כ-11,500 אלף דוברים הופיעו בחודש שעבר בתוכניות החדשות והאקטואליה בגופי השידור המרכזיים בישראל, מתוכם רק 322 היו ערבים, כ-2.8%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. השוואה כלל שנתית מעלה כי אוקטובר היה החודש שבו נרשם שיעור הייצוג הרביעי בגובהו לחברה הערבית בישראל השנה. מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

מבין 21 התוכניות המובילות בגופי השידור המרכזיים, "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ עשר הציגה את שיעורי הייצוג הגבוהים ביותר לחברה הערבית בישראל. התוכנית, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, היא מצטיינת ותיקה במדד הייצוג. בחודש שעבר לונדון לא הגיש חלק נכבד מהתוכניות, והוחלף על ידי עיתונאים שונים ממערכת חדשות ערוץ עשר. על אף זאת, "לונדון את קירשנבאום" שמרה על מעמדה והעפילה לראש טבלת התוכניות - התוכנית המרכזית היחידה שהגיעה לשיעורי ייצוג דו-ספרתיים.

למקומות השני והשלישי הגיעו תוכניות מגזין, האחת של ערוץ עשר והשנייה של ערוץ כאן 11. בתוכניות שכאלה, בהן משודרות מדי מהדורה כמה כתבות מגזין ארוכות מרובות דוברים, קל יותר להשיג אחוז ייצוג גבוה יותר. במקרה של "שישי עם אילה חסון", שעורכת גילי ברוש, מרבית הערבים הופיעו בכתבה שהכינה חסון עצמה על מוכנות צה"ל. "חדשות השבוע", שמגיש אמיר בר-שלום ועורך אבי מוסקל, הגיעה למקום השלישי בין היתר בזכות כתבה שהכינה איטה גליקסברג על עזיבתו של השף דוחול ספדי את מסעדת דיאנא שבנצרת.


פילוח שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה של הדוברים הערבים לפי גופי שידור מבליט את יתרונו של תאגיד השידור הישראלי על פני מתחריו המסחריים. כאן 11 מוביל בפער משמעותי, בעיקר בשל תוכניות החדשות אך גם הודות לתוכנית "סליחה על השאלה", שכללה בחודש שעבר פרק שעסק בחברה הערבית. בחודש שעבר רשם כאן 11 את שיעור הייצוג הגבוה ביותר מתחילת השנה, פרט לחודש אוגוסט, אז היה עיסוק תקשורתי רב בחקיקת חוק הלאום.

כאן ב' מגיעה למקום השלישי, בין היתר בזכות שיעור הדוברים הערבים הגבוה שנרשם בחודש שעבר בתוכנית "סדר יום" שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ'. בין שתי הזרועות של תאגיד השידור ניתן למצוא את ערוץ עשר, שנהנה, כרגיל, מהנתונים של "לונדון את קירשנבאום".

בולטת לרעה גלי צה"ל, תחנת הרדיו הצבאית שאף היא אינה מסחרית. על אף השחרור משיקולי רייטינג, ובניגוד לנעשה בתאגיד השידור הישראלי, גלי צה"ל מדירה דרך קבע את החברה הערבית בישראל במידה ניכרת ובפער בולט מיתר גופי השידור המרכזיים. בחודש שעבר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גלי צה"ל קרוב ל-3,000 דוברים, רק 39 מהם, כ-1.3%, היו ערבים.

בחודש ספטמבר, שהתאפיין בשינויים רבים בלוח השידורים עקב חגים, היו חמש תוכניות מרכזיות שהדירו לחלוטין את החברה הערבית. באוקטובר נרשמו רק שלוש תוכניות כאלה, אולם אין סיבה להתעודד. "המטה המרכזי" של ערוץ עשר, שמגישה אילה חסון ועורכת הדס ריבק, ומקבילתה מחברת החדשות "פגוש את העיתונות", שמגישה רינה מצליח ועורך דן דובין סיימו הן את ספטמבר והן את אוקטובר בלי שהשמיעו אף את קולו של דובר ערבי אחד.

