לכמה רגעים בתחילת החקירה של עד המדינה שלמה (מומו) פילבר אתמול (17.5) התמקד סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, בענייני תקשורת במובן העיתונאי ולא התשתיתי של המילה. היתה זו חריגה מהנושאים שבהם עסקו עד היום מרבית ימי החקירה של עד המדינה, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת.

על פי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 4000", בשנת 2015 פיטר נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר ומינה תחתיו את מנהל הקמפיין שלו פילבר, תוך שהוא מנחה אותו להטיב עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בתאגיד התקשורת הענק בזק, שכלל בין היתר גם את אתר "וואלה".

אלוביץ', כך גורסת התביעה, העניק לנתניהו יחס מועדף ב"וואלה" ובתמורה קיבל הטבות רגולטורית מראש הממשלה, שהחזיק גם בתיק התקשורת. פילבר, כזרועו הארוכה של נתניהו במשרד התקשורת, שינה את הגישה כלפי בזק מהקצה אל הקצה ובמקום להתעמת עם החברה, שסירבה לשתף פעולה בקידום רפורמה מקיפה בשוק, יצר ערוץ ישיר וחשאי עם בכיריה ופעל לאישור החלטות שהניבו לבעליה הכנסות של מיליארדים.

אך פילבר, כמנכ"ל משרד התקשורת, לא פעל רק בנושאי תשתיות, ואתמול ביקש ממנו עו"ד בן-צור להידרש בכמה מילים ליחסו שלו וליחסו של נתניהו למדיה בישראל. מבחינת הסנגור דומה כי היה זה ניסיון להראות לבית-המשפט כי בכל הקשור לעולם התקשורת, תשומת לבו של ראש הממשלה לשעבר התמקדה ביחס של העיתונאים כלפיו ולא בפריסת סיבים אופטיים או רפורמות לעידוד תחרות בשוק.

"אם יש שאלה על מה ולמה נתניהו רוצה להיות שר תקשורת, וצריך לבחור בין הבנדל ההפוך [חלק אזוטרי ברפורמת התשתיות; א"פ] או מצד שני עולם המדיה אז תאשר לי שמה שעניין את נתניהו זה עולם המדיה", אמר עו"ד בן-צור. "חד וחלק", השיב פילבר.

בהמשך חקר עו"ד בן-צור את פילבר על מקרים שבהם נזף בו נתניהו בשל התנהלותו מול שוק המדיה. פילבר העיד במשטרה איך כשנה לאחר כניסתו לתפקיד נקרא לראש הממשלה במוצאי-שבת ובמשך שעה ארוכה ננזף קשות, כולל צעקות. "הוא אמר לי 'אם היית עובד אצלי עכשיו בחברה פרטית הייתי מפטר אותך'", שיחזר פילבר באוזני החוקרים. בענייני רגולציה על בזק ורפורמות בשוק התשתיות, הוסיף ואמר עד המדינה בתשובה לשאלות הסנגור, נתניהו מעולם לא נזף בו בצורה כה תקיפה.

"תאשר לי שזה הדברים שעניינו את נתניהו במדיה באופן אמיתי", שב וביקש עו"ד בן-צור מפילבר, שהשיב בחיוב. "וזו הסיבה שהוא רוצה את משרד התקשורת, נכון?", הוסיף ושאל הסנגור. "כן", השיב עד המדינה.

כיוון החקירה הזה, שהדגים את העניין המוגבר של נתניהו בשוק המדיה, אמור היה להוכיח מיניה וביה את חוסר העניין של נתניהו בשוק התשתיות, וכך לערער את הקביעה בכתב האישום לפיה נתניהו הנחה את פילבר כיצד לפעול באותו שוק. אלא שסנגורו של ראש הממשלה, ועמו עד המדינה פילבר, התעלמו מטענה מרכזית בכתב האישום – כל פעולותיו של נתניהו בתחום התשתיות התקשורתיות בישראל ממילא לא נבעו מעניין מיוחד שגילה בו אלא מרצונו להשפיע באמצעות תחום התשתיות על על אופן סיקורו שלו, של משפחתו ושל יריביו הפוליטיים.

