בשעה 9:37 בבוקר, מיד אחרי שהשופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם נכנסו לאולם 201- בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נכנסו אליו גם ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, מלווה במאבטחיו, וחברת הכנסת טלי גוטליב, בגפה.

הנאשם וחברת הכנסת חייכו זה לזה, והתיישבו במקומותיהם. נתניהו בכיסא הנאשם, זה שהובא עבורו במיוחד מלשכתו בירושלים, וגוטליב בספסלי הסנגוריה. חברת הכנסת הסבירה לסובבים כי היא חייבת לשבת בספסל הקדמי יותר, השמור לסנגורים, ולא בספסל אחורי השמור לקהל, כדי שתוכל לשמוע כראוי את ראש הממשלה. ככל שהתקדם הדיון הובהר כי היא אכן רואה עצמה כחלק מצוות עורכי-הדין של הנאשם.

כבר בפעם הראשונה שהסנגור הרשמי של נתניהו, עו"ד עמית חדד, קפץ ממקומו לשמע אחת השאלות של התביעה, הצטרפה אליו הסנגורית על דעת עצמה ח"כ גוטליב ואמרה בקול רם את דעתה. השופטת פרידמן-פלדמן פלטה "די..." רפה ומתנגן, אך לח"כ גוטליב לא היה די.

בהמשך, ההפרעות של ח"כ גוטליב עברו בדרך כלל ללא תגובה, גם לא תגובה רפה. כשעו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות שאלה את נתניהו על יתרונות התקשורת המקוונת העיר עו"ד חדד בקול: "הוא מעיד בתור מומחה בתחום?". ח"כ גוטליב החרתה החזיקה אחריו. "זה אמור להגיע לאנשהו?", תהתה בקול רם, "זה אמור להתקדם לאנשהו?".

לו היה רוצה להתנגד לשאלה, היה על עו"ד חדד להיעמד ולהמתין שמרשו ייצא מהאולם. בכל פעם שהפרקליטות מעזה להעיר דבר מה בהתנגדות לשאלותיו לפני שהעד יוצא, הסנגור ממהר להתקרבן. לעומתו, ח"כ גוטליב בכלל לא אמורה לפצות פה במהלך הדיון, לא כהתנגדות לשאלה ולא בכלל. אבל היא נוטלת לעצמה את הזכות להתבטא כאוות נפשה, והשופטים כמרמס לרגליה.

כמה דקות אחר כך, כשהנאשם נתניהו התחמק מעוד שאלה קשה, העירה עו"ד תירוש מהפרקליטות "גם זו תשובה". עו"ד חדד, שאמר דברים פוגעניים הרבה יותר על תשובות של עדים שלא שיתפו עמו פעולה, הציג עצמו נעלב בשם מרשו. גם לח"כ גוטליב היתה דעה על ההערה של עו"ד תירוש, והיא לא היססה להביע אותה בקול. השופטים שוב התעלמו.

כשעו"ד תירוש תהתה האם מבחינת נתניהו "הימין זה רק אתה" התפרצה ח"כ גוטליב ואמר לה "ראש הממשלה שלך!". גם כאן השופטים שתקו.

התפרעותה של ח"כ גוטליב באולם הגיעה לשיא כשעו"ד תירוש כינתה את נתניהו "הנאשם".

פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם נכנעו לח"כ גוטליב כמעט בלי קרב. למעשה, נראה היה כי ויתרו לחלוטין על ניסיון לרסן אותה

זה מכבר נתקבע לו נוהג במשפט שבו נאמני נתניהו פולטים את התואר "ראש הממשלה" כל אימת שהפרקליטות מתייחסת אליו כאל נאשם בפלילים. לפעמים הם עושים זאת בשקט - השבוע סינן דובר הליכוד גיא לוי את המילים "ראש הממשלה" בקול חלש, כאילו לעצמו, הרחק מטווח השמיעה של השופטים. לפעמים הם עושים זאת בקול רם להכעיס - לאחרונה פלט דוברו של נתניהו עופר גולן את התואר הרשמי בקול רם במיוחד ומצא את עצמו מסולק מהאולם. העיקר, מבחינתם, ש"הנאשם" לא יעבור בלא המענה של "ראש הממשלה", מעין סיסמה שבטית של נאמנות למנהיג כת.

אבל ח"כ גוטליב היא ליגה משל עצמה. חברת הכנסת לא הסתפקה בצעקה "ראש הממשלה". אחרי שהשופטת פרידמן-פלדמן אמרה לה "לא להעיר", נזפה ח"כ גוטליב בשופטת. "גברתי צריכה להעיר לה [לעו"ד תירוש] לא לקרוא לו נאשם!", אמרה, "אני לא יכולה לשמוע שקוראים לו כך, החוסר כבוד לראש ממשלה שיושב כאן, גברתי היתה צריכה להעיר לה".

"חברת הכנסת גוטליב", פנתה לראשונה השופטת למפריעה בשמה, "באולם לא מעירים".

"הכל בסדר!", הכריזה המתפרעת, ושבה לפקוד: "תעירי לה".

התגובה של השופטת פרידמן-פלדמן התמצתה במילה "די...".

בהמשך הדיון, אחרי שעו"ד חדד ביקש להתנגד לשאלה נוספת של הפרקליטות, ועו"ד יהודית תירוש אמרה "אז שהנאשם ייצא", לא יכלה עוד חברת הכנסת גוטליב להכיל את סערת הרגשות שאחזה בה.

"שראש הממשלה ייצא!", גערה בתובעת, "למה את עושה את זה בכוונה?". בשלב זה הפנתה ח"כ גוטליב, חסרת זכות הדיבור, את תלונתה אל כבוד השופטת פרידמן-פלדמן וטענה כי עו"ד תירוש "ממשיכה בזה כי גברתי לא מעירה לה".

"חברת הכנסת גוטליב", פנתה השופטת פעם נוספת למי שמתפרעת באולמה כבר דקות ארוכות, "אנחנו נמצאים במסגרת מסוימת כרגע. זה המצב כרגע וגם אם גברתי לא אוהבת לשמוע את זה, זה המצב". לא "תצאי החוצה", לא "תוציאו אותה החוצה", לא שום דבר שמתקרב לכך.

ח"כ גוטליב, עו"ד פלילית ומשפטנית בהשכלתה שבוודאי יודעת מה ההבדל בין נאשם למי שהורשע בדין, הכריזה בתגובה: "אין שום מקום שצריך לקרוא ככה לאדם שעומדת לו חזקת החפות. בטח לא לראש הממשלה". גם על כך לא הגיבו השופטים.

פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם נכנעו לח"כ גוטליב כמעט בלי קרב. למעשה, נראה היה כי ויתרו לחלוטין על ניסיון לרסן אותה. התנהלות ששבריר ממנה היה מוביל לסילוק כל אדם אחר מהאולם, נמחלה מיידית. הפוליטיקאית הססגונית הצליחה לרמוס את השופטים עד עפר.

ההפרעות התכופות לא רק בזבזו זמן יקר בחקירה הנגדית, הם גם הוציאו את עו"ד תירוש מריכוז, והיא התקשתה לקדם את חקירת הנאשם ביעילות

מהבחינה הזאת, היה זה יום טוב להגנה. ח"כ גוטליב נתנה את הטון, וגם אחרי שעזבה את הדיון בשעת צהריים חותמה ניכר. המשמעת התרופפה, החוקים התגמשו והסנגורים ניצלו זאת לצורך שיבוש החקירה הנגדית באופן אפקטיבי יותר מאשר בימים הקודמים. יללות ההתקרבנות זכו לאוזן קשבת. עוד התנגדות סרק ועוד התנגדות סרק נשמעו במשך דקות ארוכות עד תומן, ורק אז התגלה כי לדעת השופטים אין כלל צורך במענה מצד הפרקליטות שכן ברור שיש לאפשר את השאלה.

ההפרעות התכופות לא רק בזבזו זמן יקר בחקירה הנגדית, הם גם הוציאו את עו"ד תירוש מריכוז, והיא התקשתה לקדם את חקירת הנאשם ביעילות. השופטים, מצדם, העירו לה פעם אחר פעם על הנוסח המסורבל של שאלותיה ועל הנושאים שבהם ביקשה לחקור את נתניהו. לעתים הסבירה את הצורך וקיבלה רשות להמשיך בקו החקירה. פעמים אחרות ויתרה.

אין לי זמן להיכנס לזה

ובכל זאת, במלחמת החפירות היומית, הצליחה עו"ד תירוש לעמת את הנאשם נתניהו עם עוד כמה סתירות בגרסאותיו. גם היום, כמו בימים קודמים, לא היו לו תשובות טובות לשאלות שנשאלו, אלא רק תשובות מעולות לשאלות שלא נשאלו.

עיקר הדיון היום עסק בחשיבות שייחס נתניהו לאתר "וואלה", הנמצא בצמרת אתרי החדשות הנצפים בישראל כבר למעלה משני עשורים. נתניהו, בעדותו הראשית, הסביר פעם אחר פעם כי כי האתר שהיה בבעלות חברו אז, וכיום נאשם מספר 2 שאול אלוביץ', היה אתר "זניח שבזניחים", אתר "קיקיוני", אתר "של כלבים וחתולים ואיפה המספרות הטובות ביותר", מעין "מקומון ארצי חסר השפעה". גם היום התעקש נתניהו על גרסתו הנחרצת.

"אני אניח בפניך באופן גלוי", אמרה לו התובעת עו"ד תירוש, "אני אומרת לך מר נתניהו שבעניין הזה אתה מקטין את החשיבות שאתה ייחסת מסיבותיך שלך לאתר 'וואלה' בזמן הרלוונטי".

נתניהו לא נסוג.

עו"ד תירוש שאלה את ראש הממשלה הנאשם האם לאתר "וואלה", למיטב ידיעתו, היה "טראפיק גבוה".

"אני לא זוכר את הטראפיק שלו", היתה התשובה שקיבלה.

עו"ד תירוש שאלה את נתניהו האם היה מודע לכך שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום "וואלה" ו-ynet התחרו ביניהם על תואר אתר החדשות הפופולרי בישראל. נתניהו התחמק ואמר שהוא ידע "דבר אחר", ומיד פצח בגרסת ההגנה לפיה ההשפעה של "וואלה" בתחום הפוליטי היתה אפסית.

עו"ד תירוש טענה כי אין זה סביר שאדם כנתניהו, שמבין בתקשורת, לא היה מודע לנתוני החשיפה של אחד משני האתרים הגדולים בישראל. "אולי לא נשמע לך סביר אבל זו האמת", אמר נתניהו ומיד שב לסיסמאות הרגילות שלו בדבר ההטיה השמאלית, כביכול, של אתר "וואלה".

התובעת הזכירה לנתניהו כי בעדותו סיפר על בדיקה שבוצעה מטעם הליכוד של זמן השהייה של גולשים באתר "וואלה", כדי לדעת האם כדאי לפרסם בו תעמולת בחירות. מטבע הדברים, אמרה, בדיקה כזו כללה גם את היקף הגולשים לאתר. למעשה, נתניהו אמר זאת בעצמו בעדותו הראשית: "הייתה בדיקה לראות לא סתם כמה נכנסים, אלא כמה זמן הם שוהים באתר החדשות". כיצד, תהתה עו"ד תירוש, יכול כעת לטעון נתניהו שלא היה מודע להיקף הגולשים האדיר של "וואלה".

"אני הסברתי כבר שיש לי צוות שעושה את הבדיקות האלה", אמר הנאשם, "והם בדקו את זה. אני לא בדקתי את זה, לא נכנסתי לזה, אין לי זמן להיכנס לזה".

"אז כשאתה העדת על כך שראית בהתרעננות לקראת העדות בדיקות לגבי השהיות באתר", שאלה עו"ד תירוש, " תסביר לי את התהליך של ההתרעננות - העדת מידיעה? מחוות דעת שראית?".

"אני לא זוכר", השיב נתניהו.

עו"ד תירוש התעקשה ונתניהו הוסיף בתשובה: "אני לא זוכר איך הזיכרון שלי עבד ואני אפילו לא זוכר שזכרתי את זה, אבל כנראה שזכרתי את זה באותו רגע".

כשעו"ד תירוש ניסתה פעם נוספת להבין מדוע נתניהו משנה את גרסאותיו בהתאם לצרכיו שב הנאשם ותקף את הפרקליטות.

הפירורים של הליכוד

בחלק אחר של הדיון הציגה עו"ד תירוש לנתניהו את התפתחות הגרסה שלו ביחס להיקף ההשקעה של הליכוד באתר "וואלה" במסגרת תעמולת הבחירות של שנת 2015.

ביום העדות הראשון שלו, לפני קרוב לשנה, אמר נתניהו כי אחרי שבקמפיין של שנת 2013 השקיעו כסף באתר של אלוביץ', נערכה בדיקה על היקף הצפיות והשהייה של הגולשים באתר, ובעקבותיה הוחלט לשנות גישה.

"בקמפיין הבא כבר וואלה קיבל אפס", אמר נתניהו בעדותו הראשית.

"מה זה אפס?", שאל אז בא כוחו עו"ד חדד.

"אפס זה אפס", הבהיר נתניהו.

"אפס מה?", ביקש עו"ד חדד להבהיר.

"כסף", השיב נתניהו.

"ממי?", הסיר עו"ד חדד כל שמץ של ספק שנותר.

"מתקציב הבחירות של הליכוד בבחירות הבאות, זה וודאי", היתה התשובה.

כחודשיים לאחר מכן, אחרי שפורסם באתר "וואלה" שהתקציב דווקא לא עמד על אפס אלא על מאות אלפי שקלים, נתניהו שינה גרסה. במקום "אפס" העיד נתניהו שבליכוד "זרקנו פירורים פה ושם" גם לאתר "וואלה".

כמה זה פירורים? לפי הבדיקה של יפעת מחקרי מדיה שפורסמה ב"וואלה", הליכוד השקיע קרוב ל-300 אלף שקלים. לפי נתניהו בעדותו, "כאן נתנו 150 אלף ש"ח [...] במסגרת פירורים שהם בטח פיזרו על אתרים משניים או אפילו לא משניים, משניים למשניים".

"יש פער בין שתי העדויות שלך, בהבדל של חודשיים", אמרה עו"ד תירוש. "אתה יכול להסביר לי את הפער הזה?".

"את משחקת איתי ב-gotcha", היתה תשובת נתניהו, שהסביר: "אני אמרתי 'אפס', התכוונתי ב-manner of speaking".

בהמשך הוסיף הנאשם קטע שימושי ממילון נתניהו לעברית מדוברת.

"גברתי", אמר, "כשאני אומר 'אפס כסף' זה לא אומר שזה חייב להיות אפס נקודה אפס אפס אפס אפס אפס. זה יכול להיות ביחס לקמפיין בחירות, אל תעשי לי gotcha בזה. מבחינת האחוזים שלו, זה קרוב לאפס. אז תתווכחי איתי אם זה אפס או קרוב לאפס? או 0.3 או 0.9? זה מה שהיה וזה משקף".

מיד בהמשך שב לתקוף את הפרקליטות ואת כתב האישום.

זה לא בא ממני, אין לי שום קשר

כשהתקדם הדיון הציגה עו"ד תירוש עדויות של אנשים מסביבתו של נתניהו על האופן שבו תפס את אתר "וואלה".

עד המדינה ארי הרו העיד כי נכח בפגישה של נתניהו עם המולטי מיליארדר ג'יימס פאקר, שלפי כתב האישום המטיר עליו טובות הנאה במאות אלפי שקלים. לפי הרו, בפגישה דיבר נתניהו עם פאקר על "ההשפעה של אתרים שונים בארץ". עוד טען הרו כי "וואלה היה מבחינת אתרי חדשות מספר אחד בארץ, וזה עלה בשיחה".

נתניהו טען בתגובה כי אכן ביקש לעניין את פאקר ברכישת "וואלה", אבל לא משום שהיה זה אתר משפיע, אלא בגלל ההפך הגמור. "אמרתי לו 'קח דבר שולי ותבנה אותו, כמו שעשית באוסטרליה', על זה היה הדיבור, בדיוק על זה", טען נתניהו.

כאשר מנהל הקמפיין של הליכוד, שלמה (מומו) פילבר, מונה על ידי נתניהו לנהל את משרד התקשורת, הוא שוחח עם מומחים שונים והכין לעצמו תרשומת. בין היתר כתב לעצמו "לוואלה - יותר יוניק יוזר לוואלה מאשר ynet". מדוע, שאלה עו"ד תירוש את נתניהו, שמנכ"ל המשרד יכתוב דבר כזה על אתר שהבוס שלו חושב שהוא קיקיוני ושולי?

"אין לי מושג", השיב נתניהו, ושב להדגיש כי בפועל הוא ולשכתו ייחסו חשיבות שולית שבשולית לאתר "וואלה".

פילבר כתב לעצמו בין היתר, בעמוד שבראשו הכותרת "רוהמ", את השורה "אילן ישועה (אופיר יפגש)". נתניהו הכחיש כל קשר לפגישה עם מנכ"ל האתר הזניח שבזניחים, שעליה כתב מנכ"ל משרדו.

"זה לא בא ממני, לא בא מטעמי, אין לי שום קשר", התנער. "לא באופן ישיר ולא באופן עקיף".

עד המדינה ניר חפץ, שהיה דוברו האישי של נתניהו וליווה אותו בצמידות במהלך קמפיין בחירות 2015, תיאר בעבר את עבודתו במהלך הבחירות המקדימות של הליכוד (במענה לשאלות מבקר המדינה על השכר שקיבל), ובין היתר סיפק עמדות ביחס לאתר "וואלה".

כך, לדוגמה, כשנקב בשמות כלי התקשורת שבהם שיבץ מרואיינים מטעם הליכוד, ציין רק שני אתרים - ynet ו"וואלה", והוסיף כי רק בהם ישנם אולפני טלוויזיה. נתניהו טען כי לא היה מודע כלל לעובדה ש"וואלה" היה רק אחד משני אתרי חדשות בישראל בעל אולפנים.

בחלק אחר מהמסמך שהכין חפץ הוא כתב על עבודתו מול "כל כלי התקשורת המרכזיים" ונתן רשימה של כלי תקשורת, בהם גם "וואלה". כיצד יתכן, שאלה עו"ד תירוש, שדוברו של נתניהו בפריימריז מונה את האתר הזניח שבזניחים, אתר החתולים והכלבים, לצד חדשות 2, "ידיעות אחרונות" ויתר כלי התקשורת המרכזיים בישראל?

נתניהו שוב לא השיב ישירות לשאלה והעדיף לתקוף את כתב האישום.

בעדותו הראשית אמר עד המדינה חפץ כי החשיבות של אתר "וואלה" בתקופת בחירות היא "גבוהה מאד ואולי אפילו דרמטית".

"קודם כל חפץ הוא עד מדינה, והוא עד מדינה אחרי שעשו בו כל מיני דברים, מעשים לא חוקיים, קרעו את משפחתו", היתה התשובה של הנאשם.

בהמשך שב וטען כי יש ללמוד על החשיבות שייחס ל"וואלה" לא מדברי אדם אחר אלא מהמעשים שעשה בפועל. מבחינתו, 315 המקרים שהוזכרו בנספח לכתב אישום מהווים את סך הפניות שהוא וצוותו העבירו ל"וואלה" בארבע השנים הרלוונטיות לכתב האישום, זאת למרות שהפרקליטות הבהירה כי לא כך הדבר.

חפץ נימק את החשיבות של אתר "וואלה" בכך שבתקופת בחירות השיח כל כך רווי במסרים שחשוב במיוחד לקבל סיקור אוהד בכלי התקשורת שמגיעים לקהלים הגדולים ביותר.

"אז הוא אמר, ואני אומר אחרת", אמר נתניהו.

חפץ הסביר עוד כי "וואלה" היה יכול להוות בתקופת בחירות משקל נגד לכלי התקשורת המקוון המשמעותי בזירה, ynet, ומכאן חשיבותו. "לא חשבתי ככה", הצהיר נתניהו.

טיעון שלישי לחשיבות של חפץ של "וואלה" נבע מכך שהאתר לא היה מזוהה עם נתניהו, כמו "ישראל היום" או ערוץ 20.

"גברת תירוש", השיב נתניהו, מבלי להתייחס כלל לטיעון של חפץ, "אני חושב שאני מבין דבר או שניים במערכת בחירות. אני לא רוצה להתנשא, אבל אני חושב שאני מבין. אז אני אומר שלושה דברים. בקמפיין כזה, הכותרות הן החשובות, לא המקור, בתנאי שהן חיוביות. שתיים, הכותרות היו שליליות, רובן מאוד שליליות. זה מה שהיה ב'וואלה', סופר עוין. והדבר השלישי, אני רוצה להגיד... אני אגיד את זה ככה: אז חפץ אמר. אבל אחרי שראיתי מה שעשו לו, ומה שעשו גם לעד מדינה אחר, פילבר, אז אמנם התרגזתי מאוד כשראיתי את הדברים האלה שמנוגדים לאמת, אבל אני קצת מבין אותו, כי עברתי סדרת שבי קשה, אני עברתי את סדרת השבי בסיירת מטכ"ל, אז הם היו בסדרת שבי משלהם והם נתנו את הגרסאות האלה שנוגדות את האמת. אז הוא אמר".

עו"ד תירוש הציגה לנתניהו דברים שאמר בועז סטמבלר, דובר נוסף שלו שלא היה עד מדינה, שבכל זאת מנה את "וואלה" בין כלי התקשורת המרכזיים בישראל. "מר נתניהו", אמרה התובעת, "אמרת לנו כאן שזה אתר קיקיוני, זניח שבזניחים, חתולים וכלבים ומספרות, ודובר נוסף שלך מונה את האתר הזה בתור אתר מרכזי. איך זה חי ביחד?".

"זה חי יפה מאוד ביחד משום שזה תלוי בתקופה", אמר נתניהו. "אז הוא מנה אותו. אני לא חשבתי שהוא היה אתר מרכזי והעדות הכי טובה לזה היא היקף הפניות. אבל לא עשיתם את הבדיקה היחסית".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.21MB)