סגן ניצב בדימוס יורם נעמן, עד הגנה מספר 11 במשפט המו"לים, אישר בבית המשפט כי בחקירות שנערכו לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הגשת כתב האישום נגדו ראוי היה להציג יותר ראיות משהוצגו לו. יחד עם זאת טען העד כי כיוון שהחקירה לוותה מקרוב בידי הפרקליטות ומפקדיו, לא הוא קיבל החלטות כגון אלה וכי ממילא חופש הפעולה של החוקרים היה מוגבל משום שנתניהו נחקר כראש ממשלה.

נעמן כיהן כראש מפלג חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) החל משנת 2016, ובתפקיד זה פיקח בין היתר על חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000", פרשת השוחד שבמסגרתה נאשם נתניהו כי קיבל מבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' אפשרות להתערב בתוכן של אתר "וואלה" שהיה בשליטתם, וזאת בתמורה לקידום החלטות רגולטוריות שהניבו לבני הזוג אלוביץ' הכנסות של מיליארדים. חלקו המרכזי של נעמן ב"תיק 4000" היה בהובלת ארבע החקירות של החשוד הבכיר ביותר, נתניהו.

אתמול (4.1) היה יום עדותו הראשון במשפט המו"לים, ראשון מתוך חמישה לפי הכרזת עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם, והוא הוקדש ברובו ל"טעימות" מהנושאים שיעלו בשבועות הבאים.

בין היתר הכחיש העד נעמן כי התערב בעבודתו של נצ"מ בדימוס צחי חבקין כשזה הכין את סיכום התיק, וזאת בניגוד חזיתי לגרסת חבקין ("סליחה? מאיפה זה בא?", אמר העד נעמן כשנשאל על כך); טען כי אמנם חתם על הסכמי עד המדינה של ניר חפץ ושלמה (מומו) פילבר, אך לא היה מעורב בניסוחם (לדבריו חתם על ההסכמים כי תנ"צ יואב תלם ביקש ממנו "להגיע למעמד החתימה"); וטען באופן כללי כי לא ידוע לו על כל פעולה פסולה או לא תקינה שנעשתה במהלך חקירת התיק.

"שמע", אמר נעמן לעו"ד חדד, "אני 25 שנה חקרתי פרשיות מהסוג הזה ומעולם לא נאמר עלי שפעלתי בצורה לא חוקית, וגם בתיק הזה יש לי יסוד סביר להניח שגם פה פעלתי בצורה הכי חוקית".

"נחזור לתשובה הזו בהמשך", הבטיח הסנגור.

לא אמרתי שלא עושים את זה

אחד הנושאים שהזכיר עו"ד חדד בחקירתו את העד נעמן היה סוגיית עדי המדינה בתיקי האלפים, כחלק מניסיון ההגנה לצבור "מחדלי חקירה" שיאפשרו טענת הגנה מן הצדק, ואולי חשוב מכך, ישמשו תחמושת בקרב הציבורי שמנהל הנאשם נגד מוסדות המדינה.

ההגנה מעוניינת להראות כי חוקרי המשטרה סימנו מראש חשודים כעדי מדינה פוטנציאליים, מן הסתם כדי לטעון אחר-כך שהסימון, הלגיטימי בפני עצמו, הביא לכך שהיחס לאותם עדים לא היה הוגן ונועד לשבור את רוחם במקום להגיע לחקר האמת.

נעמן טען בעדותו כי מעולם לא סימן חשודים כבעלי פוטנציאל להפוך לעדי מדינה, וכך גם בחקירת "תיק 4000". אחרי שהוצגו לו עדויות של חוקרים שעבדו תחתיו וגם עדות של מפקדו, שאישרו כי אכן סימנו ביחידה מראש את חפץ, פילבר ואלוביץ' כמטרות לעדי מדינה, הביע הפתעה.

"אני לא יודע למה הוא אמר את זה", אמר על פקוד שלו, שלומי חכמון, שאישר כי חשודים סומנו מראש. "אני לא מכיר אירוע כזה", אמר על עדותו של פקוד נוסף שלו, צחי חבקין, שהצהיר הצהרה דומה. כשעו"ד חדד הציג לו אישור גם של מפקדו, תנ"צ אלי אסייג, לסימון חשודים מראש, אמר נעמן: "לא אמרתי שלא עושים את זה, אמרתי לך שאני לא הייתי שותף לדבר הזה".

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

כשהזכיר נעמן בפעם הראשונה בעדותו את מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה הפתיע העד וטען כי זה הציב "תנאי" לגורמי החקירה בתמורה להעברת כל החומרים ממכשיר הטלפון שלו.

נעמן טען כי אינו זוכר מי הציג בפניו את התנאי של ישועה, ובהמשך גם חזר בו מהשימוש במילה "תנאי", אבל התעקש כי כשהחקירה עברה מרשות ניירות ערך למשטרה הוצג לו שישועה הסכים להעביר את החומרים לרשות בתמורה לכך שלא ייחקר כחשוד.

"כשישועה הגיע אלינו יחד עם התיק של רשות ניירות ערך ובדקתי את החומרים, את הווטסאפים וכל החומרים שהועברו בינו לבין אלוביץ' ואיריס", אמר נעמן, "לכאורה, אני אומר, שהוא היה צריך להיחקר באזהרה, אוקיי? אבל נאמר לנו שהתקבלה החלטה שהוא לא נחקר באזהרה ולכן קיבלנו את כל החומרים".

