היום השלישי לחקירתו הנגדית של שלמה פילבר, עד המדינה ב"תיק 4000", הוקדש להמשך כיבוס הקדנציה הקצרה וההרסנית שלו כמנכ"ל משרד התקשורת תחת השר וראש הממשלה בנימין נתניהו. כתב האישום מתאר את פילבר כמוציא לפועל של עסקת השוחד שכרת נתניהו עם שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק. פילבר קיבל הנחיות מנתניהו, קיים מגעים חשאיים עם האלוביצ'ים ואנשיהם – ובחזרתו למשרד התקשורת כופף לטובתם את הרגולציה. לפי כתב האישום, האלוביצ'ים גמלו לנתניהו בכך שרתמו למענו ולמען בני משפחתו את הקו המערכתי של אתר החדשות "וואלה", שהיה אז בבעלותם.

פילבר כבר הצהיר בבית-המשפט שהוא כופר בטענה שמדובר בהתנהלות פלילית. על-פי הגישה שהציג בדיונים, נתניהו אמנם הורה לו לעזור לאלוביצ'ים – והוא אמנם נענה לכך – אבל הבקשה השתלבה ברפורמת עומק היסטורית שניסח, שלא היתה יכולה לצאת לפועל בלי שיתוף הפעולה של בזק. מבחינתו, טען אתמול (2.5) פילבר בבית-המשפט, הבעיה לא נעוצה במהות של התפקיד שמילא בפרשה – אלא בהיקף שבו פעל למען המעורבים. וגם במקרה הזה, התעקש, הוא לא סבור שמדובר בהתנהגות פלילית.

"בשום מקום לא פגשתי איזשהו נוהל מסודר של נציבות שירות המדינה, של התקשי"ר, שקובע איך מבשלים נקניקיות, איך עושים רגולציה", אמר פילבר בתשובה לאחת השאלות שהציג לו עו"ד ז'ק חן, הסנגור של שאול ואיריס אלוביץ'. "היו רפורמות אדירות שנסגרו בלילה אחד בחדרי חדרים – למשל רפורמת 'דירה שלישית' של האוצר, שרק בג"ץ עצר אותה. אבל אחד לא אמר שזה פלילי. אמרו שזה לא היה תקין מבחינת התנהלות ותהליכי מינהל ציבורי ודברים מהסוג הזה".

אחד הדפוסים שהתגלו אצל פילבר היה הדלפה שיטתית של מסמכים פנימיים ממשרד התקשורת לאנשי בזק. המסמכים המודלפים סייעו לבזק להתגונן מפני החלטות שעלולות היו להזיק לה, וסייעו לחברה לקחת חלק בהנדסת הרגולציה. לדברי פילבר, מבחינתו אין עם זה בעיה עקרונית. לטענתו, הוא הוציא החוצה טיוטות גם במסגרת המגעים שקיים עם אנשי חברת הכבלים Hot ועם סלקום.

"אגב, כבודכם", העיר בפנייה לשופטים, "סעו לדובנוב 8 ביום חמישי בתל-אביב – כל צמרת הרגולטורים במדינת ישראל מנהלת מפגשים כאלה באופן קבוע ותדיר". במיקום זה פועל בית-קפה ותיק, הנושא את שם הרחוב.

ואולם, ציין פילבר, במקרה של בזק והאלוביצ'ים "הנפח והעוצמה" של ההדלפות היו חריגים. "אם אתה עושה את זה פעם אחת זה בעיה קטנה, אבל אם אתה עושה את זה לאורך זמן, ובצורה אינטנסיבית, זה פחות מקובל בשירות הציבורי", אמר. באותה נשימה הדגיש שהוא אמנם מכיר בחריגוּת של מערכת היחסים שרקם עם בזק – אבל לגישתו מדובר ב"חריגוּת אתית" ולא ב"חריגוּת פלילית".

