליליים, כ-59% מכל האייטמים שהוקדשו לחברה הבדואית בחודשים מאי ויוני 2020 היו בהקשר של פשיעה, פלילים או הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הנושא הבודד שלו הוקדש חלק הארי מהאייטמים על החברה הבדואית בתקופת המחקר היה מגיפת הקורונה (כ-22%). בסך הכל הופיעו 173 אייטמים שהתמקדו בקורונה בחברה הבדואית, מתוכם 94 אייטמים כללו סיקור משמעותי, מעבר למידע יבש. מתוך 94 האייטמים הללו, 26 אייטמים (27%) הוקדשו לטענות על חוסר היענות בחברה הבדואית להנחיות משרד הבריאות.

בבדיקת 800 האייטמים שעסקו בחברה הבדואית זוהו מספר ביטויים ששבו וחזרו: הביטוי "הפקרות" הופיע ב-50 אייטמים, הביטוי "מערב/נגב/דרום פרוע" הופיע ב-21 אייטמים והביטוי "איבוד שליטה" (ביחס לרשויות המדינה) הופיע ב-20 אייטמים.

תופעה בעייתית נוספת שעלתה בבדיקת סיקור החברה הבדואית, אף כי גם היא אינה חדשה או ייחודית לבדואים, היא מתן זכות ביטוי יתרה ליהודים לעומת בדואים גם באייטמים שמוקדשים לחברה הבדואית בישראל. כך, בכמחצית מתוך כ-800 האייטמים שהוקדשו לחברה הבדואית בתקופת המחקר הופיעו דוברים (מלבד הכתבים המדווחים), אך ביניהם היה רוב ליהודים: 255 דוברים יהודים לעומת 229 בדואים.

במילים אחרות, במעט האייטמים שהתרכזו בנעשה בחברה הבדואית היה יותר סיכוי לשמוע, לראות או לקרוא ציטוט מפי יהודי (32%) מאשר לשמוע, לראות או לקרוא ציטוט מפי בדואי (28%).

עוד מתברר כי גם כשניתנת זכות הביטוי לנציגים מהחברה הבדואים, רק מיעוטם יקבל אותה מתוקף תחום התמחותם. בכל 800 האייטמים שהוקדשו לחברה הבדואית הופיעו בסך הכל 21 מומחים בדואים (9% מכלל הדוברים הבדואים באייטמים). גם במדד זה ניתנה עדיפות דווקא ליהודים. בסך הכל אותרו 48 מומחים יהודים באייטמים שעסקו בחברה הבדואית (19% מכלל הדוברים היהודים באייטמים). שוב, במקום לדבר עם בדואים על בדואים מעדיפה התקשורת המרכזית לנהל רב-שיח בקרב יהודים בלבד.

בין המומחים הבדואים הבולטים שאותרו בתקופת המחקר ניתן למנות את ד"ר פואד אלסאנע, מנהל קופ"ח כללית במחוז הדרום, שהופיע ב-4 אייטמים ("הארץ" ואתר "הארץ", כאן ב' וגלי-צה"ל); ד"ר חליל אבו אלקיעאן, רופא משפחה מחורה, שהופיע ב-2 אייטמים (ynet, וכאן ב'); ד"ר סראב אבו רביעה קווידר, שהופיעה ב-2 אייטמים ("גלובס" ואתר "גלובס") והכדורגלן יהאב אל עביד, שהופיע אף הוא ב-2 אייטמים (אתר "הארץ" ו"וואלה").

כיצד מסקרים את הבדואים בתקשורת המקומית בדרום?

פילוח הנתונים של המחקר לפי כלי התקשורת השונים שנכללו בו מעלה כמה ממצאים מעניינים.

לרגל בדיקת סיקור הבדואים כללה חברת יפעת מחקרי מדיה גם שלושה שבועונים מקומיים, בנוסף לכלי התקשורת הארציים המרכזיים. בדיקה שלהם העלתה פערים משמעותיים. ב"ידיעות הנגב" מבית "ידיעות תקשורת" של "ידיעות אחרונות" נרשם שיעור האייטמים הגדול ביותר שהתייחס לחברה הבדואית בכל כלי התקשורת שהשתתפו בבדיקה: 5.6%. זהו שיעור גדול יותר משיעור החברה הבדואית באוכלוסייה הישראלית, אך לא משיעורה באוכלוסיה בנגב.

