החקירה הנגדית של אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מרכזי ב"תיק 4000", נפתחה בהאשמות בניגוד עניינים והיעדר נקיון כפיים. עורך-הדין הראשון שחקר אותו היה ז'ק חן, סנגורו של הנאשם שאול אלוביץ', אבל לפרקים נראה היה שהוא מייצג בכלל את הנאשם בנימין נתניהו.

במשך שעות ארוכות התווכח חן עם ברגר על ניסוחים ופרשנויות, שאל אותו את אותן שאלות שוב ושוב בשינויי נוסח והטיח בו ששירת את מתחריו של אלוביץ'. בשלב מסוים הכריז הסנגור שעלה בידיו להפריך את תדמיתו של העד כשומר סף שהגן על טובת הציבור ושילם על כך בכיסאו. ההכרזה הזאת היתה לא משכנעת. לכל אורך הדיון שמר ברגר על קור רוח, דבק בגרסאות שסיפק לחוקרים ובבית-המשפט, והצליח למצוא מוצא מרוב הסימטאות שאליהן הכניס אותו הפרקליט.

עד השבוע שעבר, הדיונים על המסכת הפלילית של "תיק 4000" התרכזו באירועים שהתרחשו בתוככי מערכת "וואלה" ומעליה – בממשק האינטימי של המנכ"ל הכל-יכול אילן ישועה עם המערכת העיתונאית ועם בעלי הבית שלו, שאול ואיריס אלוביץ'. בעסקת השוחד שמתאר כתב האישום, האלוביצ'ים שירתו את נתניהו באופן חריג באמצעות "וואלה" בתמורה להחלטות רגולטוריות שקיבל בעת שכיהן כראש ממשלה ושר תקשורת ושלט על גורלה של קבוצת בזק, החברה האם של אתר החדשות.

על-פי כתב האישום, קשרי השוחד הניבו לאלוביצ'ים סכומי עתק. החלטתו של נתניהו לאשר להם למזג שתי חברות שבהן שלטו, בזק הציבורית ו-yes הפרטית, הניבה להם כמיליארד שקל. מהלך אחר, שהוגדר בכתב האישום כ"בעל ערך כלכלי עצום לבזק", היה דחיית מועד יישום רפורמת השוק הסיטונאי.

רפורמת השוק הסיטונאי נועדה לאפשר לחברות תקשורת מתחרות להשתמש בתשתיות של בזק וכך לקדם הורדת מחירים שתיטיב עם הציבור הרחב. על-פי הערכה אחת, שפורסמה על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר באתר "העין השביעית" עוד לפני פתיחת החקירה, כל שנה שבה חמקה בזק מיישום הרפורמה הניבה לה רווח עודף ובלתי מוצדק בסך 650 מיליון שקל לפחות על חשבון הציבור.

כשאבי ברגר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, הגישה של השר גלעד ארדן והדרג המקצועי היתה שמיזוג בזק ו-yes יתאפשר רק בתנאי שיתלווה ליישום רפורמת השוק הסיטונאי ושיתוף פעולה של בזק עם המהלך המורכב. בשלהי 2014, כשנתניהו החליף את ארדן, השתנתה הרוח – ובסופו של דבר המיזוג אושר בלי לכרוך אותו ברפורמה. בני הזוג אלוביץ' הרוויחו הון, והציבור המשיך לשלם לבזק תעריפים מופקעים.

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

במערכת הבחירות שהתקיימה במרץ 2015 ניצח נתניהו. בחלוקה המחודשת של תיקי הממשלה הוא שמר לעצמו את תיק התקשורת. ימים אחדים לאחר מכן פיטר את ברגר ומינה במקומו את שלמה פילבר, מנהל הקמפיין שלו – שנרתם במהירות למימוש האינטרסים של בזק. לימים, כשהתברר הממד הפלילי של הפרשה, הפך פילבר לעד מדינה.