הנאשם שאול אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

היחס החריג לבזק, טען פילבר, היה קשור לרצונו להאיץ תהליכים, ולא כחלק משותפות סוד של שותפים לפשע. "עשיתי את זה בשיתוף פעולה עם המפוקחים כדי לחלוץ פקקים ולהסיר חסמים", אמר. "זה לא ערוץ חשאי. זו דוגמה קלאסית לאיך שהתנהלתי יום-יום בשוטף. זה סגנון הניהול שלי, לא הסתרתי את זה מאף אחד. וזה לב המחלוקת שלי עם הפרקליטות לגבי ההתנהלות שלי במשרד התקשורת. הפרקליטות התעקשה מאוד ללכת על הפורמליסטיקה ועל התהליך ולהפוך אותו להפרת אמונים".

עו"ד חן ביקש לצקת תוכן אל תוך הגישה הזאת, שמסייעת להגנה. אתמול במהלך הדיון הציג הסנגור לפילבר הודעה כתובה ששלח לו עד המדינה ניר חפץ בזמן שעדיין שירת את משפחת נתניהו כיחצן ואיש סוד. "אני מקבל ריקושטים מגורמים בענף הסלולר ומענף הטלוויזיה על דברים שאמרת להם בפגישות סגורות. יש עלייה לרגל ודיבור שאתה עם עוצמה אדירה וזו סכנה גדולה – אל תיתן אמון באף אחד, שמור קלפים קרוב", כתב חפץ לפילבר באוקטובר 2015.

מבחינת הסנגור, מדובר בהמחשה לכך שגם בתעשייה ידעו על "סגנון הניהול" הפתוח של פילבר – ולפיכך לא ייתכן שמדובר בדפוס סודי שבא לידי ביטוי רק ביחסיו עם בזק. פילבר הסכים עם הניתוח הזה, ולא התעכב על כך שחפץ גם שיקף לו שעליו להיזהר, משום שחשיפת תוכן הפגישות עלולה להזיק לו. "אתה כל-כך חזק היום, שכל מלה שלך מצוטטת בשוק, גם אם נאמרה בחדר סגור. תצנזר מה שאתה אומר", כתב לו חפץ בהודעה שנשלחה שתי דקות וחצי קודם לכן ולא הוקראה בבית-המשפט.

פילבר לא היה צריך את העצה של חפץ, הוא ממילא הקפיד להסתיר את מגעיו עם בזק מעובדי משרד התקשורת. הנימוק שלו לכך הוא שאנשי משרד התקשורת ניסו לסכל את תוכניותיו באמצעות הדלפות סדרתיות לעיתונות – ולפיכך היה צריך למדר אותם.

ההסבר הזה נוח לפילבר וגם להגנה, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור. המידע המודלף הוליד דיווחים עיתונאיים שפגעו לא רק בתוכניות של פילבר, אלא גם בתוכניות של המפוקחים. מנכ"לית בזק דאז סטלה הנדלר, למשל, שהתלוננה באוזניו על ההדלפות. את מאבקו של פילבר בהדלפות, שבשלב מסוים כלל איום בבדיקות פוליגרף, אפשר לראות גם כעוד היבט של התגייסותו למען הגופים שעליהם אמור היה לפקח ומאבקו להכנעת הדרג המקצועי.

לאכול ענבים עם השומר

עו"ד חן ניסה להראות שהגישה של פילבר אינה תירוץ מאוחר להתנהלות שהתבררה בדיעבד כפלילית, אלא תפיסת עולם אותנטית שהובעה בגלוי עוד לפני חשיפת החשדות. לשם כך הקריא דברים שאמר פילבר בכנסת במרץ 2016, כשזומן לוועדת הכלכלה כדי לדבר על מה שהח"כים הגדירו כנסיונות של בזק לסכל רפורמות בשוק התקשורת. פילבר ניצל את הבמה כדי להצדיק את הגישה הרכה שהפגין כלפי בזק ולהסביר מנין היא נובעת.

"כשאני הגעתי למשרד, אחד הדברים שאני אמרתי, וזה יצא גם בכותרות ראשיות, זה שאני באתי ואמרתי שאני מעדיף לאכול את הענבים ולא לריב עם השומר", אמר פילבר בכנסת. "המדיניות שהיתה במשרד לפני כן היתה מדיניות של ללכת לעימותים בבתי-משפט עם בזק, לנסות לכופף את הדברים בכוח. אני ניסיתי לקחת את הנושא הזה צעד אחד אחורה, להתחיל להגיע לאיזושהי הידברות כזו או אחרת, להוריד את כולם מהעצים כדי להתחיל לעבוד. זה לקח כמה חודשים, אני חושב שהתקדמתי בזה יפה מאוד".

