בחודשים הראשונים של 2016, עד המדינה שלמה פילבר לא זוכר אם זה היה בינואר או בפברואר, הוא התייצב אצל בנימין נתניהו לפגישה. לפילבר בשלב הזה כבר היה ותק של שמונה או תשעה חודשים כמנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו, והוא מילא במרץ את תפקידו כמוציא לפועל במסכת השוחד-לכאורה שלימים תכונה "תיק 4000": נתניהו יעניק הטבות רגולטוריות יקרות ערך לקבוצת בזק של שאול אלוביץ' – ואלוביץ', בתמורה, ירתום למענו את אתר החדשות שהחזיק אז, "וואלה".

פילבר הוא עד מדינה חמקמק. ביום הראשון של החקירה הראשית סיפר שכבר שנה לפני כן, במהלך מערכת הבחירות של 2015, הוא שמע שנתניהו ואשתו שרה נפגשו לארוחת ערב במעון ראש הממשלה עם שאול אלוביץ' ואשתו איריס, שעומדת לדין לצדו בגין החלק שלה בעסקת השוחד. פילבר גם העיד כיצד מיד לאחר שהגיע למשרד התקשורת, נתניהו הטיל עליו לקדם את האינטרסים של האלוביצ'ים; הוא סיפר גם כיצד אנשי בזק שבאו עמו במגע שידרו לו שהם יודעים על הקשר החשאי בין הבוס שלו לטייקון התקשורת, שהיה אז מבעלי ההון החזקים והמשפיעים במשק.

אבל למרות זאת, ככל שנמשכה העדות ניסה פילבר לשדר שהוא בעצם לא ממש היה מודע לבעייתיות הגלומה במצב. לכן, לטענתו, הוא הופתע כשבמשרד המשפטים החלו לבדוק האם יש למנוע מנתניהו לטפל בענייני בזק מחמת ניגוד עניינים. בפגישה ההיא שהתקיימה בתחילת 2016, אמר פילבר אתמול (30.3) בבית-המשפט, הוא עִדכן את נתניהו בנוגע להתקדמות הבדיקה המשפטית – ונענה בהנהון בלבד. "מאותו רגע אמרתי שאני מבחינתי ניתקתי מגע".

"מי עוד היה שם בבית באותה פגישה?", חקרה עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את "תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה.

"שרה וראש הממשלה", השיב פילבר. מיד לאחר מכן הוסיף עד המדינה פרט מפתיע שקשר את שרה נתניהו למסכת הפלילית: "באיזשהו שלב, נתניהו שאל אותה: 'תגידי, את מתכתבת עוד עם איריס אלוביץ'?'. היא אמרה לו: 'לא, ומחקתי את ההודעות'. משהו כזה. והוא אמר לה: 'טוב מאוד, אל תמשיכי'".

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כש"תיק 4000" עדיין נחקר במשטרה ונתניהו עדיין הבטיח לציבור הישראלי ש"לא יהיה כלום, כי אין כלום", החוקרים ייחסו לאשתו שרה תפקיד משנה במסכת השוחד: חלק ניכר מהסיקור המיטיב שהתקבל מ"וואלה" נועד לשפץ את התדמית הציבורית הגרועה שלה ולהכפיש עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה שחשפו אי-סדרים, יחס משפיל מצדה והתפרצויות זעם (אחת ההסתעפויות של פרשת המעונות הובילה להרשעתה בפלילים בגין הזמנת ארוחות בשווי 175 אלף שקל על חשבון הציבור ותוך "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה").

ב"תיק 4000", המשטרה המליצה להעמיד אותה לדין יחד עם ראש הממשלה. לצד השוחד, במשטרה טענו שיש להעמידה לדין גם בעבירת שיבוש הליכי משפט בגין מחיקת התכתבויות עם איריס אלוביץ'. להגנתה טענה שרה נתניהו שמחקה אותן כדי לפנות מקום אחסון בטלפון. בסופו של דבר, כידוע, הוחלט לא להגיש נגדה כתב אישום בתיק זה.