ההדרה המוחלטת של החברה הערבית משתי התוכניות הפוליטיות המרכזיות בשידורי הטלוויזיה בישראל אינה חדשה. בשלוש השנים האחרונות פיגרו שתי התוכניות הללו דרך קבע אחר יתר התוכניות המרכזיות בישראל. כתוצאה מכך חלק נכבד מהדיון הפוליטי על מסך הטלוויזיה בישראל נותר בין יהודים ליהודים בלבד.

"סדר יום" של כאן ב', תוכנית האקטואליה שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ', לא ידעה עדנה במדד הייצוג השנה, וזאת בלשון המעטה. בכל החודש הראשון של השנה לא הופיע בה אפילו דובר ערבי אחד, ומאז היו שבועות רבים שבהם סיימה אחרונה מבין תוכניות הרדיו המרכזיות.

אך בחודש שעבר השתנתה המגמה ו"סדר יום" השמיעה את קולותיהם של תשעה דוברים ערבים. כיוון שמספר הדוברים הכללי עמד על כ-170, שיעור הייצוג של התוכנית הגיע לכ-5.3%, יותר מכל תוכנית רדיו מרכזית אחרת. לא זו אף זו, מתוך תשעת הדוברים הערבים היו שש נשים וחמש מתוכן התראיינו כמומחות בתחומן. הישג ראוי לשבח.

השוואה בין מהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה מעלה כי המהדורה הנצפית בישראל, זו של חברת החדשות (לשעבר חדשות 2), שמגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט, היתה גם המהדורה שהדירה את החברה הערבית יותר מכל. כ-470 דוברים הופיעו במהדורה המרכזית של חברת החדשות, רק תשעה מהם היו ערבים (כ-1.9% בלבד).

בתחילת השנה, במסגרת כנס שערכה הרשות השנייה, התייחס מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס לתגובות הקשות שמתעוררות בקרב הציבור הישראלי בכל פעם שמשודרת כתבה הנוגעת לחברה הערבית.

אבי וייס על תגובות נאה לשידור כתבות על ערבים (צילום: אבי חסון)

"כל ערבי שנביא לשידור זה נאצות", אמר וייס בכנס, "לא רק [בזמן חירום], אפילו בשוטף. אם אנחנו רוצים להביא מרואיין ערבי או לעשות כתבה על מצוקה של ערבים איפשהו, זה תוך שנייה – המרכזיה מתפוצצת, הטוויטר מתפוצץ, הפייסבוק מתפוצץ". עם זאת, מנכ"ל חברת החדשות הדגיש באותה הזדמנות: "אני עובד אצל הצופים, אבל אני לא עלה נידף מולם. אני חושב שזו הסכנה הכי גדולה, להיות גמיש מדי מול הרצון של הצופה". נתוני המהדורה המרכזית מהחודש שעבר מלמדים שבכל זאת ישנה מדי פעם גמישות יתר מול רצונות הצופים.

לא רק שבחברת החדשות הדירו בחודש שעבר את החברה הערבית יותר מאשר בגופי שידור אחרים, גם כשדוברים ערבים הגיעו לתוכניות החברה הם כמעט ולא באו על תקן מומחים. רק 17% מהדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות חברת החדשות באוקטובר התראיינו על תחום התמחותם, וזאת לעומת 25%-33% ביתר גופי השידור.

גם בחודש אוקטובר סבלו נשים ערביות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך 322 דוברים ערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים, רק 77 היו נשים, כ-24%. מתוך כלל הדוברים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה המשודרות, רק 0.7% היו נשים ערביות.

פילוח הנשים הערביות לפי גופי שידור מעלה כי דווקא כאן חברת החדשות מובילה, בין היתר בזכות העובדה שסך הדוברים הערבים בחברה היה נמוך. מתוך 18 דוברים ערבים שהופיעו בכל תוכניות החברה, היו שבע נשים. חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מדגישים כי בכאן ב' הגיעו לשיעורי נשים ערביות דומים, אולם בשל העובדה ששם מספר הדוברים גדול בהרבה, ההישג משמעותי יותר (27 נשים מתוך 78 דוברים ערבים).

בדיקה נוספת חילצה את ההקשרים של האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים. הבחירות ברשויות המקומיות העלו את שיעור האייטמים בעלי הקשר פוליטי מפלגתי. כשליש מכלל הדוברים הערבים הופיעו בחודש אוקטובר באייטמים בעלי הקשר כזה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה