בתיבות הדואר האלקטרוני של שרה ויאיר נתניהו, שנתפסו על ידי המשטרה בשנת 2015 במסגרת חקירת "פרשת המעונות", נמצאו בין היתר שמותיהם של שלדון אדלסון, רעייתו ד"ר מרים אדלסון ובתה יסמין לוקאץ', והעיתונאים עמוס רגב וערן טיפנברון, כך עולה ממסמך שהוצג אתמול (7.2) במשפט המו"לים.

יודגש כי מהמסמך לא עולה ששרה ויאיר נתניהו התכתבו עם כל האנשים הללו, אלא רק ששמותיהם הופיעו במיילים שקיבלו או שלחו. אפשר שעם חלקם התכתבו ולגבי אחרים רק כתבו על אודותיהם.

העובדה כי שמותיהם של בני משפחת אדלסון נמצאו בתיבת המייל של בני משפחת נתניהו אינה מפתיעה. בני-הזוג שלדון וד"ר מרים אדלסון הקימו בשנת 2007 את החינמון "ישראל היום", ששימש כלי תעמולה מרכזי עבור נתניהו במשך כ-15 שנה. על פי הערכות, בני-הזוג אדלסון הזרימו לעיתון כמיליארד שקלים בעשור הראשון לקיומו כדי למממן את הפסדיו. כפי שכבר נחשף בעבר בעקבות עתירת חופש מידע שהגיש רביב דרוקר, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שיחות רבות עם אדלסון באותן השנים ממש. לוקאץ' היתה גם היא מעורבת בהקמת העיתון.

גם אזכור שמו של עמוס רגב בתיבות המייל אינו אמור לעורר פליאה. רגב היה העורך הראשי של "ישראל היום" מיומו הראשון ובמשך כעשור. במסגרת המענה לעתירת חופש המידע שהגיש דרוקר התבררו היקפי השיחות בין ראש הממשלה נתניהו לעורך הראשי של החינמון. מה גם שהעיתון שימש שופר תעמולה חצי רשמי ב-15 שנותיו הראשונות לא רק עבור ראש הממשלה נתניהו אלא גם עבור בני משפחתו.

נוני מוזס דוחק בנתניהו לשלוח אדם שיתדרך את העורכים הבכירים בקבוצת "ידיעות אחרונות", רון ירון וערן טיפנברון, כיצד להטות את הסיקור לרצונו של נתניהו (צילומי מסך מהדיווח בחדשות 2 בינואר 2017 על חשיפת הקלטה של שיחות השוחד בין נתניהו למוזס)

נוני מוזס דוחק בנתניהו לשלוח אדם שיתדרך את העורכים הבכירים בקבוצת "ידיעות אחרונות", רון ירון וערן טיפנברון, כיצד להטות את הסיקור לרצונו של נתניהו (צילומי מסך מהדיווח בחדשות 2 בינואר 2017 על חשיפת הקלטה של שיחות השוחד בין נתניהו למוזס)

טיפנברון, לעומת זאת, עבד באותן השנים בכלי תקשורת שנחשב על ידי בנימין, שרה ויאיר נתניהו כעוין במיוחד כלפיהם: אתר ynet מבית "ידיעות אחרונות". מדוע ששמו יופיע בתיבות המייל של שרה ויאיר נתניהו? אפשר רק לנחש. מה שידוע הוא ששמו של עורך ynet דאז עלה כבר כמה פעמים במשפט המו"לים.

עד המדינה ניר חפץ, אז דוברם של בני-משפחת נתניהו, העיד כי הציע את טיפנברון כעורך אפשרי לאתר חדשות התומך בנתניהו אולם שרה נתניהו התנתה את הסכמתה בכך שיפרסם טור ביקורתי נגד ארנון (נוני) מוזס, כדי שלא יוכל לחזור לאימפריית התקשורת העוינת. טיפנברון לא פרסם טור כזה וממילא אתר החדשות שחפץ ביקש להקים מעולם לא התממש. חפץ גם פעל לכאורה למינויו של טיפנברון כמנכ"ל משרד התקשורת, במקום שלמה (מומו) פילבר, עד המדינה הנוסף ב"תיק 4000".