בחקירתו הראשית של ברגר, המנכ"ל לשעבר העיד על עצמו כשומר סף שעשה את עבודתו והודח בשל כך. אתמול (27.10), עם פתיחת חקירתו הנגדית, המהלך הראשון שביצע סנגורו של אלוביץ' נועד להציג את ברגר כשתול ששירת את המתחרים של בזק ופעל בניגוד עניינים.

ב-2007, כשברגר עדיין עבד בשוק הפרטי, הוא מונה כחבר ב"ועדת גרונאו", שהוקמה כדי לטפל בבעיות מבניות בשוק התקשורת – לרבות הורדת מחירים והגברת התחרות. אחד הפתרונות שהציעה הוועדה היה רפורמת השוק הסיטונאי שאיימה על בזק. כחצי שנה לאחר תחילת עבודתה של הוועדה, ציין עו"ד חן, ברגר פרש משורותיה וגויס לחברת הסלולר פרטנר – מתחרה ישירה של פלאפון, חברה בת של בזק.

גלעד ארדן, לשעבר שר התקשורת (צילום: יונתן זינדל)

ברגר מילא תפקידים בכירים בפרטנר במשך ארבע שנים וחצי. בתחילה כיהן כסגן סמנכ"ל הטכנולוגיות בפרטנר, ולאחר מכן קוּדם לתפקיד הסמנכ"ל. עו"ד חן, בחקירה הנגדית, ניסה לקשור את הפרט הזה לגישתו הביקורתית של ברגר כלפי בזק.

דוגמה אחת שהציג עו"ד חן היתה הופעתו של ברגר מטעם פרטנר בפני "ועדת חייק" (ובשמה המלא: "הוועדה לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם ולקביעת תעריפי שירותים"). ועדת חייק הוקמה ב-2010. בהמשך לוועדת גרונאו, ועדה זו עסקה ברפורמת השוק הסיטונאי ובצורך בהגברת התחרות – והגישה מסקנות שאיימו לנגוס ברווחים העודפים של בזק. על סמך דיווח שפורסם ב"גלובס" בזמן פעילותה של הוועדה, חן ציין שהפתרונות שברגר הציג מטעם פרטנר עולים בקנה אחד עם הקו הזה, ושהם דומים במהותם לרפורמת השוק הסיטונאי. המסר המובלע היה שכאשר ברגר ניסה לקדם את הרפורמה לאחר מכן, בכובעו כמנכ"ל משרד התקשורת, הוא בעצם שירת את המעסיק הקודם שלו.

המינוי של ברגר למנכ"ל המשרד הממשלתי התקבל בנובמבר 2013. עו"ד חן טען שזמן קצר לפני כן ברגר עוד פעל מול המשרד מטעם פרטנר בנוגע למכרזי תשתיות סלולריות. לטענת חן, לאחר שברגר עבר מהשוק הפרטי לשירות המדינה הוא המשיך לעסוק באותם נושאים. ברגר לא שלל את האפשרות, אך ביקש לראות את המסמך שעליו מבוססת הטענה; חן, בתגובה, הבטיח שהמסמך יוצג בשבוע הבא. בהסדר ניגוד העניינים של ברגר, שהוצג בהמשך, צוין שהועסק בפרטנר אך לא נאסר עליו לעסוק בעניינים שעשויים להשפיע על החברה. על רקע זה אישר ברגר שאכן עבד כמנכ"ל גם מול אנשי החברה שהעסיקה אותו בעבר בתפקידים בכירים.

בהמשך העלה הסנגור את שמה של מתחרה אחרת של בזק. "אגב, אתה מייעץ לסלקום, שמעתי? ייעצת לסלקום?", שאל חן את ברגר. העד השיב בחיוב, וציין כי לאחר שפוטר ממשרד התקשורת – מסוף 2016 או תחילת 2017, ועד 2018 – ייעץ בשכר לחברת סלקום. "אז לפני שאתה מנכ"ל משרד התקשורת אתה נושא משרה בכיר במתחרה עזה של בזק, וכשאתה מסיים את תפקידך כמנכ"ל משרד התקשורת אתה יועץ למתחרה אחרת של בזק", הטיח בו חן.