פילבר ניאו-כלכלי

בחקירתו ברשות ניירות-ערך בשנת 2017 העיד פילבר כי במערכת הבחירות של שנת 2015, אז שימש כמנהל קמפיין והביא את נתניהו לניצחון, חווה "טראומה", כלשונו. "ראינו איך 250 עיתונאים במדינת ישראל מנסים לקבוע במקום 5 מיליון אזרחים מי יהיה ראש הממשלה", אמר.

בעדותו בבית-המשפט הרחיב פילבר והסביר כי יש להבדיל בין סיקור "עוין" לגיטימי, שבו עמדת כלי התקשורת מנוגדת לעמדת המועמד הפוליטי, לבין "מעורבות" של ממש של כלי התקשורת. "היתה תחושה שהתקשורת לא מסקרת את המשחק הדמוקרטי אלא משתתפת בו", העיד פילבר. 

בבחירות 2015 כלי התקשורת המרכזי שפעל בבוטות הגדולה ביותר נגד נתניהו היה אתר ynet מקבוצת ידיעות-אחרונות. כתב האישום שהוגש נגד נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' כולל כנאשם מספר 4 את ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות. על פי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 2000", מוזס ונתניהו קיימו לאורך השנים סדרה של פגישות שהגיעו לשיאן בשנת 2014, אז הציע המו"ל לראש הממשלה הצעת שוחד: סיקור מטיב בקבוצת התקשורת שלו בתמורה לקידום חקיקה שתפגע במתחרה הראשי בשוק העיתונות המודפסת, "ישראל היום".

המשא-ומתן בין מוזס לנתניהו התפוצץ חודשים אחדים לפני מערכת הבחירות של 2015 וכתוצאה מכך התגייס עיתון "ידיעות אחרונות", ועוד יותר מכך אתר ynet, למסע תעמולה נגד נתניהו ובעד יריביו. נתניהו, מנגד, יצא באותה התקופה לראשונה בפומבי נגד מוזס ונגד כלי התקשורת שבשליטתו.

בדיון בבית-המשפט המחוזי בירושלים לא התייחס פילבר למשא ומתן המושחת בין המו"ל הנאשם לפוליטיקאי הנאשם. למעשה, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר לא נקב כלל בשמם של מוזס או של קבוצת ידיעות-אחרונות. פילבר הסתפק בדברים כלליים על חציית "קו אדום ביחסי תקשורת-בחירות-דמוקרטיה".

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אמר כי בכל הקשור למדיה, הוא אחז בתפיסה "ניאו-כלכלית", כהגדרתו, שתאמה את תפיסת העולם של נתניהו ובמרכזה הפחתת רגולציה והסרת חסמים. כדי לקדם תפיסת עולם זו הקים פילבר את הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, שכונתה על שמו "ועדת פילבר". לדברי עד המדינה, אחת המטרות המרכזיות של הוועדה היתה לגרום למדינה לקחת "צעד אחד אחורה ממעורבות בשוק התקשורת".

"אחת ההחלטות היתה ששר התקשורת יפסיק למנות את יו"ר דירקטוריון חברת החדשות", העיד פילבר, "עד היום יש את הדבר ההזוי הזה. אמרתי: למה הוא לא ממנה את יו"ר מועצת המנהלים של ידיעות-אחרונות או וואלה או ynet? זה לא הגיוני. להוציא את זה החוצה, אבל גם לייצר הגנות ינוקא, לשחקנים חדשים שיוכלו להיכנס".

בעדותו זו התעלם פילבר מהעובדה שנתניהו, שנים רבות לפני ששמר לעצמו את תיק התקשורת, פעל למנות עורכים ראשיים בכלי תקשורת שנועדו לפעול למענו ועמד בקשר רציף עם בעלי שליטה ועורכים ראשיים בכלי תקשורת כדי לוודא כי יש לו השפעה על התוכן המתפרסם בהם. למעשה, כל כתב האישום נגדו, הן "תיק 4000", הן "תיק 2000" ובמידה מסוימת גם "תיק 1000", נובע מרצונו לשלוט על התקשורת, כולל על העומדים בראשה, ולהשפיע על אופן סיקורו.

"בחקירתך הוספת עוד דבר", אמר עו"ד בן-צור לפילבר, "שנתניהו לא פחד מהתקשורת". עד המדינה אישר והסביר כי רק אדם כנתניהו, שאינו חושש מהתקשורת, יכול להתמודד איתה. לפי פילבר, נתניהו, להבדיל משרי תקשורת קודמים, נהנה מפרדוקס – ככל שהתקשורת תוקפת אותו הפופולריות שלו רק גדלה. משום כך הוא היה "מחוסן", כדברי פילבר, מלחציה.

"כל שרי התקשורת לדורותיהם היו פוליטיקאים שבסוף התקשורת ריסנה אותם", אמר, "והאמת שגם אני כמנכ"ל הבנתי שצריך להתעמת עם התקשורת ולא היה אכפת לי. הבנתי שאני נכנס לתוך האש". לדבריו, בתחילת הדרך גם הוא קיבל הצעה ל"אִתרוּג".

"נפגשתי עם זה אישית בימים הראשונים שנכנסתי לתפקיד", אמר פילבר מעל דוכן העדים, "שבאים אליך עיתונאים ומציעים לך עסקה מסריחה: בוא תהיה נחמד, לא תעשה דברים מסוימים, ואנחנו נשמור עליך. באופן כללי זה מה שקורה, התקשורת יש לה תמיד את היד המלטפת ואת היד המכה ואם אתה לא מתיישר לפי הרצונות של המו"ל היא מכה אותך". בתשובה לשאלת עו"ד בן-צור הסביר כי היד המכה באה לידי ביטוי בתחקירים וכתבות עוינות.

פילבר העיד על עצמו כי סירב לשתף פעולה עם העיתונאים ועל כן מיד "הפכתי למטרה". "דה-מרקר סימנו אותי כאיש במקום הרביעי ברשימת המשפיעים במדינת ישראל", אמר פילבר, "משם זה התחיל. מהיום הראשון הייתי תחת צלב על של כל העיתונאים, אני גם יודע את זה, הם אמרו לי את זה אחר כך".

בספטמבר 2015, כמדי שנה, פרסם מגזין "דה מרקר" רשימה של "100 משפיעים". במקום הראשון עמד בנימין נתניהו. במקום הרביעי עמדה הרגולציה, ובעיקר שני רגולטורים: יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן ומנכ"ל משרד התקשורת פילבר.

פרקש תוארה כמי שלא צייתה ל"רוח המפקד" של נתניהו, התבטאה "נגד מתווה הפשרה המפוקפק מול מונופול הגז הטבעי", ועל כן מצאה את עצמה בדרכה החוצה מרשות החשמל. פילבר, לעומתה, תואר כ"מקורבו" של נתניהו ו"ידו הארוכה של נתניהו" במשרד התקשורת, שיפעל מטעמו לצמצום כוחו המופרז של ערוץ 2. "היד שתפרק את ערוץ 2", היתה הכותרת שניתנה לסיכום דמותו ("בתחום התקשורת מצטייר פילבר כנוח הרבה יותר לקבוצת בזק בהשוואה לקודמו בתפקיד", ציין המחבר, אמיר טייג).

"אני הוד מעלתי במקום הרביעי", אמר פילבר בסרקזם בחקירתו במשטרה. "אני קראתי לזה היפה והחיה", הוסיף פילבר בבית-המשפט. "אורית פרקש בתור הלוחמת הגדולה במתווה הגז ואני הייתי החיה שפוגע בשוק התקשורת. שמו את שנינו, כדי להדגיש מה הרגולטור צריך לעשות ומה אסור לו לעשות. שני הדברים הדרמטיים ביתר שנתניהו קיבל וטיפל בהם זה הגז והתקשורת".

בפועל, הודה פילבר מעל דוכן העדים, התוצאה המרכזית של "ועדת פילבר" היתה הכשרת הפיכתו של ערוץ 20 לערוץ חדשות כללי, שנוטה באופן מובהק לטובת נתניהו

לפי פילבר, התקשורת הרבתה לתקוף אותו. "בעיתונות הכלכלית זה היה בטווח של שעות, שתי כתבות ביום", אמר. "היום משרד התקשורת לא מסוקר בכלל, לפני כן לא מסוקר בכלל. אבל באותה תקופה שתי כתבות ביום, שלא מתייחסות לצד המקצועי אלא בדה-מרקריות מצויה 'האיש של נתניהו במשרד התקשורת'. כך כוניתי בכותרות".

לפי פילבר, המניע למתקפות עליו היה הניסיון שלו "להזיז את הגבינה" לגורמים החזקים בתקשורת, וזאת באמצעות הוועדה שעמד בראשה ואשר נועדה להוריד חסמים ולעודד את כניסתם של מתחרים חדשים לשוק. אמנם פעולות שכאלה עשויות להסביר סיקור שלילי של פילבר בחדשות ערוץ 2, אך אין בכך הסבר מניח את הדעת לסיקור ביקורתי שלו בעיתון כ"דה מרקר", שתומך בעידוד תחרות ודווקא מבקר את הכוח העודף של מונופולים בכל שוק, כולל שוק התקשורת.

בפועל, הודה פילבר מעל דוכן העדים, מרבית ההמלצות של הוועדה לא מומשו. התוצאה המרכזית של "ועדת פילבר" היתה הכשרת הפיכתו של ערוץ 20 (כיום ערוץ 14) מערוץ ייעודי שמוגבל לסיקור תחום מורשת ישראל לערוץ חדשות כללי, שנוטה באופן מובהק לטובת נתניהו ומשרת אותו נאמנה עד היום.

הדפדפת של פילבר

עיקר יום החקירה אתמול הוקדש לשאלות על מספר דפים שנמצאו במשרדו של פילבר ביום מעצרו הראשון בשנת 2017, במסגרת חקירת רשות ניירות הערך. בדפים הללו רשם לעצמו פילבר הערות שונות, ובראש אחד הדפים כתב את המילה "רוהמ", כלומר ראש הממשלה.

לפני כשנתיים, אחרי שהוגש כתב האישום נגד נתניהו ויתר הנאשמים ויומיים אחרי הבחירות לכנסת, זומן עד המדינה פילבר לחקירה משלימה ברשות ניירות ערך שבה נשאל על התרשומות שלו.

כתב חדשות 13 ברוך קרא דיווח על כך לראשונה ביוני 2020 וטען כי אחת התרשומות באסופת המסמכים שנמצאה "שופכת אור על פגישת המפתח בתיק 4000". קרא הוסיף: "יהיו שיאמרו 'האקדח המעשן', 'ראיית הזהב'".

קרא הזכיר בדיווחו כי במוקד כתב האישום בתיק 4000 פגישה שנערכה בין נתניהו לפילבר מיד לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ובה הנחה אותו ראש הממשלה לפעול לטובת אלוביץ'. לפי קרא, את התרשומת שמצאו החוקרים פילבר "כתב לעצמו מיד לאחר הפגישה ההיא עם נתניהו". קרא אף ציטט קטעים מחקירת פילבר על המסמך, שבהם מאשר עד המדינה כי מדובר בסיכום של אותה פגישה עם נתניהו.

עוד הציג קרא לצופי חדשות 13 קטע מהחקירה שבו פילבר אומר שאחרי הפגישה, כשלמד את הנושא, "הבנתי שהיה שמה משהו סטינקי". "סטינקי, כלומר מסריח, זו התייחסותו של פילבר לאותה פגישה שראש הממשלה קיים איתו בשבוע הראשון בתפקידו של פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת", אמר קרא.

אך בחקירתו בבית-המשפט הצליח עו"ד בן-צור לבטל בצורה משכנעת את הטענה כי התרשומת הזו מסכמת הנחיות שקיבל פילבר מנתניהו בפגישה בסמוך לכניסתו לתפקיד ב-7.6.15, ועוד לפני שנפגש לראשונה עם אלוביץ' ב-14.6.15.