במסגרת חקירת "תיק 4000" נחשפה גם התכתבות בין עורך ynet טיפנברון למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, שבה טען טיפנברון כי ב"ידיעות אחרונות" הוחלט לתקוף את אלוביץ'. "אתה יודע שיש לך דרך אחת לנצח. וזה איתי", כתב טיפנברון לישועה. ישועה טען באוזני בני-הזוג אלוביץ' כי יש צורך להביא ל"וואלה" עורך מסוגו של טיפנברון, שיודע לדבריו לשרת את האינטרסים של הבעלים באופן מתוחכם: מבלי שבעל השליטה יצטרך להתערב בעבודת העריכה באופן יומיומי, ובצורה שתשמר את תדמיתו המקצועית של כלי התקשורת כך שלא ייחשב לשופר תעמולה.

טיפנברון אכן היה בהמשך גם מועמד מטעם בני-הזוג אלוביץ לערוך את אתר "וואלה" שבבעלותם, אולם מעדויות וראיות שהתגלו עד כה התברר כי בני-הזוג אלוביץ' בדקו את האפשרות למנותו לעורך האתר עם נתניהו וקיבלו תשובה שלילית. אגב, עם או בלי קשר לכל המאורעות האלה, טיפנברון אכן מונה לבסוף לעורך "וואלה", משרה שבה הוא מכהן גם כיום, אולם רק לאחר שהאתר נרכש בידי טייקון האנרגיה וההימורים אלי עזור.

"אאוטלוק שרה ויאיר נתניהו"

את המסמך על אודות תיבות המייל של שרה ויאיר נתניהו הציג עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו באישומים המתייחסים ל"תיק 1000" ו"תיק 2000". עו"ד חדד הציג את המייל לעד יואב תלם, תת-ניצב במשטרה שהיה האחראי על חקירת "תיק 4000", כדי להדגיש את העובדה שמידע שנתפס לצורך חקירת פרשה אחת עבר לצוות החוקרים של פרשה אחרת. לדברי סנגורו של נתניהו, הדבר נעשה ללא צו משפטי כדין. תלם, בתגובה, טען כי אינו זוכר את המקרה אך אפשר שהתקבלה פנייה מהפרקליטות להפקת ראיות לצורך השלמת חקירה וכי אינו בטוח שהדבר מחייב אישור שופט.

כך או אחרת, מדובר במזכר מאת איתי רמות, קצין ביאח"ה, שנשא את הכותרת "דו"ח שימון מסמכים מתוך תיקיית 'אאוטלוק שרה ויאיר נתניהו'". במזכר כתב רמות כך: "במסגרת פרשיית 2000 קיבלתי לידי מרמ"פ יאח"ה [הכוונה לסנ"צ מומי משולם; א"פ] דיסק אשר סומן אופיר דורון (1). הדיסק הכיל את יומני הדואר של שרה ויאיר נתניהו מתיק המעונות שנחקר ביאח"ה. קיבלתי ממומי רשימת שמות של גורמים שעלו במסגרת הפרשייה והתבקשתי לעיין בדיסק ולאתר אזכורים בהם עלו שמותיהם ביומני הדואר. להלן רשימת השמות אותם התבקשתי לאתר: שלדון מירי ויסמין אדלסון, רומן, ערן טיפנברון, עמוס רגב, ספנסר פרטרידג', מרדוק, ליקלן, לן בלווטניק, לארי אליסון, יריב לוין, הדס קליין, דורפנר, דובי אייכנוולד, ג'ימי פאקר, ארנון מילצ'ן, ארי הרו, זאב אלקין".

