רס"ב בדימוס מיכל עילם, עדת הגנה מספר 10 במשפט המו"לים, העידה היום (31.12) לאורך כשבע שעות אך סיפקה מעט מאוד מידע חדש על החקירה שהובילה לכתב האישום בשוחד, מרמה והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עילם תיארה כיצד אחרי כ-20 שנות שירות ביחידות שונות של משטרת ישראל הגיעה בסביבות 2015 ליחידה הארצית לחקירות הונאה. שם, במשך כשנה וחצי, הקדישה את מירב זמנה לסיוע בחקירה שבבוא היום תוליד את הפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000".

עילם שירתה במחלק ההערכה, חלק ממפלג המודיעין. תפקידה היה להכין בקשות לצווים לקבלת איכונים, מחקרי תקשורת, האזנות סתר וכדומה, וכן לקבל חומרי גלם מודיעיניים שהופקו בין היתר בעקבות הצווים, לבחון אותם ולייצר על פיהם סקירות הערכה שיעברו הלאה למפקדיה וליחידה החוקרת.

עילם פרשה מהמשטרה בשנת 2017, ולא זכרה כמעט דבר בנוגע לחקירה שבמוקד כתב האישום. כמעט על כל השאלות שהפנה אליה עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, היא השיבה כי אינה זוכרת.

"אני שמונה שנים כבר לא במשטרה", הסבירה אחרי עוד תשובת "לא זוכרת" שסיפקה. "דבר שני, יש לי חיים שונים לחלוטין היום ואני לא אדם שמסתכל אחורה. זה לא מעניין אותי. כבר אז לא התאמצתי לזכור, לא בכל השנים שחלפו מאז, וגם ביום שאתה יצרת איתי קשר, גם לא ישבתי לחפור לעצמי בראש".

"בטח ניסית טיפה להיזכר", ניסה עו"ד חדד.

"לא, ממש לא", השיבה העדה.

כשעו"ד ז'ק חן, בא כוחם של נאשמים 2 ו-3, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', חקר את עילם הוא נעשה כה מתוסכל מתשובותיה עד שאמר לה: "אם אני מסכם את העדות שלך עד עכשיו, כשאת במשטרה, ראש דסק הערכה במפלג המודיעין, עוסקת רוב זמנך בחקירת הפרשות שכאן, וזה בשלהי תפקידך במשטרת ישראל, אחרי 20 שנות ותק – שם את לא זוכרת כלום. את יוצאת מהמשטרה, עכשיו זה שונה – זה פשוט לא עניין אותי כלום".

"אתה מדייק", השיבה עילם.

מנדלבליט התערב בבקשת ההאזנה למוזס

למעשה, המידע החדש היחיד שסיפקה העדה עילם לא נגע לנאשם מספר 1 נתניהו, וגם לא לנאשמים 2 ו-3, בני הזוג אלוביץ', אלא דווקא לנאשם מספר 4, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

לפי עילם, כשהתבקשה להכין צו שיוגש לחברת תקשורת כדי לקבל נתונים על איכוני מכשיר הטלפון של מוזס, "אמרו לי שמי שהתנגד לצו הזה, שלא נוכל לקבל אותו, היה מנדלבליט".

אביחי מנדלבליט (מימין) עם בנימין נתניהו בפברואר 2014, כשכיהן תחתיו כמזכיר הממשלה (צילום: יונתן זינדל)

אביחי מנדלבליט, שההגנה מתעתדת להביא לעדות, היה אז היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות העליונה שפיקחה על החקירה ומי שבסופו של דבר גם החליט על הגשת כתב האישום. עדים קודמים כבר העידו כיצד היועמ"ש מנדלבליט הצר את צעדיהם וניסה לתחושתם לסכל את החקירה.

לפי עילם, מנדלבליט ביקש באופן "חריג ולא שגרתי", להתערב גם בנוסח הצו שיוגש לחברת התקשורת, כדי שזו לא תספק את מלוא הנתונים שתִכננו לבקש על איכוני מוזס.

במענה לשאלות שהציגה לה עו"ד הילה פרנקו, באת כוחו של הנאשם מוזס, אמרה עילם: "נאמר לנו שמנדלבליט דורש שהצו הזה ייערך". לדבריה, עריכת הצו כך שיחייב את חברת התקשורת לספק נתונים חלקיים עלולה "להשמיט את האמינות" של הנתונים, שכן נציג חברת התקשורת אמור להצהיר כי אלו הנתונים המלאים כפי ששמורים בחברה.

הנאשם ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאי 2025 (צילום: אורן פרסיקו)

"אם יבקשו את הפלט תקשורת שלך להיום", נתנה עילם דוגמה, "ויגידו לחברת התקשורת ששיחות שהיו בין שמונה לתשע למחוק, זה פלט ערוך. זה פלט שקרי, אפשר להגיד".

לדברי עילם, היא הביעה את מחאתה בפני המפקדת שלה והופנתה לשיחה אצל היועץ המשפטי של חטיבת הסיגינט. עילם אמרה כי אינה זוכרת אם קיבלה תשובה, אך לדבריה בסופו של דבר הבקשה לקבלת הנתונים מחברת התקשורת לא הוגשה באופן שביקש היועמ"ש מנדלבליט. האם הבקשה הוגשה בנוסח המקורי? גם על זאת השיבה עילם כי אינה זוכרת.

"לא זוכרת", השיבה עילם

בתקשורת הביביסטית, הכותרת המרכזית מעדותה של עילם היתה שקרית. היא נגעה לקביעה כי מהעדות עולה לכאורה שב"תיק 1000" ו"תיק 2000" בוצעו עשרות האזנות סתר.

יאיר אלטמן, המוגדר "כתב משפט" בערוץ 14, ערוץ תעמולה ותיאוריות קשר המשרת באופן קבוע את האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה הנאשם נתניהו, טען כי "עילם נאלצה להודות בבית המשפט" ש"בתיקי ראש הממשלה בוצעו עשרות האזנות סתר לעשרות אנשים, ככל הנראה בסביבתו של ראש הממשלה, שהוסתרו מההגנה ומבית המשפט".

עמית סגל, כוכב חדשות 12 המשרת דרך קבע את נתניהו, דיווח כי מעדותה של עילם "התחוור כי מתקיים עולם שלם של פעולות חקירה שהוסתרו מהיועמ"ש (בזמן אמת) ומההגנה (לכל אורך המשפט). במסגרת זו פנתה העדה עשרות פעמים בבקשות להאזנות סתר שבוצעו על יסוד חשדות שמעולם לא הותרו לחקירה על ידי היועמ"ש".

פרשן חדשות 12 עמית סגל (מימין) ושדרן ערוץ 14 יאיר אלטמן (צילומים: יונתן זינדל ואורן פרסיקו)

הקביעות הללו של אלטמן, סגל ואחרים אינן נכונות. בפועל, עילם לא "נאלצה להודות" בדבר ומהעדות שלה לא "התחוור" כמעט כלום. כאמור, היא לא זכרה אף פרט על החקירות למעט אותו סיפור על מוזס, ובמענה לראיות ולתזות שעו"ד חדד הטיח בה יכלה לכל היותר לספק הערכות. כך גם בכל הקשור למספר האזנות הסתר שנעשו בתיק.

"כמה צווי האזנות סתר הוצאת בתיק הזה?", שאל עו"ד חדד.

"לא זוכרת", השיבה עילם.

"בערך", אמר עו"ד חדד.

"לא זוכרת", השיבה עילם.

בהמשך אישרה שככל הנראה הוציאה יותר מצו אחד להאזנת סתר. עו"ד חדד לחץ: "את אומרת יותר מאחד, אבל מה סדר גודל, זה עשרות?".

"מה זה עשרות?", אמרה עילם, "גם עשרים זה עשרות וגם תשעים זה עשרות. אני לא זוכרת".

כעבור כמה דקות שב עו"ד חדד ושאל: "לכמה אנשים האזנתם בתיקים האלה?".

"כל כך הרבה אנשים שאת לא זוכרת...", הציע עו"ד חדד תשובה. "לא", הבהירה העדה, "זה כל כך הרבה שנים שעברו"

"זו אותה שאלה ששאלת אותי קודם", העירה העדה עילם, "אבל זה לא יעזור לשאול כל פעם מכיוון אחר".

"כל כך הרבה אנשים שאת לא זוכרת...", הציע עו"ד חדד תשובה.

"לא", הבהירה העדה, "זה כל כך הרבה שנים שעברו".

עו"ד חדד המשיך וחקר, ואחרי שהשופט משה בר-עם הצטרף לחקירה, אמרה העדה: "כמה פעמים? אני לא זוכרת מספר. אני לא רוצה להגיד 20, כי יסתבר שהיו 30. או רק 10".

"אבל מה כן", המשיך השופט בר-עם לשאול.

"אני מניחה שהיו ככל הנראה יותר מחמש פעמים, כי אתה", אמרה וכיוונה לעו"ד חדד, "הצעת את המספר הזה. להגיד לך לאיזה מספר זה טיפס? אני לא זוכרת". בהמשך החקירה אמרה עילם: "אני לא זוכרת. אני מוכנה לצמצם ולהגיד שאפילו לא עשרים, לדעתי פחות".

"אבל לא הרבה פחות", ניסה עו"ד חדד למזער נזקים.

"אני לא זוכרת", השיבה העדה עילם.

בחקירה החוזרת אמר עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות לעילם כי בחומר החקירה שהתקבל מהמשטרה ונמסר להגנה ישנם רק שני צווי האזנות סתר בתיקים הללו. "אני רוצה שתבהירי את תשובתך, והאם את יודעת שהיו עוד צווים מזיכרון".

"אני לא זוכרת, וזה רק מראה כמה לא כדאי להסתמך על הזיכרון", אמרה העדה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 8.92MB)