עו"ד בן-צור עבר על הסעיפים בתרשומת והציג, בעזרת ראיות נוספות כגון תכתובת סמס ונתונים על שיחות טלפון שקיים פילבר באותם הימים, מדוע סביר הרבה יותר להסיק כי התרשומת הזו היא סיכום שכתב פילבר לעצמו לפני פגישה שקיים עם נתניהו ב-17 ביוני 2015, עשרה ימים אחרי שנכנס לתפקיד ואחרי שכבר נפגש עם אלוביץ'.

ראשית הקריא עו"ד בן-צור את תגובתו הראשונה של פילבר לשאלת חוקרי רשות ני"ע לגבי המועד שבו רשם לעצמו את העמוד. מתברר כי תחילה לא היה בטוח והעלה את האפשרות כי לא כתב את הדברים אחרי הפגישה המדוברת עם נתניהו אלא אחרי פגישה אחרת, "או שזה היה סתם בין לבין כי אני סוגר לעצמי משימות".

העובדה כי בשורה שבה נכתב "מיזוג yes ובזק" נוספו המילים "דנה אישרה", אמר פילבר בחקירתו, לא מסתדרת עם הטענה כי מדובר בסיכום פגישת ההנחייה עם נתניהו שכן דנה, היא עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית במשרד התקשורת, נכנסה לדבריו לתמונה רק בהמשך הדרך, "ולכן זה לא יכול להיות הפגישה הראשונה".

עו"ד בן-צור העלה את האפשרות כי לא מדובר בסיכום פגישה אלא ברשימה שהכין פילבר לקראת פגישה והציע "כלל אצבע": "אם יש פריט שהוא הנחייה אנחנו נראה לאחריו עשייה. פניות, בדיקות, התכתבויות, שיחות. [...] לעומת זאת אם יש דממה, העולם דומם, שומעים רק ציפורים בחוץ, אין שום עשייה, ושום דבר זה הכנה".

עד המדינה פילבר הסכים ועו"ד בן-צור יצא לדרך כדי להוכיח שהעמוד הזה נכתב כהכנה לפגישה עם נתניהו שהתקיימה ב-17.6.15, פגישה אשר מופיעה ביומן ראש הממשלה.

השם רן שטרית, שמופיע בעמוד שכתב פילבר, היה לדברי עד המדינה אחד מיועציו של השר אופיר אקוניס, שבאותם הימים קיבל מנתניהו את הסמכות לטפל ברשות השידור וברשות השנייה.

ב-16.6.15 התכתב פילבר עם דוד שרן, אז ראש הסגל של נתניהו, על מעמדו של שטרית במשרד. "אופיר רוצה להכניס שם את רן שטרית כראש מטה ואת נדב", כתב פילבר לשרן. "נצטרך להביא אבל אופיר לא יכול כי הוא כרגע מוגדר שר. אם היה סגן שר היה קל יותר להעביר כי הוא במשרד עצמו. צריך שנדבר על זה", השיב שרן. אחרי עוד כמה חילופי דברים הוסיף ראש הסגל: "טוב, נדבר מחר על העניין ונטפל".

פילבר הסביר בביהמ"ש כי משום שאקוניס כבר היה שר ללא תיק הוא היה מנוע מלקבל תקנים של יועצים במשרד התקשורת, ועל כך נסבה השיחה. עד המדינה הסכים כי מהשיחה עם שרן עולה כי למחרת, ב-17.6, ידברו על נושא שטרית בפגישה אצל נתניהו.

מעל השם של שטרית כתב פילבר "לדבר עם אביחי לשינוי חקיקה ל'שר במשרד'". לפי פילבר, אחד הפתרונות שעלו היה למנות את אקוניס ל"שר במשרד התקשורת" שאינו שר התקשורת באופן מלא, כך שיוכל בכל זאת לקבל תקן ליועץ. "אביחי" הוא אביחי מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה, שאמור היה לסייע בהסדרת מעמדו של אקוניס במשרד התקשורת.

עו"ד בן-צור הדגיש כי נושא שינוי החקיקה לא קרם עור וגידים ואף אין כל זכר לניסיון לקדמו. מכאן, טען, יש להסיק שלא מדובר בהנחיה של נתניהו לפילבר בפגישה עמו אלא באפשרות שפילבר הכין להעלותה בפני נתניהו בפגישה עמו. פילבר הסכים.

בראש העמוד כתב לעצמו פילבר "הצעת החוק של הפיצול ביולי". פילבר הסביר כי הכוונה היא לפיצול ערוץ 2, עם דגש על חברת החדשות של ערוץ 2. באותם הימים קודמה יוזמה לפיצול הערוץ כך שבמקום ששתי זכייניות ישדרו במקביל בערוץ אחד עם חברת חדשות גדולה, הן תפוצלנה לשני ערוצים נפרדים כשלכל זכיינית חברת חדשות משלה. זו, כזכור, היתה אחת המשימות העיקריות שקיבל פילבר מנתניהו בתחום המדיה ובגינה גם הגיע למקום הרביעי ברשימת המשפיעים של "דה מרקר" באותה שנה.

במקור, הוסיף עו"ד בן-צור, הפיצול נועד לצאת לדרך בשנת 2014, אולם בלחץ הזכייניות הוא נדחה. כשפילבר רשם לעצמו בהקשר זה "ביולי", טען עו"ד בן-צור, כוונתו היתה לבדוק אפשרות להקדמת הפיצול. "אני זוכר משהו במעומעם על זה, לא במדויק", אמר עד המדינה. "אני זוכר שסוגיית פיצול ערוץ 2 עמדה לפתחנו בשבועות והחודשים הראשונים אחרי המינוי".

עו"ד בן-צור החזיר את פילבר לכלל האצבע שניסח וטען כי לו היתה הנחיה של נתניהו לפילבר לפעול להקדמת הפיצול של ערוץ 2 בחודש יולי היינו רואים סדרה ארוכה של פעולות, שהיו מובילות להצעת חוק להקדמת הפיצול. בהיעדר כל זכר לפעולות שכאלה, ובהעדר הקדמת הפיצול (שיצא לפועל בסופו של דבר רק ב-2017), המסקנה המתבקשת היא ששוב מדובר לא בהנחיה שקיבל מנתניהו אלא בנושא שהכין כאפשרות לדיון לקראת פגישה עמו.

פילבר, שבחקירתו ברשות ניירות הערך נטה להסכים עם חוקריו ולהגדיר את העמוד בכתב ידו כסיכום של הפגישה עם נתניהו, נטה אתמול להסכים עו"ד בן-צור, ואמר שנראה כי מדובר במשהו "שאני רושם אותו לעצמי וזה לא הנחיה".

בשורה נפרדת במסמך כתב פילבר "אילן ישועה - (אופיר יפגש)". ישועה היה אז מנכ"ל אתר "וואלה" של אלוביץ'. אופיר, אמר פילבר, הוא אופיר אקוניס. עו"ד בן-צור הציג לבית-המשפט מסמך שהסנגורים קיבלו מהתביעה רק ביום שישי האחרון ומתעד את שיחות הטלפון שקיים פילבר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. חלקים גדולים מתיעוד השיחות, הסבירו בתביעה, הושחרו "בשגגה", וכשבפרקליטות זיהו זאת לאחרונה העבירו להגנה את המסמך ללא השחרות.

ממסמך זה עולה כי ב-16.6.15 קיים פילבר שתי שיחות עם אקוניס. אחת קצרה בבוקר ואחת ארוכה יותר, כרבע שעה, בערב. עו"ד בן-צור ציין בפני פילבר כי אקוניס וישועה הם שכנים וכי לישועה היו גם התכתבויות נרחבות עם אקוניס, כולל "מילות הערצה" ותיאומי פגישות. לדברי עו"ד בן-צור, השורה הזו במסמך שכתב לא באה מנתניהו אלא מאקוניס עצמו, שאמר לפילבר כי ייפגש עם ישועה.

"זו הנחה", אמר פילבר. "זו הנחה סבירה", התעקש עו"ד בן-צור. "אין לי הסבר אחר", אמר פילבר. "לא נתניהו זה בוודאות", הדגיש עו"ד בן-צור. "בוודאות", אישר פילבר. "סביר להניח שאופיר אמר לי".

