ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הפסיק כבר מזמן לפקוד את הדיונים הבלתי נגמרים בתיק השוחד, המרמה והפרת האמונים שלו – אבל אתמול (14.2), לכמה שעות, הוא נכח מילולית באולם משפט המו"לים. זה קרה כשסנגורו של נתניהו, בעז בן-צור, החל להקריא קטעים מתוך חקירותיו של ראש הממשלה במשטרה ולדוג מהם פגמים מהותיים, לשיטתו, בחקירת "תיק 4000" – התיק שבמרכזו עומדת עסקת שוחד שכרת לכאורה עם הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של קונצרן התקשורת בזק ואתר החדשות "וואלה".

מול דוכן העדים עמד יריב עמיעד, ראש יחידת החקירות הטרי של רשות ניירות ערך, שבזמן חקירת "תיק 4000" היה חבר בצוות חקירה מיוחד עם עמיתיו מהרשות וחוקרים משטרתיים מיחידת להב 433. עמיעד היה אחד מכמה חוקרים בכירים שהגיעו למעון ראש הממשלה במרץ 2018 ועימתו את נתניהו עם הממצאים שלימים יובילו להעמדתו לדין. אחת התזות שהציגו החוקרים לנתניהו היא ש"וואלה" של האלוביצ'ים היה אתר משפיע – מעמד שמסביר, לשיטתם, את הנסיונות העקשניים של אנשי ראש הממשלה להתערב בעבודת המערכת.

נתניהו לא קנה את עמדת המוצא של החוקרים. כשעמיעד ציין באוזניו שיש שנים שבהן החשיפה של "וואלה" עוקפת את זו של ynet, אתר החדשות של קבוצת "ידיעות אחרונות", נתניהו הגיב בביטול. "החשיפה שלו [היא] על כלבים וחתולים", אמר ראש הממשלה לחוקריו. "ההשפעה שלו היא שולית".

עו"ד בן-צור ניסה לחזק את הקביעה הזאת בהתבסס על דברים שאמר ניר חפץ, היחצן של משפחת נתניהו שהפך לעד מדינה נגד מעסיקו לשעבר. "חפץ בחור אינטליגנטי", ציין הסנגור, והפנה את העד לקטע מתוך חקירתו במשטרה: "תעזוב רגע את שרה ויאיר, זה משהו אחר", אומר שם חפץ, "ביבי ואני מבינים טוב מאוד ש'וואלה' ברגע זה החשיבות שלו היא אפס-אפס, שיעשו מה שרוצים, הם לא מעניינים אותנו בכלל. רק בשלושה-ארבעה חודשים האלה של הבחירות, אז הם חשובים בצורה בלתי רגילה".

גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל)

גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

מיד לאחר מכן שלף הסנגור גם אסמכתה מפי גלעד ארדן, שכיהן כשר התקשורת לפני נתניהו ונחקר כעד בפרשה. עו"ד בן-צור שאל את עמיעד האם הוא זוכר כיצד הגדיר ארדן את אתר החדשות של משפחת אלוביץ'. "'אתר של נערות ליווי' או משהו בסגנון הזה של 'סוסים' או 'כלבים'", השיב עמיעד. עו"ד בן-צור הקריא לו את התשובה המדויקת של ארדן: "אני רואה ב'וואלה' יותר אתר סקס מאשר אתר חדשות [...] הוא לא באמת אתר כזה שמשפיע על פוליטיקאים ביומיום שלו. אני יודע שיש לו הרבה מאוד גולשים, זה כן. [...] זה אתר נחות בתכנים שלו". ארדן, שמכהן כיום כשגריר ישראל באו"ם, הוא אחד מעדי התביעה בתיק. עדותו נקבעה לחודש מאי הקרוב.

בהמשך תהה הסנגור אם העד זוכר שנתניהו הציע לחוקריו להיכנס בעצמם ל"וואלה" ולהיווכח שהוא צודק. עמיעד אישר: "למיטב זכרוני הוא העלה את זה. הטענה של נתניהו היתה שזה היה אתר עוין, 'וואלה חמאס' – כל הקומפלימנטים שהיו. אבל צריך להבין, 'וואלה' היה אתר עם חשיפה גדולה, בין האתרים המובילים, יש בו עיתונאים, עורכים, אופי הסיקור יכול להיות חיובי או שלילי. אנחנו הסתכלנו על המעורבות של שאול ואיריס אלוביץ' בתכנים על-פי הפנִיות, אלפי הווטסאפים והסמסים עם ישועה [המנכ"ל דאז אילן ישועה], בעקבות פניות ישירות והודעות דוברות – מה שעניין אותנו זו המעורבות שלהם כדי להיטיב את סיקור ראש הממשלה ובני משפחתו".

