החלטה שקיבל בג"ץ בשבוע שעבר מסמנת את תחילת טקס הקבורה של ההפיכה התקשורתית – ה"רפורמה" שהוביל שר התקשורת שלמה קרעי לאורך כהונתה של הממשלה היוצאת בניסיון לבצע השתלטות פוליטית על התקשורת המשודרת בישראל. בכמה הזדמנויות לאורך הדרך הבהיר קרעי שפעל למען ראש הממשלה הנאשם בפלילים, בנימין נתניהו, ובהכוונתו.

"חוק השידורים" של קרעי נחקק בנוסח מקוצץ בחודש יולי האחרון, יממה לפני פיזור הכנסת. כעבור שלושה ימים הוקפאו בהוראת בג"ץ הסעיפים בחוק שנועדו להיכנס לתוקף בטווח הזמן המיידי. ההחלטה החדשה מקפיאה את כל שאר הסעיפים עד לקיומו של דיון ממצה בשורה ארוכה של עתירות שהוגשו נגד קרעי והממשלה. נוסח ההחלטה כולל רמז עבה של השופטים לכך שפסק הדין הסופי שיינתן יבטל את החוק לחלוטין.

אסדרת התקשורת בישראל מיושנת, ויש קונצזוס שלפיו היא דורשת עדכון בדחיפות, אולם בהתבטאויות שהשמיע לאורך תהליך החקיקה הודה השר קרעי שה"רפורמה" שהוביל באה לעולם ממניעים פוליטיים, ולא כדי להתאים את החוק למציאות התקשורתית המשתנה. בסרטון שצילם והפיץ ב-2025 קרעי אף הצהיר שמטרת המהלך היא "פירוק מונופול השמאל על התודעה".

בעתירה שהוגשה מטעם חדשות 12, אחת מתשע שנידונו בהחלטת בג"ץ, מתוארת פגישה שקיים קרעי עם מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס בפברואר 2023, זמן קצר אחרי השבעת הממשלה. לפי העתירה, קרעי התלונן באוזני וייס על מנגנון הרגולציה שירש מהממשלות הקודמות, ש"לא אִפשר לראש הממשלה להתקשר לבעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה (בעלי הערוץ; א"ב) על מנת להשפיע על התוכן המשודר במסגרת שידורי החדשות כך שאלה ישקפו את דעת העם לשיטתו".

"שר התקשורת אמר לי שזה בדיוק מה שהוא רוצה לשנות", כתב וייס בתצהיר, "כך שבשונה מהמצב החוקי שהיה קיים אז, שבו בעלי הרישיון 'נצמדו לחוק' ודחו פניות כאלה משום שאינם רשאים להתערב בשידורי החדשות, הרי שבעקבות שינוי החוק וביטול ההפרדה המבנית בין בעל הרישיון לבין חברת החדשות, הם יוכלו להשפיע על התוכן המשודר בשידורי החדשות ולא יוכלו עוד לסרב לקבל את פניותיו של ראש הממשלה, ויפעלו בהתאם להן".

מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס (צילום: מרים אלסטר)

בחודש יולי, עם העברת החוק בקריאה שלישית, השר קרעי נתן את הקרדיט לבנימין נתניהו. "אדוני ראש הממשלה", אמר השר בנאום ניצחון שנשא במליאת הכנסת, "אני רוצה להודות לך על הגיבוי, על העמידה האמיצה ללא חת, ולהודיע לך אדוני שהמשימה שהטלת עלי לפני כארבע שנים, להעביר רפורמת ימין בתקשורת – המשימה הזו היום מושלמת בהצלחה".

אלא שתהליך החקיקה היה כושל לכל אורכו, ולבסוף כלל נוסח החוק רק חלק מהשינויים שקרעי ניסה לכפות על הענף. המרכיב המרכזי בנוסח הסופי של החוק היה הקמת "רשות לתקשורת משודרת" שתחליף את שני גופי הרגולציה הקיימים, הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.

ועדות מקצועיות ומומחים בלתי תלויים אמנם המליצו בעבר לאחד את שני הגופים, שפועלים כיום במתכונת מוחלשת וחסרת שיניים וסובלים מבחישה פוליטית אינטנסיבית, אך המודל שנקבע בחוק העניק כוח מוגבר לשר התקשורת ולמנכ"ל משרדו, שהוא מינוי פוליטי מובהק. ההצעה כפי שאושרה בכנסת מאפשרת לשר ולמנכ"ל למנות שבעה מתוך תשעה חברים במועצת הרשות החדשה – לצד סמכות שמתירה לשר לפזר את המועצה כולה.

החלק בהצעה שעוסק במקור המימון של הרשות נראה כמו התנכלות ישירה לתאגיד השידור הציבורי, שקרעי הצהיר כבר בתחילת כהונתו כי הוא מעוניין "לחסל". לפי ההצעה שאושרה והוקפאה על ידי בג"ץ, התקציב השנתי של התאגיד יקוצץ ב-25 מיליון שקל, וסכום זה יועבר לידי הרשות החדשה שקרעי ניסה להקים.

יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בערוץ 14. הרצליה, ספטמבר 2026 (צילום: "העין השביעית")

הוראה אחרת בחוק שהוקפא תוארה ככזו שנתפרה למען ערוץ 14, בימת התעמולה המרכזית של נתניהו ואנשיו: הרחבת סל הפטורים וההטבות שניתנו לערוץ בזכות מעמדו כ"בעל רישיון זעיר".

כיום, מעמד זה חל רק על ערוצים שסך ההכנסות שלהם נמוך מ-80 מיליון שקל בשנה. ההצעה של קרעי ביקשה למנוע מצב שבו ערוץ 14 מאבד את המעמד וההטבות הנלוות לו בעקבות הזינוק בהכנסותיו, כפי שאכן קרה בשנה שעברה. הסעיף המתוקן מעמיד את רף ההכנסות על 2 מיליארד שקל, במקום 80 מיליון שקל – ולמעשה מעניק את ההטבות לכל הערוצים הקיימים.

אחת ההשלכות המסוכנות של המהלך, שהוזכרה בתצהיר של אבי וייס, היא ביטול ההפרדה המבנית בין חברות החדשות של הערוצים הוותיקים לבין בעלי המניות.

חלק אחר בחוק נועד לחתוך בחדות את הסכומים שגופי השידור מחויבים להקצות להפקות מקור, שנועדו לעודד ולשמר יצירה ישראלית. הנוסח שאושר בכנסת קובע שגופים שהכנסותיהם אינן עולות על 40 מיליון שקל בשנה לא יחויבו לממן הפקות מקור, ואילו שאר הגופים יידרשו להשקיע בכך רק 6.5% מהכנסותיהם, בהשוואה ל-8%–13% כיום.

כסף זה, צוין בחוק, יממן הפקות שיוגדרו כ"סוגה עילית" (תחקיר "העין השביעית" חשף שמדובר בהגדרה גמישה שעלולה לכלול אפילו תעמולה ממשלתית), תוכן דוקומנטרי, וגם שידורי ספורט אולימפי ופראלימפי. לצד זה התיימרה ההצעה להגביר את התחרות בתחום שידורי הספורט, וכך להוזיל את החבילות ולהציע שידורים חינמיים של "אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית".

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג)

אף שבעתירות הועלו טענות נוקבות לגבי תוכן החוק, השופטים שדנו בהן הבהירו בהחלטתם שהפגמים שנפלו בתהליך גיבוש והעברת החוק מספיקים כדי להביא להקפאתו. "בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון, לא מצאנו ליתן צו על תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן", כתבו בהקשר זה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ועמיתיו אלכס שטיין ויחיאל כשר.

"אשר לבקשות למתן צו ביניים", הוסיפו השופטים, "חרף השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות. בעניין זה ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכתב, לא ראינו לנכון לקיים דיון בעל פה בבקשות. בהתאם, בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של חוק התקשורת".

השופטים קבעו שהנימוקים נגד הקפאת החוק יוגשו עד 7 בינואר 2027, מועד שבו אמורה לכהן כבר ממשלה בהרכב חדש. אם אכן תוקם ממשלה חדשה עד מועד זה, וחבריה לא יתעקשו להגן על החוק של קרעי, הם יוכלו להימנע מהגשת הנימוקים. בתרחיש כזה ההחלטה הזמנית תהפוך לקבועה, והחוק ייקבר באופן סופי.

העתירה הראשונה שבה עוסק ההליך הוגשה על ידי עמותת "הצלחה" באוקטובר 2025, ואליה הצטרפו בהמשך עתירות של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ומועצת העיתונות. בקיץ הוגשו עתירות נוספות מטעם חדשות 12, מכון זולת, התנועה לאיכות השלטון, עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", עמותת "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" וחברי הכנסת איתן גינזבורג (כחול-לבן), אפרת רייטן (הדמוקרטים), שלי טל-מירון ויוראי להב-הרצנו (יש עתיד).

ההחלטה להקפיא את "חוק השידורים" מסמלת את כלל כהונתו של קרעי. שר התקשורת שמינה נתניהו אחרי שנאסר עליו לקחת את התיק לעצמו כפי שעשה בקדנציות קודמות, כשל שוב ושוב בנסיונות החקיקה שלו, הצליח לקומם עליו כמעט את כל הגורמים בתעשיית התקשורת ואף נקלע לעימות חריף עם חבר מפלגתו, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן.

קרעי לא הצליח להעביר הצעת חוק לסגירת חטיבת התוכניות הפופולרית של תאגיד השידור, שהתבססה על מסמך דל בן ארבעה עמודים של פורום קהלת, וכשל בניסיון לחוקק חוק לחיסול הרדיו האזורי ופגיעה ברדיו הציבורי. הוא כשל גם בניסיון לעקוף את תהליך החקיקה הנורמטיבי שבו מחויבת הממשלה באמצעות הצעות חוק פרטיות שהגישו חברי כנסת מהליכוד.

קרעי נכשל גם בניסיון לקדם את ההפיכה התקשורתית באמצעות שליטה במינויים. למרות שכיהן קדנציה מלאה, הוא לא הצליח למנות ועדת איתור פעילה למועצת תאגיד השידור (שני ראשי ועדה שמינה התפטרו, את השלישית ניסה לפטר לשווא). המינויים הפוליטיים הבוטים שלו למועצת הרשות השנייה הביאו לפיזור המועצה בהוראת בג"ץ. קרעי כשל אפילו בניסיון למנות איש פורום קהלת למנכ"ל המשרד – משרת אמון פוליטית – לאחר שהתברר שהאיש אינו עומד בתנאי הסף.

* * *

לעיון בהחלטת בג"ץ

להורדת הקובץ (PDF, 93KB)

47996-10-25
54363-10-25
19886-12-25
11754-06-26
49765-07-26
49788-07-26
49815-07-26
49860-07-26
69651-07-26