כבר בפתח יום עדותו הרביעי של בנימין נתניהו, עוד לפני שהחל להיחקר, העניקו לו השופטים הישג טכני מובהק. הרקע: "תיק 4000", פרשת "וואלה" ויחסיו הסודיים עם בעלי האתר לשעבר שאול ואיריס אלוביץ'. השופטים כבר המליצו בעבר לפרקליטות המדינה לסגת מאישומי השוחד של נתניהו והאלוביצ'ים עקב סתירות שצצו בגרסת עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שמתואר בכתב האישום כמוציא לפועל של העסקה הפלילית בהיבט הרגולטורי. ההישג הנוכחי עוסק בצד השני של העסקה: הבחישה ב"וואלה".

בתחילת 2021, שנה אחרי הגשת כתב האישום, שופטי משפט המו"לים אילצו את הפרקליטות להגיש גרסה מתוקנת שתכלול רשימה פרטנית של מקרים שמרכיבים את ה"היענות החריגה" של האלוביצ'ים לבקשות של נתניהו בנוגע לעבודת המערכת של "וואלה". הרשימה שהוגשה כוללת 315 מקרים כאלה. כעת מתברר שהשופטים מצאו דופי בקרוב למאה פריטים מהרשימה.

המשמעות המשפטית של עמדת השופטים תתברר כנראה רק בעוד כמה ימים, בדיון שיתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים ללא נוכחות נתניהו. אתמול (18.12) בבית המשפט המחוזי בתל אביב היה ברור לאיזה צד הם נוטים.

בחלק ניכר מ-315 הפריטים שמנתה הפרקליטות לא נטען במישרין שנתניהו או בני משפחתו הקרובים היו מעורבים בדרישה או ידעו עליה. השופטים ביקשו מהתובעת בתיק, עו"ד יהודית תירוש, להסביר מדוע התביעה מייחסת את הפעולות הללו לראש הממשלה. עו"ד תירוש טענה שבמקרים כאלה מיוחסת לנתניהו מודעות כללית, ואחריות שנובעת מעסקת השוחד שלכאורה כרת עם האלוביצ'ים.

לדבריה, הדבר בא לידי ביטוי למשל במקרים של צנזורה עצמית מצד עיתונאי "וואלה". "זאת היתה המטרה של הקשר המושחת בין נתניהו לאלוביץ'", טענה תירוש. "השיח בין מר נתניהו למר אלוביץ' הביא לכך במכוון. הכוונה היתה שמר אלוביץ' יפעיל את כוחו על המערכת כדי למנוע דברים, וזה אכן קרה. נתניהו לעתים עודכן בדברים ספציפיים, ולעתים עודכן בתמונת האתר באופן כללי. לא אמרנו שהוא היה מודע לכל דבר ודבר".

עורכי הדין יהונתן תדמור, יהודית תירוש וניצן וולקן בפתח יום העדות הרביעי של בנימין נתניהו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 18.12.2024 (צילום: מרים אלסטר)

עורכי הדין יהונתן תדמור, יהודית תירוש וניצן וולקן מפרקליטות המדינה, אתמול בפתח יום העדות הרביעי של בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר)

ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, הקשתה על התובעת. היא העירה שלפי נוסח כתב האישום, לנתניהו מיוחסת מודעות רק במקרים שבהם הפניות בוצעו תוך מעורבות פעילה שלו, ובמקרים שבהם הדרישות הגיעו מיאיר או שרה נתניהו.

תירוש התנגדה לקביעה הזאת. "ברגע שאנחנו מראים שהוא פונה במישרין או באמצעות מתווכים, אנחנו בוודאי אומרים שיש כאן מודעות. זה לא רק מעורבות, זה גם מודעות למה שהמתווכים עושים", אמרה. נתניהו, ממקומו מאחורי דוכן העדים, לא הוציא מילה אך עטה על פניו הבעה מזלזלת שניתן לתרגם כ"איזה קשקוש".