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

"רומן", המוזכר במסמך, הוא ככל הנראה רומן אברבמוב, חברו של יאיר נתניהו שהוקלט מתלוצץ עם בנו של ראש הממשלה ברכב שרד ממשלתי נהוג בידי עובד מדינה, בסיבוב בין מועדוני חשפנות. הדס קליין, עדת מפתח ב"תיק 1000", טענה כי שרה נתניהו ביקשה ממנה באופן אישי לדאוג לאברמוב לעבודה, ושהוא אכן הפך בסופו של דבר ל"מנהל שיווק עסקי" בחברה של פאקר, בעלות שכר של כ-30 אלף שקל בחודש.

ספנסר פרטרידג' הוא איש עסקים שהעניק לנתניהו שני מיליון שקלים למימון הגנתו המשפטית והעניק לו חליפות וסיגרים (לאחרונה קבע בית המשפט כי נתניהו צריך להחזיר את את הכספים, שניתנו במקור כ"הלוואה"). "מרדוק" הוא ככל הנראה איל המדיה הבינלאומי רופרט מרדוק, שלפי הראיות במשפט המו"לים נתניהו ניסה לעניין אותו באותן השנים בהקמת ערוץ חדשות שנתניהו קיווה שישרת את מטרותיו הפוליטיות. "ליקלן" עשוי להיות בנו של מרדוק, לכלן.

לן בלווטניק הוא מולטי-מיליארדר שעל פי עדותו רכש את השליטה בערוץ 10 בעידודו של נתניהו. כיום בלווטניק הוא בעל השליטה בערוץ רשת 13, אחרי שהתמזג עם ערוץ 10. לארי אליסון הוא אחד מעשירי העולם, שנתניהו ביקש לעניין אותו ברכישת "ידיעות אחרונות" ושבאי הפרטי שלו נפש נתניהו אחרי תבוסתו בבחירות 2021. "דורפנר" הוא ככל הנראה מתיאס דופנר, מנכ"ל אקסל-שפרינגר, שרכשו מ"וואלה" את לוח המודעות "יד 2" במחיר גבוה במיוחד ומי שגם אותו ביקש נתניהו לעניין ברכישת "ידיעות אחרונות".

יריב לוין ובנימין נתניהו במליאת הכנסת, יולי 2018 (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

יריב לוין ובנימין נתניהו במליאת הכנסת, יולי 2018 (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין נכללו בחקירת תיק "2000" שכן נתניהו ביקש מהם, בעקבות שיחות השוחד עם מוזס, לבדוק את האפשרות להעביר את "חוק ישראל היום" - המתת שמוזס ביקש בתמורה להטיית הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות". דובי אייכנוולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות-ספרים ובעל מניות מיעוט ב"ידיעות אחרונות", היה אחד הגורמים שתיווכו בין מוזס לנתניהו במגעים הסודיים שהולידו את "תיק 2000".

מתוך הרשימה הזו שנמסרה לחוקר, כך עולה מהמסמך שהציג עו"ד חדד בבית-המשפט, ביומני הדואר של שרה ויאיר נתניהו נמצאו רק שמותיהם של "רומן", ספנסר פטרידג' וכאמור שלדון ומרים אדלסון והבת יסמין לוקאץ', כמו גם רגב וטיפנברון.

מילת החיפוש yedioth

מחלק אחר של חקירת תנ"צ תלם בידי חדד עלה כי במסגרת חקירת "תיק 2000" נעשה חיפוש במכשיר אייפד של אלי קמיר, יועצו של שאול אלוביץ', אף שזה נתפס במסגרת חקירת "תיק 4000".

עו"ד חדד הציג מזכר שנערך ב-2.2.2020 ולפיו "התקבלה בקשה מהפרקליטות המלווה את התיק לחפש בפריט שמספרו אייפד השייך לאלי קמיר את כל הקבצים שמתקבלים ממילת החיפוש yedioth וזאת על מנת לבחון את הרלוונטיות שלהם. בתאריך 2.2.20 איתרתי את תוצרי הפריט המדובר במערכת הפורנזית המשטרתית ונכנסתי לפריט בעזרת תוכנת reader. בבדיקה של הממצאים שהתקבלו מדובר בקבצי דפים של עיתון 'ידיעות אחרונות' מתאריך 29.12.17 7.9.17 ו-8.9.17 וכן תמונות הקשורות לעיתון. אין ממצאים רלוונטיים לתיק החקירה".