השופט משה בר-עם, שמרבה לאתגר את עדי התביעה, שאל את עמיעד האם בשלב כלשהו של החקירה נעשה "מחקר רוחבי" על התכנים של "וואלה".

העד יריב עמיעד בפתח יום הדיונים במשפט המו"לים, 14.2.2023 (צילום: איתמר ב"ז)

יריב עמיעד אתמול בפתח יום עדותו האחרון במשפט המו"לים (צילום: איתמר ב"ז)

עמיעד השיב בשלילה. "קיבלנו את העדויות של אנשי התקשורת שדיברו על החריגוּת הזאת במעורבות בתכנים, לא עשינו בדיקה אובייקטיבית", אמר החוקר הבכיר. "התיק פה עוסק בטובות ההנאה שמקבל ראש הממשלה מבעל השליטה של בזק על-ידי השימוש באתר 'וואלה', והיו לנו ראיות לכך שהמעורבות האינטנסיבית הזאת הניבה פירות. היה שינוי של תכנים, תכנים ירדו, דורדרו, היו הודעות שעלו. מסרים מאוד חשובים בתקופת בחירות, שבה 'וואלה' הוא כן אתר מאוד חשוב. את זה חקרנו. לא עשינו מחקר תקשורתי שמנתח את 'וואלה'".

סנגורו של נתניהו שלל לחלוטין את הניתוח הזה, ולאחר מכן שלף עוד ציטוט של ראש הממשלה – הפעם מחקירה שהתקיימה בסוף חודש מרץ בשנת 2018. בשלב מסוים בחקירה ההיא הטיח בנתניהו החוקר יורם נעמן: "אתה מסייע לבזק, לשאול אלוביץ', באמצעות משרד התקשורת, בכדי שתקבלו סיקור אולי טוב גם לבן שלך וגם לאשתך".

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

נתניהו דחה את הטענה בתוקף. "סליחה, לא רק שאני לא מסייע לו – אני מקבל כל הזמן תקשורת לא מלטפת, אלא תקשורת חורכת, שלא נותנת כלום. אז אם הורידו כתבה, הוסיפו כתבה – זה לא משנה כלום במאזן. לא בעיני, לא בעיני יאיר, ולדעתי גם לא בעיני רעייתי. Who Cares? מה זה מעניין?", אמר ראש הממשלה לחוקריו. "זה אתר איום ונורא, אני אתן לכם אחר-כך את החומרים הללו, אני מבקש שתסכלו עליהם ותקראו בעצמכם, דברים אבסורדיים".

לדברי עו"ד בן-צור, החוקרים התעלמו מהטענות הללו של החשוד הראשי. "למה לא הלכתם לאתר, להסתכל, לבדוק שמא הוא אומר לכם דברים נכונים? למה זה לא נעשה?", שאל את העד עמיעד. עמיעד השיב תשובה נחרצת, אבל לא על השאלה שהציג לו הסנגור. "מי שחשב ש'וואלה' בתקופת הבחירות תרם לניצחון של נתניהו זה שאול אלוביץ' עצמו. הוא מתבטא ככה אחרי הבחירות, ביולי", אמר עמיעד. "הם, בבזק, בטוחים שהם ניצחו את הבחירות עבור נתניהו ב-2015. לא הפקנו את כל הכתבות – אבל ראינו את המעורבות, את המסרים, וגם ניר חפץ אישר את זה, שבתקופת הבחירות יש ל'וואלה' חשיבות כי לשיטת חפץ, ב'וואלה' מה שנחשב זה החשיפה – מספר הכניסות, האנשים – וזה מה שבדקנו".