"התשובה נורא פשוטה", השיב ברגר. "אני איש תקשורת, חי בעולם התקשורת 37 שנה, המקצוע שלי זה תקשורת – כן, אני אעבוד בתחום התקשורת. אני אייעץ לכל חברה שתסכים להעסיק אותי".

"גם לבזק?", שאל חן.

"כן", השיב ברגר. "כרגע אפילו אחת מהחברות הבנות של בזק פנתה אלי – אני בודק את האופציות שלי. אז התשובה היא כן, אני איש מקצוע".

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם עו"ד ז'ק חן, בכניסה לאולם הדיונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

שלשום, בחקירה הראשית, סיפר ברגר שהאיש שהכיר לו את גלעד ארדן היה אלי קמיר, יועץ אסטרטגי שלאחר מכן עבד גם עם בזק וקידם את האינטרסים של האלוביצ'ים מול פילבר במסגרת עסקת השוחד המתוארת בכתב האישום. חן העיר לברגר שהוא לא ציין שלפני שקמיר עבד עם בזק הוא היה לוביסט של פרטנר. "הפתעה!", הכריז חן. "אתה סמנכ"ל התקשורת בפרטנר, והלוביסט של פרטנר מפגיש אותך עם שר התקשורת ארדן – כדי שיהיה פרטנר לְפרטנר במשרד התקשורת!".

ברגר, בתשובה לתזה של חן, התעקש שפעל כאדם עצמאי ולא שירת את פרטנר בעבודתו במשרד התקשורת. לדבריו, נודע לו שקמיר עבד עם פרטנר רק אחרי הצטרפותו לשירות המדינה. הוא אישר שנשאר עמו בקשר ונפגש איתו מדי כמה חודשים, אך טען שאלו לא היו פגישות עבודה ושתוכנן התמצה ברכילות מקצועית. "לא היו לנו שיחות עומק, זה לא ממש עניין אותי", טען ברגר. "קוראים לזה סמול טוק". בהמשך, אחרי שחן ציין שיש בידיו מסמכים שבהם אלי קמיר מדווח על קשר רצוף ועקבי עם ברגר, כולל שיחות על חברת "חלל" מקבוצת בזק, ברגר תיקן את עצמו וציין שאכן היו כמה שיחות כאלה – אך לדבריו הוא לא זוכר את תוכנן במדויק.

לטעמו של הסנגור, הוא הצליח לשלול את נקיון כפיו של ברגר. בעיצומו של העיסוק בניגודי העניינים, כשברגר הוּצא מהאולם לכמה דקות, סיכם חן את מסקנתו באוזני השופטים: "הביאו את מר ברגר כעד שהעיד כאן בחקירה הראשית יום שלם, ואני מניח שהוא הרשים את בית-המשפט – אותי הוא לא הרשים – כעובד ציבור נאמן, פקיד ציבור, שומר סף שעומד על המשמר, שבשל כך התנכלו לו. והוא הבנצ'מרק של מה שהיינו רוצים לראות כשומרי הסף שלנו, כמנכ"לים שלנו. אבל לא פתחו את הפריזמה – מה היה לפני, ואחרי, ומה האינטרסים שמשחקים פה בערבובייה בתוך הסיר הזה".

"שום מעורבות של מר נתניהו"

חלק ניכר מהדיון הוקדש למחלוקת על עמדת משרד התקשורת בנוגע למיזוג בזק ו-yes. לפי הגרסה שהציג המנכ"ל לשעבר ברגר, השר ארדן הנחה אותו ואת שאר הגורמים המקצועיים במשרד להתנות את עסקת המיזוג – שכאמור צפויה היתה להניב לבני הזוג אלוביץ' סכומי עתק – עם רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה להגביר את התחרות ולחסוך כסף לציבור.

בקיץ 2014, בשלהי הקדנציה של ארדן במשרד התקשורת, נציגים מטעם קבוצת בזק פנו למשרד ודרשו מאנשיו להאיץ את תהליך קבלת האישור. עו"ד חן ניסה לטעון שכחלק מהגישה הלעומתית של ברגר כלפי בזק, הוא ושאר גורמי המקצוע במשרד גררו רגליים ונמנעו מקבלת החלטה בנושא – למרות שתפקידם חייב אותם לפחות להשיב לפניות של בזק. ברגר אישר שחוות הדעת המקצועית של המשרד לגבי המיזוג התעכבה, אך נימק זאת בעומס עבודה רב ובכך שהמשימה לא עמדה בראש סדר העדיפויות.

בדיון, המחלוקת העיקרית בינו לבין חן נגעה לאופן שבו כל אחד מהם הגדיר את המצב הזה. לפי גרסתו של חן, במשרד התקשורת הוחלט להפסיק את העבודה על חוות הדעת, כך שדה-פקטו המיזוג הוקפא. הגורם שהופקד על חיבור חוות הדעת היה הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד. לפי גרסתו של ברגר, הוא פנה אליו שוב ושוב בנוגע למסמך המתגבש – אך בגלל העומס הרב לא לחץ עליו לסיים את העבודה. סיבה נוספת שציין ברגר היתה ההתעקשות של ארדן לכרוך את המיזוג עם הרפורמה שאיימה לחתוך את רווחי בזק.

לו היה חן מוכיח שאכן התקבלה במשרד החלטה להקפיא או אף לבטל את העבודה על חוות הדעת, ייתכן שהיה בכך כדי לתמוך בטענתו לגישה עוינת כלפי בזק. אלא שהחומר שבידיו לא סיפק הוכחה ניצחת; הדבר הכי קרוב לכך היה קובץ אקסל שבו צוין בלקוניות ש"המשך העבודה נדחה לאור החלפת השר וקיום הבחירות במרץ". ברגר, מצדו, התעקש שבשום שלב לא התקבלה החלטה סופית בנושא.

ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר בנימין נתניהו, שלשום בשוק מחנה-יהודה (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך הדיון מינף חן את העובדה שחוות הדעת על המיזוג לא הושלמה. ברגר, כאמור, חזר שוב ושוב על הקביעה שלפיה העמדה של ארדן ושל הדרג המקצועי היתה שיש לכרוך יחד את המיזוג והרפורמה. העמדה המפורשת של ארדן, ראוי לציין, נחשפה כבר ב-2013 על-ידי כתב "גלובס" גד פרץ, וכפי שציין ברגר בדיון – העמדה העקרונית של המשרד התגבשה עוד בימיו של השר הקודם, משה כחלון. ואולם, עו"ד חן טען שבהיעדר תיעוד מפורש המסקנה היא שלמשרד התקשורת לא היתה מדיניות רשמית.

הקביעה הזאת שימשה את חן כדי להציג תרחיש שמיטיב עם הנאשם נתניהו. לפי גרסת הסנגור של הנאשם שאול אלוביץ', אם כריכת מיזוג בזק-yes עם רפורמת השוק הסיטונאי לא היתה מדיניות רשמית של משרד התקשורת – אין סיבה שנתניהו יידע שזוהי העמדה המוסכמת במשרד. עו"ד חן החל להציג את התזה הזאת לברגר, אך נאלץ לעצור ולחכות שהעד ייצא מהאולם בעקבות התנגדות של הפרקליטות.

חן ניצל את היעדרו של ברגר כדי לסכם את התזה. "הנחנו את התשתית לכך שאין פה מדיניות ואין החלטה, ובכל זאת העניין תקוע", אמר. "מה שאני רוצה לקבל מהעד ולעגן באמצעותו זה שמבחינתו לא רק שלא היתה מדיניות שהיה צריך לשנות אותה – אלא שהוא לא ניסה להפנות את תשומת הלב של נתניהו לכך שיש מדיניות כזאת. ולכן הפעולות (שבגינן הועמד נתניהו לדין; א"ב) לא עמדו בסתירה לשום מדיניות של השר ארדן – לא עמדו בניגוד לשום כלום".

בהמשך חלק עם השופטים קדימון. "אנחנו נראה אחר-כך שבסיטואציה הזאת אין שום מעורבות – שום מעורבות! – של ראש הממשלה נתניהו. אנחנו נראה את זה, זה שטר שאנחנו נפרע אותו. כלום. בעולם התקוע הזה אין שום מעורבות של מר נתניהו", אמר עו"ד חן. "יש מגוון ערוצים שפונים דרכם, בניגוד לכיוון שמוצג בכתב האישום – פונים לפקידים במשרד התקשורת, למועצת הכבלים והלוויין, לפקידים במשרד ראש הממשלה, פונים לכולם, רק לא לראש הממשלה. אין שום פעולה שהוא עושה כדי לחלץ את העגלה הזו מהבוץ. כלום.

"הדבר היחיד שהוא עושה זה אותו מכתב שמופיע בכתב האישום, שנוסח במשרד התקשורת על-ידי היועצת המשפטית של המשרד כתוצאה מפנייה במשרד התקשורת. לא של ראש הממשלה. וזה לב-לבו של כתב האישום. זה האירוע הרגולטורי שלכבודו הגישו כאן כתב אישום. אפס נגיעה. [...] ממש מהלך עברייני. ועכשיו אנחנו מפרקים את המהלך העברייני הזה – לא דובים ולא זבובים".

יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר (צילום: יוסי זמיר)

אחרי שברגר נקרא בחזרה לאולם, עו"ד חן השיג ממנו אישור חלקי בלבד לטענה העובדתית שלו – ושלילה נחרצת של המסקנה שגזר ממנה. המסמך שעליו דיבר חן, המכונה "מכתב ההתנעה", הוא מכתב קצר בחתימתו של נתניהו שנשלח ב-24 במרץ 2015 ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין דאז, יפעת בן-חי שגב, ובו "בקשה להתנעת בדיקה" לגבי אישור מיזוג בזק ו-yes.

בכתב האישום נטען שהמכתב נוסח במעורבותם של שניים מאנשי אמונו של נתניהו, איתן צפריר ודוד שרן. עו"ד חן ניסה להרחיק את נתניהו מהמכתב, וציין שהוא נוסח בלשכה המשפטית של משרד התקשורת. ברגר השיב שאם הוא זוכר נכון זה אכן היה כך, אך הדגיש שאינו יכול לאשר טענה אחרת של חן, שלפיה המכתב כלל לא עבר דרך נתניהו. סריקה של המכתב הוצגה בבית-המשפט וניתן היה להבחין בה בבירור בחתימתו.

מבחינת חן, האישור לכך ש"מכתב ההתנעה" נוסח על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת עשוי להעיד שהם נטשו את העמדה של ארדן, שאיימה לפגוע ברווחיהם של בני הזוג אלוביץ' – ואימצו את העמדה של נתניהו, שהיטיבה עם האלוביצ'ים. "לא חשבת שיש פה בעיה? שיש פה שינוי של המדיניות שארדן הפיץ בשיחות בעל פה? איך עכשיו פתאום משנים מדיניות?", שאל חן את ברגר.

"זה לא שינוי מדיניות", השיב ברגר. "תסתכל בניסוח של הפנייה. 'בעקבות בקשה של חברת DBS [שמה של החברה המפעילה את yes] לאישור שינוי אחזקה, אבקש כי תחל בחינה'. אין בעיה להתחיל בחינה על-ידי מועצת הכבלים והלוויין – ובמקביל, זה נבחן במשרד התקשורת. למה אתה רואה פה שינוי מדיניות? אתה רואה כאן מסמך שנוסח על-ידי משרד התקשורת בהתאם לעבודה שנעשית. וזהו".

חקירתו הנגדית של ברגר תימשך בשבוע הבא.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.89MB)