עם זאת, עו"ד בן-צור לא נגע כלל בחקירתו בשאלה מדוע לקראת פגישה עם נתניהו, אם אכן זו מהות התרשומת שערך פילבר, הוא טרח לציין לעצמו כי אקוניס ייפגש עם ישועה, אדם שלא אמור להיות קשור לתחום עיסוקו שלו כמנכ"ל במשרד התקשורת או לתחום עיסוקו של אקוניס, כאחראי על רשות השידור והרשות השנייה.

נאשם מספר 2 שאול אלוביץ' מוזכר גם הוא בעמוד שעמד במוקד הדיון אתמול. "אלוביץ': - רמות המחירים של השוק הסיטונאי - השוואה בינלאומית (האם היתה חוו"ד של יעוץ בינלאומי שנגנז)", כתב פילבר.

בחקירתו ברשות ני"ע על המסמך העלה פילבר שתי אפשרויות ביחס לשורה זו: "או שאני אומר אני צריך לבדוק עם אלוביץ' או שאני כותב את זה כי ראש הממשלה אומר לי אלוביץ', כאילו אלוביץ' אמר לו, בהמשך לתלונה של אלוביץ'".

"אין מחלוקת שלפי כל שיטה שנתניהו לא אומר לך שהיתה חוות דעת שנגנזה", אמר עו"ד בן-צור. "זה בוודאות לא הוא אמר לי", אישר פילבר, "אני כותב את זה אחרי שבאתי למשרד ובדקתי".

גם בחקירתו ברשות ני"ע הבהיר פילבר כי בכל הקשור לחוות הדעת, מדובר בתלונה ששמע מאלוביץ' בפגישה הראשונה שקיים איתו ב-14.6.15. לדברי איל הטלקום, חברת ייעוץ שבדקה את המחירים שנקבעו ברפורמת השוק הסיטונאי קבעה מחירים שלדעת אגף הכלכלה במשרד התקשורת היו גבוהים מדי, כלומר לטובת בזק, ועל כן הפקידות במשרד גנזה את חוות הדעת ופעלה לקבלת חוות דעת חדשה.

"כתוב אלוביץ' נקודותיים", אמר עו"ד בן-צור. "זה דברים שהוא אמר ואתה מייחס אותם לו". "כן, הוא אמר אותם", אישר פילבר.

עם זאת, גם לפי גרסתו הנוכחית של עד המדינה, נתניהו אמר לו בפגישת ההנחייה כי אלוביץ' מתלונן על המחירים בשוק הסיטונאי, כפי שכתוב בתחילת השורה. עו"ד בן-צור הציג כיצד חוקרת רשות ני"ע פולינה גלובזמן-קריב ניסתה לגשר על הפער בין החלק הראשון בשורה, שיצא לדברי פילבר מפי נתניהו, לחלק השני, שפילבר מעיד כי שמע מאלוביץ'. החוקרת העלתה בפני פילבר את האפשרות כי כשחיבר את העמוד בתום הפגישה עם נתניהו הסתפק רק בכתיבת החלק שמחוץ לסוגריים, ואחרי ששוחח עם אלוביץ' עצמו חזר לעמוד והוסיף את שהוסיף בתוך הסוגריים.

"זה הרבה פחות הגיוני מכל מה שדיברנו עד עכשיו", העיד פילבר. בחקירתו ברשות ני"ע הסביר: "אני לא כזה מסודר עד הסוף שאני מחפש בדיוק את הזה כדי להוסיף". בחקירתו בביהמ"ש הוסיף: "אני לא מתנהג ככה וזה לא מה שהיה".

לפי פילבר, אגב, הטענה של אלוביץ' בדבר גניזת חוות-דעת היא שגרמה לו להגיד לחוקרים ברשות ני"ע כי אחרי הפגישה עם נתניהו, כשלמד את הנושא, "הבנתי שהיה שמה משהו סטינקי". לדבריו הוא בדק וגילה שאכן באגף הכלכלה פעלו לגניזת חוות דעת שכזו. ההקשר הזה של המילה "סטינקי" עומד בניגוד לאופן שבו ברוך קרא הציג את הציטוט הזה לצופי חדשות 13, כאילו פילבר מייחס משהו מסריח להנחיות שקיבל מנתניהו.

עו"ד בן-צור עבר הלאה, לשורה "מיזוג yes ובזק - דנה אישרה". במענה לשאלותיו אישר עד המדינה כי נתניהו מעולם לא אמר לו כי עו"ד דנה נויפלד אישרה את המיזוג. עוד הציג עו"ד בן-צור מייל ששלח פילבר ב-15.6 לנויפלד ולסמנכ"ל אכיפה מימון (מוני) שמילה, ובו ביקש לקבל מהם לקראת פגישתו באותו יום עם נתניהו "את כל המסמכים הנוגעים לנושא" המיזוג. במילים אחרות, גם השורה הזו מבטאת הכנה לפגישה ולא סיכום הנחייה.

"ולכן מהלך הדברים הוא שהדברים האלה הם דברים שאתה מכין ב-16.6 לקראת פגישה עם נתניהו. דבר אחרי דבר אחרי דבר", אמר עו"ד בן-צור לקראת סוף הדיון. "הגיוני", השיב פילבר, "יותר הגיוני מההסברים שנתתי בחקירה, גם שם לא זכרתי וגם עכשיו אני לא זוכר. זה אופציות".

"אגיד לך מה ההבדל", אמר עו"ד בן-צור, "שאני הראיתי לך מה שמנעו ממך מלראות. התכתבויות, את אקוניס, רן שטרית, את שרן. אני הראית לך שורה של ראיות שכולן מוליכות למסקנה הזאת". פילבר הסכים ושב וקבע כי "הפרשנות" שמציג לו הסנגור מסבירה באופן הגיוני יותר את המסמך שכתב אי אז בשנת 2015.

Incredible

ראש הממשלה לשעבר נתניהו הגיע אתמול לאולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים בצהרי היום, ממש לפני שסנגורו החל לפרק את תזת הפרקליטות בכל הנוגע לתרשומת שכתב לעצמו פילבר.

כמו בימים הקודמים, מרגע שנכנס לאולם הוא נראה מרוצה מאוד. לאורך חלקים גדולים מהחקירה של פילבר ישב נתניהו כשפניו כלל לא פונים אל עד המדינה או השופטים, אלא פונים הצדה, בפרופיל, כך שהעיתונאים שיושבים בירכתי האולם יכלו לראות את חיוכיו.

לסנגור בן-צור סגנון חקירה שמתאפיין בשילוב עקיצות רבות. אתמול, בכל פעם שעו"ד בן-צור לעג לתביעה, זלזל בכתב האישום או סתם התבדח על חשבון חוקרי רשות ני"ע, הוא עורר תגובה אצל נתניהו. ראש הממשלה לשעבר הסב את פניו והביט לאחור, אל עבר העיתונאים, בחיוך גדול.

בעשותו כך נראה ראש הממשלה לשעבר כמי שמחפש אישור, או לפחות שותף, להתענגותו על הנחשף בבית-המשפט. פעם אחר פעם הוא קיבל את האישור הנכסף, בדמות חיוך, צחוק או נענוע ראש, מאחד מנאמניו הגדולים בתקשורת, אלי ציפורי (שהגיש לאחרונה תביעה בסך מיליון שקל נגד שלל גורמים ובהם "העין השביעית").

"It's Incredible, אין מילה אחרת", אמר נתניהו בחיוך גדול לעיתונאים בצאתו מהאולם באחת ההפסקות. אך מיד עם שובו לאולם וחידוש הדיון פנה באופן חריג עו"ד בן-צור לשופטים ואמר כי הוא מבקש לתת את רשות הדיבור לנתניהו, שלפתע נראה עגום מאוד.

"אני מאוד רוצה להישאר כאן", הודיע הנאשם לשופטים, "אבל היום אנחנו מציינים עשר שנים לפטירתו של אבי המנוח ואני הולך לאזכרה". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בירכה אותו לשלום ונתניהו עזב את האולם כשעל פניו הבעה חמורת סבר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.78MB)