פעיל הימין הקיצוני אלישע ירד טוען כי בית משפט השלום צדק כשהחיל על פרסומי הטוויטר של העיתונאי בן כספית את מבחן "העיתונות האחראית", מצא כי כספית לא עמד בתנאי המבחן וחייב את העיתונאי לפצות אותו. במקביל הגיש ירד ערעור על פסק דין השלום בדרישה להפוך חלק מקביעות שופטת השלום ולהגדיל את הפיצוי שנפסק.

הלכת "עיתונות אחראית" נפסקה על-ידי ביהמ"ש העליון בסיום הסאגה המשפטית של תביעת סרן ר' נגד העיתונאית אילנה דיין. לפי ההלכה, עיתונאי זכאי להגנה על פרסום גם אם התברר שאינו מדויק, אם הוכיח שפעל באופן מקצועי ואחראי, כמו ביצוע בדיקות, פנייה למושא הפרסום וכדומה.

ראשיתו של הסכסוך המשפטי הנוכחי בנובמבר 2022, אחרי שדווח כי ירד, איש "נוער הגבעות" (לאחרונה נדחה ערעור על סגירת תיק ההסתה נגדו אחרי שקרא "למחוק את חווארה"), יהיה הדובר של ח"כ לימור סון-הר מלך. כספית, מגיש תוכנית ברדיו 103FM, מגיש התוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 ובעל טור ב"מעריב", פרסם סדרה של שלושה ציוצים ברשת החברתית טוויטר (X). בין היתר טען כי ירד "היה במעצר מנהלי", למרות שירד לא היה במעצר מינהלי.

ירד דרש, באמצעות עו"ד מנשה צ. יאדו, פיצוי בסך 300 אלף שקלים בטענה כי הציוצים של כספית כללו שלל שקרים וכזבים שמהווים לשון הרע כלפיו. כספית טען להגנתו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כי הפרסומים שלו חוסים תחת הגנות אמת הפרסום ותום הלב שבחוק איסור לשון הרע.

השופטת עדנה יוסף-קוזין קיבלה את מרבית טענות ההגנה של כספית, אך בכל זאת מצאה כי אינו זכאי להגנת אמת הפרסום בכל הקשור לטענה כי ירד "היה במעצר מנהלי". אמנם כספית הבהיר כבר בסמוך לפרסום כי טעה וירד לא היה במעצר מנהלי אלא אחיו, אולם השופטת מצאה כי לא היה די בתיקון הזה.

בין היתר קבעה השופטת כי אף שהפרסומים של כספית הופיעו בחשבון הטוויטר הפרטי שלו "יש לראות את הפרסומים כבעלי אופי עיתונאי, ולהחיל עליהם את דרישות העיתונאות האחראית", וכספית לא בירר את אמיתות פרט זה לפני פרסומו.

כספית ערער וטען, בין היתר, כי "מאחר שהפרסומים מושא התביעה אינם ידיעה עיתונאית בכלי תקשורת, כי אם 'ציוצים', בחשבונו הפרטי ברשת חברתית, אין לבחון אותם במשקפי הגנת 'העיתונות האחראית'". ישנו אינטרס ציבורי, טען כספית, להשאיר את הרשתות "מקום תוסס".

ירד השיב לאחרונה לערעור וטען בין היתר כי צדק בית המשפט כשבחן את הפרסום של כספית לפי מבחן "העיתונות האחראית".

"ביהמ"ש הטיב עם המערער או אף עם ניתוח מושכל וענייני של יריעת המחלוקת שניצבה בפניו שכן בלא הגנת עיתונאות זהירה לא קמה למערער אפשרות עקרונית לטעון לתום לב", טוען ירד.

לדברי ירד, הטיעון של כספית לפיו אין להחיל עליו במקרה של פרסום ברשתות חברתיות את מבחן העיתונות האחראית "מגיע כדי אבסורד ועולה ממנו כי הגנה על הפרט גדולה היא מן ההגנה על העיתונאי, כאשר הדברים הם הפוכים בתכלית.

"הדרישות המחמירות שהציבה הפסיקה בפני העיתונאי על מנת שתקום לו ההגנה של עיתונאות זהירה נובעות דווקא מהפריווילגיה שנתנה הפסיקה לעיתונאי לחסות בנסיבות המתאימות בהגנת תום הלב בגין פרסום לשון הרע שהוא בעל עניין ציבורי כללי - הגנה שלא תעמוד לפרט.

"הבקשה של המערער להשיל מעצמו את רף הדרישה היתרה שמציבה הפסיקה לעיתונאי כורכת עימה למעשה מסקנה כי היה מקום להשיל מעליו גם את עצם הזכות להגנה בשל הפרסום העיתונאי, וברי שלא ניתן לבקש את הזכות בלא לקבל את האחריות הכרוכה בה".

במקביל הגיש ירד ערעור שכנגד שבו טען בין היתר כי היה מקום לדחות את טענות ההגנה של כספית גם בכל הנוגע לפרסום לפיו הוא "היה עצור בידי השב"כ".

שופטת השלום מצאה כי הקורא הסביר יפרש את הביטוי כאילו המעצר של ירד היה בידי משטרת ישראל לבקשת שב"כ או בתיאום עם שב"כ, ולאו דווקא כאילו ירד היה עצור במתקן שב"כ. לפי ירד, זו אינה הפרשנות הסבירה בהקשר שבו פורסמה הטענה, לצד הטענות כי היה "עצור בידי המשטרה" וכן "במעצר מנהלי".

בהקשר זה, טוען ירד, האמירה "נתפסת באופן טבעי על ידי הקורא הסביר כי המערער שכנגד [ירד] היה במעצר שב"כ כמו שהיה הוא במעצר משטרה וכמו שהיה הוא במעצר מנהלי.

טרם הוגשה תשובה לערעור שכנגד.

47255-11-25
40236-11-22