השופטת פרידמן-פלדמן המשיכה להקשות על התובעת. היא ציינה שבכתב האישום הניסוח לא חד-משמעי, ושבה ואמרה שניתן להבין ממנו שנתניהו ידע רק על המקרים שבהם מיוחסת לו ולבני משפחתו מעורבות אישית.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

התשובה של תירוש לא שִכנעה את השופטים. "אנחנו יודעים להגיד באופן כללי שכשמר נתניהו פועל מול אתר 'וואלה', הוא פועל באמצעות מתווכים – באמצעות רובינשטיין, באמצעות ניר חפץ ואחרים. פירטנו אותם בכתב האישום", אמרה. "כשבן אדם מפנה מישהו, לא צריך להוכיח שהוא מודע. ההפניה היא חלק מהמודעות שלו. כשבני משפחה מפנים – אז אני צריכה לציין אם הוא מודע או לא. ואז פירטנו. ואמרנו לגבי מקומות שבהם הוא לא מעורב, שיש לו מודעות כללית להיקף ולשיטה".

השופט משה בר-עם העלה תהייה: "למעשה, אתם טוענים שנתניהו מודע לכל הפריטים שנכללים בכתב האישום? לא ייתכן שהיתה פנייה באמצעות צד ג', והוא לא היה מודע לעצם הפנייה?".

"אם זו פנייה שמתוארת כפנייה של בן משפחה...", החלה תירוש להשיב, אבל אז הופסקה על-ידי השופטים, שפצחו בהסתודדות שארכה כמה דקות. בסופה המשיכה התובעת את ההסברים, ואז הצטרף לביקורת גם השופט השלישי, עודד שחם. "אני מנסה להבין, במקרים שבהם אין לו מעורבות ישירה – מה זה אומר? הוא היה מעורב באיזושהי דרך?", שאל שחם.

"זה אומר שהוא היה מודע לפנייה הזאת במסגרת קשר מושחת", השיבה תירוש.

"זו לא פנייה שהוא התניע, ואתם לא אומרים שהוא התניע אותה כי הוא לא היה מעורב בפנייה", הקשה השופט שחם. "איפה כתוב שהוא היה מודע לפניות שלא נטען שנעשו במעורבותו?".

התובעת תירוש הפנתה את השופטים לסעיף 23 בכתב האישום, אך הם לא השתכנעו. השופטת פרידמן-פלדמן העירה שלא נכתב שם דבר על מודעות של נתניהו לפניות שבהן לא מיוחסת לו או לבני משפחתו מעורבות ישירה. "אני קורא את סעיף 23, וקראתי אותו גם בישיבה הקודמת, ואני פשוט לא רואה את הדבר הזה שם", הצטרף השופט שחם. "אני יכול להבין למה התעורר סימן שאלה אצל ההגנה".

סעיף 23 בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד נאשמי משפט המו"לים (לחצו להגדלה)

סעיף 23 בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד נאשמי משפט המו"לים (לחצו להגדלה)

לאחר ההערות האלה תירוש נסוגה. "אני מבקשת שהות מסוימת לקרוא את כתב האישום ולבדוק", אמרה. "אגיד עוד דבר, גם בגלל שזה מגיע ארבע שנים אחרי הגשת כתב האישום (המתוקן; א"ב), אנחנו מבקשים שהות לבדוק את עצמנו, לקרוא עוד פעם את הסעיפים הרלבנטיים ולהתייחס לזה".

בהמשך הדיון הודיעו השופטים כי לאחר התייעצות החליטו לקבוע ליום רביעי הקרוב ישיבה שבה ידונו בין היתר בהיבטים המשפטיים של הסוגיה, שצפויה להשפיע על משך עדותו של נתניהו. סנגורו, עו"ד עמית חדד, ביקש לדחות את הדיון למועד אחר, אך נדחה. "זה חייב להיות עכשיו", הבהירה השופטת פרידמן-פלדמן.

"זה השוחד?!"