העדות של פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים מספקת המחשה נוספת לתפקיד שמילאה שרה נתניהו במארג היחסים הפלילי של "תיק 4000", אבל בעיקר מצביעה על כך שבעלה, ראש הממשלה לשעבר, ידע לכאורה כבר אז – הרבה לפני פתיחת החקירה – שאת הקשר עם האלוביצ'ים ראוי לטשטש. נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, לא הגיע אתמול לאולם ולא פרסם תגובה לדברים.

סוג של טמטום

לטענת פילבר, הוא נעשה מודע לאפשרות שנתניהו שרוי בניגוד עניינים רק בשלהי 2015 – אחרי שכבר הוציא לפועל את הבקשה הראשונה שנתניהו דרש ממנו: אישור עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, שהיתה שווה לאלוביצ'ים מאות מיליוני שקלים. למרות הסימנים המקדימים שעליהם העיד, פילבר טען שהוא התחיל לחשוד שיש ממד בעייתי ביחסים בין נתניהו לאלוביץ' רק לאחר פרסום התחקיר של גידי וייץ ב"הארץ", שקשר בין הטיפול של משרד התקשורת בבזק לסיקור שניתן לנתניהו ב"וואלה".

אחרי תקופת דגירה מסוימת ניסה פילבר לגשש בעניין אצל אביחי מנדלבליט, שכן שלו מפתח-תקווה שאותו הכיר מהתקופה שבה כיהן כמזכיר הממשלה תחת נתניהו. "יצא לנו מפעם לפעם להיפגש בקניות, אז תפסתי אותו ככה על הדרך, במדרכה, ופניתי אליו", סיפר פילבר בבית-המשפט. "זה לא היה התייעצות משפטית ולא שום דבר. אמרתי לו: אתה שומע את הסיפורים האלה, תגיד לי מה אתה חושב".

בשלב הזה המינוי של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה טרם נכנס לתוקף. "הוא אמר: 'אני לא רוצה להגיב לפני שבג"ץ יאשר את המינוי, לפני שאני אכנס לתפקיד, אבל זה לא נראה לי רציני'", שיחזר פילבר.

אביחי מנדלבליט עם בנימין נתניהו בפברואר 2014, כשכיהן תחתיו כמזכיר הממשלה (צילום: יונתן זינדל)

הפגישה האגבית לכאורה היתה הצעד הראשון במסע גישושים שערך פילבר עם מנדלבליט בתחילת 2016. עו"ד תירוש הגישה לבית-המשפט מסמך שכביכול מתעד את המסע הזה: טבלה שהכין פילבר לפני חודשים אחדים, בפגישת ריענון שקיים עם אנשי הפרקליטות. לפי המסמך הזה, הפגישה הראשונה עם מנדלבליט התקיימה ביום שישי בבוקר בקניון גנים ועסקה בתחקיר של וייץ. הפגישה השנייה התקיימה בסניף שופרסל באותו קניון, שוב פעם בשישי בבוקר, "ליד החלות", ועסקה ב"סוגיות בזק שעל הפרק" וב"בליץ התקשורתי" בעניינן.

הפגישה השלישית שוב התקיימה בשופרסל בבוקר יום שישי, אבל הפעם בסניף ביכין-סנטר. פילבר, לטענתו, לא זוכר את תוכן השיחה. פגישה רביעית התקיימה בשער בית הספר הדתי דעת-מבינים בפתח-תקווה, שבו למדו הילדים של שניהם. לפי המסמך של פילבר, הוא שב ושאל על ניגוד העניינים של נתניהו, וקיבל ממנדלבליט תשובה עמומה ומעט מבטלת: "גם אני מתמודד עם הרבה מאוד קטעי רכילות וסיפורים שהשאירו לי. ואני בודק עכשיו".

פילבר עצמו אמנם טען שהוא "ניתק מגע" עם נתניהו בעניין בזק מיד אחרי הפגישה המשותפת עם שרה נתניהו בתחילת 2016, אבל בשלב הזה הוא עדיין פִקפק בעצם קיומו של ניגוד עניינים. הוא הזכיר מכתב ששלחה חברת-הכנסת דאז זהבה גלאון למנדלבליט במרץ 2016, ובו דרשה ממנו למנוע מנתניהו לעסוק ברפורמות שנוגעות לבזק בגלל יחסיו עם שאול אלוביץ'.

"בשלב הזה, זה נראה לנו כמו המשך הרדיפות התקשורתיות האינסופיות", אמר פילבר. בהמשך, סיפר, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, אמרה לו שבמשרד המשפטים בודקים את הפנייה של גלאון. פילבר, לטענתו, עדיין לא השתכנע. "מבחינתי זה עדיין היה נראה לי כמו סוג של טמטום כזה, והמשכתי הלאה".

אחר-כך, כשהועלתה האפשרות שמנדלבליט יאסור על נתניהו לכהן כשר תקשורת, פילבר פנה אליו כדי לברר הכצעקתה וקיבל לטענתו עוד תשובה עמומה: "אני לא מכיר את הדברים האלה, אבדוק אותם". בהמשך, כשדווח על האיסור האפשרי בתקשורת, פילבר תפס את מנדלבליט בכניסה ללשכת ראש הממשלה ושאל אותו שוב. מנדלבליט, לטענתו, השיב לו שהוא לא ימנע מנתניהו להחזיק בתיק התקשורת. הסדר ניגוד העניינים שגובש לבסוף אסר על נתניהו לעסוק בעניינים הקשורים לבזק, אבל התיר לו לשמור את התיק.

לעיון במסמך שחיבר פילבר

להורדת הקובץ (PDF, 1.28MB)

האם פילבר פעל למעשה כשליח של נתניהו? לפי הגרסה שלו התשובה שלילית, אף שלדבריו טרח ליידע את נתניהו במגעים שקיים עם אנשי משרד המשפטים. במקביל ניסה לצמצם את ההגבלות שיוטלו על נתניהו: הוא נפגש, לטענתו, עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר וניסה לשכנע אותה שבפועל ניגוד העניינים צר ומוגבל כי לנתניהו אין כמעט השפעה על בזק – ולפיכך גם המגבלות צריכות להיות מינוריות.

"כשיצאה הטיוטה הסופית או ההמלצה הסופית, לפני שהיועץ המשפטי לממשלה חתם, אני דיברתי על זה עם גיל לימון, שהיה העוזר של היועץ ובמקביל טיפל בעניינים האלה, וקצת התרעמתי. אמרתי, 'מה זה הדבר הזה'", סיפר פילבר.

הבסיס להליך, הזכיר, היה הגדרת הקשר בין נתניהו לאלוביץ' כ"יחסים חבריים" שכוללים מפגשים בין שני הזוגות. "מההיכרות שלי, יש ניגוד עניינים על בסיס זיקה פוליטית, זיקה עסקית או זיקה אישית-משפחתית – מה זה הדבר הזה של 'זיקה חברית', כאילו?", אמר פילבר. "אני אמרתי משפט כזה: 'אם קשרים עם מו"ל זה זיקה שהיא עילה לניגוד עניינים, אז כל 120 חברי-הכנסת צריכים להיות בניגוד עניינים'. זה מה שאני הבנתי אז".

עו"ד תירוש הקשתה עליו: "בכל מקרה, אתה לא אומר לגיל לימון, ולא ליועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט, ולא לדינה זילבר, באף אחת מהפגישות שלך, 'תראו, רק תדעו שעם בואי לתפקיד ביקש ממני השר נתניהו מספר דברים שקשורים למר אלוביץ', ותדעו לכם שהדברים שהוא אמר לי נמצאים אצלי בתודעה, ובדברים מסוימים אני פועל לפי זה'".

"לא אמרתי", אישר פילבר. "אני חושב שזה באמת לא היה בתודעה שלי אז".

"למה לא אמרת?", תהה השופט משה בר-עם.

"למה לא אמרתי? כי זה היה נראה הכי טריוויאלי", השיב עד המדינה. "אני זוכר ששאלת אותי איך הבנתי את אלוביץ', ואני אמרתי 'אחד מהטובים'. כלומר, הבנתי שלראש הממשלה יש קשר עם מו"ל כמו שיש לו קשר עם מו"לים של כלי תקשורת אחרים. אני עשיתי את הקונוטציה הזאת שבעלים של כלי תקשורת, זה לא יוצר איזושהי מניעות. אצלי זה לא נכנס בקטגוריות של ניגוד עניינים".

תעלומת סוכות

רוב הדיון אתמול עסק בשליטה של בזק בתחום הטלפוניה הקווית ובנסיונות של משרד התקשורת לשבור את השליטה הזאת באופן שיוביל להורדת מחירים שתיטיב עם הציבור הרחב. בשנים ההן, ההכנסות של בזק מתחום הטלפוניה עמדו על כ-2 מיליארד שקל בשנה – נתח מרכזי מתוך כלל ההכנסות של קבוצת התקשורת, שנהנתה מרווחיות גבוהה במיוחד. בשנים האחרונות, חרף ירידה עקבית, הכנסותיה של בזק מטלפון קווי עומדות על סכום בלתי מבוטל של כמיליארד שקל בשנה.

לפני הכניסה של נתניהו למשרד התקשורת, השרים משה כחלון וגלעד ארדן ניסו לאלץ את בזק לשתף פעולה עם רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה בין היתר לאלץ את בזק לאפשר למתחרותיה להשתמש בתשתיות התקשורת שלה באופן שיגביר את התחרות בענף. אחד ההיבטים של הרפורמה היה קביעת המחיר שתורשה בזק לגבות עבור השימוש בתשתיות.

פילבר ציין שבנובמבר 2015 הוא עדכן את נתניהו באופן אישי על ההתקדמות בעניין תעריפי הטלפוניה, וביקש ממנו אישור להתקדם עוד יותר. בחקירתו במשטרה הוא נשאל על כך. "הוא לא אומר לך משהו, 'כל הכבוד שאתה עושה את ההנחיות'? קיבלת איזשהו פידבק?", תהה החוקר בקטע שהוקרא באולם. פילבר השיב לחוקר שרק לעתים נדירות קיבל תשבחות כאלה מנתניהו. "כמעט לאורך עשרים שנה לא קיבלתי 'כל הכבוד'", אמר לחוקר. אצל נתניהו, טען, "פידבק מתקבל רק כשנושא לא סגור או תקוע".

בהקשר של הטלפוניה, הסביר פילבר, התחולל במשרד מאבק בין שתי גישות. הגישה של הדרג המקצועי היתה שיש לנתח את עלויות התפעול של בזק, ועל בסיס זה לאלץ את החברה לגבות מחירים נמוכים שימנעו ממנה לנצל לרעה את כוח השוק שלה.

הגישה השנייה, זאת שפילבר ניסה לקדם, היתה הפוכה: לקחת את רמת המחירים הנוכחית והגבוהה ולדרוש מבזק שיעור מסוים של הנחה, בלי לבצע מחקר עומק לגבי הרווחיות שלה. זאת היתה גם הגישה שאנשי בזק רצו לקדם, והיא תאמה במדויק את ההנחיה שלטענת פילבר הוא קיבל מנתניהו: לא למנוע את התחרות, אבל לוודא שירידת המחירים תהיה מתונה בלבד.

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות ועו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

בבית-המשפט, פילבר אישר ששיקול הדעת שלו היה "כבול ומוטה" לאינטרסים של בזק, אבל ניסה לטעון שפעל גם ממניעים מקצועיים. הוא ציין שהדרג המקצועי במשרד וגם אנשי בזק ייחסו לסוגיית הטלפוניה חשיבות עצומה. בשלב מסוים בדיון טען פילבר ששאול אלוביץ', באחת הפגישות שקיים איתו, התחנן בדמעות לעצור את הרפורמה וטען שאם היא תצא לפועל יהיה עליו למכור את בזק. כמו נתניהו, גם אלוביץ' לא הגיע אתמול לדיון, כך שלא ניתן לדעת מה הוא חש לגבי התיאור הזה.

פילבר, כדי להצדיק את הפיכת העמדה המקצועית של משרד התקשורת, טען כי החזיק בגישה אחרת. מבחינתו, המחלוקת בדבר מחירי הטלפוניה היתה סוגיה "שולית ולא חשובה".

הגורם המקצועי שהוביל את הטיפול בסוגיה במשרד התקשורת היה הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה. לבאות חיבר יחד עם פרופ' ראובן גרונאו חוות דעת מקצועית שלפיה יישום הרפורמה בטלפוניה היה צפוי להוביל לירידה של 1.3 מיליארד שקל בהכנסות השנתיות של בזק. פילבר פִקפק בניתוח הזה, ובסיוע אנשי בזק הגיע למסקנה שהסכום האמיתי הוא עשרות מיליוני שקלים בלבד – ומבחינה אפקטיבית "אפס", לטענתו.

פילבר נאחז בטענה הזאת עד היום, למרות שבדיון הוא הודה שאינו יודע לשחזר את החישוב שעשו אנשיו של אלוביץ', שעליו הסתמך. בפועל, ההכנסות מטלפון קווי הן נתח לא מבוטל מתזרים המזומנים של בזק עד היום.

עדי קופלוביץ', מנהל מחקר ורגולציה באגף הכלכלה של משרד התקשורת, הסביר כיצד נראתה המחלוקת מהצד של הדרג המקצועי. "אנחנו רצינו לייצר מצב שלא משמר את הרנטה המונופוליסטית של בזק ושלא יהיו לה תקבולים כפולים על התשתית, כלומר גם תקבול עבור האינטרנט וגם על הטלפוניה הקווית עבור אותו קו נחושת", אמר לחוקרי המשטרה בקטע שהוקרא בדיון.

מה קרה בחופשת הסוכות שגרם לפילבר לסובב את הספינה? כפי שסיפר עד המדינה יום קודם לכן, בסוכות הוא הגיע לביתם של בני הזוג אלוביץ', לפגישה שזכתה לכינוי "פסגת התאנים והיין"

"הצגנו את זה במשרד. זה היה לפני סוכות 2015, בישיבה שבה נכחה כל הנהלת המשרד", אמר קופלוביץ' לחוקרים. "הסברנו למה התמחור לפי החבילות של בזק הוא בעייתי, ולמעשה קיבלנו אור ירוק להשלים את המסמכים. חזרנו מסוכות, ומומו [פילבר] אומר שהוא חשב על זה, והוא רוצה תהליך הרבה יותר פשוט. זה מורכב מדי. הוא רוצה פתרון שמבוסס על החבילות של בזק.

"אנחנו כאגף כלכלה אמרנו למה לדעתנו זה לא סביר ולא נכון, ושאנחנו לא יודעים להצדיק ולהגן על דבר כזה, ושזה חורג ממה שחשבנו שסביר לעשות – ואז הוא אומר שהוא יכתוב ויצדיק את זה, והוא העביר את זה לעדי [קאהן-גונן, העוזרת המקצועית של פילבר] שתעשה את מסמכי השימוע. בדצמבר באמת יוצא שימוע בהתבסס על החבילות של בזק".

מה קרה בחופשת הסוכות שגרם לפילבר לסובב את הספינה? כפי שסיפר עד המדינה יום קודם לכן, בסוכות הוא הגיע לביתם של בני הזוג אלוביץ', לפגישה שזכתה לכינוי "פסגת התאנים והיין". פילבר הסתיר את קיומה מהדרג המקצועי במשרד כפי שהסתיר את מגעיו המתמשכים עם אנשי בזק, שבמסגרתם העביר להם מסמכים פנימיים וטיוטות מתוך משרד התקשורת כדי לאפשר להם להתגונן מפני המהלכים שאיימו לפגוע בהכנסות של האלוביצ'ים, ולסכל אותם.

אחד המקרים הללו אירע לקראת השימוע שהזכיר עדי קופלוביץ' בעדותו במשטרה. פילבר אישר בעדותו בבית-המשפט שהעביר מראש לאנשי בזק טיוטה של המסמך שבו תוארה עמדת הבסיס של המשרד בשימוע. אבל אז הוא הוסיף פריט מידע חדש, שריכך לרגע את הרושם המפליל שעולה מיחסו לבזק: "עם Hot עשיתי את זה גם כן".

"העברת מסמכים ל-Hot?", התפלאה עו"ד תירוש.

"עשיתי את זה בשיחות בארבע עיניים עם המנכ"לית, טל גרנות-גולדשטיין", השיב פילבר. השופט בר-עם ביקש ממנו להסביר את ההבדל בין שני המקרים, ופילבר השיב שההבדל נעוץ בנקודת המוצא שלו: עם מנכ"לית Hot הוא ניהל שיח בלתי פורמלי בניסיון להגיע להבנות, ובלי להעביר לה מסמכים פנימיים, אבל עם אלי קמיר, יועצו הקרוב של אלוביץ', הוא ידע מראש שאסור לו להגיע לעימות, ושהתוצאה הסופית חייבת לשרת את האינטרסים המשותפים של נתניהו ואלוביץ'.

שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו, הנאשמים בשוחד בפרשת "תיק 4000" (צילומים מקוריים: פלאש 90)

בהמשך הדיון ציינה עו"ד תירוש שכל הגורמים הרלבנטיים נתנו לפילבר אור ירוק להתקדם עם רפורמת הטלפוניה – אך הוא נמנע מכך פעם אחר פעם, ובסך הכל ארבע פעמים. "יש לך את המפתחות בפנים, ואתה לא יוצא לדרך", הטיחה בו. "אתה רגולטור חכם ביותר, אם יורשה לי, ואתה יודע מה אתה צריך לעשות – ואתה לא עושה את זה".

פילבר אישר. כיצד הוא מסביר זאת? התשובה שנתן חיזקה את הקייס נגד נתניהו והאלוביצ'ים. בשלב שעליו דיברה תירוש, הוא אמר, עדיין לא עלה בידו לגבש מתווה מחירים שיהיה מקובל על בזק. "אני לא רוצה להגיע לפיצוץ", הזכיר.

למי מותר להדליף

אחד הגורמים שהפריעו לפילבר לשרת את בזק היה סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות. אתמול בדיון סיפר פילבר שבשלב מסוים הוא ניסה לגייס את לבאות לצד שלו בכך ששלח אותו לנהל את המשא-ומתן על המחירים מול מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. "הוא נראה לי כמו מכשול, אז במסגרת הטקטיקה רתמתי אותו. במקום שיישב בחוץ ויעביר ביקורת, אמרתי לו: 'שב עם סטלה, מה שאתם סוגרים מקובל עלי'".

האלוביצ'ים לא היו מרוצים מהמהלך. אחד המשתתפים בדיונים שקיים לבאות עם אנשי בזק היה אור אלוביץ', בנם של הנאשמים ודירקטור בבזק, שעומד לדין בעצמו בתיק ניירות הערך שמתנהל במקביל בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. עו"ד תירוש הקריאה קטע מהתכתבות של אלוביץ' הבן ואלוביץ' האב מאפריל 2016. "הגענו למצב לא מדהים", התלונן אור אלוביץ'. שאול אלוביץ' השיב לו: "אני לא מבין את מומו והבוס שלו. שיקבל בראש".

"קיבלת על הראש?", שאלה תירוש.

"אמרתי בחקירה שפעם אחת היתה לי איזושהי שיחת נזיפה, שראש הממשלה התקשר אלי, נדמה לי במוצאי שבת אחד, ושאל אותי: 'מי זה הרן הזה? למה הוא נמצא שמה? מה אתה עושה?'. הכל היה במין משפטים לא ברורים, לא סדורים. 'תפטר אותו', משהו כזה. אמרתי לו: 'זה לא פשוט לפטר – אני מטפל בזה, הכל בסדר', בלי להבין את ההקשר".

התיאור של פילבר בחקירה, ראוי לציין, היה חריף יותר: לטענתו, נתניהו לא רק נזף בו אלא ממש צרח עליו. "צורח זו לא המלה הנכונה – הרים קול", תיקן את עצמו אתמול בדיון. לדברי פילבר, הוא קיבל רושם שמישהו מבני המשפחה או מקורביה ביקש מנתניהו לנזוף בו, ושנתניהו לא באמת עומד מאחורי הדברים – או שהבקשה לא באמת חשובה לו. לכן, טען פילבר, הוא לא התרגש במיוחד משיחת הטלפון.

בנימין ושרה נתניהו חוגגים את ניצחון הליכוד בבחירות, 9.4.2019 (צילום: יונתן זינדל)

כך או כך, פילבר אכן ניסה – והצליח – להרחיק את הסמנכ"ל לבאות ממשרד התקשורת. לדבריו, הוא רצה לעשות זאת עוד לפני השיחה עם נתניהו. כשהחוזה של לבאות עמד לפקוע, סיפר פילבר, הוא ניסה לנצל את ההזדמנות כדי למנוע את חידושו. הוא ערך בירור עם אגף משאבי האנוש במשרד ועם נציבות שירות המדינה, וציין שמדובר בסמנכ"ל ש"מתנגד" למדיניות שלו כמנכ"ל, אך העלה חרס. "אמרו לי שהחוזה שלו מתחדש אוטומטית – ו'אם אתה רוצה, תתפור לו תיק'".

עו"ד תירוש ציינה שבמסמך שכתב שאול אלוביץ' מוזכרת הכוונה של פילבר לפטר את לבאות. "למה אתה מוצא לנכון לשתף אותו בכוונתך לפטר סמנכ"ל במשרד שלך?", שאלה.

"זה לא לפטר", השיב פילבר, אך תוך כמה רגעים המחיש שמדובר בסמנטיקה בלבד. "יום חמישי אחד אני קורא להרן ולאסף [וסרצוג] ממשרד האוצר, שני האגוזים הקשים שאני צריך לפצח, ומציג להם פחות או יותר את הכיוונים, על המתווה ואיך לבטל ההפרדה המבנית בבזק. הפגישה מתנהלת בין 11:00 ל-12:00. באחת בצהריים עולה כותרת ב'גלובס': נתניהו מתכוון לבטל את ההפרדה המבנית – משהו כזה – ונדלקת מדורה גדולה בכל השוק. אני לא מבין מאיפה זה בא, ואני שולח מייל במשרד: מישהו דיבר? אף אחד לא עונה לי. בערב אני שולח עוד פעם, ושוב אף אחד לא עונה לי".

לאורך כל סוף השבוע ההוא, טען פילבר, התנהלה "תכתובת מאוד זועמת" בין אנשי חברת פרטנר – אחת המתחרות של בזק – והשר צחי הנגבי, שבינתיים החליף את נתניהו עקב ניגוד העניינים. לדברי פילבר, עוד קודם לכן הוא הבהיר לבכירי פרטנר – לבעל השליטה דאז חיים סבן וליו"ר שלו, אדם צ'זנוף – שמשרד התקשורת לא "יפתיע" אותם עם החלטות בלתי צפויות, ויעדכן אותם מראש בהתפתחויות שעתידות להשפיע על החברה שלהם.

ביום ראשון, הוסיף פילבר, הוא אמור היה להיפגש עם מנכ"ל פרטנר דאז איציק בנבנישתי – אך הפגישה בוטלה ברגע האחרון. למחרת התקשר פילבר לבנבנישתי ושאל אותו מה קרה. לטענת פילבר, מנכ"ל פרטנר הסגיר את לבאות: "הסמנכ"ל שלך ביום חמישי בצהריים קרא לי בדחיפות לבית-קפה ברוטשילד וסיפר לי שאתם הולכים לבטל את ההפרדה המבנית", ציטט פילבר את בנבנישתי, "אחרי חצי שעה קמתי בזעם, 'מה אתה עושה לי עכשיו שימוע?', והלכתי".

לדברי פילבר, הוא חשד שהמהלך הזה של לבאות קשור גם לפרסום ב"גלובס" ומיהר לפנות לסמנכ"לית משאבי האנוש של משרד התקשורת, תמי לשם, וביקש ממנה לגשת ללבאות ולהציע לו להתפטר מיוזמתו לנוכח אובדן האמון בו – ושאם לא יעשה זאת, הוא מסתכן בפיטורין. "חלפו כמה ימים, והגענו להחלטה שהוא יתפטר. הוא קיבל ממני מכתב המלצה מדהים ויפהפה, ומאותו רגע פחות או יותר הפסיקו ההדלפות".

עו"ד תירוש זיהתה את האירוניה. "חוקי ההדלפות, שהם נורא-נורא בנשמתך כמו שאנחנו שומעים כאן בעניין של הרן לבאות ומנכ"ל פרטנר, חלים בעולם – אבל רק לא על בזק? אני לא יכולה להתאפק מלהגיד את זה, אבל לשיטתך, הוא אמר למנכ"ל פרטנר שהוא רואה במסמך של המשרד שיש תהליך לגבי ההפרדה מבנית – וזה הקו אדום שמצדיק פיטורים", ציינה, ותהתה: מה עם כל המסמכים שפילבר עצמו הדליף לבזק?

"אני מנכ"ל", השיב פילבר, "יש לי סמכויות אחרות".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.37MB)