"ידיעות הנגב" היה חריג לטובה לעומת שני המקומונים האחרים שנכללו בבדיקה: "שבע", מקבוצת "המקומון" (בבעלות אלי עזור, הבעלים של ה"ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב"); ו"עליתון", שבועון עצמאי שמופץ באופקים, נתיבות, שדרות והסביבה.

ב"ידיעות הנגב" הופיעו בחודשים מאי ויוני 26 אייטמים שהוקדשו לחברה הבדואית, זאת לעומת שני אייטמים ב"שבע" ואחד בלבד ב"עליתון". מבחינת הסנטימנט, 33% מהאייטמים ב"ידיעות הנגב" היו חיוביים, 48% שליליים והיתר ניטרליים. ב"שבע" אייטם אחד היה חיובי והשני ניטרלי ואילו האייטם הבודד ב"עליתון" היה שלילי.

"ידיעות הנגב" בלט לטובה גם בשיעור האייטמים שהתייחסו לחברה הבדואית וכללו דוברים בדואים - 42%, יותר מכל כלי תקשורת אחר שנכלל בבדיקה ובפער ניכר. העורכת הראשית של "ידיעות הנגב" היא נחמה רחמים ועורך החדשות הוא ענר חיים.

מבין כלי התקשורת הארציים, שיעור האייטמים הגדול ביותר שהתייחס לחברה הבדואית נרשם באתר רשת, באתר "ישראל היום" ובתחנת הרדיו כאן ב'. כולם הגיעו ליותר מ-2% אייטמים שהתייחסו לחברה הבדואית במהלך התקופה. עם זאת, היקף סיקור נרחב יכול להיות גם תוצאה של סיקור שלילי.

הסנטימנט השלילי הגדול ביותר מקרב כל האייטמים שהתייחסו לחברה הבדואית נרשם בתחנות הרדיו גלי-צה"ל (51%) וכאן ב' (44%). חוקרי יפעת מחקרי מדיה מסבירים את התוצאה במבזקי החדשות שבהם חוזרים שוב ושוב על דיווחים בגין אירועי פשיעה.

כשמתמקדים רק באייטמים שהתמקדו בחברה הבדואית מתברר כי הסנטימנט השלילי בלט במיוחד בשני אתרי האינטרנט של הערוצים המסחריים, קשת ורשת. באתר קשת N12 הופיעו 41 אייטמים על החברה הבדואית בחודשים מאי ויוני 2020, 76% מהם התאפיינו בסנטימנט שלילי. באתר רשת הופיעו 18 אייטמים על החברה הבדואית בחודשים מאי ויוני 2020, 72% מהם התאפיינו בסנטימנט שלילי. באתר "ישראל היום" הופיעו 34 אייטמים על החברה הבדואית בחודשים מאי ויוני 2020, 68% מהם התאפיינו בסנטימנט שלילי.

אבל יש גם מצטיינים. שני העיתונים הכלכליים "גלובס" ו"כלכליסט" רשמו את שיעור האייטמים החיוביים הגדול ביותר בתקופת המחקר, זאת מבין הדיווחים שהופיעו בהם והוקדשו בעיקרם לחברה הבדואית.

60% מהאייטמים על החברה הבדואית ב"גלובס" ו-50% מהאייטמים בעיתון "כלכליסט" כללו סנטימנט חיובי. עם זאת, יש לציין כי בסך הכל מדובר במספר אייטמים קטן בכל עיתון: 5 ב"גלובס" ו-4 ב"כלכליסט" (בעיתון "דה מרקר" פורסמו שני אייטמים בלבד על החברה הבדואית, אחד שלילי ואחד ניטרלי). גם במקומון "שבע" נרשם שיעור גבוה יחסית של אייטמים על החברה הבדואית בסנטמינט חיובי, 50%, אך כאן מדובר בסך הכל באייטם אחד מתוך שניים.

מבין כלי התקשורת שפרסמו למעלה מעשרה אייטמים על החברה הבדואית בתקופת המחקר בולטים לטובה עיתון "ידיעות אחרונות", המקומון "ידיעות הנגב", ואתר "הארץ".

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​