ביומה השלישי של עדות סנ"צ בדימוס צחי חבקין הסכים קצין החקירות הבכיר לשעבר ללכת עוד צעד אחד או שניים לקראת עמדת באי כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, וסיפק אמירות חריפות מעט יותר על חוסר התקינות, לדבריו, של אירועים מסוימים בחקירות נתניהו.

עם זאת, חבקין דחה את ההזמנה להצטרף לעמדת הנאשם, כאילו בישראל פועלת חונטת צללים של המוני בעלי תפקידים במשטרת ישראל, הפרקליטות והתקשורת, שקשרו כולם קשר מושחת כדי לטפול עליו האשמות שווא על מנת למנוע ממנו לכהן כראש ממשלה.

חבקין, שלקח חלק מרכזי בחקירות שהתגבשו לכתב אישום נגד נתניהו, ניסה כבר בזמן אמת להתריע בדבר מעשים "לא תקינים", כהגדרתו, שנעשו במהלך החקירה. הוא פנה לחברו, קצין מח"ש דובי שרצר, וביקש להעביר מידע באופן אנונימי, אך ראשת מח"ש קרן בר מנחם סירבה לקבל תלונה מגורם בלתי מזוהה.

כמו בימי עדותו הקודמים, גם היום (9.11) אישר חבקין כי שורה של מהלכים שבוצעו בחקירות תיקי נתניהו היו חריגים וכי היו כאלה שלא נתקל בהם קודם באף תיק אחר, גם אם אין בכך כדי להעיד על תקינותם. חבקין גם סתר חלקים מעדויות מפקדו וחברו לשעבר ניצב משנה מומי משולם, כולל טענותיו של משולם כאילו מקובל לגרוס גרסאות ראשונות של עדויות וכי אין צורך לתעד כל פעולה חקירתית.

חבקין אישר עוד כי לעיתים חוקרים עושים שימוש בחומר מודיעיני כדי להפעיל לחץ על נחקרים. לדבריו, תוצרים חסויים, שנאספים על ידי קציני המודיעין, לרבות האזנות סתר, אינם אמורים להגיע באופן עקרוני לצוות החקירה. אולם, הוסיף, לעתים הוא "יכול לשמוע בשיחת מסדרון" פרטים אינטימיים על נחקר, כגון בעיה רפואית שממנה הוא סובל.

עד המדינה ניר חפץ בחדר החקירות, בתצלום שהוגש על-ידי סנגוריו של בנימין נתניהו במשפט המו"לים

לפי חבקין, הוא לא היה מקבל את החומר הזה לצורך שימוש בחקירה אבל "היה לי בראש שיש עוד משהו שאני יכול לדעת על נחקר", ולכן "לא בלתי אפשרי שאמרתי לנחקר רמיזה על משהו שאני יודע".

אם ביום עדותו הראשון נעצר חבקין בטענה כי הטרידו אותו פעולות "לא תקינות" שאליהן נחשף בחקירות נתניהו, היום כבר הסכים לדבר על "אפשרות" לחשש לפלילים.

היה זה כשנשאל על "תרגיל המקורבת" שבוצע לחשוד ניר חפץ, שבהמשך הפך לעד מדינה. המשטרה עצרה, ערכה חיפוש וחקרה אשה המוגדרת, מפאת צו איסור פרסום, "מקורבת" לחפץ. אותה מקורבת אף הובאה לתחנת המשטרה שבה נחקר חפץ כדי שתתבצע "הפגשה אקראית" בין השניים.

"זה לא עניין לא תקין או מנהלי", התעקש עו"ד עמית חדד, בא כוחו של נתניהו, "החשש הוא שיש פה ביצוע עבירות פליליות. חשש".

"ייתכן", השיב חבקין, אך לא הסכים לחרוג מכך.

חבקין סירב לאשר את דברי עו"ד חדד כאילו "הפגשה אקראית" שכזו נועדה "לשבור את רוחו של חפץ". כל שהסכים להגיד היה שהפעולה הזו בהחלט "חריגה, עוצמתית, שאני ראיתי בה בעייתיות", אך טען כי היא נועדה לא לשבירת רוחו של הנחקר אלא להפעלת לחץ עליו.

חבקין הוסיף כי כשדיבר על תחושותיו אלו עם מפקדו דאז סגן ניצב יורם נעמן, "אני לא זוכר שהוא התנגד או שנתן את הערכתו על ה'בסדריות' של הפעולה, הוא די המשיך הלאה, לא ראיתי איזה התרגשות מיוחדת מצדו וזהו".

הדס קליין לפני אחד מימי עדותה, בית המשפט המחוזי בירושלים, 14.9.22 (צילום: יונתן זינדל)

אם בגזרת ההערכה שלו לגבי תקינות פעולות חקירה מסוימות התקדם חבקין במשהו לקראת ההגנה, בכל הקשור למניע של החוקרים סירב חוקר המשטרה לשתף פעולה עם עורכי-דינו של הנאשם נתניהו.

כשנשאל האם הוא מכיר עוד מקרה כמו זה שבו הדס קליין, העוזרת האישית של המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, העבירה לשוטרים מסמכים בחניונים בהרצליה ולא בתחנת המשטרה, השיב בשלילה, אך מיד לאחר מכן הוסיף "אני גם לא רואה סיבה לעשות את זה. [...] אני לא רואה את ההיגיון". כלומר, אין בכך עדות לכוונה זדונית של החוקרים.

