בבסיס "תיק 4000", תיק השוחד של בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', עומדת עסקה לא מאוד מורכבת: האלוביצ'ים סיפקו לנתניהו ואנשיו גישה אינטימית לקרביים של "וואלה", שנוצלה כדי לעקם את הסיקור והמבנה המערכתי בהתאם לאינטרסים של ראש הממשלה דאז – ונתניהו גמל לאלוביצ'ים בהטבות רגולטוריות בשווי שנע בין מאות מיליוני שקלים למיליארדים. אבל למרות הרתימה האגרסיבית של "וואלה" למען נתניהו וחצרו, לבני הזוג אלוביץ' היתה בעיה. ניר חפץ, המתווך שהפך לעד מדינה, הדביק לה כינוי: "בעיית יאיר", על שם בכור בניו של נתניהו.

למרות ההירתמות יוצאת הדופן של "וואלה", סיפר חפץ לחוקרי המשטרה, יאיר נתניהו עסק באופן בלתי פוסק בהתססה והסתה של הוריו נגד בעלי האתר. "מילותיו היו בדרך כלל, ואני נותן לך ציטוט, 'אני אף פעם לא טועה – אתם כולכם טועים לגבי 'וואלה'. זה אתר שמאלני יותר גרוע מ-ynet", אמר חפץ. לדבריו, יאיר נתניהו התעקש שההיבט היחיד שבו "וואלה" סיפק עיתונות מטעם היה פרסום שלל ידיעות היחצנות על אמו, שרה. חפץ גם שִחזר באוזני החוקרים תיאור ששמע, לדבריו, מהפרקליט המשפחתי יוסי כהן: "הוא צעק לשני הוריו, שהיו נוכחים, 'תראו מה מפרסמים עכשיו ב'וואלה' אחרי המיליארדים שסידרתם לשאול ואיריס'".

מנקודת המבט של התביעה, "בעיית יאיר" היא עוד פרט שמחזק את התזה על יחסי התן-וקח הפליליים של נתניהו והאלוביצ'ים. אבל אתמול (22.12), ביום החקירה הנגדית האחרון של חפץ ב"תיק 4000", הסנגורית של איריס אלוביץ' ניסתה להפוך את העדות על ראשה. לטענתה, המעורבות הפעילה של יאיר נתניהו במערכת היחסים של אביו עם "וואלה" דווקא מחלישה את תזת השוחד. כדי להוכיח את הטיעון הזה היא ניסתה לצייר את יאיר נתניהו, ובמידה מסוימת גם את אמו שרה, כסוכנים עצמאיים.

הסנגורית, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הציגה לחפץ ציטוט של דברים שאמר בחקירתו במשטרה על השינויים בסביבת ראש הממשלה אחרי הניצחון בבחירות 2015: "יאיר, בתהליך מדורג, השתלט לחלוטין על מדיניות ההסברה של אביו ודחק הצידה את הצוות המקצועי שאני הייתי אחד הפיבוטים שלו, אולם גם אחרים, כמו שי חייק ואחרים, שהפכו יותר ליועצים טכניים אבל הפסיקו להיות משמעותיים בקו ובאסטרטגיה".

"מספר שבועות אחרי הבחירות", סיפר חפץ באולם בית-המשפט, "שאלתי את יאיר אם הוא מתכוון ללכת ללמוד או לעבוד. הוא אמר: 'לא, אני מתכוון את השלוש שנים הקרובות להשקיע בלהשגיח על אבא שלי'. זאת אומרת, הוא מראש תכנן את השנים האלה שאחרי 2015 – באמירה, לא בהתרשמות שלי – בלהשגיח על המדיניות של אבא שלו. הוא אמר לי". התהליך לא התמצה בתחום ההסברה; חפץ הגדיר אותו כעלייתו של יאיר נתניהו כ"גורם משפיע בתחום ההסברה, בתחום המדיניות ובתחום ההשפעה על החלטות שלטוניות".

