בקיץ 2015 פעל ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם עסקת ענק בשוק העיתונות הישראלי: מיזוג בין שתי זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת. מהלך זה היה לא רק יומרני, הוא גם עמד בניגוד נחרץ להצהרות הפומביות של נתניהו לאורך השנים בדבר רצונו לבזר את שוק התקשורת בישראל, לפרק את הריכוזיות שנוצרה בו ולעודד את הקמתם של כלי תקשורת חדשים ומגוונים.

את מעורבותו של נתניהו ברצון למזג את קשת ורשת תיאר בהרחבה בחודש אפריל השנה עד המדינה במשפט המו"לים שלמה (מומו) פילבר. פילבר כיהן אז כמנכ"ל משרד התקשורת, ולפי עדותו ליווה את המגעים למיזוג בין הזכייניות כ"שלוחו של ראש הממשלה" ואף העניק "טיפול VIP רגולטורי" למיליארדר ארנון מילצ'ן, ששקל להשקיע בזכיינית רשת.

היום (14.11) נוסף לסיפור המיזוג המתוכנן פרט חדש ומשמעותי. רואה החשבון זאב פלדמן, יועצו הקרוב של מילצ'ן ונציגו בחברותיו בישראל, סיפר כי בפגישה שבה נכח לצד נתניהו ומילצ'ן התעניין ראש הממשלה מי יהיה בעל השליטה בחברת החדשות של הערוץ הממוזג. מילצ'ן, חברו הקרוב של ראש הממשלה, שלפי כתב האישום הרעיף עליו מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, הבהיר לו כי לפי המתווה המוצע השליטה בחברת החדשות תהיה שלו.

פלדמן, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, סיפר כי בבסיס העסקה עמדה הצעה שקיבל מילצ'ן מאודי אנג'ל, מבעלי השליטה ברשת, ולפיה המיליארדר ישקיע בזכיינית סכום של כ-30 מיליון דולר ובהמשך יהפוך לאחד מבעלי הערוץ הממוזג. פלדמן העיד כי חשב שאין מקום להשקיע ברשת כשלעצמה, אולם "מיזוג של קשת ורשת היה הופך את זה למשהו שנראה לי כלכלי ראוי".

ארנון מילצ'ן (מימין) ואודי אנג'ל (צילומים: פלאש 90)

ארנון מילצ'ן (מימין) ואודי אנג'ל (צילומים: פלאש 90)

פלדמן הוסיף כי מילצ'ן סיפר לו ששוחח על רעיון ההשקעה והמיזוג עם ראש הממשלה נתניהו ושמע ממנו כי הוא תומך ברעיון. בהמשך נפגש פלדמן עם מילצ'ן, נתניהו ופילבר באחוזתו של מילצ'ן בבית ינאי. זו הפגישה עליה העיד פילבר כי במהלכה נאלץ "לצאת לשירותים" כדי להתייעץ עם היועצת המשפטית של הרשות השנייה הילה שמיר מכיוון שלא ידע להשיב לשאלות בענייני רגולציה שהפנו אליו נתניהו ומילצ'ן.

לפי עדות פלדמן, היה זה ראש הממשלה נתניהו שתהה האם הגבלות רגולטוריות, כמו חוקי ההגבלים, עלולים למנוע את קידום המהלך. עוד העיד פלדמן כי נתניהו שאל אם מעורבות שלו יכולה להועיל לקידום המיזוג.

"ראש הממשלה התייחס גם לעניינים נוספים בכל הנוגע לתכנים של הערוץ שיוקם?" שאל עו"ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

"לא לגבי תכנים, אבל דובר בנושא של חברת החדשות והשליטה בחברת החדשות", השיב פלדמן ובתשובה לשאלת המשך הסביר כי "נשאלה השאלה מי זה שיהיה אחראי בתהליך המיזוג, למי תהיה שליטה בחברת החדשות".

"מניסיונך", הוסיף ושאל עו"ד גילדין את העד, "באיזו מידה קרה לך שנפגשת עם גורמים בכירים בשירות הציבורי, מנכ"לי משרדים וגופים פרטיים בבית של איש עסקים?". "לא קרה", השיב פלדמן

"דובר בין מי למי?", התעניינה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

"העלה את זה ראש הממשלה", השיב פלדמן, "ומילצ'ן השיב שבמתווה שמוצע תהיה לו שליטה בחברת החדשות".

"באופן כללי איך ראש הממשלה נתניהו התייחס לעסקה הזו?", שאל עו"ד גילדין את פלדמן. "בחיוב", השיב העד.

"מניסיונך", הוסיף ושאל עו"ד גילדין את העד, "באיזו מידה קרה לך שנפגשת עם גורמים בכירים בשירות הציבורי, מנכ"לי משרדים וגופים פרטיים בבית של איש עסקים?".

"לא קרה", השיב פלדמן.

"לרוב איפה מתקיימות הפגישות?", שאל עו"ד גילדין.

"במשרדים", השיב פלדמן.

בעקבות הפגישה בביתו של מילצ'ן בבית ינאי ניהל פלדמן עוד כמה שיחות עם פילבר, ואף נפגש איתו לדון בסוגיה בדיזנגוף סנטר שבתל-אביב, אך בסופו של דבר היוזמה גוועה, ולא בשל בעיות רגולטוריות. בעלי השליטה בקשת, משפחת ורטהיים, התעקשה כי יישארו בבעלותה 51% ממניות הערוץ הממוזג ובשל כך לא הגיעו הצדדים להסכמות.

עלילות נתניהו בערוץ 10

פלדמן הבהיר בעדותו כי ראה בשלילה את האפשרות שמילצ'ן ישקיע ברשת אם הזכיינית לא תתמזג עם קשת, וזאת על רקע ניסיונו המר מהשקעתו של מילצ'ן שנים קודם לכן בערוץ 10.

מילצ'ן, כך העיד פלדמן, נכנס לערוץ 10 בשנת 2005 בעצתו של אחד מעוזריו באותה תקופה, דייויד מטלון. זאת, למרות שהוא עצמו המליץ לו שלא לעשות כן משום ש"אין היתכנות כלכלית אמיתית לפעילות הערוץ". מילצ'ן רכש 25% מהערוץ ובשלוש השנים שלאחר מכן הזרים לו כ-60 מיליון דולר, עד ש"הגיע למסקנה שאין לזה היתכנות כלכלית".

אילן שילוח (צילום: אור גפן)

אילן שילוח (צילום: אור גפן)

בחקירתו היום בבית-המשפט המחוזי בירושלים, סיפר פלדמן כי בשנת 2014 התעניין איש הפרסום אילן שילוח ברכישת מניותיו של מילצ'ן בערוץ 10. לדבריו, שילוח הציע תמורה נמוכה מאוד, "כמעט אפסית", עבור חלקו של מילצ'ן בערוץ ועל כן המיליארדר "מאוד לא אהב" את הצעתו. בסופו של דבר, העיד פלדמן, שילוח נסוג מההצעה משום ש"הגיע למסקנה שהמודל הכלכלי לא ולידי".

עו"ד גילדין רענן את זכרונו של העד מחקירתו במשטרה, שם אמר כי אחד השיקולים שגרמו לשילוח לסגת היתה החלטתו של בנימין נתניהו במאי 2015, ביומיים האחרונים לכהונתו כשר אוצר לפני שהוחלף בידי משה כחלון, לקבוע בניגוד לחוות דעת שקיבל כי החוב של ערוץ 10 בגין דמי זיכיון שלא שילם, חוב שיעבור לרוכש החדש, יעמוד על סכום גבוה יחסית של למעלה מ-16 מיליון שקלים. פלדמן אישר כי אכן כך היה.

לפי דיווח של גידי וייץ ב"הארץ", כשנתניהו נשאל על כך בחקירתו במשטרה אישר ראש הממשלה שהסכום הגבוה נועד לסכל את השתלטות שילוח על הערוץ. "כשאני רואה את שילוח זז לשם, אז אני פועל...", אמר.

