הבלוגר ניק קוליוחין, המופיע בערוצי תעמולה רוסים ומפיק מבצעי השפעה ממומנים, לא יקבל בחזרה מאות אלפי שקלים ששילם בגין חלקו בקמפיין הכפשה שניהל למען לקוח עלום.

בשנה שעברה הורה בית המשפט לקוליוחין ולדנית ליטאי, יועצת תקשורת שעבדה במשרדו של רונן צור, לשלם 755 אלף לקורבן בקמפיין ההכפשה, חברת מִחזור בשם אקומיוניטי. קוליוחין וליטאי ערערו על פסק הדין, אך בחודש שעבר משכו את הערעור בהמלצת הרכב השופטים.

קוליוחין וליטאי נחקרו בבית המשפט בהליך המקורי ונאלצו להודות שגורם חיצוני התחייב לכסות את הוצאותיהם המשפטיות. זהותו לא נחשפה, וכך גם זהות הגורם שהזמין את קמפיין ההכפשה. בהליך אחר שמתנהל נגד קוליוחין נחשף כי הוא חייב לבנקים באופן אישי 750 אלף שקל בגין הלוואות שנטל בשנים האחרונות, וכי הוא מתקשה לעמוד בהחזר החוב לנוכח מצוקה כלכלית שאליה נקלע.

קוליוחין, שמציג את עצמו כ"עיתונאי בינלאומי", תובע את אתר "העין השביעית" בעקבות סדרת תחקירים שבה נחשף כי השתמש בכסף של ארגון רוסי כדי להריץ מבצע השפעה בשלושה גופי תקשורת ישראליים: "ג'רוזלם פוסט", "וואלה" ואתר ערוץ 13.

במקביל, על רקע המלחמה באוקראינה, נוהג קוליוחין להצטלם לסרטונים פרו-רוסים שמופצים בחשבונות המדיה החברתית שלו. לצד זה הוא מרבה להופיע בגופי תעמולה דוגמת Russia Today ו"איזבסטיה".

יועץ התקשורת רונן צור, שמשרדו נשכר לצורך קמפיין ההכפשה. כיכר החטופים בתל-אביב, אוקטובר 2023 (צילום: גילי יערי)

מוקדם יותר השנה כיכב קוליוחין בכותרות בהקשר מביך: השב"כ דרש ממנו לרדת ממטוס "כנף ציון", שבו היה אמור לטוס לארצות-הברית במסגרת משלחת של עיתונאים שהתלוותה לראש הממשלה בנימין נתניהו בנסיעה רשמית. בשב"כ טענו שהורחק מ"טעמים בטחוניים", ורמזו שהדבר נעשה לשם "צמצום סיכון לראש הממשלה ולמידע המצוי בסביבתו".

קמפיין ההכפשה שבגינו נדרשו קוליוחין וליטאי לפצות את חברת המִחזור יצא לדרך בנובמבר 2018. נקודת המוצא שלו היתה תחקיר של חדשות 12 שהתיימר לחשוף התנהלות פלילית של חברת אקומיוניטי ובעל השליטה בה, היזם החברתי דני קוגן.

בתחקיר נטען שבמקום למחזר את הפסולת, קוגן ועובדיו מעבירים אותה ל"גורם לא ידוע" בכפר הפלסטיני אידנא, וכך חושפים לעיניים עוינות "מידע רגיש" של לקוחות שמסרו פריטי מחשוב לצורך מִחזור, בהם גופים בטחוניים ומוסדות פיננסיים. כמו כן נטען בתחקיר שהפסולת האלקטרונית מועברת לשריפה, ולא למִחזור, ומייצרת מפגעי זיהום חמורים.

קוגן ואקומיוניטי הכחישו בתוקף את הטענות שהובאו בתחקיר, ואף הצליחו לשכנע את הנהלת חדשות 12 למחוק אותו מהרשת, אך הקמפיין נמשך והוליד כתבות המשך וסרטון ויראלי שהאשים את חברת המִחזור בשיתוף פעולה עם חמאס. הטון והאריזה הגרפית הזכירו סרטונים אחרים שיצאו ממשרד יחסי הציבור של רונן צור, אך במקרה זה איש לא היה חתום עליו.

דני קוגן, מייסד אקומיוניטי, מתוך התחקיר ששודר בחדשות 12 ובהמשך נמחק מהרשת (צילום מסך)

קוליוחין הופקד על היבט אחר של קמפיין ההכפשה, שנעשה מאחורי הקלעים. הוא גייס בפייסבוק תחקירנית, בוגרת טרייה של לימודי תקשורת, והציע לה אלף שקל כדי לבצע מה שהוא הציג כ"תחקיר עיתונאי עצמאי": לפנות לעשרות חברות שעובדות עם אקומיוניטי ולדרוש מהן לנקוט פעולה בעקבות ממצאי התחקיר הטלוויזיוני.

התחקירנית גילתה רק בדיעבד שלא מדובר בפרויקט עיתונאי, אלא בקמפיין של לקוח עלום ששכר את שירותיו של רונן צור, שמתמחה במבצעי השפעה מלוכלכים. ב"צור תקשורת" סיפקו תסריטי שיחות ורשימת חברות (בהן חברות מוכרות כמו צ'ק פוינט, אורקל, פרטנר, טלדור ונספרסו), והתחקירנית התבקשה להטיח בנציגיהן שהם שותפים לפרקטיקה מזהמת ובלתי חוקית שעלולה לעלות להם בקנס בגובה 6 מיליון שקל, ולשאול האם בכוונתם להפסיק לעבוד עם אקומיוניטי.

באותה עת פעלו בארץ רק שתי חברות מאושרות למִחזור פסולת אלקטרונית, כך שהמשמעות של צעד זה היתה מעבר לחברה המתחרה, מא"י.

השופט שדן בתביעה המקורית, גיא הימן מבית משפט השלום בתל-אביב, דחה את טענתו של קוליוחין על כך שמדובר בעבודה עיתונאית ותיאר את הפניות הללו כמסכת של איומים. השופט ציין שקוליוחין והיחצנית ממשרדו של צור בחרו "לא להעיד אמת" בפני בית המשפט, ומתח ביקורת על הסתרת מקור המימון ל"תחקיר" ולייצוג המשפטי. "לא עיתונאות ייקרא למלאכתו של הנתבע בפרשה זו, אף לא דבר מה קרוב לכך", כתב על קוליוחין בפסק הדין, שניתן באוקטובר 2025.

השופט הימן הבהיר שקוליוחין והיחצנית דנית ליטאי הפעילו "קמפיין מתוכנן ומאורגן שתכליתו לפגוע בבית העסק של התובעת [אקומיוניטי] ובקשר שלה עם חוג לקוחותיה. מסע תעמולה זה עבר במסירתו – ובווידוא המסירה – של מידע שלילי בעליל על אודותיה של התובעת לגורמים מסחריים מן הבולטים בשוק, ולמספר רב של גורמים כאלה. זאת, שלא לשמה, אלא מתוך מניעים אשר בינם לבין טובתו של הציבור אין דבר וחצי דבר".

ניק קוליוחין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב באפריל 2026, בפתח אחד מימי עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי (צילום: אורן פרסיקו)

זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הודיע קוליוחין שיערער. הוא והיחצנית ליטאי נפרדו מעורכי הדין שייצגו אותם בהליך המקורי, יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום, ושכרו במקומם את פז מוזר ורעות פרידנרייך. קוליוחין וליטאי העלו שלל טענות בנוגע לפסק הדין, ואף הגדירו אותו כ"נסיון השתקה". הם האשימו את אקומיוניטי בשימוש לרעה בהליך משפטי, טענו שנדרשו לשלם פיצויים מופרזים והלינו על כך שהחברה לא תבעה את חדשות 12.

לצד זה ביקשו קוליוחין וליטאי לעכב את ביצוע פסק הדין, והציעו להפקיד מראש בקופת בית המשפט את הסכום שהוטל עליהם לשלם – פיצויים בסך 600 אלף שקל, ועוד 155 אלף שקל לכיסוי הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי הדין של אקומיוניטי. השופטת עינת רביד מבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחתה את בקשתם, והורתה להם לשלם לאקומיוניטי את מלוא הסכום.

