"לונדון את קירשנבאום", תוכנית האקטואליה היומית של ערוץ עשר, הובילה בחציון הראשון של 2018 במתן זכות ביטוי לחברה הערבית בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בקרב כלל תוכניות החדשות והאקטואליה במדיה המשודרת ניכר שיפור קל לעומת הרבעון הראשון של השנה, אך ממוצע הייצוג של החברה הערבית עדיין נמוך ביותר. מתוך כ-71 אלף דוברים שהופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, ערוץ עשר וחברת החדשות, רק 1,714 היו ערבים, כ-2.4% בלבד, זאת אף שכ-18% מאזרחי ישראל הם ערבים. ב-21 התוכניות המובילות בגופי המדיה השונים שיעור הייצוג של החברה הערבית היה מעט גבוה יותר ועמד על כ-3.6%.

התוכנית המצטיינת של מדד הייצוג בשנים 2016–2017, "לונדון את קירשנבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, המשיכה להצטיין גם בחודשים הראשונים של 2018. כ-9.6% מכלל הדוברים בתוכנית היו ערבים. התוכנית בלטה לטובה, כפי שנראה להלן, גם בשיעור הנשים הערביות והמומחים הערבים שהופיעו בה, והיתה חריגה בהשוואה למקבילותיה ברצועת השידור של הפרה-פריים (חמש בצהריים עד שמונה בערב).

במקומות השני והשלישי ניצבות שתי תוכניות מגזין של חברת החדשות, המשודרות אחת לשבוע: "אולפן שישי", שמגיש דני קושמרו ועורך רותם דנון, ו"חדשות סוף השבוע", שמגישה דנה ויס ועורכת קלי בן-יאיר.

"אולפן שישי" ו"חדשות סוף השבוע" נסמכות בעיקר על כתבות מגזין ארוכות. כאשר כתבה כזו מוקדשת לנושא הקשור לחברה הערבית בישראל מופיעים בבת אחת דוברים ערבים רבים על המסך. "לונדון את קירשנבאום", לעומת זאת, מתמחה בראיונות אישיים באולפן. כדי להגיע לשיעור דוברים ערבים גבוה יותר יש לייצר הרבה יותר אייטמים שבהם ניתן לזמן דובר ערבי כמרואיין. הבדל זה מדגיש עוד יותר את ההישג של "לונדון את קירשנבאום".

בתחתית טבלת התוכניות ניצבת "המטה המרכזי", התוכנית הפוליטית של חדשות ערוץ עשר, שמגישה אילה חסון ועורכת הדס ריבק. מתוך כ-330 דוברים שהופיעו בתוכנית במהלך המחצית הראשונה של שנת 2018, רק שניים היו ערבים.

במהלך החודשים הראשונים של השנה, ולאור פרסומי מדד הייצוג ב"עין השביעית", הגיש פעיל הימין שמאי גליק תלונה לרשות השנייה בגין הדרת ערבים מתמשכת בתוכנית. בתגובה מסרה העורכת ריבק: "אל התוכנית 'המטה המרכזי', כמו אל כל תוכניות חדשות עשר, אנחנו מזמינים מרואיינים ומרואיינות לגופו של נושא ולא לשם איזון. לגופו של עניין ולא על-פי לאום, מגדר ועדה". הנתונים מלמדים אחרת. ב"לונדון את קירשנבאום", שאף היא משודרת בערוץ עשר, מקפידים על שילוב דוברים ערבים. ב"מטה המרכזי" לא.

במקום השני מהסוף ניצבת "חדשות הבוקר", תוכנית האקטואליה המקורית של קשת 12, שמגיש ניב רסקין ועורך מירון ששון. קרוב ל-2,000 דוברים הופיעו בתוכנית במהלך המחצית הראשונה של 2018, אך רק 26 מהם היו ערבים.

"סדר יום" של כאן ב', שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ', מקום שלישי מהסוף, שמה לעצמה למטרה לתת קול לנושאים ולקהלים שבדרך כלל נדחקים מסדר היום הרגיל של תקשורת הזרם המרכזי. בכל הקשור למתן ביטוי לחברה הערבית, התוכנית נכשלת כישלון חרוץ. מתוך כאלף דוברים שהופיעו בתוכנית במהלך ששת החודשים הראשונים של 2018, רק 24 היו ערבים.

פילוח של הדוברים הערבים לפי גופי השידור השונים מעלה כי גלי-צה"ל היא גוף השידור שהדיר את החברה הערבית יותר מכל במחצית הראשונה של 2018. בתוכניות החדשות והאקטואליה של התחנה הופיעו במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה למעלה מ-17 אלף דוברים. רק 224 היו ערבים – כ-1.3%. ההדרה החריפה בגלי-צה"ל חורה במיוחד לנוכח העובדה שתחנת הרדיו הצבאית היא תחנת שידור ציבורית, שממומנת בין היתר מכספי המסים של האזרחים הערבים בישראל.

במקום הראשון בטבלת גופי השידור ניצבת חברת החדשות, עם שיעור ייצוג של 3.3%. עם זאת, לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, מאז פיצול ערוץ 2 נהנית חברת החדשות מיתרון על פני יתר כלי התקשורת במדד הייצוג, שכן חישוב שיעור הייצוג בתוכניות שלה אינו כולל תוכניות אקטואליה רכה שמשודרות בכל יתר הערוצים. אחרי חברת החדשות נמצאים שני הערוצים המרכזיים של תאגיד השידור הישראלי, כאן 11 וכאן ב'.

השוואה בין מהדורות החדשות המרכזיות של שלושת ערוצי הטלוויזיה מעלה כי מהדורת החדשות המרכזית של כאן 11, "חדשות הערב" בהגשת גאולה אבן ובעריכת עילי לוין, שומרת על המקום הראשון שהשיגה בשלושת החודשים הראשונים של השנה. עם זאת, בהשוואה לרבעון הראשון ניכר צמצום של הפער מצד שתי המהדורת המסחריות, זו של ערוץ עשר, שמגישה תמר איש-שלום ועורך ליאור לנדנברג, וזו של חברת החדשות, שמגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט.

למרבה הצער, דירוג שיעור הייצוג של החברה הערבית במהדורות המרכזיות הוא תמונת מראה לדירוג המהדורות בטבלאות הרייטינג. במלים אחרות, ככל שהמהדורה מדירה יותר את החברה הערבית, כך צופים בה יותר בציבור הישראלי.

במהלך המחצית הראשונה של השנה, במסגרת כנס שערכה הרשות השנייה, התייחס מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס לתגובות הקשות שמתעוררות בקרב הציבור הישראלי בכל פעם שמשודרת כתבה הנוגעת לחברה הערבית.

אבי וייס על תגובות נאה לשידור כתבות על ערבים (צילום: אבי חסון)

"כל ערבי שנביא לשידור זה נאצות", אמר וייס בכנס, "לא רק [בזמן חירום], אפילו בשוטף. אם אנחנו רוצים להביא מרואיין ערבי או לעשות כתבה על מצוקה של ערבים איפשהו, זה תוך שנייה – המרכזיה מתפוצצת, הטוויטר מתפוצץ, הפייסבוק מתפוצץ".

"למה אנחנו צריכים לשמוע את המחבל הזה", ציטט מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ עשר גולן יוכפז, שאף הוא השתתף באירוע, תגובה אופיינית לשידור כתבה על ערבים. "אני עובד אצל הצופים, אבל אני לא עלה נידף מולם", הבהיר מנכ"ל חברת החדשות וייס. "אני חושב שזו הסכנה הכי גדולה, להיות גמיש מדי מול הרצון של הצופה".

נתוני המהדורות המרכזיות מלמדים שבכל זאת ישנה גמישות מול רצונות הצופים.

כשמשווים את "לונדון את קירשנבאום" ליתר תוכניות האקטואליה מסוגה, המשודרות בשעות הפרה-פריים, אפשר להבחין עד כמה ההישג שלה גדול. שיעור הדוברים הערבים ב"לונדון את קירשנבאום" גדול פי שלושה מממוצע שיעור הייצוג בקרב מתחרותיה.

חרף ההדרה החריפה של החברה הערבית מתוכניות החדשות והאקטואליה של גלי-צה"ל, מבין כל תוכניות הרדיו המובילות בישראל, דווקא תוכנית של גלי-צה"ל הגיעה לשיעור הייצוג הגבוהים ביותר. אין זה מקרה ש"מה בוער", שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי, חריגה ביחס לרוב התוכניות בגלי-צה"ל. הן ברקאי והן קנטי מקפידים בכוונה תחילה ולאורך זמן על מתן ביטוי לחברה הערבית בישראל.

ברקאי וקנטי, יחד עם יתר מערכת "מה בוער", מוכיחים שגם בכלי תקשורת שהתרבות הארגונית שלו אינה מעודדת שילוב דוברים מהחברה הערבית בישראל ניתן לפעול נגד המגמה ולהגיע לשיעורי ייצוג גבוהים יחסית.

נשים ערביות בישראל סובלות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. משום כך נדיר כל-כך לשמוע את קולן בתקשורת הזרם המרכזי. מתוך כ-71 אלף דוברים שהופיעו בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה של המדיה המשודרת בישראל, רק 318 היו נשים, כלומר כ-0.4%. שיעור הנשים הערביות בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-9%.

פילוח של שיעור הנשים הערביות לפי גופי שידור מעלה כי ערוץ עשר נוהג לשלבן בשידור יותר מאשר מתחריו. כ-22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ עשר היו נשים. נתון זה, שעודנו נמוך ביחס לשיעורן באוכלוסייה, כ-50%, הושג בין היתר הודות ל"לונדון את קירשנבאום". כ-33% מכלל הדוברים הערבים בתוכנית היו נשים.

מבין 21 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בכל גופי השידור, רק תוכנית אחת שיבצה יותר דוברות ערביות מאשר דוברים ערבים: "סדר יום" של כאן ב'. התוכנית, שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ', מיעטה לשלב דוברים ערבים במחצית הראשונה של השנה, אולם ב-71% מהמקרים שבהם בכל זאת נתנה ביטוי לחברה הערבית בישראל היו אלה נשים ערביות שעלו לשידור ולא גברים ערבים.

לצד ספירת הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה מודדת חברת יפעת מחקרי מדיה גם את מספר הדוברים הערבים שהופיעו כמומחים. אלה, כך ניתן לשער, הופיעו בהקשר חיובי וקיבלו זכות ביטוי נרחבת לשטוח את פרשנותם.

פילוח המומחים לפי גופי שידור מעלה כי חברת החדשות ניצבת מאחור. רק 10% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של החברה היו מומחים, זאת לעומת 28% בתוכניות של חדשות עשר. את ההישג של חדשות עשר אפשר לייחס, בין היתר, ל"לונדון את קירשנבאום". לא רק שהתוכנית מקפידה לשלב דוברים ערבים רבים, היא מקפידה שרבים מהם יהיו מומחים. כ-43% מכלל הדוברים הערבים בתוכנית היו מומחים.

גם בבחינת שיעור הדוברים הערבים המומחים יש לציין לטובה את "סדר יום" של כאן ב'. אף שהתוכנית לא שילבה דוברים ערבים רבים במחצית הראשונה של השנה, כ-54% מהדוברים הערבים שבכל זאת עלו לשידור בה הופיעו כמומחים.

קרוב למחצית מכלל הדוברים הערבים שהופיעו במדיה המשודרת המרכזית בחציון הראשון של 2018 עשו זאת באייטמים בעלי הקשר אזרחי. זהו שיעור גבוה בהשוואה לשנה שעברה, אז כמחצית מהדוברים השתתפו באייטמים בעלי הקשר בטחוני. נראה כי למיעוט היחסי של עימותים בטחוניים בישראל היתה גם תרומה לירידה הכללית של כמות הדוברים הערבים בתקשורת במחצית הראשונה של 2018.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה