ביום הרביעי והאחרון של חקירת תנ"צ יואב תלם בידי עו"ד בעז בן-צור, סניגורו של נאשם מס' 1 בנימין נתניהו, שוב הודה הקצין הבכיר, שהיה האחראי על חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000", כי במהלך החקירה נעשתה פעולה בלתי חוקית - אם כי לטענתו לא היתה לה שום השלכה על התנהלות החקירה. הפעם היה זה על רקע השימוש הפסול ברוגלה של NSO.

כפי שכבר הוברר בעבר, בין היתר גם בדיוני משפט המו"לים, במהלך החקירה הודבק לפחות מכשיר טלפון אחד של אחד החשודים ב"סייפן", תוכנת הריגול של NSO שהיתה בשימוש המשטרה, באופן שחרג מהצו שניתן לחוקרים על ידי בית-המשפט, בהיקף החדירה ובמשכה.

"המונח חריגה מצווים הוא מונח מכובס", אמר עו"ד בן-צור, בא-כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. "אגיד לך למה", המשיך הסנגור, "כי אם קיבלתם צו שנותן לכם אפשרות להאזנת סתר עד ה-1.2 ואחרי זה ב-2.2 או ב-3.2 האזנתם בלי סוף ההאזנה הזו בלתי חוקית".

"נכון", השיב תנ"צ תלם.

"פשוט נכון", הדגיש עו"ד בן-צור.

"נכון", שב ואישר תלם.

בהמשך הסביר קצין המשטרה את מה שכבר נקבע בדו"ח מררי. "הסתבר בדיעבד שלהבדיל מההפקה או השימוש בנתונים, היתה קליטה אוטומטית של נתונים שלא היו צריכים לרדת לפי החוק, וזה בהחלט לא בסדר". לדבריו, בגרסה העדכנית של התוכנה יש בשלב ההדבקה אפשרות לסמן אילו פרטי מידע יישאבו ממכשיר הטלפון, אך בגרסה שבה השתמשה המשטרה באותה תקופה לא נכללה האפשרות הזו ועל כן "הכל ירד".

ואולם תנ"צ תלם הוסיף כי הפער בין החריגה שאירעה במציאות לבין הפרסומים שהופיעו ב"כלכליסט" וטענו לקונספירציה רחבת היקף במשטרה, הוא "שמים וארץ". "אני לא מקל ראש, כי אני חלק מרשות מנהלית, כי החוק הוא מה שמנחה אותנו כמובן, אבל צריך גם להציג את התמונה המלאה", אמר תלם.

"החוק לא הנחה אתכם", הטיח בו עו"ד בן-צור והקריא משפט מהודעה רשמית של שר המשפטים ולפיה "המשטרה חרגה מסמכות". "כרגע אמרתי את זה", ציין ביובש תנ"צ תלם. "פעלתם בניגוד לחוק!", הודיע לו הסנגור ותלם שב ואישר כי "חלק מההפעלה היתה בניגוד לחוק".

פרשת "כלכליסט": העורכים יואל אסתרון וגלית חמי (ברקע). מאחור, מימין: עד המדינה שלמה פילבר, רה"מ לשעבר ונאשם מס' 1 בנימין נתניהו, פגסוס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מס' 4 ארנון (נוני) מוזס והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך (צילומים: פלאש 90, "העין השביעית" וישראל הדרי)

פרשת "כלכליסט": כל הפרקים מפודקאסט משפט המו"לים. ליחצו להאזנה (צילומים: פלאש 90, "העין השביעית" וישראל הדרי)

עם זאת, בהמשך החקירה הדגיש תנ"צ תלם כך: "אני לא ביצעתי שום פעולה בניגוד לחוק, לא נתתי אף הוראה או הנחיה למי מאנשי לפעול בניגוד לחוק, בזמן אמת לא הייתי מודע, לא אני ולא אחרים, למשמעות של הנתונים העודפים".

בסמוך לאחר מכן ניסה עו"ד בן-צור בעצמו ניסה לחרוג מתעודת החיסיון שהוטלה על חלק מפרטי החקירה ולגלות, כך נדמה, כי המשטרה הפכה את מכשיר הטלפון של שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת ולימים עד מדינה בתיק, למכשיר האזנה. עו"ד בן-צור הציג מסמך המעיד על האזנה "מיקרופונית סמויה" שבוצעה במסגרת חקירת פרשת הצוללות וכלי השיט ("תיק 3000") לעליזה בר-יוסף, בת-זוגו של אבריאל בר-יוסף, והתחיל לשאול על חקירת פילבר ב"תיק 4000". עו"ד אמיר טבנקין מהפרקליטות עמד על כך שהסניגור מפר את תעודת החיסיון ב"תיק 4000", והוא נאלץ לוותר.

תנ"צ תלם, מכל מקום, טען כי אינו זוכר אם עודכן בזמן אמת על התקנת הרוגלה במכשיר של פילבר, אף כי הוא מניח שמתוקף תפקידו שמע על כך. "לא מאמין לך", הודיע לו עו"ד בן-צור. "אז אל תאמין", השיב לו תלם, "החיים יותר מורכבים".

"אני לא מאמין לך במובן זה שזה לא מתקבל על הדעת", טען עו"ד בן-צור אך תלם התעקש ואף הוסיף כי "גם כשפרשת 'כלכליסט' נחשפה והיו את הפרסומים האלה ונשלחתי לכל מיני מקומות פומביים לדבר על כך, גם אז לא זכרתי שהיה את השימוש בכלי הזה בתיק הזה".

יכול להיות, גבירתי

כמו בכל חקירות ההגנה, גם בחקירה הנגדית של תנ"צ תלם חיפשו הסנגורים המיומנים כל בדל פער בין גרסאות התביעה ועדיה כדי לטעון לרשלנות ומחדל ולרמוז לקנוניות אפלות. במסגרת פרשת NSO והמשטרה יש די והותר חורים שחורים שיכולים לספק את תאוות ההגנה, אולם בלהיטותו התעקש עו"ד בן-צור על פרט אחד יותר מדי - ומוטט את מגדל הקלפים שבנה.

בא-כוחו של נתניהו הגיש לבית-המשפט כמה וכמה צווים שהוצאו לצורך האזנת סתר לאיריס אלוביץ' בימים שלפני הפיכת החקירה לגלויה. תחילה הוצא צו למספר טלפון אחד שברשותה. יום למחרת התבקש בית-המשפט להוציא צו האזנת סתר לעוד שני מספרים שברשותה, שאחד מהם מסתיים בספרות 1375. ארבעה ימים לאחר מכן שוב פנו החוקרים לבית-המשפט כדי לבקש שיתיר להם לבצע האזנת סתר לעוד שני מספרים שברשותה. אולם שוד ושבר, אחד המספרים בצו השלישי הוא המספר שמסתיים ב-1375 אשר הופיע כבר בבקשת הצו השנייה שהגישו השוטרים לבית המשפט.

"למה מגישים בקשה נוספת עם אותו מספר טלפון?", תהה עו"ד בן-צור.

"לא יודע", השיב תלם, כמו על הרבה מהשאלות שהופנו אליו בנוגע לפרטים בחקירה שבהם לא היה מעורב.

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

"תראה את ההנמקה", הפנה עו"ד בן-צור את תלם לרישומי השופט על הצו, לפיהם קצין המשטרה שהופיע בפניו "הסביר לי שמדובר במספר נוסף של נשוא הבקשה". "אבל ראינו שזה לא מספר נוסף", התעקש עו"ד בן-צור, "ואז חוזרת הקושיה למקומה: למה?".

"צריך לבדוק את הצווים", השיב תלם.

"ברור שצריך לבדוק!", גער עו"ד בן-צור בתלם, "הצווים מולך, הבקשה מולך, אתה הגורם האחראי על החקירה, זה לא שאנחנו עושים ועדת חקירה על הנושא, אבל למה אתה לא משיב תשובה?".

"התשובה היא שאני באמת לא יודע", אמר תלם ואז הפנה את תשומת לבו של הסנגור לכך שבבקשה השנייה לאשר האזנת סתר למספר המסוים הזה שהיה ברשות אלוביץ' נכתב כי מדובר במספר בבעלות "פריפייד", נתון שלא הופיע בבקשה הראשונה לגבי המספר. "אולי זה הצורך, צריך לבדוק. אולי הבעלות היתה שונה".

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

"אבל למה להגיד לבית המשפט שזה מספר נוסף?", חזר ודרש עו"ד בן-צור, "למה? אני רוצה להבין מה אתם עושים שם".

תלם התבצר בבורותו, מה שעודד את הסנגור לפתוח בסדרת שאלות על חובת המשטרה בתום לב מוגבר כשהיא באה במעמד צד אחד לבית-משפט לבקש צווים פולשניים. הסנגור והעד החליפו עוד כמה שאלות ותשובות, שהגיעו עד לאזכור פסק-דין אפרופים, ואז קטעה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן את הדיון ואמרה: "עו"ד בן צור, שאלה לי. בצו הקודם עם מספרי הטלפון, אני לא רואה שם את המספר שמסתיים ב-1375".

עו"ד בן-צור שב והציג על המסך את המספר הזה ממש מהצו הקודם, אך השופטת פרידמן-פלדמן הסבה את תשומת לבו של הסנגור כי המספר הזה אמנם מופיע בבקשה שהגישו השוטרים לצו, אולם בצו עצמו שהנפיק השופט דווקא המספר הזה לא מופיע. "אולי זו הסיבה לבקשה הנוספת", הציעה השופטת פרידמן פלדמן.

"יכול להיות גברתי, אני לא שולל את הדבר", אמר עו"ד בן-צור ומיד המשיך להטיח בעד תלם כי החוקרים לא גילו לבתי-המשפט שהצווים נועדו למעשה להשתלת רוגלות ("לא יודע, לא הייתי בדיון הזה בבית-משפט", היתה תשובת תלם).

שוטרת מקסימה

בחקירתו הראשית נדרש תלם להתייחס בין היתר גם לשיחת מסדרון שהוקלטה בטעות ב-18.2.18, ליד חדר החקירות של שלמה פילבר, ובה נשמעו שני חוקרים ביחידתו משוחחים.

הנאשמים טענו כי בשיחה הזו, שבה נשמעו גבר ואשה מדברים בין היתר על "אפליקציה", שגורמת לכך ש"פה אנחנו חצי בחוץ חצי בפנים" ועל מעשה "כאילו לא חוקי", שתוצאתו תהיה "צל"ש או טר"ש" הכוונה היא לרוגלה של NSO. בנימין נתניהו אף טען כי העביר את ההקלטה ל"בדיקה ביומטרית" חיצונית שהעלתה כי מדובר בקולותיהם של יואב תלם וציפי גז, כיום שופטת ומי שהיתה אז האחראית על חקירת "תיק 4000" מטעם רשות ניירות-ערך.

תלם, בחקירתו הראשית, טען כי האזין בעצמו להקלטה ושלל את האפשרות שמדובר בו ובגז. לדבריו, היו אלה שני שוטרים שדיברו על רשת מסרונים משותפת ומוצפנת בשם "מסרונט" שהוכנסה אז לפעולה ביחידה המשטרתית. לדבריו, חוקרים מיחידתו הושבו בחדרי הבקרה לצפות בכל חקירה מרכזית ולהזרים מידע בזמן אמת לכל יתר החוקרים ברשת המשותפת.

בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, עם היכנסו לבית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.5.2022 (צילום: יוסי זמיר)

בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, עם היכנסו לבית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.5.2022 (צילום: יוסי זמיר)

היום שב ונדרש תלם לנושא בתשובה לשאלותיו של עו"ד בן-צור. לדברי קצין המשטרה, הוא מעריך כי הדוברים הם שוטרת בשם דורית, שהיתה הרשמת בחדר הבקרה (תלם לא זכר את שם משפחתה) וקצין בשם שרון שלג שעליו הוטל לרכז את הדיווחים מחדרי החקירות.

עו"ד בן-צור דחה את השערתו של תלם בנחרצות, אך הקצין התעקש. "זה כל כך פשוט וברור וכל מגדל הקלפים שאתה מתאר כאן...", אמר לסנגור. "בהבנה שלי כמי שאחראי על החקירה, האירוע הזה מהשמיעה המאוחרת שלי, לא כאיש מקצוע, ודאי לא כמי שמזהה ביומטרי אותי ואת הגברת ציפי גז... נו... זה שיח בין רשמת, שוטרת מקסימה שאני לא משוכנע שהיתה מודעת ליכולות טכנולוגיות מורכבות שלנו, לבין קצין החקירות שאחראי על הריכוזים".

לדברי תלם, ההחלטה להכניס עוד מנגנון של דיווח בזמן אמת מכל חדרי החקירה חייב שימוש בכוח אדם נוסף, מה שהוביל למרמור בקרב צוות החוקרים. "'צל"ש או טר"ש' זה כי זה פורמט חדש", הסביר, "'חצי בפנים חצי בחוץ', זה אנחנו לא באמת מעבירים את תמצית החקירה, ואנחנו לא יודעים איזה תוקף חוקי יש לזה [...] השיח פה הוא שיח תמים שלא מדבר על יירוט תקשורת בין מחשבים אלא על על כמה זה מעצבן לשבת כל היום ולהקליד, ולראות אם הפורמט הזה החדש יצליח".

מטה יחידת להב 433 בלוד, 2022 (צילום: יוסי אלוני)

מטה יחידת להב 433 בלוד, 2022 (צילום: יוסי אלוני)

השופט בר-עם הביע תמיהה כיצד השימוש בביטוי "כאילו לא חוקי" מתיישב עם  הגרסה של תלם. הקצין הסביר כי שמע בהקלטה מילים אחרות, אבל טען שהכוונה היא שלתמצות החקירה ברשת המסרונים אין ערך ראייתי. עו"ד בן-צור התעקש כי מדובר בשיחה על רוגלת NSO, אך העד שלל זאת. "זה ניסיון יפה", אמר, "אבל בוא נמשיך". "לא ביקשתי את חוות הדעת שלך", הודיע לו הסנגור. "אבל פה כן אתן פרשנות", השיב לו תלם.

עו"ד בן-צור, בהמשך החקירה, שב אל תמלול השיחה המסתורית ועמד על כך שהדוברת, תהא זאת גז או דורית, אומרת: "לא נראה לי שאם שביט יישאר הם יעצרו אותו". לטענת הסנגור, הכוונה לעו"ד שחם שביט, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך. תלם טען שגם את המילים הללו לא שמע כשהאזין לשיחה, והפנה את עו"ד בן-צור לקטע שעליו דילג. שלושה משפטים קודם לכן אומר הדובר בקלטת "אני אגיד לך, זה עניין של דיווחים בשביל לקצר את הזמנים עושים בכוח, אוקיי, כי כי כאילו החוקר זאת אומרת רוצים לדעת דיווחים בזמן החקירות אז אה...". המשפט הזה, טען תלם, הולם בדיוק את גרסתו לפיה השניים מדברים על ה"מסרונט" ולא על תוכנת ריגול.

יש לנו תזה!

חלקים אחרים בחקירה הנגדית של עו"ד בן-צור את תנ"צ תלם נגעו לשלל טענות אחרות שכבר עלו במשפט המו"לים. הסנגור קבל על כך שהמשטרה לא הציגה לנחקריה מסמכים, גם לא כשאלה ביקשו זאת. תלם טען כי לא מדובר בשיטה שנועדה "לשמור על הערפל" כדברי עו"ד בן-צור, וכי בשלבי החקירה הראשונים יש עדיפות לקבל את הגרסה מהזיכרון ולא על סמך חומרים שמוצגים בפני הנחקר.

בשלב אחר של החקירה הנגדית הציג עו"ד בן-צור מסמך שקיבלו הסנגורים מהפרקליטות בימים האחרונים ממש (אחרי מאבק משפטי קצר), המסכם את רשימת המשתתפים בישיבת סיכום יום החקירה ("ישיבת סטטוס") מה-20.2.2018. ביום זה דנו בישיבה, בין היתר, בתרגיל החקירה שנעשה לעד ניר חפץ וכלל שימוש במי שמוגדרת, מפאת צו איסור פרסום, כ"מקורבת" שלו. מעיון במסמך עולה כי לצד קצינים רבים מהיחידה השתתפו בדיון גם ציפי גז מרשות ניירות-ערך ונציגת הפרקליטות עו"ד יהודית תירוש, כיום התובעת הראשית ב"תיק 4000".

בית "וואלה", 22.6.22 (צילום: עידו קינן)

חלק נכבד מחקירת העד תלם היום הוקדש לנושא הסיקור התקשורתי של נתניהו באתר "וואלה", ולהחלטת המשטרה שלא לחקור תחום זה לעומקו. במשך שעה ארוכה תהה עו"ד בן-צור כיצד זה אפשרי בכלל לחקור חשד לשוחד שבו המתת הוא סיקור תקשורתי, בלי לבצע פעולות חקירה מקיפות על הסיקור של נתניהו ב"וואלה", על הסיקור של נתניהו באתרים אחרים, על סיקור של פוליטיקאים אחרים ב"וואלה" וכיוצא בזה.

"בהבנה שלי ליבת החקירה לא עסקה במידת הסיקור התקשורתי אודות ראש הממשלה באמצעי התקשורת אלא במעורבות של הסיקור התקשורתי של 'וואלה' אל מול האינטרסים הרגולטוריים", טען תלם.

עו"ד בן-צור חזר על שאלותיו בנושא זה בכמה וכמה וכמה גרסאות שונות, והקצין תלם חזר על תשובתו שוב ושוב ושוב. "אני חוזר ואומר", העיד בשלב מסוים תלם, "שברמת התזה הליבה היתה לחקור באותם מחוזות שבהם יש זיקה או כריכה בין ההנחיה של איש הציבור לבין מידת המעורבות שלו או של מקורביו בסיקור התקשורתי ב'וואלה'".

"אז הנה התשובה", הכריז עו"ד בן-צור בניצחון, "יש לנו תזה! רק הבעיה שהיא כבר לא היפותזה כי בסוף התזה היתה פניות לסיקור והטבות רגולטוריות וכריכה, וראינו כבר שאין הטבות, ועכשיו אנחנו בפניות. האם אתה יודע שחוקריך היו נטולי מושג בסוגיות של סיקור ותקשורת?".

"בהבנה שלנו חלק ניכר מהעדים דיברו על אותה מעורבות חריגה ואכן אותרו כתבות בזיקה למסרונים, כתבה שדורדרה או תמונה ששונתה, פרסום כזה או אחר, פרסום שלילי ביחס לאנשים עם אותה אג'נדה. אנחנו הבאנו לכך ראיות"

תנ"צ תלם אישר כי לא ציפה מחוקריו להפגין ידע בעולם התקשורת משום ש"החקירה לא התמקדה בעולם התקשורת או הזיקות בין המגרש הפוליטי למגרש המשחקים התקשורתי".

לעזרתה של ההגנה התגייס, גם הפעם, השופט בר-עם ותהה כיצד יכול תלם לטעון שאין מקום לבדוק היטב את היקף הסיקור של נתניהו באתר "וואלה", את טיבו בפני עצמו ובהשוואה לאתרים אחרים. "זה לא נתון רלוונטי כדי לעמוד על המסקנה שמדובר בסיקור אוהד, שלא לומר חריג?", שאל השופט. "צריך לעשות איזשהו יחס, לא? אתה אומר שזה לא רלוונטי? אני קצת מופתע".

"המשקל של זה, אני לא בטוח שזה משקל מכריע", השיב תלם. "זה רלוונטי אבל בהבנה שלנו חלק ניכר מהעדים דיברו על אותה מעורבות חריגה ואכן אותרו כתבות בזיקה למסרונים, כתבה שדורדרה או תמונה ששונתה, פרסום כזה או אחר, פרסום שלילי ביחס לאנשים עם אותה אג'נדה. אנחנו הבאנו לכך ראיות".

כל הזמן שבעולם

כשהגיעה שעת צהריים מאוחרת ועו"ד בן-צור טרם סיים את חקירתו, פנה אליו השופט בר-עם ושאל "אדוני לקראת הסוף?".

במקור תכנן עו"ד בן-צור לחקור את העד תלם שלושה ימים ברציפות, זאת אחרי שהעד כבר נחקר שלושה ימים על-ידי עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. בשבוע שעבר, בסוף היום השלישי לחקירת תלם בידי עו"ד בן-צור, הבהיר הסנגור כי ישלים את חקירתו הנגדית הבוקר, ולשם כך יזדקק לעוד כשעתיים שלוש.

כבר לפני הפסקת הצהריים הודיע עו"ד בן-צור כי לאור ההתנגדויות הרבות של נציגי הפרקליטות הוא צופה כי ייאלץ לחקור לאורך היום כולו. ההתנגדויות פחתו, אך החקירה הנגדית המשיכה והמשיכה, ברפטטיביות האופיינית לסנגורי נאשמי משפט המו"לים. כשהשופט בר-עם תהה עוד כמה זמן נותר לעו"ד בן-צור השיב הסנגור: "יש לי עוד שלושת רבעי השעה כבודו".

בעקבות הודעה זו, ותוך כדי שעו"ד בן-צור ממשיך וחוקר את העד תלם שעל הדוכן, החלה התייעצות אינטנסיבית בין השופטים. החל בה השופט עודד שחם, שכתב פתק והעבירו לראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. השופטת פרידמן-פלדמן הנידה ראשה בשלילה, כתבה בעצמה על הפתק והשיבה אותו לשופט שחם. השופט שחם שב וכתב בפתק דבר מה והשיב לשופטת פרידמן-פלדמן, שבעצמה כתבה דבר מה נוסף והשיבה את הפתק למקום מוצאו המקורי. השופט שחם הנהן, ובעקבות זאת העבירה השופטת פרידמן-פלדמן את הפתק עם כל הכתוב בו לשופט בר-עם, שלחש לה דבר מה באוזן.

השופטת פרידמן-פלדמן המשיכה להחליף דעות עם שני השופטים שיושבים משני צדיה, הלוך ושוב ושוב והלוך, פתקים מועברים ומוחזרים ולחישות נלחשות, כשלאורך כל הדרך עו"ד בן-צור ממשיך וחוקר את העד תלם.

השופטים לא האיצו בסנגור של נתניהו לסיים את חקירתו אך נראה שהוא הבין את הרמז גם כך והודיע: "אני אגמור עוד חצי שעה". השופטים לא הגיבו לכך ובסופו של דבר עו"ד בן-צור דווקא סיים את חקירתו רק לקראת סוף היום, בשלב כל כך מאוחר שכבר לא היה טעם שעו"ד עמית חדד יתחיל בעצמו לחקור את העד תלם. הוחלט, לפיכך, שתלם יגיע להמשך עדותו גם מחר.

להורדת הקובץ (PDF, 1.94MB)

67104-01-20

משפט המו"לים