מעט קודם לכן, כשנתניהו נכנס לאולם התת-קרקעי בתל-אביב, ניכר שהמעמד הולך ומאבד מזוהרו. ראש הממשלה ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים הלך מעט כפוף מהרגיל, בפנים זעופות ובלי חיוכים מלאכותיים או הערות זחוחות מהסוג שנהג לפזר בדיונים קודמים. עמיתיו לקואליציה הפסיקו להגיע לאולם. האיש המוכר היחיד שבא לחזקו היה בני ציפר, העורך הספרותי של "הארץ" וחבר של משפחתו נתניהו.

"דוקטור!", קרא לעברו נתניהו בשוליה של אחת ההפסקות. ציפר, שאינו דוקטור, התעלם. הוא ניגש לדוכן העדים רק לאחר שהכתב המשפטי ברוך קרא הסב את תשומת לבו לכך שראש הממשלה קורא לו. בתום הדיון ניתן היה להבחין בדובר הליכוד, גיא לוי, מחפש את ציפר בקדחתנות. "מישהו יודע איך נראה בני ציפר?", קרא אל חלל האוויר בעודו מתרוצץ בלובי של בית המשפט. לבסוף אותר ציפר בחוץ, ליד הכביש. לוי הודיע לו שנוכחותו דרושה בפנים.

ציפר, אגב, מוזכר בשני פריטים מרשימת ה-315 של הפרקליטות: אירוע מפברואר 2015 שתואר כ"דרישה להעלאת כתבה אוהדת של בני ציפר על שרה נתניהו", ואירוע מחודש יולי באותה שנה שתואר כ"פרסום על ארוחת ערב של בני ציפר עם הנאשם נתניהו ובני משפחתו". במקרה הראשון נטען שנתניהו היה מעורב אישית בדרישה, שהועברה ל"וואלה" דרך החבר המשותף זאב רובינשטיין.

בני ציפר (במרכז), עם כתב "הארץ" ניר גונטז'. בחזית: גיא לוי, דובר הליכוד. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 18.12.2024 (צילום: איתמר ב"ז)

בני ציפר (במרכז) עם כתב "הארץ" ניר גונטז', אתמול בבית המשפט. בחזית: גיא לוי, דובר הליכוד (צילום: איתמר ב"ז)

סנגורו של נתניהו, עו"ד חדד, הקדיש את יום העדות הרביעי ל-11 מתוך 315 אירועי ההתערבות שמוזכרים בכתב האישום – קצב איטי למדי, שאולי יואץ בהמשך בעקבות הביקורת של השופטים על הפרקליטות. כל האירועים מיוחסים לשנת 2013, כלומר לתחילת הקשר בין נתניהו לאלוביצ'ים, תקופה שבה ההתערבויות בעבודת המערכת של "וואלה" עדיין לא הגיעו לשיאן. בין האייטמים, בתשובה לשאלה מצד השופטים, ציין שכרגע אין לו כוונה לזמן לעדות את שרה נתניהו.

עו"ד חדד הציג מקרה שתואר בכתב האישום כ"דרישה לפרסום כתבה התוקפת את נפתלי בנט", יריבו של נתניהו מימין. הוא הציג גם מקרה שבו התבקשו אנשי "וואלה" לפרסם כתבה ביקורתית על כך ש"יהודים עשירים" מימנו ביקור של הנשיא שמעון פרס במקסיקו – בקשה שניתן לפרש כניסיון של נתניהו להמחיש לציבור הישראלי שכל הפוליטיקאים טסים לחו"ל על חשבון בעלי הון, ולא רק הוא.

במקרה נוסף שהציג הסנגור נטען שנתניהו היה מעורב בהסרת דיווח על תשלום מופרז למלון שבו התאכסן בביקור רשמי בוורשה. במקרים אחרים שהוצגו בדיון נתניהו לכאורה ניסה להסיר דיווחים על ההוצאות המופרזות של מעון ראש הממשלה, ועל עשרה ח"כים מהליכוד שלא הגיעו לישיבת סיעה עקב "חוסר הפופולריות של הנאשם". במקרה נוסף שהוצג נתניהו היה מעורב לכאורה בניסוח מחודש של אייטם על נסיבות פרישתו המביכות של גיל שפר, ראש לשכתו.

