זה התחיל כמו אלפי שיחות אחרות ברשת. נערה בת 14 מהדרום קיבלה הודעה מנער שהציג עצמו כבן גילה. הם התכתבו כמה שבועות, שיתפו תמונות ודיברו כל יום. ואז הגיע השלב הבא: הוא ביקש תמונה אינטימית. כשהיא היססה - האיום הגיע מיד. אם לא תשלח עוד תמונות, הוא יפיץ את אלו שכבר שלחה.

הנערה לא הייתה היחידה. זמן קצר לאחר מכן פנו שתי נערות בנות 14 למוקד 105 של המשטרה ודיווחו כי אותו נער סחט אותן באיומים להפיץ תמונות אינטימיות ששלחו לו במהלך ההתכתבות. חקירת משטרת ישראל הובילה למעצרו של קטין בן 17 משדרות, שלפי החשד פעל כך באופן שיטתי.

לא מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן. זו רק דוגמה אחת לאופן שבו קשר תמים לכאורה ברשת יכול להתגלות ברגע כמלכודת של סחיטה מינית נגד קטינים. זו אינה הגזמה. הנתונים בישראל מדאיגים במיוחד: ב-2025 חלה עלייה של מעל 70% בפגיעות בצעירים ברשת שדווחו למטה להגנה על ילדים ברשת. מעל 16,000 מקרים רק בשנה האחרונה.

רבע מהתלונות נסובו על עבירות מין. מתוכן, 41% מקרי הטרדה מינית, 35% מקרי סחיטה מיניים (sextortion) ו-13% הפצת סרטון או תמונה מיניים. קטגוריות מרכזיות נוספות ברבבות התלונות שהוגשו היו בריונות וביוש (18%) וחשש לחיי אדם (9%). מרבית הנפגעים והפוגעים שאותרו היו בני 12-15 ו-55% מהנפגעים היו ילדות ונערות. זהו קצה הקרחון - אלו רק האירועים שמדווחים למוקד. ניתן להניח שהכמות האמיתית של פגיעות בקטינים ברשת גדולה בהרבה.

ישראל איננה לבד, מדובר במגמה עולמית. מחקרים מצביעים על עלייה מדאיגה בעבירות מין נגד קטינים המבוצעות באמצעות רשתות חברתיות. על פי הערכות, כ-300 מיליון ילדים ברחבי העולם חוו התעללות וניצול מיני ברשת, נתון המייצג אחד מכל שמונה ילדים בעולם.

פלטפורמות מסוימות הן מוקדי סיכון לקטינים. הזירות העיקריות לגביהן דיווחו קטינים על אירועים חמורים בזירה הדיגיטלית בישראל ב-2025 הן אינסטגרם (20%) וואטסאפ (19%) וטיקטוק (15%). בסקוטלנד, סנאפצ'ט זוהתה כאפליקציה הנפוצה ביותר לשידול קטינים, כאשר מדי יום כשני ילדים בממוצע נופלים קורבן לעברייני מין מקוונים הפועלים ברשת. במהלך חמש השנים האחרונות משטרת סקוטלנד תיעדה 3,234 עבירות הקשורות ל"תכתובת מגונה עם ילד'', עבירה שהוגדרה לראשונה בשנת 2017, וגם שם נרשמה עלייה חדה במספר המקרים.

לאחרונה יצא ראש הממשלה הבריטי קיר סאטמר בהצהרה: אף פלטפורמה לא תקבל אצלנו "כרטיס חופשי". בריטניה מחריפה את הצעדים שהיא נוקטת להגנת קטינים ברשתות החברתיות, במהלך שנועד להתאים את חוק הבטיחות המקוונת לילדים להתפתחות הטכנולוגית המהירה ולעבור לגישה אקטיבית אף יותר ממה שהיה נהוג במדינה עד כה.

הבריטים בישרו על החרפת הדרישות הרגולטוריות מהרשתות החברתיות כך שיגנו על קטינים גם מפני צ'אטבוטים מבוססי AI; הרחבת סמכויות הממשלה לפעולה מהירה נגד הרשתות; בחינת צעדים רגולטוריים נוספים להגנה על קטינים כגון הגבלת מאפיינים ממכרים כגלילה אינסופית (doomscroling); אכיפה של מגבלות גיל ושל איסור הפצת תמונות אינטימיות של ילדים ברשתות החברתיות.

דרישה נוספת היא שמירת נתונים לאחר מוות של קטין כדי להימנע מהשמדת ראיות. חוק שחוקק בעקבות התאבדותו של נער בריטי בן 14 לאחר שנטען שהוא נחשף לאתגר רשת מסוכן, תופעה נפוצה ומדאיגה גם בקרב הנוער בישראל.

בצרפת, כוחות משטרה, אנשי יחידת הסייבר הלאומית ונציגי יורופול פשטו בתחילת החודש על משרדי טוויטר (X) בפריז עם פתיחת חקירה פלילית נגד הרשת החברתית ונושאי המשרה הבכירים בה, אילון מאסק והמנכ''לית לשעבר לינדה יאקרינו.

ב-20 באפריל אמורים מאסק ויאקארינו להתייצב בפריז ל-Audition libre, שימוע וולונטרי, שלב שעשוי להוביל לכתבי אישום אישיים, קנסות עתק ואפילו חסימה של  טוויטר ברחבי האיחוד האירופי. תקדים כזה יטלטל את כל תעשיית הטכנולוגיה. בכך פריז שולחת מסר חד וברור לעמק הסיליקון - חופש ביטוי לא ישמש הגנה לפדופיליה.

החשד בבסיס החקירה הוא שהקיצוץ במערכי הפיקוח והאלגוריתמים של טוויטר איפשר הפצה רחבה של תכנים פליליים, ובראשם חומרי התעללות מינית בילדים ותכני דיפ-פייק מיניים, חלקם של קטינים.

האקדח המעשן שהוביל לחקירה היה שאותם שינויים במערכות הניטור והאלגוריתם של טוויטר הובילו לצניחה דרמטית של מעל 80% בדיווחים על תכנים פדופילים (CSAM) שנשלחו למרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (NCMEC) בין יוני לאוקטובר 2025.

כלומר, לא היתה ירידה בכמות התכנים הפדופילייים שהופצו, רק הפחתה בכמות התכנים הפדופילים שדווחו. השינויים החלישו מנגנוני זיהוי ודיווח אוטומטיים, ולכן תכנים פדופיליים פשוט עברו מתחת לרדאר ולא הועברו ל-NCMEC בניגוד לחובה החוקית. במילים פשוטות: הפלטפורמה ראתה פחות, דיווחה פחות והפשיעה לא נעלמה - אלא הוסתרה.

טוויטר שינתה ביודעין את מנגנוני הפיקוח והזיהוי הפנימיים שנעדו לשמור עלינו ועל ילדינו. שינויים אלה הפחיתו באופן דרמטי את הדיווח לרשויות המוסמכות. כאשר פלטפורמה מחלישה את מערכות הניטור שלה ומצמצמת כוח אדם כך שפחות תכנים מזיקים ואף לא חוקיים מזוהים ומדווחים - היא לא ניטרלית. היא משפיעה ישירות ומאפשרת את הפשיעה הפדופילית המקוונת.

כשהחלטות טכנולוגיות לגבי עיצוב מוצר ואלגוריתם מצמצמות ניטור ודיווח לרשויות, הן משנות מציאות: פחות תיקים נפתחים, פחות ראיות נשמרות, והילדים ברשתות פחות מוגנים.

התפשטות הבינה המלאכותית מעצימה את הבעיה. כלי AI מסוגלים לייצר תוכן בקנה מידה תעשייתי, במהירות, ובעלות אפסית כמעט. דיפ פייקים מיניים, יצירת דימויים של קטינים ושכפול תכנים פוגעניים הופכים לקלים, נגישים ומהירים יותר מאי פעם.

ואכן, נדבך מרכזי נוסף בחקירה הוא גרוק (Grok), כלי הבינה המלאכותית שמאסק קידם כאלטרנטיבה "ללא צנזורה" לכלי הבינה המלאכותית הקיימים בשוק. בדיקה מדגמית של AI Forensics של כ-20 אלף תמונות שייצר גרוק בסוף 2025, העלתה שמחציתן היו תמונות מיניות של נשים, חלקן נראות כקטינות. זהו נתון עצום, שבוודאי שלא ניתן להגדירו כ"סטיית תקן".

דו''ח מאוחר יותר, מ-2026, מצא שלאחר הטמעת מנגנוני בטיחות שיעור התמונות המיניות ירד מתחת ל-10%, אך עדיין מדובר במיליוני תמונות ובעיקר: הוכחה לכך שעדיין ניתן ליצור פורנוגרפיה פדופילית באמצעות טוויטר וגרוק.

וזה לב העניין: כשאנו מדברים על רשתות חברתיות ובינה מלאכותית אנחנו לא יכולים לדבר רק על חופש הביטוי, כמו שמאסק והטייקונים האחרים של הרשתות החברתיות רוצים. הכוח העצום של המדיה מחייב התמודדות עם ערכים מוגנים אחרים, חשובים לא פחות, למשל: הבטחון של ילדינו.

כאשר תשתית טכנולוגית משמשת להפצה של חומרי התעללות מינית בילדים, וכאשר החלטות ניהוליות מובילות לכך שפחות מקרים מזוהים ופחות דיווחים מועברים לרשויות, מישהו צריך לתת דין וחשבון - המנהלים, המהנדסים והבעלים, שמשלשלים טריליוני דולרים לכיסם בזמן שהילדים שלנו מופקרים.

את כל זה מאפשר משטר אחריות משפטי אמריקאי מיושן שאומץ בכל העולם, שמקנה לרשתות החברתיות חסינות נרחבת לגבי תכנים שמופצים על גביהן ומקודמים על ידי האלגוריתמים שהן מפעילות. ברחבי העולם נשמעות כעת קריאות לשנות זאת, הגיע הזמן שגם בישראל מישהו יתעורר.

יהודית פינטוב היא עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס