סכסוך העבודה בין עיתונאי חדשות 13 (לשעבר חדשות 10) להנהלת ערוץ 13, וגל הפיטורים שבא בסיומו, הגבירו את העיסוק באפלה שמאחורי הקלעים של תעשיית החדשות שלנו. העובדה שבין המפוטרים נמצא גם הכתב המדיני ברק רביד, שהוביל קו נשכני כלפי ראש הממשלה נתניהו ומשפחתו, העלתה שוב טענות כי האוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13, פוגע בעצמאות העיתונאית של חברת החדשות של הערוץ בשירותו של נתניהו. ראש הממשלה, כידוע, עומד כעת למשפט באשמה שניסה להטות בצורה מושחתת את הסיקור בשני כלי תקשורת מרכזיים.

הפרשנים החלו לחפש אקדחים מעשנים, אלא שלפחות בינתיים, כאן אין הקלטות, מסרונים ועדי מדינה מהסוג שהתרגלנו לקבל בפרשיות הון-שלטון-עיתון כמו "תיק 2000" ו"תיק 4000". אבל גם אם אקדחים אין, עשן יש, והרבה. הפיטורים האחרונים תפסו את תשומת הלב התקשורתית לכמה ימים, אולם הם רק חוליה בשרשרת אירועים המעידים על הקשר מאחורי הקלעים בין בעלי השליטה בחברת החדשות לבין השלטון.

הסימנים והראיות הנסיבתיות מציעים כי המהלכים של בעלי הבית בחדשות 13 לא נעשים בידיים נקיות, עם או בלי קשר לנתניהו, וכי מאחורי רצף ההדחות בצמרת החברה והקיצוצים המכאיבים ישנה כוונה נסתרת. הנה רשימת סימני העשן, הרומזים כי בחדשות 13 מתנהל תמרון מלוכלך נגד העיתונות החופשית.

נתניהו נגד ערוץ 10. "פעלתי לסגור את ערוץ 10", הצהיר נתניהו ללא בושה בנאום שנשא אחרי שהמשטרה המליצה להגיש נגדו כתבי אישום בגין עבירות שחיתות. נתניהו התייחס ל"תיק 1000", שבו הוא נאשם בקבלת מתנות יקרות ערך ממיליארדרים, בהם ארנון מילצ'ן, בעבר מבעלי הערוץ. נתניהו התכוון להדגים כיצד הטענות כי פעל לטובת מילצ'ן מופרכות, ואגב כך אישר את הפרסומים בזמן אמת על נסיונותיו הקדחתניים להפעיל את כוחו השלטוני כדי לפגוע בעיתונאים שסיקרו אותו בביקורתיות. פרסומים שנתניהו הכחיש נמרצות שוב ושוב.

נתניהו נגד ערוץ 10, אבל בעד בלווטניק. "אנחנו מדברים אז בערך בין נובמבר או דצמבר 2014 למרס 2015, היו דיונים ערים, מספר דיונים בבלפור, בפאטיו, האם צריך או לא צריך לסגור את ערוץ 10", העיד במשטרה ניר חפץ, יועצה הקרוב של משפחת נתניהו וכיום עד מדינה נגדה.

בפאטיו בבלפור נמצאים אז שרה ויאיר נתניהו ונתן אשל, שלוחצים על נתניהו לפעול כדי לפגוע בערוץ 10 ולהביא לסגירתו, אומר חפץ בעדות כפי שנחשפה על-ידי גיא פלג בחדשות 12. "שרה ונתן הובילו קו מאוד מיליטנטי שצריך לסגור ויהי מה [...] בטיעונים שזה ערוץ עוין ושלביבי פעמיים לפני כן היו הזדמנויות לסגור את הערוץ, והוא לא שמע להם והוא חלש".

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילום מסך)

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילום מסך)

בהמשך מתייחס חפץ באופן ישיר לרגע שבו עמד הערוץ לרכישה, והפרסומאי אילן שילוח הכריז כי הוא מעוניין בו. "אני זוכר בוודאות שהיתה דילמה שם בבית, על אם ביבי 'צריך' במרכאות לאשר לבלווטניק לקנות את הערוץ הזה או לתת לו... ואז יהיה כאילו ערוץ, הוא בידיים של מישהו שמעוניין שלפחות יהיה הוגן כלפי נתניהו אם לא למעלה מזה. או אם אתה לא נותן לבלווטניק אז אתה הולך ל... אתה מתפצל לשני כיוונים. או שזה ייסגר – שזה מה שרצו שרה ויאיר בכל הכוח וגם נתן – או שזה ייפול לידיים של אילן שילוח".

"לן", מסכם חפץ, "לא היה קונה את הערוץ הזה בלי שהיה מקבל אור ירוק מראש הממשלה".

נתניהו מביא את בלווטניק לערוץ 10. נתניהו דחף אותי לקנות את הערוץ כדי לשנות את אופיו. כך, ממש כך, מעיד בלווטניק במשטרה במסגרת חקירות תיקי האלפים, כפי שחשף גידי וייץ ב"הארץ". "אמרתי לנתניהו, 'מאחר שערוץ 10 זמין, אתה חושב שזה רעיון טוב?'. אני מכבד את דעתו, הוא איש עסקים טוב מאוד. הוא אמר לי, 'זה עסק נורא עם אנשים נוראיים... אבל זה לא רעיון רע. ישראל צריכה עוד אנשים שונים בעולם התקשורת... זה טוב אם היית יכול לקנות'".

"הוא תמיד התלונן לגבי התקשורת, על השמאלנים, שהם לא טובים למדינה, אנטי-ישראלים ואנטי-עסקים [...] ושערוץ 10 באופן ספציפי הוא אנטי-ישראלי ואנטי-עסקים", הוסיף וסיפר עוד האוליגרך לחוקרי המשטרה.