באירועים אחרים שהוזכרו בדיון כיכבה שרה נתניהו: דרישה להעלות דיווחים על כך ש"סייעה לקיים יום כיף לילדים חולי סרטן" וביקרה במעון לנשים מוכות, למשל. כמו כן הוזכר מקרה שבו נדרשה מערכת "וואלה" לפרסם ידיעה על האזכרה של אביה, שמואל בן-ארצי. בין לבין הציג עו"ד חדד כתבות וטורים ביקורתיים שפורסמו ב"וואלה" באותה תקופה, שמוכיחים לשיטתו שמדובר באתר עוין – ולא בשופר של נתניהו.

שרה נתניהו, 2015 (צילום: יונתן זינדל)

שרה נתניהו, 2015 (צילום: יונתן זינדל)

התשובות של נתניהו לכל הטענות הללו היו זהות. הוא הכחיש כל קשר למעורבות שלו בדרישות שהוצגו ל"וואלה", וסיווג אותן כיוזמות עצמאיות של המתווך זאב רובינשטיין. לדבריו, גם כשרובינשטיין שידר לשאול אלוביץ' שהוא פונה אליו בשם ראש הממשלה – מדובר בהפרזה חסרת בסיס. ובכל מקרה, טען נתניהו, הפניות היו מוצדקות מפני שנועדו לתקן עוולות שמערכת "וואלה" העוינת גרמה לו ולקרוביו – או להפיץ מידע שיש בו ערך ציבורי מובהק.

"זה השוחד?!", קרא מדי פעם בתרעומת, והבהיר שלוּ היו מציגים לו את הטענות בזמן החקירה הוא היה מפריך אותן במקום וחוסך לכולם את ההליך המשפטי הארוך והמתיש. "כבודכם, את הדברים האלה היה אפשר לברר!", אמר לשופטים.

נתניהו חזר ואמר שלא נזקק לתיווך של רובינשטיין משום שאם היה רוצה להשפיע על הסיקור של "וואלה" יכול היה לפנות ישירות לאלוביץ'. ובכל זאת, הדגיש, הוא לא פנה. "שאול, עם כל ההערכה האישית שלי אליו, הוא ימין מבוהל, ימין מפוחד", נימק נתניהו. מהסיבה הזאת, הוסיף, הוא לא ציפה ממנו לשנות את קו הסיקור.

הראיות בתיק משרטטות מציאות מורכבת יותר. בני הזוג אלוביץ', יחד עם המנכ"ל הכוחני דאז אילן ישועה, הפעילו מכבש של לחצים על הדרגים שמתחתם כדי להוציא לפועל את הדרישות שהגיעו מסביבת ראש הממשלה. נתניהו אמנם טוען שאין לו שום קשר לכך, אבל עדיין לא נדרש להתמודד לעומק עם ההתכתבויות הייצריות בין האלוביצ'ים ובכירי האתר, שמהן משתמע שניסו לכל אורך הדרך לרצות את ראש הממשלה מתוך שאיפה להשיג ממנו דבר מה.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

גם נתניהו לא הכחיש לגמרי שהיו לו שאיפות לגבי "וואלה". הוא כבר העיד שקיווה ששאול אלוביץ' ישנה את "צופן האתר" באמצעות שינוי הדי-אן-איי האנושי שלו, כלומר באמצעות מינוי עיתונאים אוהדים – ואף דיבר איתו על כך בפגישות שקיימו.

נתניהו טען להגנתו שאלוביץ' לא שיתף פעולה, ושזו היתה אחת הסיבות שלא ייחס ל"וואלה" חשיבות רבה. גם כאן הראיות מציגות תמונה אחרת, שכוללת ניסיון בוטה של האלוביצ'ים לרצות את נתניהו ואנשיו באמצעות מינוי כותבים מטעמם וקבלת "אישור" לאיוש תפקידי מפתח.

ויש גם עד מפתח שקושר את נתניהו לבקשות של רובינשטיין: עד המדינה ניר חפץ, דובר משפחת נתניהו לשעבר, שהיה מעורב בחלק ניכר מהפניות המפורטות בכתב האישום. "זאב רובינשטיין היה ציר שבו בנימין נתניהו וגם שרה העבירו מסרים לשאול אלוביץ'", אמר חפץ בעדותו. "יש לו קשר מאוד-מאוד קרוב וצפוף ואישי עם שרה נתניהו, וכאשר הוא רוצה הוא מרים טלפון ללשכה. גם בנימין נתניהו מרים את הטלפון".

אבל גם העדות של חפץ לא היתה הרמטית: לדבריו, מי שסיפר לו על כך הוא רובינשטיין.

בחזרה לאיום האיראני

לכמה רגעים במהלך הדיון, ההצטדקויות של נתניהו הצטלבו עם המציאות שמחוץ להיכל המשפט: המלחמה הממושכת שבה שרויה מדינת ישראל מאז טבח 7 באוקטובר 2023, שאירע במשמרת של נתניהו והתאפשר עקב קונספציה ארוכת שנים של ראש הממשלה, שהתיימר להרגיע את ארגון הטרור חמאס באמצעות הזרמת כסף קטארי, ובלי לקדם פתרון מדיני ארוך טווח.

"אי אפשר לעגן ניצחון צבאי בלי ניצחון מדיני!", הכריז נתניהו בשלב כלשהו, והִדהד את הביקורת הציבורית על סירובו לשרטט מתווה יציאה מרצועת עזה. נתניהו בכלל דיבר על איראן, ועל הקמפיין שהוביל בעשור שעבר בניסיון לגרום לארצות-הברית לפרוש מהסכם הגרעין ולהציג קו אגרסיבי יותר נגד הרפובליקה האסלאמית.

אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

עורך "וואלה" לשעבר, אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

בהמשך הדיון הוצג לנתניהו מאמר שפִרסם אבירם אלעד, ראש מחלקת החדשות של "וואלה" שבהמשך מונה לתפקיד העורך הראשי. "נתניהו, תתרגל: אין יותר 'איום הגרעין האיראני'", קבעה הכותרת. נתניהו הצהיר כצפוי שהעובדה שעורך בכיר מתבטא כך מעידה שמדובר באתר עוין, אבל אז הוסיף עוד קומה לביקורת. הוא טען שהתפיסה שהיתה רווחת בתקשורת הישראלית, שלפיה האיום האיראני הוא ספין שלו, סיכנה את בטחון המדינה.

"הצורך הראשון של כל אורגניזם חי הוא לזהות סכנה", הטיף נתניהו. "כי כשהסכנה באה אלינו – והיא באה אלינו – אם לא תזהה אותה, אתה לא תהיה קיים. אז הקיום שלנו בסכנה, ואתה יושב באתר שאתה יכול להשפיע באמצעותו, ואתה לא עושה כלום? זו החמצה כל-כך גדולה", התלונן. "מי שכותב שהאיום האיראני מת – זו לא בעיה של מנהיג ציבור או ראש ממשלה כזה או אחר, זו בעיה של הקיום שלנו", המשיך נתניהו. לדבריו, מקרים מהסוג הזה גרמו לו להבין שהדרך היחידה לטפל ב"מונוליתיות" התקשורתית היא להעביר את הבעלות על "וואלה" למישהו שאינו שאול אלוביץ'. "גם למען הדמוקרטיה – אבל גם למען הקיום", חרץ.

הסנגור, עו"ד חדד, חיכה שהנאשם יסיים את הנאום ואז עבר לדבר על הנשיא המנוח שמעון פרס ובעלי ההון שמימנו את נסיעתו למקסיקו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.56MB)

משפט המו"לים