שרה ויאיר נתניהו באירוע הדלקת נרות חנוכה, דצמבר 2015 (צילום: הדס פרוש)

"במקום אחר", אמרה הסנגורית לחפץ, "הגדרת את עצמך כ'קורבן יאיר'".

חפץ אישר. "חשבתי שהוא גורם נזק אדיר לאביו וגם למדינה", אמר.

עו"ד רוזן-עוזר המשיכה את הקו הזה וציינה כי לעתים קרובות כאשר חפץ פנה לאנשי "וואלה" עם דרישות וטענות, הוא הסתיר שהמקור להן הוא יאיר נתניהו. חפץ השיב שלא בהכרח: בפעמים הלא רבות שבהן פנה בעניינים אלה לשאול או לאיריס אלוביץ', שעמם חש בנוח, הוא לא הסתיר את המעורבות של נתניהו הבן. לעומת זאת, טען, בשיח שקיים עם מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה ואחרים – שעליהם לא סמך – הוא הקפיד לטשטש את מקור הפנייה. "הרבה פעמים הייתי מנסה להסתיר את הקלון הזה, שהוא מנהל את ההסברה של הסביבה של אבא שלו. אבל בפניהם, בני הזוג אלוביץ', הייתי גלוי לחלוטין", אמר חפץ.

התשובה הזאת שירתה חלקית את התזה של הסנגורית. היא ציינה שאם כך, כשבוחנים את ההתכתבויות בין חפץ לישועה ניתן להניח שחלק מהפניות המיוחסות לבנימין נתניהו הן בעצם מטעם בנו, שלא עומד למשפט. חפץ שלל זאת. "בעניינים של יאיר אני עברתי דרך אבא שלו, כי לא סמכתי עליו", אמר. "למעט חריגים מאוד גדולים, זה חייב להיות מסונכרן גם עם בנימין נתניהו".

בהמשך הדיון ניסתה עו"ד רוזן-עוזר להרחיק את האלוביצ'ים עוד צעד אחד מהנאשם נתניהו. האופן שבו עשתה זאת היה ניסיון לתאר את יאיר נתניהו כמי שמשמיע אמירות ש"אין להן שום כיסוי", ואת שרה נתניהו כאשה "אמוציונלית" ו"רדופה" שמשמיעה – בהשפעת בנה – אמירות "קיצוניות", ובמשתמע לא לגמרי קשורות למציאות. הסבטקסט היה ברור: אם שרה ויאיר מנותקים מהמציאות, הם בטח לא מחוברים למהלכים שמחולל ראש הממשלה. חפץ, בתגובה, התעקש ששניהם נוהגים להתבטא בניסוחים קיצוניים – זוהי רק המעטפת. בבסיס, לדבריו, שניהם מחוברים למציאות.

שרה נתניהו, למשל, חווה לדברי חפץ "תחושה אותנטית" של התנכלות מצד התקשורת, בעקבות רדיפה של ממש שנמשכת לטענתו מאז 1997. האמוציונליות שלה, טען עד המדינה שפעם היה איתה בקשר קרוב, היא תכונה שיש לה גם היבטים חיוביים. במקרה של יאיר נתניהו, הוא אמנם משמיע התבטאויות קיצוניות – למשל, הדגים חפץ, "לקרוא לערוץ 12 'ערוץ של חיזבאללה'" – אבל "הדברים קשורים לאיזושהי הוויה. הוא לא ממציא משהו שאין לו קשר למציאות".

"בן כספית, בבלפור, זה דגל שחור"

אחת החולשות החוזרות בעדותו של חפץ, שצצה לכל אורך המשפט, היא איכות הזיכרון שלו. עד המדינה הצהיר שיש לו בעיה עם מיקום אירועים על ציר הזמן, ובמקרים רבים הותיר שאלות ללא מענה בטענה שאינו זוכר את הנושא שעליו נשאל. אתמול, עו"ד רוזן-עוזר ניסתה להשתמש בבעיית הזיכרון של חפץ כדי לקעקע את עדותו בעניין המעורבות של נתניהו במינויים של בעלי תפקידים בכירים במערכת "וואלה".

עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

חפץ, בדרך כלל, אפילו לא ניסה לשער מתי חלו האירועים שעליהם נשאל, ופשוט אמר שאינו זוכר – ולכן לא ניתן היה להכשילו ולהוכיח לו שהוא שוגה בתיארוך. כך קרה שבמקום לדבר על מועדים, עד המדינה שב והרחיב על נכונותם של בני הזוג אלוביץ' להעביר דרך נתניהו ואנשיו מינויים לתפקידי מפתח. מקרה אחד הוא זה של אבי אלקלעי, שהיה העורך הראשי בפועל של "וואלה" בחלק מתקופת "תיק 4000". בחקירתו במשטרה סיפר חפץ שהמנכ"ל אילן ישועה פנה אליו כמה פעמים כדי לשכנע אותו ש"אבי אלקלעי בסדר", וביקש ממנו למסור למשפחת נתניהו שלמרות התדמית השמאלנית של אלקלעי – אפשר "לעבוד איתו".

חפץ דבק בגרסתו גם אתמול. הוא ציין שלהבנתו, ישועה קיווה שהפניות יאפשרו לשדרג את אלקלעי מממלא מקום לעורך הקבוע של "וואלה". "זה חד-משמעי, ואני גם זוכר ששאול אלוביץ' דיבר איתי על זה", אמר חפץ. "ישועה ניהל את השיחות האלה בצורה מאוד-מאוד מפורשת, 'תעזור לי להעביר את המינוי'. היו כמה שיחות כאלה". אלקלעי, אגב, לא קיבל את מינוי הקבע.

לקראת סוף 2016 הוחלט ב"וואלה" למנות עורך ראשי קבוע, אבירם אלעד (כיום מנכ"ל חדשות 13), אך גם במקרה זה רצו האלוביצ'ים לקבל אישור מנתניהו. עו"ד רוזן-עוזר, במהלך הדיון, טענה בפני חפץ שבעצם לא היה צורך באישור מראש הממשלה ושר התקשורת, משום שהמינוי של אלעד אושר פורמלית בדירקטוריון בסוף אוקטובר ועתיד היה להיכנס לתוקף באמצע נובמבר.

חפץ לא זכר את התאריכים, אבל אמר שלדעתו לא היתה להם חשיבות. "אילן ישועה בלחץ, ומנסה לגייס אותי להעביר את המינוי הזה משום שכשהוא פונה אלי הוא דה-פקטו – מאיזושהי סיבה, אולי בגלל שזה פורסם ויצר הדים, אני לא יודע – הוא לא יכול כנראה להעביר את המינוי באופן רשמי", אמר. "הוא מתאר לי מצב שבו הוא לא מקבל אור ירוק ממר אלוביץ' משום שאין אישור מבנימין נתניהו. הוא מכניס אותי לתמונה כדי שאני אביא את האישור מנתניהו. זה כל הסיפור".

המינוי של אלעד, אמר חפץ, "עורר מורת רוח רבה בבלפור", אבל כפי שציינה הסנגורית – ההתנגדות לא סיכלה אותו, והוא נכנס לתוקף. אילן ישועה, בעדותו בבית-המשפט, סיפר שכדי להכשיר את המינוי גובשה מעין עסקת חבילה שבמסגרתה יורחקו מהאתר עיתונאים שנתפסו כבעייתיים מבחינת נתניהו ומשפחתו, ויגויסו שופרות דוגמת שמעון ריקלין. עסקת החבילה לא יצאה לפועל, והאלוביצ'ים ניסו להדיח את אלעד – אך ללא הצלחה. לטענת ישועה, מינוי אלעד היה שלב בתוכנית שלו לניתוק המערכת מההשפעה ההרסנית של בלפור, שבשלב הזה כבר סומנה ציבורית (בעקבות תחקיר "הארץ") כבעלת פוטנציאל פלילי.