לימים יתברר שחצי שנה קודם לכן פילבר יישם באופן מילולי את משל הענבים והשומר: בספטמבר 2015, במהלך חופשת חג הסוכות, הוא הגיע לביתו של "השומר" במשל שסיפר – שאול אלוביץ' – ואכל איתו ענבים, שהוגשו בליווי תאנים, גבינות משובחות ויין. הפגישה, שהוסתרה בזמן אמת, זכתה לכינוי "פסגת התאנים והיין" ונחשבת לאחד מרגעי המפתח במסכת הפלילית שנרקמה בין נתניהו לאלוביצ'ים בסיועו של פילבר. אתמול בדיון טען פילבר שהתוצאה האמיתית של הפגישה ההיא היתה התגייסות עקרונית של אלוביץ' ובזק לרפורמה החדשה שביקש לקדם (ועל כך בהמשך).

"ניסיתי לבנות מערכת יחסים שבנויה על אינטרסים משותפים בין המשרד לבין החברות", אמר פילבר בבית-המשפט. "אני שומע את הטענות שלהם, את הדברים החשובים להם, את הדברים שכואבים להם", הוסיף, "ואחר-כך אני מתווך את זה לצוות". בז'רגון האישי של פילבר המונח שמתאר זאת הוא "לפרמל" – לקחת סיכומים בלתי פורמליים שהתקבלו בשיחות אישיות עם בכירי בזק, למשל, ולוודא שיקבלו בדיעבד את כל האישורים הדרושים.

עד המדינה ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 6.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

פילבר השתמש במונח הזה בבית-המשפט, וגם בשיח שלו עם אנשי המשרד. מבחינתו, מדובר בהמחשה לכך שגם מה שנסגר בארבע עיניים לא תקף עד שהגורמים המוסמכים מאשרים אותו. אבל גם במקרה הזה, כמו בטרוניות על ההדלפות, אפשר להתבונן מכמה כיוונים. בהתכתבות של פילבר עם העוזרת שלו, עדי קאהן-גונן, המונח "לפרמל" צץ גם כשהפרטנרים של פילבר מסתבכים בפלילים – בחקירה שבסופו של דבר תוליד את "תיק 4000" ותרחיק אותו משירות המדינה.

"אני מבקש לקבוע ישיבה מסודרת עם משפטית ומוני (המחלקה המשפטית במשרד והסמנכ"ל דאז מימון שמילה; א"ב), לוודא שאין השלכות לחקירות בבזק על פעולות המשרד בשוטף או באסדרה החדשה. בכל מקרה כרגע ממשיכים את הדיונים כרגיל. ככל שתהיה הערה או הנחיה של משפטית נפעל על-פיהן", כתב פילבר לקאהן-גונן ב-27 ביוני 2017, זמן לא רב אחרי המעצרים הראשונים בפרשת בזק – בהם מעצרו של שאול אלוביץ'. מיד לאחר מכן הוסיף פילבר: "מפרמל את תהליך חוות הדעת, מה שבטוח".

כעבור כחצי שעה שלח פילבר לעוזרת קישור לידיעה של "דה-מרקר" שבה דווח על החשדות הפליליים שיוחסו אז למנכ"לית בזק סטלה הנדלר: עבירות מרמה ודיווח. "וואו", כתבה העוזרת קאהן-גונן והוסיפה סמיילי עצוב, "איזה באסה אם נגלה שהיתה מעורבת בפלילים". הנדלר אמנם לא הועמדה לדין, אבל כן חתמה על הסדר טיעון שבמסגרתו שילמה 400 אלף שקל וחסכה לעצמה כתב אישום בגין הפרת חוק ניירות ערך.

הדגל האדום של פילבר

חלק ניכר מהדיון אתמול עסק באחת מההסתעפויות המרכזיות של "תיק 4000": ביטול ההפרדה המבנית בבזק, מהלך שמתואר בכתב האישום ככזה שעשוי היה לגלם "יתרון כלכלי עצום" עבור האלוביצ'ים. כשבזק היתה חברה ממשלתית, היא החזיקה במונופול על שוק הטלפוניה הקווית בישראל. בעשורים האחרונים, שבהם בזק כבר היתה חברה מופרטת, הקונצרן כלל עוד שלל זרועות: פלאפון, בזק בינלאומי, חברת הלוויינים חלל, yes, "וואלה" ועוד.

כדי למנוע מצב שבו הכוח הכלכלי העצום של בזק ינוצל לפגיעה במתחרים ובצרכנים, המדינה חייבה את הקבוצה לנהל את זרועותיה בנפרד – אילוץ שהעמיס על הקבוצה עלויות וביורוקרטיה, ונועד להקל על חברות אחרות להתחרות בה. זוהי ההפרדה המבנית.

במשרד התקשורת ידעו שבבזק חושקים בביטול ההפרדה המבנית עוד לפני עידן נתניהו ופילבר. קודמיהם במשרד ניסו לנצל את האינטרס הכלכלי של בזק כדי לאלץ את החברה לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי, וספציפית עם החלק בה שנועד לאפשר לחברות מתחרות להשתמש בתשתיות של בזק כדי למכור לצרכנים קווי טלפון במחירים מוזלים. גם כיום, בעידן הרשת, בזק מכניסה כמיליארד שקל בשנה משירותי טלפוניה נייחת.

כשפילבר נכנס למשרד התקשורת הוא פעל במרץ לביטול ההפרדה המבנית, אבל ויתר על הניסיון לכרוך אותו עם רפורמת השוק הסיטונאי. כתב האישום גורס שפילבר עשה זאת "על רקע הנחיית הנאשם נתניהו", כדי "להיטיב עם הנאשם אלוביץ'" – והקפיד לפעול ב"חשאיות" ו"בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד, ומבלי להתייעץ עמם".

הנאשם בנימין נתניהו בפתח היום הראשון של חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 23.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

בבית-המשפט, פילבר הבהיר שהוא לא מקבל את התיאור ההרמטי הזה. לטענתו, עם כניסתו למשרד התקשורת הוא הבין שהטלפון הקווי הוא אמצעי התקשורת של האתמול – ושמדינת ישראל עומדת בפני משבר חמור בתחום תשתיות האינטרנט. "בגדול, אנחנו תלויים לחלוטין בתהליכים שקורים מבחוץ, ואין לנו שליטה עליהם", הסביר. "הביקושים בעולם עולים כל הזמן, ואם אין את ההשקעות הנדרשות, אז ממילא נוצרת הידרדרות. זה לא תלוי בנו, מספיק שסדרות מסוימות יעברו מ-SD ל-HD ותהיה הכפלה של העומס על הרשתות.

"סתם אנקדוטה: פעם אחת היינו בסלקום, בחדר הבקרה שלהם, הם סיפרו שיום אחד משום מקום – סתם יום של חול – פתאום הם הגיעו לכמעט קריסת מערכות בצריכה. הם ניסו להבין מה קורה, אבל שום דבר מיוחד לא קרה. לא פיגוע, לא יום כיפור, לא שום דבר. ואז התברר שערב קודם לכן בפייסבוק החליטו שכשאתה נכנס לפיד שלך ויש שם סרטון וידיאו, במקום שתצטרך ללחוץ עליו כדי שיעבוד, הוא יתחיל לרוץ לבד".

על רקע התובנות הללו, אמר פילבר, הוא העדיף לזנוח את הרפורמה בטלפוניה הנייחת, שהיתה ארכאית לגישתו, ולרתום את העוצמה הכלכלית של בזק לרפורמה בוערת שלטענתו הגה בעצמו: רישות הארץ בסיבים אופטיים שיאפשרו גלישה מהירה לכל תושבי ישראל. בעיניו, המועמדות הטבעיות לביצוע הרפורמה היו בזק ו-Hot, שכבר החזיקו בתשתיות שהגיעו לרוב קצוות הארץ. פילבר סיפר שהיוזמה נידונה במגעים לא רשמיים שקיים עם נציגי Hot – וגם עם שאול אלוביץ' ב"פסגת התאנים והיין".

בפועל, ראוי לציין, פילבר לא הספיק לבטל את ההפרדה המבנית עד שאולץ לפרוש ממשרד התקשורת עקב הפיכתו לחשוד ב"תיק 4000", והיא נשארה בתוקף עד היום.

לאורך הדיון, הסנגור ניסה להראות שחרף הטענות על "חשאיות" – בפועל פילבר דיבר על התוכנית בפומבי. עו"ד חן הקרין קטעים משתי הרצאות שנשא פילבר בעת שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, הציג מסמכים ותכתובות שהמחישו שהיוזמה הוצגה גם לגורמים המקצועיים במשרד, וחזר על טענה שהושמעה בשלבים מוקדמים יותר של המשפט, שלפיה הדרג המקצועי הפגין עוינות עקבית ובלתי מוסברת לבזק. הוא כינה זאת "רל"ב" – ראשי תיבות של "רק לא בזק", על משקל "רק לא ביבי".

בהמשך ניסה עו"ד חן לנתק בין המהלך, שאכן היטיב עם בזק, לבין מעורבותו של נתניהו בפרשה. הוא הקריא לפילבר קטע מחקירתו ברשות ניירות ערך שבו טען שבשלב מסוים ב-2016 – כשנודע לו שנתניהו שרוי בניגוד עניינים בגלל קשריו עם אלוביץ', ומנוע מלעסוק בענייניו – פילבר הפסיק לדון עם נתניהו על בזק.

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן ביקש מעד המדינה לאשר שהאמירה הזאת נכונה, אבל דווקא כאן פילבר לא התמסר לתזה שהונחה בפניו. האמירה הזאת, אמר פילבר בבית-המשפט, נכונה – אבל רק באופן חלקי. "מבחינה עובדתית, מפברואר לא דיברתי איתו [עם נתניהו] מלה וחצי מלה על זה", אמר פילבר. "אבל בסוף, עומדת לי בראש השיחה הראשונה שעשיתי איתו, שממנה הבנתי את גבולות הגזרה. וגבולות הגזרה מבחינתי היו שלא הולכים מכות, ולא רבים ולא מתכסחים עם בזק".

עו"ד חן לא הסתיר את אי-שביעות רצונו מהתשובה. "דאגת להכניס כאן תשובה למשהו שלא שאלתי אותך", אמר לעד המדינה. "אני שאלתי אותך על הרמה העובדתית, והתשובה לכך היא 'נכון, לא עמדתי איתו בקשר'. נכון? אז למה מצאת לנכון להכניס את ההשחלה הזאת?".

"בדיוק כמו שבחקירה הראשית ניסיתי לתת את התשובה המורכבת וכמעט הפכתי לעד עוין בעקבות זה", השיב פילבר.

בתשובה לשאלת המשך שהציג לו השופט משה בר-עם אמר פילבר שהנסיבות שהובילו לקידום היוזמה מעולם לא התבררו לו במלואן. "כל מה שעשיתי, עשיתי באמונה מלאה שזה לטובת שוק התקשורת. מה נעשה מאחורי גבי – את זה אני לא יודע עד היום", טען. "ככל שמישהו השתמש בכוונותי הטהורות בלי שאני ידעתי, אז הוא זיהם את שיקול הדעת שלי. עד היום אני לא יודע להגיד אם היה או לא היה. גם בחקירות הבאתי דוגמאות שבהן מר נתניהו פנה אלי וביקש לעשות דברים – ובמקרה שקפץ אצלי דגל אדום כזה או אחר, עליתי אליו למשרד ואמרתי לו: 'אני לא אעשה את זה'".

פילבר ציין שבחדר החקירות הוא גם נתן דוגמאות. אבל אתמול בבית-המשפט הוא לא מצא לנכון להציג אותן, ואף אחד לא ניסה לבקש.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.92MB)