העולם הפנימי של "וואלה"

בחלק מהמקרים הסכים נעמן לטענות של הסנגור. כך למשל, כשנשאל מדוע חקר את נתניהו על תכתובות מסוימות שנמצאו בטלפון של ישועה, המתייחסות לכתבה מסוימת שפורסמה ב"וואלה", אך לא הציג לנתניהו את הכתבה.

"כתוב שיצאה 'כתבה פנטסטית', אם הייתם מוציאים צו הייתם רואים כתבה נוראית. למה לא לבדוק?", אמר לו עו"ד חדד.

"יכול להיות שאתה צודק", השיב העד.

"לא היו התכתבויות עם ראש הממשלה", אמר בהמשך עו"ד חדד לגבי החומר שהגיע ממכשיר הטלפון של ישועה, "וגם השיחות שאתה מתאר, ראש הממשלה לא צד להן".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משוחח בטלפון. תל-אביב, 17.1.13 (צילום: גדעון מרקוביץ)

"עד כמה שאני זוכר זה נכון", אישר העד.

"כדי לדעת אם ראש הממשלה מודע, האם הוא מכיר את העולם הפנימי ב'וואלה', צריך להציג לו את הראיות, צריך להציג לו את הכתבה, לשאול אותו, זה אלמנטרי", הוסיף עו"ד חדד.

"יכול להיות שאתה צודק", השיב העד נעמן, "אבל האמירות הכלליות שלנו... יכול להיות שהן הספיקו לפרקליטות".

בשלב מסוים, אחרי שעו"ד חדד שב וטען כי נתניהו אינו צד להתכתבויות מהטלפון של ישועה, שעמדו בבסיס החקירה, אמר נעמן: "אני לא צד לעניין הזה, אני בסך הכל הצגתי לו שאלות".

לעשות את החקירה הזו By the book

חלק החקירה הנגדית בעדות נתניהו החל ביוני האחרון עת התובע, עו"ד יהונתן תדמור, תיאר את ההנחות המפליגות להן זכה ראש הממשלה כנחקר. בין השאר, קיבל נתניהו את הזכות לקבוע את מועד חקירותיו שלו עצמו. הוא ניצל אותה עד תום, תיאם תאריכים רק אחרי עימותים פומביים עם המשטרה ומתח תריסר חקירות באזהרה על פני שנה ועשרה חודשים.

בחקירתו של העד נעמן על-ידי עו"ד חדד עלה שוב נושא חקירותיו באזהרה של נתניהו, אם כי הפעם כתגובה לטרוניה מכיוונו של נתניהו, שהלין על כך שהחקירות שערכו לו השוטרים לא היו ממצות דיין. קצין המשטרה התייחס לארבע החקירות שהיה קשור אליהן, ואישר את דברי חדד כי במשטרה לא ביקשו לקבוע חקירות נוספות מחד, ומאידך כי ארבע אינו מספר מועט של חקירות.

לדברי העד נעמן, אחד הגורמים לכך שחקירתו של נתניהו היתה קצרה באופן יחסי ורק חלק קטן מהראיות הוצג לו היה שבאותה העת, כמו גם כיום, נתניהו כיהן כראש ממשלה. בשל תפקידו הבכיר ולוח הזמנים העמוס שלו, אמר, מראש היה ברור שהחקירה של נתניהו אינה חקירה שגרתית, וצוות החוקרים השתדל למצותה ככל הניתן.

"מבחינת ראש הממשלה", הסביר העד, "החקירה שלו נכתבה בזמן מאוד קצר. זה נכון שהוא לא טען שהוא לא רוצה יותר לבוא להיחקר, אבל לוחות הזמנים הם כאלה שאתה צריך במסגרת הזמן שיש לך, אתה צריך למצות את כל הראיות שיש לך בגדול. אם הייתי צריך לעשות את החקירה הזו By the book, ולהציג כל ראיה וראיה, ראש הממשלה היה נחקר לפחות שלושים-ארבעים פעם".

"המשטרה: אם נתניהו לא יקבע מועד לחקירה - אנחנו נקבע. החוקרים מתקשים לתאם מועד. מקורב לחקירה: 'כנראה שמישהו מושך זמן'", שער "ידיעות אחרונות", 22.10.2017

"חקירת שוחד לא צריך לעשות By the book?", שאל השופט משה בר-עם.

"זה ברור", השיב נעמן.

"עושים הנחות מקוצר הזמן", הגדיר השופט בר-עם את היחס של השוטרים לחשוד נתניהו, "ואיזה השלכות יש לזה על העבירה לאחר מכן?".

"כנראה שמי שהיה אמור לקבל את ההחלטות סבר שבעת ההיא זה מספיק", השיב העד, "חלק מהראיות הצגנו, אבל החומרים עברו בקרה. אם היתה טענה שהחומרים לא מספיקים מיד היו אומרים לנו 'קח את זה' ו'קח את זה'".

"לאלוביץ' לא היתה מגבלת זמן, למה לא הצגתם לו?", שאל עו"ד חדד.

"אני לא יכול לענות לך", אמר העד.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 7.63MB)