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מינוי אחר, שכן נחסם, היה זה של יואב גולן – עורך ותיק שניר חפץ הכיר מימיו כעורך "מעריב" בתקופה שבה נשלט על-ידי הטייקון נוחי דנקנר. עו"ד רוזן-עוזר ניסתה לטעון שהמינוי של גולן סוכל ממניעים אישיים של חפץ, אך חפץ שלל זאת מכל וכל. הוא אמנם הודה שבזמן שעבדו יחד ב"מעריב" היתה להם מערכת יחסים גרועה, אבל גרס שהפסילה נבעה מכך שגולן היה "מקורבו ויד ימינו" של העיתונאי בן כספית, שנתפס על-ידי נתניהו ובני משפחתו כאחד מיריביהם המרים ביותר.

"אולי גברתי לא יודעת אבל בן כספית, בבלפור, זה דגל שחור – ולכן שם זה כאילו כל הנורות האדומות נדלקו. במובן הזה אני זה שמציף, זה שאומר להם", אמר חפץ.

"אתה זה שיוזם את האירוע של התשובה שלילית", אמרה לו הסנגורית.

"מה זה יוזם?", תהה חפץ. "אני יודע באותו זמן שלבנימין נתניהו יש כוח מטאורי על מר אלוביץ', ולכן ברגע שאני אומר את השם 'בן כספית' המינוי הזה לא ייצא לעולם – אפילו אם יהיה פה צונאמי הוא לא ייצא. [...] השם בן כספית כבר גרם לכמה אנשים, אפילו מתוך לשכת ראש הממשלה, לעוף בגלל שייחסו להם שהם קשורים אליו – כלומר ברגע שמישהו קשור לכספית הוא לא יכול בשום צורה ואופן לעבוד אצל ראש הממשלה נתניהו. אחד האנשים שהיו הכי בכירים בממשלה עף בגלל שייחסו לו קשר עם בן כספית".

חפץ לא נקב בשמו של הבכיר שלטענתו הודח, אבל כספית מיהר לצייץ ש"היו כמה", ופירט: "פעם החליטו למנות את השגריר באוסטרליה, יובל רותם, לראש הסגל של נתניהו. שני בכירים אחרים בלשכה סיכלו את זה כשסיפרו לגברת [שרה נתניהו] שהוא החבר הכי טוב שלי. אגב, גם זה לא היה נכון. וכן, עפו גם מהלשכה".

"זה לא טוב שניר מתעסק עם זה"

מסרון ששלח שאול אלוביץ' לאילן ישועה, שהוצג באולם, ממחיש כיצד חלחלה תפיסת המציאות של בלפור ל"וואלה": "יואב גולן, שאני מבין שמועמד לראש מערכת החדשות, זה בן ברית וחבר קרוב של בן כספית", כתב אלוביץ' למנכ"ל, וטען שגולן "אחראי לחלק גדול מכתבות החיסול [נגד נתניהו] שהיו ב'מעריב' – וגם אם ייכנס למערכת עם רצון טוב כי עכשיו הוא יעשה הכל כדי לקבל עבודה, יום אחד, בעתיד, כספית יידע כל מה שקורה אצלכם. יש שם ברית דמים, ואם יום אחד הוא יעזוב, או יכעס, הכל יהיה שפוך בחוץ".

בן כספית (צילום: מרים אלסטר)

חפץ אישר שהמסרון הזה הושפע ממסר שהוא עצמו העביר לאלוביץ', אבל התעקש שעשה זאת בשליחות נתניהו. "ברגע שהגדרתי אותו כאדם של בן כספית, בלפור עבר למודוס אופרנדי של חירום. [...] המסרים לא עברו רק דרכי – הועברו מסרים חד-משמעיים שזה מלחמת עולם. משום שאני מזכיר לך את המעמד של בן כספית בבלפור. ולכן את לא יכולה לייחס לי את כל ההודעה הזאת. ושוב אני אומר לך, בנימין נתניהו הוא אדם שממדר – אבל שאול אלוביץ' הניח בפני את התמונה בצורה גלויה. הוא לא אחד כזה, הוא דיבר גלוי, ואני ידעתי בדיוק את הנוסחה. ולכן גם ידעתי שכשאני אומר 'בן כספית' לא יקום ולא יהיה המינוי הזה".