בגיליון "ידיעות אחרונות" מה-7.9.17 דווח בין היתר על גרסת מילצ'ן ב"תיק 1000" ("אספקת מתנות שיטתית, לא שוחד") ועל חשדות המשטרה ב"תיק 3000" ("עשרות אלפי שקלים במזומן מנציג המספנה הגרמנית גנור, דרך שני יועצים אסטרטגיים, לידיו של ראש לשכתו של רה"מ לשעבר דוד שרן").

בגיליון "ידיעות אחרונות" מה-8.9.17 דווח בין היתר על החלטת היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שרה נתניהו ב"פרשת המעונות" ועל התפתחויות נוספות ב"תיק 3000" ("יועץ התקשורת צחי ליבר הודה כי העביר עשרות אלפי שקלים מנציג המספנה מיקי גנור בלשכת רה"מ לדוד שרן בעת שזה היה ראש לשכת נתניהו").

הפרקליטה יהודית תירוש עם עו"ד עמית חדד, אחד מסניגוריו של נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 7.2.23 (צילום: אורן בן חקון)

הפרקליטה יהודית תירוש עם עו"ד עמית חדד, אחד מסניגוריו של נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 7.2.23 (צילום: אורן בן חקון)

בגיליון מה-29.12.17 לא נמצא סיקור לפרשות השחיתות של ראש הממשלה ומקורביו, אולם ממילא קשה לדעת האם בשל הדיווחים הללו נשמרו גיליונות העיתון במכשיר האייפד של קמיר או בשל סיבה אחרת, בעלת משמעות או סתמית.

עו"ד חדד תמה על כך שבחומר שנתפס עבור חקירה אחת נעשה שימוש בחקירה אחרת. תלם אישר כי במשטרה שמור מסד נתונים שכולל את כל המחשבים והטלפונים שנתפסו בחקירות, אך טען כי אינו יודע לכמה זמן נשמרים החומרים בטרם הם נמחקים (מפאת מחסור בשטח אחסון או סיבה אחרת). בהמשך חקירתו הוסיף כי ממילא מי שמורשה לעיין בחומר הוא רק מי שתפקידו לבצע חיפוש וקיבל לשם כך גישה למאגר.

סוגיה נוספת שהעלה עו"ד חדד בפני תלם נגעה לעובדה כי חוקרי המשטרה הוציאו בשנת 2017 את פלט המעברים לכניסות ויציאות מהארץ של נוני מוזס לשנת 2009. תלם לא ידע להסביר מדוע פעלו כך החוקרים.

לצורך תיוק

בתום חקירתו של עו"ד חדד (שחלק ממנה נערך בדלתיים סגורות שכן נגע לתקרית "המקורבת" של ניר חפץ), חקרה את העד תלם עו"ד נוית נגב, מטעמו של נאשם מספר 4, בעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות והעורך האחראי הנאשם בשוחד ארנון (נוני) מוזס.

עו"ד נגב הציגה מסמך מה-22.2.2018 שתיעד "פנייה אנונימית 4000" ונשלח למשטרה בפקס. התלונה נגעה בין היתר לערוץ 20. תנ"צ תלם הוא שהעביר את המסמך הלאה, לראש מפלג מקרקעין בילא"כ יורם נעמן, וכתב לו כך: "רמ"פ מקרקעין – לעיונך פנייה אנונימית – לא רואה בה ממש בשלב זה, גם בהמשך לדיון אצל היועמ"ש מיום 21.2.18 בו הוחלט שלא להרחיב את יריעת החקירה בשלב זה לסוגיית ערוץ 20. לעיונך ולעיון צוות עדים קרן שעשוע".