"שני השקרנים האלה"

חלק אחר מהחקירה הנגדית של עו"ד בן-צור נגע בפריבילגיות של נתניהו כנחקר צמרת. שאר החשודים בתיקי ראש הממשלה חוו פשיטות משטרתיות על בתיהם ומשרדיהם, נלקחו למעצר – לעתים קרובות בתנאים גרועים – עברו חקירות ארוכות שכללו מניפולציות ואיומים, וכמה מהם סיפרו שיצאו משם עם טראומה. אך לא נתניהו. מועדי החקירות שלו תואמו מראש, והחוקרים הגיעו אליו למעון ראש הממשלה לסשנים קצרים יחסית שכל אחד מהם ארך כמה שעות.

ובכל זאת, טען עו"ד בן-צור, נתניהו חווה פגיעה בזכויותיו כחשוד. הוא התכוון לכמה מקרים שבהם, בניסיון להפריך את גרסאותיהם של עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ, נתניהו טען שהם משקרים והציע שיפגישו אותו איתם לעימות, כפי שנעשה לחשודים ועדים אחרים. "מה אתה חושב, שאני מפחד מהם?", אמר נתניהו בחקירתו, "שני השקרנים האלה. שקרנים. משקרים במצח נחושה, אומרים דברים שלא היו". נתניהו חזר על הבקשה לעימות גם בנאום שנשא ב-2019, שבו הצהיר שהחוקרים סירבו לערוך עימותים.

העד יריב עמיעד ציין שהוא זוכר את הבקשה של נתניהו לערוך עימות עם עדי המדינה, ואמר שהחוקרים הביעו נכונות – אבל היוזמה לא הבשילה משום שנתניהו ביקש לבדוק זאת עם עורכי-דינו. לקביעה הזאת יש סימוכין בתמליל החקירה. "אני מוכן, אני מאוד שש לזה", אמר נתניהו לגבי האפשרות של עימות, אך מיד הוסיף: "אני לא יודע אם עורכי-הדין שלי ירצו".

ניר חפץ (מימין) ושלמה פילבר, עדי המדינה ב"תיק 4000" (צילומים: פלאש 90)

ניר חפץ (מימין) ושלמה פילבר, עדי המדינה ב"תיק 4000" (צילומים: פלאש 90)

"למה לא חשבתם שיהיה נכון להפגיש את פילבר עם נתניהו לעימות?", שאל עו"ד בן-צור. "הרי בסוף יש גרסה – אמר, לא אמר – ונתניהו אומר: 'לא היה, לא נברא, שקר מוחלט, בדותה מוחלטת'. למה לא להפגיש?".

"קודם כל, להבדיל מחקירות שמתקיימות במתקן שלנו, פה יש אופרציה – לבוא, לחקור את ראש הממשלה בביתו, צריך אישורים, אתה לא שולט בזמן ובמרחב – זה עולם אחר לגמרי", השיב עמיעד.

השופט משה בר-עם ניסה לחלץ ממנו התייחסות עקרונית לבקשה של נתניהו: "היתה הצדקה לבצע עימות?".

"כן", השיב עמיעד.

"אז למה זה לא בוצע?", תהה השופט. "זה בלתי אפשרי?".

"לא אמרתי שזה בלתי אפשרי", השיב עמיעד, "זה סשן אחר. ההתנהלות בחקירת ראש הממשלה שונה משאר החקירות. אנחנו מגיעים לבית של הנחקר, זה זמן מוגדר. הכל עובד אחרת".

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' מחוץ לאולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, העירה שהנימוקים שלו נשמעים טכניים באופיים, ושאלה אם זו אכן הסיבה להימנעות מעימות.

עמיעד השיב בהסבר עמום: "הסיבה היא שלא תביא לבית ראש הממשלה אדם ותכניס אותו לחדר אם ראש הממשלה לא יסכים להתעמת איתו". ובכל מקרה, טען, במקרה הזה היוזמה נגנזה משום שנתניהו אמר שעליו לשוחח עם עורכי-דינו.

עו"ד בן-צור טען שהיחס הפסול לנתניהו כלל גם הצגת שקרים בניסיון לגרום לו להפליל את עצמו. עמיעד, כמו חוקרים אחרים שהעידו במשפט המו"לים, מחזיק בדעה שלפיה מותר לשקר לחשודים בניסיון לגרום להם למסור עדות אמת. ואולם, מתברר שבמקרה של נחקר שהוא גם ראש ממשלה דעתו בנושא אחרת.

"כמה פעמים שיקרת לנתניהו בחקירות?", שאל עו"ד בן-צור.

"לא זוכר", השיב העד עמיעד.

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

"אני אתן לך כמה דוגמאות", אמר עו"ד בן-צור. לדבריו, החוקרים הטיחו בנתניהו שכמה וכמה מאנשי אמונו מסרו גרסאות שסתרו את דבריו. הם נקבו ספציפית בשמם של יועצי התקשורת בועז סטמבלר, רן ברץ ושי חייק, והוסיפו שאיתן צפריר – ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת – אמר שנתניהו הנחה אותו לסייע לבזק. "איתן צפריר לא אומר שנתניהו הנחה אותו", העיר עמיעד – אך מיד תוקן. עו"ד בן-צור הראה לו שיואב תלם, החוקר הבכיר שסיים את עדותו במשפט המו"לים בשבוע שעבר, אכן אמר זאת לנתניהו.

עמיעד נסוג מהשלילה הנחרצת: "לדעתי החקירה הזאת של צפריר התקיימה במקביל לחקירה של ראש הממשלה, ויואב קיבל דברים מבחוץ. או שלא העבירו לו נכון, או שהוא לא הבין נכון. לא יודע. אבל לא היתה תוכנית להציג גרסה שקרית של צפריר לראש הממשלה".

"אתם משקרים שם במצח נחושה לנתניהו על אנשים במשרד התקשורת ועל הסביבה שלו במשרד ראש הממשלה", הטיח הסנגור, "למה אתם משקרים? שוּט. אולי תגיד שזה לגיטימי".

עמיעד לא אמר שזה לגיטימי. הוא שב ואמר שהוא ושאר החוקרים לא באו לבלפור עם "תוכנית" שכללה הצגת שקרים לנתניהו, ואז שוב אותגר על-ידי השופט בר-עם.

"בהנחה שמדובר בשקרים, קו החקירה הזה לגיטימי?", תהה השופט.

"אצל ראש הממשלה, אני לא זוכר שהיה...".

"אדוני לא עונה", קטע אותו השופט בעדינות, "בהנחה שמדובר בשקרים – רק בהנחה – האם קו החקירה הזה ספציפית לגיטימי?".

"באופן כללי זה לגיטימי בחקירה – אבל במקרה של ראש הממשלה זה לא התקיים", השיב עמיעד. "אם אתה מאשר את זה מראש אל מול הגורמים...".

"לא מראש, בחקירה", לחץ השופט. "הקו הזה לגיטימי? כן או לא, זה מאוד פשוט".

עמיעד נכנע: "בחקירת ראש ממשלה זה פחות לגיטימי".

"זה נשמע לי שקר"

חלק ניכר מהחקירה שניהל עו"ד בן-צור נגע לאירוע המכונה בכתב האישום "שיחת הנזיפה". על-פי כתב האישום, כשנתניהו כיהן כשר התקשורת הוא התקשר למנכ"ל שלו, פילבר, ו"נזף בו בחריפות על כך שאינו מפטר את [הרן] לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, שעמד באותה עת בחזית המחלוקת של המשרד עם בזק בנושא מחירי 'רפורמת הטלפוניה'". כתב האישום לא נוקב בתאריך המדויק שבו אירעה השיחה, ומסתפק בטענה שלפיה היה זה ב"מחצית הראשונה של שנת 2016".

כשהחוקרים התייצבו אצל נתניהו כדי לחקור אותו, הם שמעו ממנו שהוא בכלל לא יודע מי זה הרן לבאות. החוקרים חזרו על השם כמה פעמים, אבל נתניהו שב ואמר שאינו מכיר אותו. "אני לא יודע איך הוא נראה אפילו, אתה יכול להראות לי תמונה שלו?", אמר ראש הממשלה לחוקר יורם נעמן.

"לא", השיב החוקר נעמן. "אני רק יכול להגיד לך שמחומר החקירה עולה שאתה לא היית מרוצה מהתפקוד שלו".

נתניהו פקפק בקביעה הזאת. "לא הייתי מרוצה ממישהו שאני לא יודע בכלל מי הוא", אמר ראש הממשלה. הוא שלל את התזה גם בהמשך, כשהחוקרים מסרו לו שחוסר שביעות הרצון נובע מהיחס של לבאות לחברת בזק.

העד הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת בתקופת "תיק 4000", בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.11.2022 (צילום: יונתן זינדל)

העד הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת בתקופת "תיק 4000", בפתח עדותו במשפט המו"לים. 29.11.2022 (צילום: יונתן זינדל)

"היתה איזושהי פנייה משאול אלוביץ' אליך או מכל גורם אחר שבא אליך בטענות לגבי המדיניות של לבאות כלפי בזק?", שאל אותו החוקר נעמן.

"לא יודע", השיב נתניהו. "לא יודע מה המדיניות של לבאות כלפי בזק, אני לא יודע מי זה לבאות בכלל".

פילבר, בחדר החקירות, טען שהוא זוכר היטב את "שיחת הנזיפה". הוא התעקש שנתניהו הזכיר את השם "הרן לבאות" בשיחה איתו, וחידד: "זה היה מאוד חריג שראש הממשלה בכלל יודע את השם, מכיר ונוזף בי נקודתית על העניין הזה. היה לי ברור שמדובר במישהו מבזק, שדיבר".

החוקר נעמן הציג לנתניהו את הגרסה של פילבר, ואז שאל אותו: "מדוע רצית בפיטוריו של הרן?".

"לא רציתי בפיטורים של הרן", השיב נתניהו. "אני שומע על הדבר הזה פעם ראשונה. וזה נשמע לי...".

"מופרך", השלים אותו יריב עמיעד.

"לא מופרך", השיב נתניהו, "זה נשמע לי שקר".

בניסיון להוכיח שאכן מדובר בשקר, עו"ד בן-צור הציג באריכות פרטים שלשיטתו מסייעים בתיארוך האפשרי של "שיחת הנזיפה" ופוגמים בגרסה שמסר פילבר. הנתונים האלה חשובים, טען הסנגור, משום שברשימת שיחות הטלפון של פילבר לא ניתן למצוא שיחה שמתיישבת עם התיאור שמסר לחוקריו: שיחה בת "שלוש-ארבע-חמש דקות", שהגיעה ממספר חסום במוצאי שבת בחודשים אפריל או מאי 2016. "יש לכם ביד את מחקרי התקשורת", עקץ עו"ד בן-צור את העד, "אפשר לקחת ולהסתכל – זה לא דוקטורט".

עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את התביעה ב"תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה, הביעה מחאה על אופן הצגת הדברים. היא ציינה שלפי העדויות בתיק ייתכן ש"שיחת הנזיפה" התקיימה בכלל במרץ או ביוני, ונענתה בעלבון. "זה כל-כך עלוב", אמר לה בן-צור. תירוש השיבה באותו מטבע: "אם כבר עלוב, אז עלוב דווקא מצדך". אחרי ויכוח עקר ולא קצר על התיארוך והראיות שתומכות בכל אחת מהגישות, עו"ד בן-צור הצהיר ש"שיחת הנזיפה" כלל לא התקיימה – וציין בפני העד שפשוט אין עדות לשיחת טלפון שעונה במדויק לתיאור של פילבר.

עו"ד יהודית תירוש, המנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, מגיעה לתחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בידי עו"ד בועז בן-צור, סניגורו של נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד יהודית תירוש, המנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, בפתח אחד הדיונים במשפט המו"לים. 10.5.2022 (צילום: ראובן קסטרו)

עמיעד לא השתכנע, וגם לא עו"ד תירוש מהפרקליטות, שהתעקשה שיש בידיה תיעוד של שיחות שעשויות לעלות בקנה אחד עם התיאור של "שיחת הנזיפה" בעדותו של פילבר. עו"ד בן-צור דחה את הקביעה הזאת: "השיחה היחידה במוצ"ש באפריל-מאי היתה של 62 שניות!". תירוש תיקנה אותו: "שתי שיחות במוצאי שבת, של דקה כל אחת".

מי מבין השניים מדייק? קשה לקבוע. כפי שאמר עו"ד בן-צור, בחדר החקירות טען פילבר שזו היתה שיחה שארכה "שלוש-ארבע-חמש דקות". פילבר הוסיף אז שזו היתה שיחה חריגה משום שבדרך כלל היו מתקשרים אליו במוצאי שבת, מודיעים בקצרה מתי זקוקים לו בירושלים – ומנתקים במהירות. "יחסית לשיחות האחרות זאת שיחה יותר ארוכה", טען אז פילבר.