חפץ שלח הודעה ברוח דומה לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז וחוליה מרכזית בשרשרת התיווך בין נתניהו לבני הזוג אלוביץ', וכיום עד מדינה. עו"ד רוזן-עוזר הזכירה את ההתכתבות הזאת בניסיון לחזק את הטענה שחפץ פעל לבד, אבל גם במקרה הזה חפץ שלל את התזה: "אני לא מעז לפנות לא לפילבר ולא לאף גורם אחר לפני שאני מקבל את התשובה של בנימין נתניהו – לא רק שרה – בעניין כזה. זה רגיש מדי. ורק אחרי שבנימין נתניהו מאשר שבגלל קרבה לבן כספית – שאני מדווח לו עליה, הוא מתבסס עלי – בשום פנים ואופן, לא יקום ולא יהיה. רק אז אני פונה למר אלוביץ' ולשלמה פילבר. כלומר רק ברשות ובסמכות".

"תכף נראה", פקפקה עו"ד רוזן-עוזר, "ראינו לגבי אבירם אלעד שזה לא קרה, והאמירות האלה הן אמירות שאפשר להגיד אותן...".

"אני יכול לתקף לך אותן", קטע אותה חפץ. "את רוצה שנדבר על זה?".

"אל תאיים עלי", השיבה הסנגורית.

"אני מאיים? אני מאיים?", אמר חפץ, "אני אומר את האמת. אני מבטיח לך שאתקף".

בשלב הזה התערבה בוויכוח ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, וביקשה משניהם להנמיך את הטונים. חפץ התעקש שהוא לא איים על הסנגורית, והצהיר: "אני הולך לתקף עכשיו, לא אזוז מהדוכן הזה עד שאתקף".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בכנסת, בחודש שעבר (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

לא ברור למה התכוון חפץ כשדיבר על "תיקוף" של אמירותיו, אבל חומרי החקירה ב"תיק 4000" כוללים גם התכתבות שבה אלי קמיר, יועצו האסטרטגי של שאול אלוביץ', כותב לבנו אור אלוביץ' ש"יש וטו" על מינוי יואב גולן משום שהוא "חבר קרוב" ו"שפוט" של בן כספית.

מעט לאחר מכן, במסרון שנשלח למנכ"ל אילן ישועה, טען שאול אלוביץ' שהוא קיבל "וטו נוסף" על מינוי גולן, כלומר מעבר לווטו שהעביר לו ניר חפץ. ישועה, במסרון צופה פני עתיד, השיב לאלוביץ': "אין כוונה בכלל לקחת אותו... אבל זה לא טוב שניר מתעסק עם זה. הוא לא יודע לשתוק, ומחר זה ייצא שהוא קובע מי יהיה הדסק". שאול אלוביץ', בתשובה, כתב לו ש"צריך להיזהר" וציין שאת הווטו השני קיבל מ"מקור אחר, חשוב יותר".

"וטו היה אפשר לקבל רק מאדם אחד – מראש הממשלה", אמר חפץ בבית-המשפט, והוסיף: "אני לא הולך לעשות כזה מהלך מול ראש ממשלת ישראל בלי שהלכתי קודם למר אלוביץ'".

"תגיד לנתניהו שיעשה מה שסוכם עם מומו"

לכל אורך החקירה הנגדית, ניכר היה שעו"ד רוזן-עוזר נזהרת לא להטעות באופן גס מדי את ניר חפץ. הסנגורית אמנם הציגה לו תזות שאינן מתיישבות עם חומרי החקירה בתיק, וחפץ מיהר לשלול אותן, אך התמרונים המטעים היו בדרך כלל עקיפים ומרומזים. לקראת סוף הדיון בכל זאת צצה הטעיה בוטה. זה קרה כשהחקירה עברה מהמישור המערכתי למישור הרגולטורי. הרקע היה מקרה שבו, לטענת חפץ, שאול אלוביץ' זימן אותו לביתו לפגישה בארבע עיניים וביקש ממנו להעביר מסר לנתניהו, שכיהן אז כשר התקשורת.