יצחק מירילשווילי (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

יצחק מירילשווילי, הבעלים של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

ערוץ 20, שהוקם במקור כערוץ ייעודי לתכני מורשת ישראל, הפר באופן שיטתי ומתחילת דרכו את הרישיון שקיבל ושידר אקטואליה מוטה לטובת בנימין נתניהו. ראש הממשלה, מצדו, פעל לשנות את תנאי הרגולציה של הערוץ כך שיוכל לשדר חדשות בלי להסתכן בקנסות בשל הפרת החוק. תחילה אישרה מועצת הכבלים והלוויין לערוץ לשדר חדשות, ובהמשך בחקיקת בזק שונה החוק, הערוץ הועבר לפיקוח הרשות השנייה וזכה להקלות רגולטוריות נרחבות. הערוץ רכש בהמשך את הזכות לשדר בערוץ 14 בממיר, שינה את שמו לערוץ 14 והפך למכונת תעמולה משומנת של נתניהו.

עו"ד נגב ניסתה ככל הנראה להעמיד תשתית ראייתית לטענה של אכיפה בררנית, ממנה סובל כביכול מרשה מוזס. על משקל הסיסמה השקרית של נתניהו, "לא נתניהו - לא חוקרים", להדגים כי "לא מוזס - לא חוקרים". אולם תלם טען כי לא זכר את התלונה האנונימית שקיבל על אודות ערוץ 20. כל שתרם לדיון הוא שאישר כי מהמזכר עולה שהוחלט באותה העת שלא להרחיב את חקירת "תיק 4000" לסוגיית ערוץ 20.

"ככל הנראה האפשרות להרחיב נגעה לראש הממשלה", הציעה עו"ד נגב, אך תלם הסתייג. לדבריו הוא אינו זוכר את פרטי הדיון על ערוץ 20 בישיבה עם היועמ"ש מנדלבליט.

"אתה אמרת לנו אתמול בהקשרים אחרים שהחקירה לא עסקה באופן כללי בסוגיית הקשר בין מגרש התקשורת למגרש הפוליטי", אמרה לו עו"ד נגב, "אבל פה כן דנו בשאלה אם להרחיב את החקירה לסוגיית ערוץ 20. אתה רוצה לומר שהיא לא היתה קשורה לראש הממשלה ולפעולות שלו בהקשר של ערוץ 20?".

העד תנ"צ יואב תלם, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 7.2.23 (צילום: אורן בן חקון)

העד תנ"צ יואב תלם, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 7.2.23 (צילום: אורן בן חקון)

"אני לא אומר את זה אבל אני אלא אומר שזה כן היה קשור", השיב תלם. בהמשך ציין לגבי המסמך שכתב: "מבחינתי, בשלב הזה, זה לצורך תיוק. תדעו שהאירוע הזה קיים. נראה בהמשך אם צריך לעשות משהו".

עו"ד נגב הזכירה לתלם כי גם העדים חפץ ופילבר סיפרו בחקירותיהם במשטרה על יחס מיוחד של נתניהו לערוץ 20, אולם החוקרים לא פיתחו איתם את הסוגיה. תלם טען כי אינו זוכר זאת אך שב והדגיש כי באותם הימים התמקדה החקירה ביחסי נתניהו עם אתר "וואלה" ובעליו, וכי הוא לא רצה להרחיבה שלא לצורך.

"אני לא זוכר אם אגב הדברים שהעלו מר חפץ ומר פילבר ביחס לערוץ 20 מתקיים דיון נוסף או בחינה נוספת", אמר, "התזה היתה לעסוק בעולם של הכריכה בין סיקור תקשורתי מסוים לבין הטבות רגולטורית וגם בהקשר של זיקה או חברות כזו או אחרת, ונזהרנו שלא להפליג למחוזות שקשורים לקשר בין העולם הפוליטי והתקשורתי".

יום לפני שתלם הסביר כי היחסים בין נתניהו לערוץ 20 הם יחסי פוליטיקאי-כלי תקשורת, ולא יחסים שכורכים סיקור תקשורתי והטבות רגולטוריות, עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של שלמה קרעי, שר התקשורת שמינה נתניהו, להאריך בשנה נוספת את תוקפן של ההקלות המפליגות מהן נהנה הערוץ.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.13MB)

משפט המו"לים