ואולם, כשפילבר נשאל על כך באולם משפט המו"לים גרסתו השתנתה מעט. במאי 2022, כשעו"ד בן-צור שאל אותו על משך השיחה, פילבר אמר שהיא ארכה "לא יותר" מ"שלוש-ארבע-חמש דקות", ובעצם "אפילו פחות אולי, קצרה מאוד".

אתמול עו"ד בן-צור לא הזכיר את הפרט הזה, וגם לא עו"ד תירוש.

אחרי שסיים עו"ד בן-צור את החקירה הנגדית, עמיעד נחקר על-ידי ז'ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. החקירה, שארכה כשלוש שעות, ניסתה לבסס את טענת ההגנה מן הצדק של האלוביצ'ים, בעיקר באמצעות השימוש – הפסול, לשיטתם – בקשר המשפחתי בניסיון לחלץ מהם גרסה, ואולי גם להפוך אותם לעדי מדינה. עו"ד חן התעקש שזו היתה המטרה, אך עמיעד הכחיש. כמו כן כפר עמיעד בתזה שלפיה יחסו של פילבר לבזק היה חלק ממדיניות כללית שהחיל גם על מתחרותיה – ולפיכך, אין בה כל פסול.

בתום חקירה חוזרת קצרצרה, שאותה ניהלה עו"ד תירוש, סיים עמיעד את עדותו.

עדויות הנהגים

הדיון שהתקיים היום (15.2) באולם משפט המו"לים ארך כחצי שעה בלבד, וכלל את חקירותיהם הנגדיות של שני נהגים שהסיעו את נתניהו בתקופת הפרשות שנחקרו, וממשיכים להסיע אותו גם היום. התביעה וההגנה הסכימו לוותר על חקירתם הראשית, ולהסתפק במקום זה בהגשת תמלילי החקירות שלהם. במקביל הוגשו לבית-המשפט תמלילי החקירות של שני נהגים נוספים, ולגביהם הוחלט שניתן לוותר לגמרי על חקירתם בבית-המשפט.

עדים קודמים ב"תיק 1000", הדס קליין למשל, טענו כי במקרים רבים הועמסו ארגזי שמפניה בתאי המטען של כלי הרכב של פמליית ראש הממשלה ורעייתו כשאלה יצאו מאחוזתו של המיליארדר ארנון מילצ'ן במושב בית-ינאי. שני הנהגים שנחקרו היום, קובי לוי ובועז אסייג, אישרו כי לפחות במקרה שלהם – הם מעולם לא הסיעו ארגזי שמפניה מביתו של מילצ'ן.

הנהגים קובי לוי (מימין) ובועז אסייג, היום באולם משפט המו"לים. מאחור: עו"ד קרן צבירן-לצטר מפרקליטות המדינה (צילומים: אורן פרסיקו)

הנהגים קובי לוי (מימין) ובועז אסייג, היום באולם משפט המו"לים. מאחור: עו"ד קרן צבירן-לצטר מפרקליטות המדינה (צילומים: אורן פרסיקו)

הסנגור של נתניהו בתיק טובות ההנאה, עו"ד עמית חדד, חקר את הנהגים גם על הנוהג שלהם לרכוש מוצרים שונים עבור ראש הממשלה. הנהג קובי לוי סיפר שבמקרים שבהם התבקש על-ידי נתניהו לרכוש עבורו משחת שיניים או מוצר אחר הוא היה מוסר לראש הממשלה את הקבלה ומקבל בחזרה את הכסף.

בנוסף אישר לוי שהוא לא נוהג להאזין לשיחות של נוסעים שיושבים במושב האחורי, וטען כי גם אם היה רוצה להאזין היה זה בלתי אפשרי, שכן "השב"כ לא מפסיק לדבר בקשר".

הנהג השני, בועז אסייג, העיד כי גם הוא היה מקבל בחזרה מנתניהו כסף עבור מוצרים שקנה למענו, וציין שפעם קיבל 200 שקל עבור שתי משקפות שחייה שרכש לנתניהו, ופעם אחת קיבל בחזרה 70 שקל עבור תיקון רצועת שעון. בנוסף סיפר אסייג כי אחד מחבריו, בעל מותג יוקרתי של חולצות, ביקש ממנו להביא לראש הממשלה כמה חולצות – אולם כשהגיש לנתניהו את המתנה, נתניהו סירב לקבלה בטענה ש"אסור לו".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.06MB)

להורדת הקובץ (PDF, 402KB)

משפט המו"לים