בסופו של דבר נמכרו המניות של מילצ'ן בערוץ 10 לקבוצת RGE של אביב גלעדי, משפחת רקנאטי ולן בלווטניק תמורת כ-2 מיליון שקלים. כמה חודשים לאחר מכן נקבע כי החוב של הערוץ יעמוד על כ-5 מיליון שקלים בלבד.

"מה שמעת ממר גלעדי ומר פרידמן [מנכ"ל RGE דאז; א"פ] על העיסקה? במה היא תלויה?", שאל עו"ד גילדין את פלדמן.

"שמעתי מהנציג של מימן או מהם ישירות שהמשקיע לן בלווטניק, התנאי שלו, שזה היה על דעת ראש הממשלה", השיב פלדמן.

לן בלווטניק (צילום מסך)

לן בלווטניק (צילום מסך)

המולטי-מיליארדר בלווטניק, אוליגרך יהודי יליד אוקראינה, אחד מעשירי תבל ובעל השליטה בתאגיד כלל ובמפעל המלט הישראלי נשר, מחזיק עד היום בשליטה של ערוץ 13, שמיזג לתוכו את רשת וערוץ 10. לפני כשנתיים דיווח גידי וייץ ב"הארץ" כי בלווטניק עצמו העיד בפני חוקרי משטרת ישראל על העידוד שקיבל מנתניהו להשקיע בערוץ 10.

"זה עסק נורא עם אנשים נוראיים...", אמר נתניהו לבלווטניק לפי זכרונו של המולטי-מיליארדר, "אבל זה לא רעיון רע. ישראל צריכה עוד אנשים שונים בעולם התקשורת... זה טוב אם היית יכול לקנות'". גם נתניהו העיד בחקירתו על מגעיו עם המולטי-מיליארדר: "פניתי לבלווטניק", העיד, כדי ששילוח, אותו הגדיר נתניהו "אולטרה-שמאל", לא ירכוש את הערוץ.

אחרי שבלווטניק רכש את הערוץ, הוסיף נתניהו, הוא שב ופנה אליו ואמר: "תשנה את הערוץ, כי זה ערוץ נורא... [שילוח] הוא אויב של כל מה שאני מאמין בו... זו משימה לאומית, למרות שאתה לא הולך להרוויח כסף".

במהלך השנים, תחת שליטתו של בלווטניק, השתנה אופי חברת החדשות של ערוץ 10 (אחרי שהתמזגה לחברת רשת ועברה לשדר בערוץ 13) ועיתונאים הנחשבים מקורבים לנתניהו זכו לבולטות.

נתניהו מסייע למילצ'ן לחבור לטאטא

מלבד עסקי התקשורת של מילצ'ן בישראל העיד פלדמן על מעורבותו בניסיון להקים מיזם משותף עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא, ועוד יותר מכך על מעורבותו של נתניהו בקידום המיזם.

לפי פלדמן, איש העסקים ההודי, שקבוצת האחזקות שלו חולשת על כ-40% מהכלכלה בתת-היבשת, נעשה שותף עסקי וחבר של מילצ'ן אחרי שזה סייע בשיפור אבטחת רשת המלונות של הקבוצה.

איש העסקים ההודי ראטן טאטא (צילום: ממשלת הודו, נחלת הכלל)

איש העסקים ההודי ראטן טאטא (צילום: ממשלת הודו, נחלת הכלל)

בשנת 2010, הוסיף העד, נפגש אישית עם טאטא והציע לו להעביר חלק מפעילות תאגיד הרכב של הקבוצה ההודית לישראל, וליתר דיוק לאזור סחר חופשי בין ישראל לירדן. לפי העדות של פלדמן, טאטא גילה עניין רב ברעיון ומילצ'ן הגיב בהתלהבות. עוד העיד פלדמן, כי לו היה מתממש הפרויקט היו עסקיו של מילצ'ן משתלבים בו וממילא היו קשריו של המיליארדר הישראלי עם איש העסקים ההודי מתחזקים.

כדי לקדם את המיזם פנה מילצ'ן לשלל גורמים, ובהם ראש הממשלה נתניהו, שנרתם אף הוא למשימה. נתניהו שלח את מקורבו יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לשוחח עם פלדמן ולשכנע אותו להעביר את מיקום המיזם מאזור עקבה לצפון הארץ.

פלדמן הסביר כי הכדאיות הכלכלית של המיזם נבעה מכך שתוכנן להתממש באזור סחר חופשי, כלומר אזור שלא חלים בו חוקי העבודה, הגנת הסביבה ומיסוי

כשעו"ד גילדין שאל את פלדמן באיזו מידה חשב כי הוא יכול באופן עצמאי לפנות לנתניהו בעניין כזה השיב כי בעבר מעולם לא פנה לראש הממשלה ישירות כדי לקדם מיזם עסקי.

אחרי שנוצר הקשר הראשוני עם נתניהו בתיווך מילצ'ן, הוזמן פלדמן לפגישה אצל ראש הממשלה נתניהו במעונו הרשמי בבלפור, שם נכח גם המזכיר הצבאי יוחנן לוקר. "הצגנו את הפרויקט, והתגובה של ראש הממשלה היתה מאוד מאוד חיובית", העיד פלדמן. לדבריו, בשלב זה הציע נתניהו למנות את אורי יוגב כאיש קשר שיסייע לקדם את המיזם. "לאחר שראש הממשלה הציע את אורי יוגב הוא התייחס למעורבות אישית שלו?", שאל עו"ד גילדין. העד פלדמן השיב בחיוב. "הוא אמר שהוא תומך בעניין ושאם ניתקע שנפנה אליו", אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

בהמשך החליף מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי את יוגב כאיש קשר בין נתניהו למיזם של מילצ'ן וטאטא. יו"ר טאטא מוטורוס הגיע בראש משלחת מהודו לישראל וחברי המשלחת נפגשו עם שלל גורמי מדינה בישראל, בין היתר עם הנשיא שמעון פרס. "כשתיאמת את הפגישות מול אותם גורמים", שאל עו"ד גילדין את פלדמן, "מה אמרת להם לגבי איזה משרד ממשלה מעורב?". "כולם ידעו שזה בא ממשרד ראש הממשלה", השיב העד.

גם טאטא עצמו הגיע לישראל ונפגש עם מילצ'ן ונתניהו במשרדי ראש הממשלה בתל-אביב. איתם בפגישה נכח גם איתן דנגוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

פלדמן הסביר כי הכדאיות הכלכלית של המיזם נבעה מכך שתוכנן להתממש באזור סחר חופשי, כלומר אזור שלא חלים בו חוקי העבודה, הגנת הסביבה ומיסוי של המדינה. כדי להקים אזור כזה יש צורך בחקיקה, הסביר פלדמן.

עו"ד אייל גבאי (צילום: מרים אלסטר)

עו"ד אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה (צילום: מרים אלסטר)

"איך נתניהו התייחס לשינוי החקיקה?", שאל עו"ד גילדין.

"הוא התייחס בחיוב והיה ברור שכדי שזה יקרה צריך לעשות את כל הליכי החקיקה", השיב פלדמן.

בעקבות הפגישה טס טאטא לירדן לפגוש את המלך עבדאללה וגם הוא "הביע התלהבות גדולה", אולם דווקא בחזית הפנימית נתקל פלדמן בקשיים. בפגישה נוספת עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה גבאי העלה בפניו גבאי את הקשיים בקידום החקיקה ו"הביע ספקות לגבי האפשרות להעביר את כל מה שצריך".

"זכורה לך אמירה ספציפית?", שאל עו"ד גילדין את פלדמן.

"הוא אמר שלא ייצא מגדרו כי הוא לא מוכן ללכת על הנושא הזה לבית סוהר", השיב העד והוסיף: "שזה אז... בעיני...  לא הבנתי, ונראה לי חריף מדי".

בסופו של דבר המיזם לא התממש בלי קשר לחשש של גבאי לפעול במרץ לקידום החקיקה. בשלהי 2010 פרץ "האביב הערבי", גרר שלל מדינות באזור למשבר כלכלי וחוסר ודאות וסיכל את האפשרות להקים באזור הסחר החופשי שבין ישראל לירדן תעשיית רכב שתייצא את תוצריה למדינות במזרח התיכון.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.01MB)

משפט המו"לים