כשנשאל על מקרה שבו קליין הורשתה לתקן את הודעתה פעם אחר פעם מבלי להותיר זכר לגרסאות המוקדמות, השיב כי מדובר במעשה אסור, אך הוסיף שוב: "גם אין סיבה לזה. אני לא רואה את ההיגיון בלעשות את זה".

"לא, לא, יש היגיון", העיר עו"ד חדד, ברומזו לכך שמשולם היה שותף לקנוניית ההפללה של מרשו, ראש הממשלה הנאשם. "יש סיבה לעשות את זה, יש סיבה רעה - כשרוצים להעלים את הגרסה הקודמת".

חבקין לא זרם.

מה זה היענות חריגה

פרט נוסף שעלה בעדות היום נוגע להעברתו של חבקין מהיחידה הארצית לחקירות הונאה ליחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, שההגנה העלתה כדי ליצור את הרושם שהתנכלו לחבקין בשל הביקורת שהיתה לו.

לדברי חבקין, מפקד יאח"ה כורש ברנור פעל להעבירו מהיחידה כיוון ש"לא הייתי פקוד נוח מדי". חבקין אישר כי דוגמה לכך היא מורת הרוח שהביע מחלק מהפעולות שבוצעו ביאח"ה במסגרת חקירת תיקי נתניהו המכונים "1000" ו"2000".

ביאל"כ השתתף חבקין בחקירת "תיק 4000" וגם שם נחשף לפעולות שהטרידו את מנוחתו, כמו ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט שלא לחקור את מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה באזהרה, אף שלפי עדותו היה בעצמו שותף למסכת העבריינית שעליה העיד.

הנאשם שאול אלוביץ' מחוץ לבית-המשפט בתל-אביב, אחרי אחד הדיונים בתיק בזק. 20.7.2022 (צילום: אבשלום ששוני)

בהמשך עדותו אישר חבקין כי בחקירת "תיק 4000" החשד המרכזי נגע ל"סיקור אוהד" שהעניק אתר "וואלה" לראש הממשלה נתניהו.

"מעולם לא חקרתם חשד ל'היענות חריגה'", שאל אותו עו"ד חדד.

"מה זה היענות חריגה?", תהה חבקין, שאלה שגרמה לכמה מאוהדי נתניהו בקהל לפרוץ בצחוק רם.

עו"ד חדד הסביר כי לפני הגשת כתב האישום שונה הנוסח מ"סיקור חיובי" ל"היענות חריגה".

"אני לא יודע מה זה אומר", הצהיר חבקין, "אנחנו חקרנו סיקור אוהד, דהיינו שאתר 'וואלה' פרסם לבקשת ראש הממשלה או מי מטעמו כתבות, פרסומים כאלה ואחרים, לפי בקשתו, זה היה הנושא. [...] אני זוכר שמה שבדקנו זה סיקור אוהד על סמך בקשות שהגיעו מראש הממשלה עצמו או מי מטעמו, או מקורביו, שהביאו בסופו של דבר לפרסום כזה או אחר, או שינוי כזה או אחר, זה מה שחקרנו".

בעוד שהנספח לכתב האישום נגד נתניהו מונה 315 דוגמאות ל"היענות החריגה" של אתר "וואלה" לנתניהו, חבקין העיד כי במוקד החקירה עמדו "סדר גודל של 15-20" אירועים בלבד.

הלך רוח שכזה

ביום עדות קודם אישר חבקין כי היה ער לכך שהאיכונים שבוצעו למכשיר הטלפון של מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה (מומו) פילבר, לא תמכו בגרסתו של עד המדינה בדבר מועד הפגישה שבו קיבל לטענתו הנחיה מראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו להיטיב עם בעל השליטה ב"וואלה", שאול אלוביץ'. עם זאת, חבקין סירב לאשר כי הפער הזה היה אחד הגורמים שהובילו אותו לפנות לחברו ממח"ש, דובי שרצר.

היום נשאל חבקין האם הסיבה שלא עימת את פילבר עם הפער הזה, ועם סתירות אחרות בגרסאותיו, היתה כי חשש שעדותו של פילבר תתפוגג.

"אני לא יודע מה הסיבה כי אני לא הגורם שמחליט אם לשאול או לא לשאול או לעמת", אמר חבקין, אך בתשובה לשאלת השופט עודד שחם אישר העד כי אכן בשלב מסוים היה לו "הלך רוח" שכזה, שבמסגרתו לא שש לעמת את פילבר מחשש שגרסתו תינזק.

עו"ד חדד פעל במרץ כדי לחלץ מחבקין אישור כי היה שרוי ב"הלך הרוח" שכזה עוד לפני הגשת כתב האישום נגד נתניהו, אך חבקין סירב לאשר זאת. ובכל זאת, לאחר מאמץ נוסף מטעם הסנגור, אישר חבקין כי "לא סביר" ששוחח עם נעמן על תחושה זו אחרי שעזב את יחידתו. במילים אחרות, סביר יותר שהתחושה הזו ניקרה בו עוד לפני הגשת כתב האישום.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.13MB)