בחודש שעבר הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן ב', כאן 11, גלי-צה"ל, קשת ורשת כ-13,100 דוברים. מתוכם, רק 275 היו ערבים, כ-2.1%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג לחודש יולי, כפי שפרסמנו לאחרונה. מלבד הייצוג הגולמי, בודק המדד גם נתונים נוספים: ההקשר בו הופיעו הדוברים מהחברה הערבית, כמה מהם הופיעו כמומחים לתחומם וכמה מהם היו נשים.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. בעוד שיעור הייצוג שלהם בתקשורת המשודרת המרכזית עמד ביולי על 2.1% בלבד, שיעור הערבים בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-18%.

שיעור הנשים ושיעור המומחים מבין הדוברים הערבים עלה במהלך חודש יולי. כפי שניתן לראות, שיעור הנשים מקרב הדוברים הערבים הגיע במהלך החציון הראשון של השנה לשיא בחודש מרץ: כ-23% מקרב כלל הדוברים הערבים בתקשורת המרכזית היו נשים (עדיין פחות ממחצית שיעור הנשים בקרב החברה הערבית בישראל). זאת אחרי ירידה משמעותית בשיעור הנשים מקרב כלל הדוברים הערבים בחודשים אפריל-יוני.

גם בחודש מאי נשים ערביות הודרו פעמיים, פעם אחת בשל היותן נשים ופעם שנייה בשל היותן ערביות. מתוך כ-13,100 דוברים סך הכל שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בקשת, רשת, גלי-צה"ל, כאן 11 וכאן ב', רק 49 היו נשים, כ-0.5% בלבד. חלקן של הנשים הערביות בישראל עומד על כ-9% מכלל אזרחי המדינה.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי בערוץ רשת דווקא הגיעו לשיעור הנשים הגבוה ביותר מתוך כלל הדוברים הערבים. עם זאת, ראוי לזכור כי בשידורי רשת הדירו את החברה הערבית כמעט לחלוטין בחודש שעבר, כך שבמספרים אבסולוטיים מדובר עדיין במספר נמוך (16 נשים מתוך 52 דוברים ערבים).

דווקא בכאן ב' יכולים להיות מרוצים יחסית. מצד אחד הערוץ הגיע לשיעור ייצוג גבוה יחסית למרבית הערוצים (3%) ובכל זאת הצליח לשמור גם על שיעור גבוה יחסית של נשים (25%). בערוץ כאן 11 מסיימים במקום האחרון מבחינת ייצוג נשי. רק 15% מהדוברים הערבים בשידורי החדשות והאקטואליה של הערוץ בחודש יולי היו נשים. עם זאת, יש לזכור כי שיעור הייצוג הכללי בערוץ היה הגבוה ביותר בחודש שעבר (3.8%).

בדיקה לפי תוכניות מעלה כי ב"סדר יום" של כאן ב' היה ייצוג נאה של נשים ערביות, תוצאה שחוזרת על עצמה כמעט באופן קבוע. מתוך 9 דוברים ערבים שהשתתפו בתוכנית האקטואליה שמגישה קרן נויבך ועורכת מירית הושמנד, 6 היו נשים (כ-67%).

בנוסף לבדיקה מגדרית, במדד הייצוג שמים דגש גם על מאפיין חשוב נוסף של הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית: מומחיות. כאשר אדם מופיע בתקשורת כמומחה, הוא יקבל בדרך כלל זמן רב להביע את דעתו ויופיע בהקשר חיובי. מאז תחילת פרסום מדד הייצוג בתחילת 2016 חלה עלייה חדה בשיעור המומחים מבין כלל הדוברים הערבים, מ-17% בשנה הראשונה של המדד ועד ל-22% בשנת 2019. בחודש אפריל הגיע שיעור המומחים מכלל הדוברים הערבים לשיא של 35%, אולם מאז מסתמנת מגמת ירידה מחודשת ובחודש שעבר רק 19% מהדוברים הערבים היו מומחים.

חלוקה לפי ערוצים מעלה כי שני ערוצי הרדיו בלטו לטובה באופן יחסי בחודש יולי. כ-29% מהדוברים הערבים בכאן ב' ובגלי-צה"ל הוזמנו לשידור בשל תחום התמחותם. עם זאת, יש לזכור כי בכאן ב' הגיעו לשיעור ייצוג גבוה פי 3 מאשר בגל"צ. בעוד שבכאן ב' כ-3% מכלל הדוברים בחודש יולי היו ערבים, בגל"צ רק כ-1.1%.

בדיקה לפי תוכניות מבליטה לטובה את התוכנית "רינו צרור" של גל"צ, בעריכת מירון ששון. אמנם בתוכנית הופיעו בחודש שעבר רק 4 דוברים ערבים מתוך 113 (כ-3.6%) אולם 2 מתוך ה-4 הגיעו לתוכנית כמומחים (50%).

בדיקה נפרדת להקשרים של האייטמים שכללו דוברים ערבים בתקשורת המשודרת מעלה כי ההקשר האזרחי ממשיך בדומיננטיות שקיבל בחודשים האחרונים, על רקע התפרצות מגיפת הקורונה.

עוד נושא שבלט בחודש יולי, ונכלל בהקשר האזרחי, הוא נושא הגזענות והאפליה, בין היתר על רקע שידור הסרטון שבו נראה כוכב הילדים רועי עוז ("רוי בוי") מתייחס באופן משפיל לילדים בדואים. גם הדיון על חוק איסור טיפולי המרה תרם את חלקו לבולטות ההקשר האזרחי, כמו גם אייטמים על החרמת טחינה אל-ארז ומחאת העובדים הסוציאליים.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​