רביב דרוקר (צילום מסך)

רביב דרוקר (צילום מסך)

בלווטניק מעיד כי נתניהו לחץ עליו. אחרי רכישת ערוץ 10 מתגברות השיחות בין נתניהו לבלווטניק, כפי שמעיד האחרון: "[השיחות] היו בתדירות קצת יותר גבוהה. הוא התלונן כל הזמן. הוא תמיד אמר שהם לא הוגנים כלפיו. אני זוכר פעם אחת שהוא אמר, 'אני זה שמשחק הוגן, אבל כשהם רודפים אחרי המשפחה שלי, הבן שלי, זה ממש לא פייר'. הוא היה כאילו ממש כעוס. [...] הוא אמר, אתה יודע, 'תעשה משהו'. אני אמרתי, 'מה אני יכול לעשות? אתה יכול לדבר איתם ישירות'".

בלווטניק העיד גם כי נתניהו ניסה לשכנע אותו לשנות את אופי הערוץ. "הוא דיבר קצת... שהמדינה צריכה ערוץ שהוא כמו פוקס, שהוא יותר למרכז וימינה. 'אתה יכול לעשות הרבה כסף אם תעשה את זה, כי דעת הקהל בימין תהיה מעוניינת יותר ולכן יותר אנשים יצפו בזה'".

נתניהו מודה שלחץ על בלווטניק. לא רק בלווטניק העיד על הממשק בינו לבין נתניהו, גם נתניהו עצמו אישר זאת בחקירתו: "ערוץ 10 נמכר [לבלווטניק] משום שהאדון, איך קוראים לו? אילן שילוח, הוא אולטרה-שמאל שבא לקנות את הערוץ. אני רואה את הסכנה, אז ערוץ 10, כמה שהוא רע... יהיה עוד יותר... ואז פניתי לבלווטניק. הוא עשה bid [הגיש הצעה] וניצח... אמרתי לו 'תשנה את הערוץ, כי זה ערוץ נורא'... [שילוח] הוא אויב של כל מה שאני מאמין בו... אמרתי ללן, 'זו משימה לאומית, למרות שאתה לא הולך להרוויח כסף'".

הקלות לבלווטניק ברכישת ערוץ 10. בלווטניק אכן רוכש לבסוף את ערוץ 10, במאי 2015, אולם בדרך לשם הוא מקבל הקלה נוספת מנתניהו, המכהן באותה עת גם כשר התקשורת, שתחתיו פועלת המועצה לשידורי כבלים ולוויין. נקבע כי ההגבלה על בעלי זיכיון שידורים מסחרי להחזיק יותר משלושה ערוצים לא תחול על קבוצת RGE של בלווטניק ושותפיו, אביב גלעדי ואודי רקאנטי. RGE היא הבעלים של ערוץ הספורט (המשדר בכמה אפיקים), ערוץ הילדים וערוץ לוגי.

ימינה זה רק נתניהו. האם בלחץ שלו על בלווטניק נתניהו התכוון באמת להטות את הערוץ אידיאולוגית, אולי בעניינים מדיניים, בטחוניים או כלכליים, או שהתכוון לשנות את הסיקור שלו עצמו? כאמור, נתניהו עצמו העיד במשטרה כי הפריע לו האופן שבו סוקרה משפחתו, אך על כך קיימת עדות שלישית, נוספת, של ארי הרו, ראש הסגל לשעבר במשרד ראש הממשלה ומי שהסתבכותו הפלילית הביאה לחשיפת פרשת "תיק 2000". הרו העיד שנשלח מטעם נתניהו ובלווטניק לפגישה עם אביב גלעדי, שותפו של בלווטניק. המשימה: לבחון כיצד הערוץ יסקר את נתניהו ומשפחתו בעתיד.

התערבות בתכנים: סימן עשן מוגז. בנובמבר 2015, חודשים ספורים אחרי ההשתלטות של בלווטניק, מתחיל מתן חודורוב, הכתב הכלכלי הבכיר של חדשות 10, לשדר סדרת כתבות על הגז הטבעי ומונופול הגז: "אסדה לה-ויסטה".

מונופול הגז הוא חיה מוגנת בתקשורת הישראלית, למרות שמדובר בנושא מרכזי, קריטי אפילו, בממשק של כלכלה, חברה וסביבה. קידום מתווה הגז ושימור המונופול היו מטרה מרכזית שעליה נאבק נתניהו בשנות שלטונו הארוכות, בעקשנות ותוקפנות שטרם הוסברו במלואן, בוודאי על רקע התוצאות העלובות של "קרן הגז" והמחיר העצום ששילמו אזרחי ישראל במחיר המופקע של חשמל. התקשורת הישראלית, בניגוד לתדמיתה כנמסיס של נתניהו, שיתפה פעולה באופן כמעט מלא.

מתן חודורוב באחת הכתבות על מתווה הגז בחדשות 10, נובמבר 2019 (צילום מסך)

מתן חודורוב באחת הכתבות על מתווה הגז בחדשות 10, נובמבר 2019 (צילום מסך)

הכתבות של חודורוב היו אפוא חשובות ויוצאות דופן – אך כאן יש לנו גם עדות מפי הסוס, על ניסיון בוטה של התערבות בתכנים. "הוא אמר לי, 'הם לא יודעים על מה הם מדברים'", העיד בלווטניק על שיחתו עם נתניהו, כאמור – אחת מני רבות שבהן ביקש מבעל השליטה בערוץ להתערב בתכניו. "אז אני אמרתי לו, 'אני באמת לא יודע, אני לא מבין עברית'. אבל ביקשתי ממנו, וזו הפעם היחידה, לשלוח אלי את הבעיה עם כתוביות באנגלית. והוא צודק. זו באמת דעתי. אני יודע משהו לגבי עסקים ולגבי נפט וגז. זה היה לגמרי לא הוגן ולא מקצועי, והוצג בצורה לא ראויה. למעשה זה מזכיר לי חלק מהתוכניות הרוסיות... ראש הממשלה צדק".

בלווטניק עצמו, לא מיותר לציין, עשה את הונו הגדול בעסקי האנרגיה בתקופת התפרקות ברית-המועצות.

רמי סדן (צילום מסך)

רמי סדן (צילום מסך)

ניסיון להנחית מקורב לנתניהו לראשות הדירקטוריון. ביוני 2016, כשנה אחרי שבלווטניק משתלט באמצעות חברת RGE על ערוץ 10, מונחת לצמרת חברת החדשות רמי סדן, מקורב ויועץ לשעבר של נתניהו. מינויו של סדן ליו"ר דירקטוריון חדשות 10 נעשה למרות התנגדותו של מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי ולמורת רוחו של מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז. המינוי מבוטל על-ידי הרשות השנייה אחרי שהתגלו סילופים בטופס המועמדות של סדן, שהעלו כי הוא אינו עומד בתנאי הסף של התפקיד – אולם רק לאחר שהודלפו דברים שאמר בגנות מפלגת ש"ס ואריה דרעי בראיון הקבלה שלו.

פרשנים הצביעו באותה עת על אלכסון נוסף שקיים בין בעלי הערוץ לשלטון: הפיקוח על מחירי חבילות ערוצי הספורט, שהשפיע באופן משמעותי על הכנסותיה של RGE. אלכסון נוסף היה זה של המכרז על ערוץ הכנסת, שבעלי RGE אכן זכו בו לבסוף.

בסוף אותה שנה מצהיר נתניהו שוב על איבתו לעיתונות הביקורתית של ערוץ 10: "אזרחי ישראל הבינו מזמן שערוץ 10 חבר לתאגיד ההכפשות של נוני מוזס, רביב דרוקר ושות'", כתב נתניהו בפייסבוק, "בכל ערב משדר ערוץ 10 תעמולה שקרית נגדי ונגד משפחתי, במטרה להפיל ראש ממשלה מכהן של הליכוד".

מכשירים את הקרקע לשליטה של בלווטניק בערוץ הממוזג. בנובמבר 2017 נופל דבר בשוק הטלוויזיה: פיצול ערוץ 2 מחסל את ערוץ השידור הפופולרי בישראל ומפריד בין חברות הטלוויזיה קשת ורשת. קשת תשדר מעתה באפיק 12 ורשת באפיק 13. ערוץ 10 נאלץ לוותר על אפיק 10 בשלט ועובר לאפיק 14. עד מהרה מתממשות התחזיות שלפיהן אין מקום בשוק לשלושה ערוצים מסחריים נפרדים, ותהליך המיזוג בין ערוץ 10 לרשת מתחיל לצאת לפועל.

אלא שלפי חוק הרשות השנייה, המיזוג כלל לא יכול להתקיים, משום שבלווטניק הוא אזרח זר, ועל אזרח זר אסורה השליטה בערוץ טלוויזיה מסחרי בעל רישיון. בפברואר 2018 שר התקשורת איוב קרא, נאמנו של נתניהו באותה העת, משנה את החוק. את המהלך מוביל ח"כ יואב קיש מהליכוד.

שר התקשורת איוב קרא וח"כ יואב קיש מהליכוד, באחת הישיבות בנוגע ל"חוק ערוץ 20", 28.12.2017 (צילום: מרים אלסטר)

שר התקשורת איוב קרא וח"כ יואב קיש מהליכוד, באחת הישיבות בנוגע ל"חוק ערוץ 20". הכנסת, 2017 (צילום: מרים אלסטר)

הליך החקיקה נעשה בחופזה, כשמטרתו הישירה היא הטבה למיליארדר אחר המקורב לנתניהו, יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 20. אגב ביטול סעיפי רגולציה שונים משתנה סעיף 41 של החוק, הקובע מי רשאי להחזיק ברשיון שידורים: במקום דרישה לבעלות ישראלית של 51% לפחות, מסתפק כעת החוק בבעלות ישראלית של 26% בלבד. הקלות נעשות גם בהגבלה על שיעור המניות שיכול להחזיק בהם בעל שליטה בודד: במקום גג של 51% שליטה מורשה כעת אדם בודד להחזיק ב-74% מהערוץ.

השינוי עובר – למרות התנגדות משרדי המשפטים והאוצר. "יהיה מעניין לראות בהמשך אם מאחורי התיקון הזה עומדת כוונה ספציפית", נכתב על כך אז ב"גלובס".

מבט ממעוף הנשר. נושא מרכזי העומד ברקע הדיון על עצמאות חברת החדשות שבשליטת לן בלווטניק הוא מאבקה של חברת המלט נשר, ממשק חשוב בין בעל ההון הזר לבין השלטון הישראלי. בשנים האחרונות מנסה נשר לשכנע את הרגולטור להטיל מס שייקר את המלט הזול שמגיע מחו"ל ("היטל היצף"). נשר היא החברה הריאלית המרכזית במכלול עסקיו של בלווטניק בישראל, המנוהלים בידי אבי פישר, ומי שאת רווחיה המונופוליסטיים תכננו לשאוב במעלה הפירמידה כדי לממן את החוב שאיפשר את רכישתה.

מתוך הקדימון לכתבה של מתן חודורוב בחדשות 10 על מונופול המלט נשר (צילום מסך)

מתוך הקדימון לכתבה של מתן חודורוב בחדשות 10 על מונופול המלט נשר (צילום מסך)

בספטמבר 2018 נפתחת חזית בין חברת החדשות של ערוץ 10 לבין הבעלים בעקבות שידור כתבה של מתן חודורוב על מונופול המלט. הכתבה מעוררת כעס רב בחברת RGE ואצל היו"ר אביב גלעדי. עם או בלי קשר, בתוך שנה יוחלף גלעדי בנדב טופולסקי, נאמנו של בלווטניק; מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי ומנכ"ל הערוץ גולן יוכפז יודחו מתפקידם.

התרמית הגדולה: הבטחות השווא לפני המיזוג. במהלך 2018 מתרקם המיזוג הגדול בין ערוץ 10 לבין חברת רשת. משוכה מרכזית שהמיזוג צריך לעבור היא קבלת אישור מהרשות השנייה, שאמורה לשמור על האינטרס הציבורי בהליך. יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מתנגדת למיזוג. בישיבה שנערכה בנובמבר 2018 חברי מועצת הרשות מביעים חשש לעצמאות חברת החדשות בערוץ הממוזג. בתשובה ישירה לכך משמיעים נציגי ערוץ 10 הבטחות מפורשות: "אף אחד לא יפוטר" בחברת החדשות, מצהיר מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי. הוא חוזר על כך שלוש פעמים באוזני חברי המועצה.

"חדשות 10 as is עכשיו", אומר ורשבסקי, "בניגוד למה שאמרתי לגבי המנכ"ל של חברה ממוזגת, מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז ממשיך עם החברה שלו as is לחברה הממוזגת. ככה שעם החדשות אין בעיה". בהמשך אומר ורשבסקי: "הסוברניות של חברת החדשות תמשיך. אם גולן ממשיך וכל הצוות ממשיך, אי-אפשר לשנות את זה באיזה הוראה".

מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי (צילום: מרים אלסטר)

מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי (צילום: מרים אלסטר)

עו"ד יורם בונן, נציג בעלי המניות בערוץ 10, הצהיר: "יש עצמאות מוחלטת לחברת החדשות. המנכ"ל של ערוץ 10 [ורשבסקי], הנה הוא יושב פה לידי, לא יכול לפטר עובד בחברת החדשות. יש מנכ"ל לחברת החדשות [יוכפז], המנכ"ל כפוף לדירקטוריון חברת החדשות. בדירקטוריון חברת החדשות יש נציגי ציבור. [...] המנכ"ל יודע שיש לו את הגיבוי של נציגי הציבור, כי אי-אפשר להזיז אותו מתפקידו אם הם לא מצביעים בעד. יש הוראות בחוק שקובעות שמנכ"ל חברת החדשות הוא העורך הראשי של השידורים".

בהמשך, חברת המועצה יוכי פלר שואלת את בונן: "אתה אומר שזה בתוך בועה, הוא [יוכפז] נכנס לתוך הערוץ החדש". בונן מאשר: "הוא נכנס לקופסה סגורה [...] ויש הוראה בחוק שקובעת שמנכ"ל חברת החדשות הוא העורך הראשי של השידורים בחברת החדשות, כל החבילה הזאת ביחד מבטיחה עצמאות של חברת החדשות. ומכיוון שאמר יוסי [ורשבסקי] שזה אותו מנכ"ל [חדשות], אותה הנהלה, אותם עובדים. המחשבה שמישהו עכשיו יגרום להם להפוך את עורם נראית לי לא רצינית, בלי קשר לשאלה מי יהיה המנכ"ל".

הרשות השנייה מאשרת את המיזוג, והוא יוצא לדרך בינואר 2019. חברת החדשות של ערוץ 10 מחליפה את שמה לחדשות 13. בלווטניק הופך לבעל השליטה בערוץ הממוזג. שלושה חודשים בלבד עוברים, ובאפריל 2019 מתברר כי בניגוד להצהרות הנרגשות, לא כל-כך קשה להזיז מנכ"ל של חברת חדשות.

ימים אחדים אחרי נצחונו של נתניהו בבחירות, נציגו של בלווטניק, יו"ר הערוץ הממוזג נדב טופולסקי, נפגש עם גולן יוכפז, עוקף את נציגי הציבור בדירקטוריון, שלא ידעו דבר, מפר ברגל גסה את ההתחייבויות שנתן הערוץ ומודיע לו כי הוא מעוניין שיתפטר. "תודיע שאתה התפטרת מרצונך", אומר טופולסקי ליוכפז, "תצא בצורה נקייה". ההבטחות לשמירה על החברה "as is", ב"בועה" ו"קופסה סגורה" שיבטיחו את ה"סוברניות" והעצמאות שלה, נמוגות בעשן.

גולן יוכפז, מנכ"ל חדשות 13 (צילום מסך)

גולן יוכפז, מנכ"ל חדשות 13 (צילום מסך)

מורידים לחברת החדשות את הראש. פיטוריו של יוכפז הם קו נקודת שבר במאבק על עצמאותה של חברת החדשות. "בכל מה שפרסמנו, מהראל ויזל ועד צוללות, מ'ישראל היום' (שהתפרסם רק בזכותו) ועד קק"ל, גולן יוכפז היה חומה בצורה וחשובה, הדף כל לחץ", כתב עליו רביב דרוקר כשנודע על הכוונה להדיחו. יוכפז "מספק לעיתונאים תחתיו את המוצר הכי חיוני ולא מובן מאליו: חופש", כתב עליו גיא לרר, מגיש "הצינור". הוא "נותן לנו גב מלא לבצע את שליחותנו העיתונאית ללא מורא", הוסיף הכתב הפוליטי ספי עובדיה. בכתרים שקשרו עיתונאי חדשות 13 לעורך הראשי שלהם בלטה תכונה אחת: השמירה על עצמאות המערכת.

לא מצליחים לנמק את הפיטורים. פיטוריו של יוכפז ממשרת המנהל והעורך הראשי של חדשות 13 היו הפרה בוטה של ההבטחות שנתנו בעלי הערוץ. הם גם נעשו באופן עקום, תוך עקיפת המנגנונים שקבע המחוקק כדי למנוע פגיעה בעצמאות העיתונאית. מנגנון מרכזי כזה הוא נציגי הציבור בדירקטוריון חברת החדשות. לפי החוק, חייבים להיות ארבעה כאלה (מתוך עשרה) ואחד מהם הוא היו"ר. בדירקטוריון חדשות 13 היו שתי נציגות ציבור בלבד, היו"ר זהר קדמון ואורנה לביא-שטיינר. שתיהן התנגדו להדחה.

בחינה בזמן אמת של ההסברים שסיפקו הבעלים לפיטורים הפתאומיים של יוכפז, שהתפרסמה במאי 2019 ב"עין השביעית", מצאה אותם מחוררים כדבעי: "נציגיו של בלווטניק טוענים שיוכפז 'אינו מספק את הסחורה' מבחינת נתוני הרייטינג. מדובר בהסבר רעוע, לא משכנע ומעליב מבחינה אינטלקטואלית. ראשית, משום שהרייטינג של חדשות 13 תלוי בשידורי ערוץ 13, שבדרך כלל מפסידים בפער ניכר למתחרים. שנית, משום שפרנסי ערוץ 13 הכירו היטב את נתוני הרייטינג והכירו היטב את יוכפז, שכיהן בתפקידו קרוב לשבע שנים. רק בשנה שעברה הם העניקו לו הבעת אמון מרשימה והאריכו את כהונתו לחמש שנים נוספות, ורק לפני שלושה חודשים הפצירו בו להישאר ולא לעזוב כדי להתמודד על תפקיד מנכ"ל השידור הציבורי. שלישית, משום שהרייטינג דווקא עולה".

איתות: מיהו בעל הבית. כאילו כדי להדגים את שינוי הגישה ומיהו כעת בעל הבית האמיתי בחברה, המועמדים להחלפת יוכפז, טלי בן-עובדיה וישראל טויטו, הוטסו ללונדון כדי לפגוש את בלווטניק. לתפקיד נבחר טויטו, שחזר לחברת החדשות חודשים ספורים קודם לכן לתפקיד זוטר יחסית (עורך תוכנית הצרכנות "ברקוד") אחרי שעבד כיועץ תקשורת במשך כשלוש שנים, בין השאר עבור הפוליטיקאים ישראל כץ וגדעון סער מהליכוד.

ישראל טויטו, מנכ"ל חדשות 13 (צילום: אורן פרסיקו)

ישראל טויטו, מנכ"ל חדשות 13 (צילום: אורן פרסיקו)

שינוי גם במעלה הפירמידה. המיזוג בין רשת לערוץ 10 מביא עמו שינוי בתמהיל הבעלות: שותפיו של בלווטניק לבעלות על ערוץ 10 זזים הצדה, כמו גם בעלי המניות של רשת. בלווטניק הוא כעת בעל השליטה בערוץ הממוזג. המינוי המשמעותי הראשון שהוא עושה הוא זה של נדב טופולסקי, שמתמנה בתום 2018 ליו"ר הערוץ הממוזג.

גם ממינוי זה ניתן ללמוד על הכוונות האמיתיות של בעל השליטה בערוץ. טופולסקי לא מביא עמו ניסיון בתקשורת, ובטח שלא בעיתונות. ככל הידוע מפרסומים קודמים, נסיונו העסקי הוא בתחום התשתיות באפריקה – לא בדיוק בית-ספר לעיתונות חופשית. נכס אחר שהוא מביא עמו הוא נאמנות לבעל הבית, שלפי הפרסומים השונים לקח אותו תחת חסותו עוד בתחילת דרכו בעולם העסקים.

הטון מתחלף, השיניים משויפות. תחת ניהולו של טויטו משתנה אופיים של שידורי החדשות בערוץ 13. עיתונאים ביקורתיים מעידים כי הם מוזזים הצדה, זמן שידור נלקח מהם ואת מקומם תופסים עיתונאים אחרים בעלי תחומי סיקור וגישה עיתונאית שונים. עיסוק ביקורתי בנושאים פוליטיים וכלכליים מתחלף בכתבות צרכנות שיווקיות וסיקור פלילים.

ברק רביד בחדשות 13 (צילום מסך)

ברק רביד בחדשות 13 (צילום מסך)

ברק רביד, הכתב המדיני של חדשות 13, הוא מהעיתונאים הביקורתיים כלפי נתניהו. חודורוב, מבכירי העיתונאים הכלכליים בישראל, מחזיק גם הוא בגישה ביקורתית והיה אחראי, כאמור, לכמה פרסומים שעוררו הן את זעמו של נתניהו והן את זעמם של בעלי הערוץ.

טויטו ממונה כמנכ"ל זמני ביוני 2019. בדיקה של חברת יפעת מחקרי מדיה שאנחנו מפרסמים כאן לראשונה, מעלה ממצאים חד-משמעיים: במחצית השנייה של 2019 מקוצצת בחצי תדירות ההופעה של רביד וחודורוב במהדורה. מספר ההופעות של רביד במהדורה יורד מ-158 ל-76. מספר ההופעות של חודורוב יורד מ-78 ל-39. מספר ההופעות של רביב דרוקר, אחד העיתונאים השנואים ביותר על נתניהו, יורד מ-161 ל-148.

בינתיים, ברשת עצמה. עשן שחור נושב באותה עת מהחלטה שמתקבלת ברשת, חברת האם של חברת החדשות. במרץ 2019 מוכרזת תוכנית ראיונות חדשה בליל שבת, בהגשתם של שרון גל ורני רהב. גל, שעשה את שמו בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10, נאלץ לעזוב בזמנו את הערוץ בנסיבות לא נעימות והסתבך מאז בשערוריות שונות. לערוץ 13 הוא מגיע מערוץ 20, החצר האחורית של משרד ראש הממשלה.

שרון גל ורני רהב מראיינים את שרה נתניהו בתוכנית "שרון ורני בע"מ" בערוץ רשת 13. 16.3.2019 (צילום מסך)

שרון גל ורני רהב מראיינים את שרה נתניהו בתוכנית "שרון ורני בע"מ" בערוץ רשת 13. 16.3.2019 (צילום מסך)

פרק הפתיחה של התוכנית הוא ראיון מלטף עם שרה נתניהו, השרויה באותה עת בעיצומו של משפט פלילי. ימים אחדים לפני בחירות אפריל 2019 מגיע לאולפן התוכנית בעלה של שרה נתניהו לראיון נדיר, ומקבל במה פתוחה לתעמולת בחירות. הדבר חוזר על עצמו גם במערכת הבחירות שבאה מיד לאחריה: נתניהו שוב בוחר דווקא ב"שרון ורני בע"מ" כבימה לראיון מלא, ימים ספורים לפני יום הבחירות בספטמבר 2019.

איתות מבלווטניק ברגעים החשובים. בלווטניק עצמו, תושב לונדון ואיש עסקים בינלאומי, מוצא זמן ומפציע בישראל בנקודות זמן קריטיות עבור הסיקור העיתונאי של המערכת הפוליטית: לפי כתב "דה-מרקר" נתי טוקר, הוא מסתובב בין עמדות השידור של הערוץ במטות המפלגות השונות בליל בחירות אפריל 2019. בלווטניק חוזר שוב על המחווה רבת המשמעות גם בבחירות ספטמבר 2019. הוא מסתובב, יחד עם טופולסקי, במערכת החדשות בבית הוורד בגבעתיים.

להציל את טוראי נתניהו. סיפור נוסף המתפרסם כאן לראשונה נוגע ליאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה. באוגוסט 2019, כחודש לפני הבחירות ולאחר שבאתר "העין השביעית" מתפרסמת כתבה נרחבת על תפקידו של יאיר נתניהו בקמפיין, מתחילים לעבוד בחדשות כאן 11 על כתבה שתעסוק בנתניהו הבן.

טויטו, שמחכה להודעה (שתגיע תוך ימים אחדים) על הפיכת משרתו כמנכ"ל לקבועה, מאיץ במהדורת השבת להכין כתבת מגזין שתעסוק גם היא בג'וניור ואף מספק רשימת שמות של מקורבים ליאיר נתניהו על מנת שישולבו בכתבה. הכתבה ששודרה לבסוף הדגישה את הבן האהוד יותר, אבנר, והכתבה הסתיימה בהצהרה מפיו של ידיד המשפחה בני ציפר.

בני ציפר בכתבה על "ילדי נתניהו" בחדשות 13; 10.8.19 (צילום מסך)

בני ציפר בכתבה על "ילדי נתניהו" בחדשות 13. 10.8.2019 (צילום מסך)

אנקדוטה רלבנטית נוספת היא שידורה, שבועיים קודם לכן, של סדרת הכתבות "ביבי או בגין: הגיע הזמן להכריע", של כתב חדשות 13 אבישי בן-חיים, שהפך תומך נלהב של נתניהו. לפי "הארץ", "קטעים מהכתבות אף שודרו במסיבה שערכה מפלגת הליכוד לכבוד שבירת שיא הכהונה של נתניהו".

טופולסקי מסתובב במסדרונות. יו"ר רשת 13 נדב טופולסקי "הפך לדמות קבועה במסדרונות מערכת החדשות", כותב באוגוסט 2019 איתי שטרן ב"הארץ", "הוא מקיים שיחות עם כתבים ועורכים בכירים, דן איתם בשינויים אפשריים במהדורה ועושה זאת באין מפריע. מצב זה עומד בניגוד לחוק הרשות השנייה, שמחייב הפרדה בין בעלי המניות, האמונים על הפן המסחרי של הערוץ, לבין מחלקת החדשות שלו". טופולסקי, כנראה, לא מתרשם. בספטמבר הוא שולח מכתב לעיתונאי חברת החדשות וחותם במלים "דלתי פתוחה בפני כל אחד ואחת מכם".

עורפים ראש נוסף. בינואר 2020 מתרחש מחטף נוסף: מנכ"ל הערוץ הוותיק יוסי ורשבסקי מפוטר, למרות שנכנע לבעלים ולא יצא בגלוי נגד הדחת יוכפז. במקומו ממונה לתפקיד אדם שצמח במסורת העיתונאית של קבוצת "ידיעות אחרונות", מנכ"ל ynet לשעבר אבי בן-טל.

ynet הדגים שוב ושוב כי הוא כלי תקשורת הקשוב לאינטרס של הבעלים, מהטיית סיקור באופן בוטה ואולי אף פלילי ועד לפריצת גבולות בכל הנוגע לפרסום סמוי וחדירת אינטרסים מסחריים. שבועות אחדים לאחר המינוי יצהיר בן-טל שבכוונתו לפתוח במהלך לקיצוץ מסיבי של עד 50% מחברת החדשות.

סכסוך עבודה מוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. בפברואר 2020 חותמים עיתונאי חדשות 13 על הסכם קיבוצי עם הנהלת ערוץ 13. מיד לאחר מכן פורצת במלוא עוזה מגפת הקורונה, ובמרץ מכריז ועד העובדים על סכסוך עבודה בשל שורת צעדי קיצוץ חד-צדדיים של ההנהלה. מכאן מתפתח מאבק שיסתיים רק ביולי עם פיטורים המוניים בחברה. במהלך החודשים הללו הפכו טענות העיתונאים כלפי ההנהלה לפומביות. העיתונאים, המאוגדים בארגון העיתונאים, טוענים כעת במפורש ובפנים גלויות: הנהלת רשת מנסה לפגוע בעצמאות העיתונאית ולרסק את חברת החדשות.

דמותו של מנכ"ל ערוץ 13, אבי בן-טל, על שלט שהניפו עובדי חברת החדשות במסגרת צעדי המחאה

דמותו של מנכ"ל ערוץ 13, אבי בן-טל, על שלט שהניפו עובדי חברת החדשות במסגרת צעדי המחאה

העיתונאים, יש לציין, נמנעים מלתקוף באופן ישיר את בלווטניק. זאת למרות, ואולי בגלל, שבעל הבית שלהם הוא מהאנשים העשירים בעולם, ומי שמחזורי הכספים של הערוץ היו יכולים, לכאורה, להיבלע ללא זכר בהונו העצום אם היה רוצה בכך.

הנימוקים הכלכליים נבדקים – ונמצאים כוזבים. מול הטענות למניעים זרים ופגיעה בחופש העיתונאי מציבה הנהלת רשת, הנמצאת כעת בשליטתו של בלווטניק, הסבר כלכלי. לפי גרסת ההנהלה, הערוץ מצוי במצב כלכלי שברירי, סובל מהפסדים כבדים וחובות עתק ואין לו ברירה אלא לקצץ באופן דרמטי בחברת החדשות. לאחר מאבק משפטי מאלץ בית-הדין את ההנהלה לחשוף חלק מהנתונים הכלכליים של החברה. העובדים מזמינים ניתוח כלכלי מפרופ' ירון זליכה. מסקנותיו של זליכה ברורות: הנימוקים הכלכליים לחנק חברת החדשות אינם מחזיקים מים.

"ההנחות שהערוץ מציג לפגיעה דרמטית בשוק הפרסום ובתזרים המזומנים שלו נראות מופרזות מאוד, מתעלמות מהחיסכון בהוצאות שחברת החדשות ביצעה ממילא בחודשים האחרונים ומההשלכות שיכולות להיות לקיצוץ על הרייטינג וממילא על ההכנסות של רשת עצמה מפרסום", נכתב באתר "העין השביעית" על הדו"ח. "כל זאת, לפי פרופ' זליכה, מעלה סימני שאלה מטרידים ביותר לגבי הכוונות האמיתיות של הנהלת רשת. אם המהלך המתוכנן לגבי חברת החדשות יביא לפגיעה הן בחברה והן בערוץ, מדוע הוא מתוכנן? אם הוא אינו כלכלי, אם הוא לא עוזר לייצר הכנסות, מדוע יש לקיימו? אם הקיצוץ התמוה אכן יקרה, הסיבות האמיתיות אולי יתבררו בעתיד, אך ברשת יכולים עדיין לשנות כיוון".

יעקב אילון (צילום: מתניה טאוסיג)

יעקב אילון (צילום: מתניה טאוסיג)

שרון גל במקום יעקב אילון. אחד הצעדים המשמעותיים שעשתה הנהלת רשת נגד חברת החדשות היה הפקעת זמן השידור. בשלב מסוים אף איימה ההנהלה כי תיטול מחברת החדשות את כל משבצות השידור למעט המהדורה המרכזית ומבזקי הבוקר, שאותם מחויבת רשת לפי חוק לשדר באמצעות חברת החדשות. מהלך זה הוא עוד "סימן עשן" לכוונותיה האמיתיות של רשת. במקום להשתמש בכוח האדם הקיים של חברת החדשות כדי לשדר תוכניות ברצועת אחר-הצהריים, רשת העדיפה לשכור כוח אדם חדש ולהפיק בעצמה את התוכניות. המהלך כפי הנראה לא רק שלא חסך כסף, אלא אף עלה יותר לקופתה של רשת. מה ש"הרוויחה" רשת הוא שליטה עריכתית מלאה.

במקום הרצועה שבוטלה, בהנחיית יעקב אילון, החלה להיות משודרת תוכנית יומית בהנחייתו של שרון גל, אחרי שתוכנית האירוח בהגשתו ובהגשת רהב נכשלה וירדה מהמסך. בדיקה שערך שגיא בן-נון מ"וואלה" העלתה גם כי נתוני הרייטינג של תוכנית אחר-הצהריים בהפקת רשת היו נמוכים באופן משמעותי מהרייטינג שהשיגה חברת החדשות.

נפטרים מעיתונאים ביקורתיים. בסופו של הסכסוך הושג הסכם שבמסגרתו בוצעו פיטורים של עשרות עובדים מחברת החדשות. היקף הפיטורים צומצם באופן משמעותי אחרי מאבק העובדים הממושך, אך גם כאן היתמרו סימני עשן בנוגע לכוונה האמיתית מאחורי הפיטורים.

בין השמות בלט זה של הכתב המדיני רביד. רביד הביך שוב ושוב את ראש הממשלה כשפרסם דיווחים על סמך מקורות דיפלומטיים מחוץ לישראל וכשסיקר את מעלליהם של בני משפחתו של נתניהו. באפריל התראיין ואמר כי הוא אינו חושש שיפוטר בשל כך, ושלנתניהו "אין עליו שום מנופי לחץ". ביולי פוטר. יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, צייץ בטוויטר הבעת שמחה על הפיטורים.

כתב התחקירים אבי עמית נפרד מצופי חדשות 13: "היה שם מי שחשב למעלה, אנחנו לא יודעים בדיוק איפה למעלה, שאין מקום על המסך של חדשות 13 לסוג התחקירים שלי שמפריעים לבעלי הממון והשררה"

כתב התחקירים אבי עמית נפרד מצופי חדשות 13: "היה שם מי שחשב למעלה, אנחנו לא יודעים בדיוק איפה למעלה, שאין מקום על המסך של חדשות 13 לסוג התחקירים שלי שמפריעים לבעלי הממון והשררה" (צילום מסך)

שם בולט אחר ברשימה היה זה של אבי עמית, שהגיש במהדורת השבת את "המפצח", פינת עיתונות חוקרת שכוונה כלפי תאגידים ובעלי הון. "היה שם מי שחשב למעלה, אנחנו לא יודעים בדיוק איפה למעלה, שאין מקום על המסך של חדשות 13 לסוג התחקירים שלי, שמפריעים לבעלי הממון והשררה", אמר עמית בשידור הפרידה שלו.

יחד עם עמית פוטר גם ניר בכר, עורך המהדורה בה שודרה "המפצח". בכר כבר פוטר בעבר על רקע סירובו להתכופף בפני תכתיבים חיצוניים, הן מערוץ 10 כשנה לאחר שידור ההתנצלות בפני שלדון אדלסון, והן מ"ידיעות אחרונות" כשלא פעל לפי דרישותיו של העורך הראשי רפי גינת.

הועלו למטוס הפיטורים ברגע האחרון. הכתבה האחרונה ששידר עמית במהדורה בעריכת בכר היתה תחקיר על העלות האדירה של ההחלטה להעמיד לרשות ראש הממשלה נתניהו מטוס פרטי. תחת הכותרת "חגיגת הבזבוזים סביב פרויקט מטוס ראש הממשלה" חשף עמית כי למעלה מחצי מיליארד הוצאו עד כה על המטוס – לפני שטס אפילו פעם אחת. ברשתות החברתיות היו מי שהצביעו על העובדה שהתחקיר פורסם כהוכחה לכך שהדיבורים על לחצים וצנזורה בערוץ אינם נכונים. אנו חושפים כאן לראשונה טענות המעמידות את הסיפור באור אחר, הפוך לגמרי.

ניר בכר, עורך מהדורת השבת של חדשות 13 (צילום: אורן פרסיקו)

ניר בכר, עורך מהדורת השבת של חדשות 13 (צילום: אורן פרסיקו)

אנשים שנחשפו לרשימת המפוטרים לפני שידור הכתבה סיפרו במערכת כי שמותיהם של בכר ועמית כלל לא הופיעו בה. בימים שלאחר מכן נשלחה בקשת תגובה למשרד ראש הממשלה, ונערכה שיחה עם הדוברת של נתניהו, שיר כהן. ביום ראשון בצהריים כבר קיבלו שני העיתונאים זימון לשימוע לפני פיטורים. זמן קצר אחר-כך הגיעה גם הודעת "בהצלחה" מהדוברת.

מחדשות 13 נמסר בתגובה: "הטענה כי ניר בכר ואבי עמית פוטרו בעקבות התחקיר ששודר במוצאי שבת הינה שקרית, שכן רשימת המפוטרים היתה גלויה לארגון העיתונאים ולוועד כמה שבועות לפני שידור הכתבה, והם חתמו עליה ב-29.6.2020, כשבועיים לפני שידור הכתבה, כחלק מההסכם הקיבוצי. כך שמדובר בטענה מופרכת הנשענת על שמועות לא מבוססות שלא נבדקו על-ידיכם טרום פרסומן". נוסח הכתבה עודכן לאחר הפרסום.

עדות העורך הבכיר: התערבויות חוזרות ונשנות "ברוח בלפור". בפוסט שפרסם לאחר פיטוריו הטיל בכר פצצה: טויטו, כתב בכר ללא כחל ושרק, היה שליחו של נתניהו בחברת החדשות. "רוח המפקד", כתב בכר על טויטו, "היא רוח בלפור, גם אם הדברים לא נאמרים במפורש". בכר תיאר כיצד התנגד טויטו להחלטת יוכפז, בתקופת מערכות הבחירות הקודמות, שלא לראיין את נתניהו משום שראש הממשלה החרים את רביב דרוקר וסירב להתראיין אצלו. "מי קבע שרביב דרוקר חייב לראיין את ראש הממשלה?", אמר טויטו, אליבא דבכר.

עוד סיפר בכר כי טויטו שאל אותו מדוע לא הזמין לאולפן את השר ישראל כץ, שטויטו כאמור סיפק לו בעבר שירותי ייעוץ, ושמנכ"ל חברת החדשות גער בו "בצרחות שנמשכו דקות ארוכות" על כך שפתח את המהדורה עם דיווח מעצרת לזכר רבין. לדברי בכר, טויטו גם התרעם על כך שבכתבה על תוכנית הסיפוח הכתב המדיני ציטט את בני גנץ בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה.

כמו כן, כתב בכר, טויטו טען שהפעילה שפי פז הוכתה במחאת "הדגלים השחורים", אף שהאירוע לא התרחש, והציע "עוד ועוד הצעות לכתבות מגזין בספקטרום שנע בין הביביסטיות לאלירז שדה". בכר סיכם במלים עגומות: "הערוץ הבלתי תלוי שנתן בעבר בראש עם תחקירים ועיתונות לוחמת – הוא כעת חתלתול מבוית".

מחדשות 13 נמסר בתגובה לטענות של בכר: "בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו של תהליך התייעלות לא פשוט, ארגונית ופרסונלית, עקב קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים, כל זאת במטרה להבריא את החברה ולהמשיך לספק לצופים שידורי חדשות ברמה הגבוהה ביותר, כפי שעשינו עד כה. אנו נאלצים להיפרד מאנשי מקצוע מעולים, בניהם ניר בכר. צר לנו על הבחירה שלו לסיים כך ההתקשרות בינינו, ומאחלים לו הצלחה רבה בהמשך הדרך".

עקיבא נוביק, הכתב הפרלמנטרי המפוטר של חדשות 13 (צילום: הדס פרוש)

עקיבא נוביק, הכתב הפרלמנטרי המפוטר של חדשות 13 (צילום: הדס פרוש)

מפטרים גם ימנים. מפוטר מוכר נוסף היה הכתב הפרלמנטרי עקיבא נוביק, מי שמגיע דווקא מהציונות הדתית ומחנה הימין. מיד לאחר הפיטורים פרסם נוביק ב"הארץ" מאמר שניתן לקרוא גם כפרשנות על פיטוריו מהערוץ. נתניהו עיוות את הציבוריות הישראלית, כתב נוביק, כך שהימין יהיה מזוהה איתו אישית, במקום עם תפיסת עולם כזו או אחרת. "במועדון האויבים ('משרתי השמאל') של בלפור נמצאת נבחרת חלומות מבחינת הימין", כתב נוביק. אנשי ימין בעלי תפיסת עולם – אך כאלה שאינם מוכנים לרקוד לחלילו של נתניהו.

נגמר הכסף? לא באמת. סימן נוסף לחוסר הכנות שבהסבר הכלכלי למהלכים של הנהלת רשת ניתן למצוא בחשיפה שלפיה רשת נתנה הצעות שכר מפתות לעיתונאים מכלי תקשורת מתחרה בדיוק באותו זמן שבו פיטרה עיתונאים באמתלה של משבר כלכלי כרוני. בחדשות 12 שלחו מכתב התראה לרשת, בטענה כי אסור לה להציע הצעות לעיתונאים שהיא מעסיקה. כך נחשף כי לכתב עמית סגל ולמגיש דני קושמרו הוצעה עבודה בחדשות 13, ועוד קודם לכן ניסו לגייס את קרן מרציאנו ועודד בן-עמי.

המשכורות שהוצעו לסגל וקושמרו היו גבוהות באופן ניכר מאלו של העיתונאים שפוטרו בחדשות 13, כולל רביד, הנחשב לאחד מבכירי החברה. מקור המכיר את ההצעה שניתנה לסגל וקושמרו מעריך כי עמדה על 150 אלף שקל לחודש עבור כל אחד מהם, זאת לעומת שכר מקסימלי של 45 אלף שקל בחדשות 13.

רשת מיתממת. חלק גדול מכתבה זו עסק בתגובות השונות שנתנו רשת וחדשות 13 במהלך השנים ולאמינות שאפשר לייחס להן. פעמים רבות ברשת או בחדשות 13 כלל לא טרחו להגיב לבקשות תגובה שנשלחו אליהם, או ששלחו תגובות לקוניות וסתמיות.

נוסיף עוד כי בחדשות 13 וברשת הגיבו בעבר לטענות על פגיעה בעצמאותה של חברת החדשות באמירה שלפיה בחברה שורר "חופש עיתונאי מלא" (בוואריציות שונות). כך גם חברת רשת, כמו למשל התגובה שמסר עו"ד יורם בונן, בא כוח החברה, באחד הצמתים של סכסוך העבודה האחרון: "חשיבותה, מקצועיותה ועצמאותה של חברת החדשות מצויות תדיר בראש מעייניהם של הנהלת רשת והדירקטוריון שלה".