בחודש שעבר, כמעט שנה לאחר הגשת הערעור, נפגשו הצדדים לדיון ראשון בפני השופטת רביד ושני עמיתיה להרכב, השופטים נפתלי שילה ויחזקאל אליהו. כבר בפתח הדיון הבהירו השופטים לקוליוחין וליטאי ש"משוכת הערעור אינה נמוכה", וציינו שיש הבדל מהותי בין הכתבה ששודרה בחדשות 12 והשיחות הממוקדות לחברות שעבדו עם אקומיוניטי.

"אם מישהו רוצה ספציפי לפנות ללקוחות, זה יותר זדוני. זה לא כמו ערוץ 12 – תחקיר עיתונאי, נקי, לטובת הציבור לכאורה. זה לא אותו דבר", צוטט ההרכב בפרוטוקול. השופטים גם התייחסו לסכום שקוליוחין וליטאי נדרשו לשלם לחברה שנפלה קורבן לקמפיין ההכפשה. "אנו באמת חושבים שזה על הצד הגבוה מבחינת לשון הרע, אך חושבים שבמקרה הזה זה מוצדק", נכתב מפי השופטים. הם ציינו שהפניות לחברות נועדו לאיים עליהן, ולכן ראוי היה להשית סנקציה כלכלית שכזו.

"זה תיק מיוחד, אפשר רק להציע לבא כוח המערערים לחזור בו מהערעור, וכך לא נפסוק הוצאות בערעור. אם בא כוח המערערים רוצה להעמיד זאת למבחן בפסק דין, ההוצאות [יהיו] גבוהות מאוד. זה מה שאנו מציעים אחרי שקראנו, שמענו והתייעצנו", הוסיפו השופטים. מעט לאחר מכן הודיעו עורכי הדין של קוליוחין וליטאי כי החליטו "בלב כבד" לקבל את ההמלצה, וביקשו למשוך את הערעור. השופטים אישרו את הבקשה, והערעור נדחה.

ברקע להפסד בערעור עומדים קשיים כלכליים שחווה קוליוחין בשנים האחרונות, שנובעים לדבריו גם מהגילויים לגבי עיסוקיו. לפני חצי שנה הגיש בנק הפועלים תביעה כספית שבה נדרש קוליוחין לשלם לבנק 366 אלף שקל בצירוף ריבית בגין הלוואה שהתקשה להחזיר.

אף שלטענתו מחזור הכספים האישי שלו הוא 300–500 אלף שקל בשנה, קוליוחין נמנע מלשכור עורך דין שייצג אותו בתביעה של בנק הפועלים. בכתב הגנה שהגיש נטען שהוא שרוי ב"מצוקה כלכלית" ו"הידרדרות כלכלית מצטברת" שמונעים ממנו לעמוד בתנאי ההלוואה. עיון במסמכים שהגיש לבית המשפט מעלה כי יחד עם הלוואות שלקח מעוד שני בנקים, חובותיו מסתכמים ב-750 אלף שקל לכל הפחות.

קוליוחין טוען שהסיבה העיקרית לקשיים בהחזר החוב היא ירידה בהיקף העבודה שלו בשנים האחרונות, בעיקר עקב מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, ו"פרסומים שהנתבע טוען כי פגעו במוניטין המקצועי שלו והובילו להליך לשון הרע תלוי ועומד".

התיאור הזה מתייחס לתביעת הדיבה היחידה שקוליוחין מנהל כרגע, שהוגשה בעקבות תחקירי "העין השביעית" שחשפו את קשריו עם הארגון הרוסי ומחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמרכז למורשת המודיעין שהצביע על קשר בין מסרים שהפיץ למערך הדיסאינפורמציה של ממשלת רוסיה.

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון ובהחלטה שניתנה בסופו

להורדת הקובץ (PDF, 490KB)

72523-12-18
12522-07-19
83312-11-25
53361-04-26