עו"ד מיכל רוזן-עוזר (צילום: יונתן זינדל)

אלוביץ' נזקק בתקופה ההיא להחלטה שתאפשר לו למזג שתי חברות שבהן שלט, בזק הרווחית ו-yes ההפסדית. המהלך היה צפוי להכניס לכיסו מאות מיליוני שקלים. הכסף היה דרוש לאלוביץ' כדי לכסות את ההלוואות שלקח שנים אחדות קודם לכן כדי להשתלט על בזק; ללא האישור, הטייקון עלול היה לקרוס תחת נטל החובות ולאבד את השליטה בנכסיו.

עד כניסתו של נתניהו למשרד התקשורת, העמדה המקצועית במשרד היתה שיש להתנות את מיזוג בזק ו-yes ברפורמת השוק הסיטונאי – מהלך שנועד לאפשר למתחרות של בזק להשתמש בתשתיות התקשורת שלה ולהוריד את המחירים בשוק. על-פי הערכה אחת, שפורסמה על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר באתר "העין השביעית", כל שנה שבה חמקה בזק מיישום רפורמת השוק הסיטונאי הניבה לה רווח עודף ובלתי מוצדק בסך 650 מיליון שקל לפחות על חשבון הציבור. לפיכך, האינטרס הכלכלי הישיר של אלוביץ' היה לדחות את יישום הרפורמה ככל הניתן – וכפי שצוין בכתב האישום, אנשי בזק לא רק ניסו אלא גם הצליחו לעכב אותה.

אתמול, בחקירה הנגדית, עו"ד רוזן-עוזר העלתה טענה הפוכה. הרקע היה הפגישה האישית של חפץ ואלוביץ'. חפץ כינה אותה באוזני חוקריו "מפגש הפתק", על שם דף A4 שעליו שרבט שורה של הסברים מפי אלוביץ', ולאחר מכן לקח איתו הביתה. "בחקירה במשטרה", אמרה עו"ד רוזן-עוזר, "אמרת ש'הרעיון של שאול אלוביץ' היה לתמוך ברפורמת השוק הסיטונאי'".

"לא, המסר שלו היה 'לך לבנימין נתניהו ותגיד לו שיעשה מה שסוכם עם מומו' [מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר]. כל הפתק הזה זה שאני לוחץ עליו שיסביר לי מה סוכם עם מומו, כי ללכת עם מסר סתום לראש הממשלה זו לא אופציה", השיב חפץ.

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד רוזן-עוזר לא הרפתה, והציגה קטע מתמליל החקירה שבו אומר חפץ כמה פעמים שאלוביץ' ביקש ממנו לפנות לנתניהו ולבקש ממנו לקדם את הרפורמה. "יש פה 3,000 עמודים", השיב חפץ, "תמיד אפשר למצוא התנסחות כזו או אחרת שהיא יותר מדויקת או פחות. שאול אלוביץ' ביקש ממני דבר אחד – ללכת לנתניהו ולהגיד לו שיעשה מה שסוכם עם מומו, ואז אני מתבקש להבין את הרקע, ואז בתוך השיח הזה [...] הוא גם אומר שהוא רוצה לקדם את הרפורמה, נותן הסבר בעל פה – לא מה להגיד לנתניהו, אלא הסבר בשבילי כדי שאבין. אני מנסה להבין את ה-Essence, ומה זה אומר; אני שואל אותו מה אכפת לך שזה תקוע, הרי כל עוד זה תקוע היתרון היחסי של בזק שריר וקיים".

הרושם שנוצר בבית-המשפט הוא שהגרסה של רוזן-עוזר, שהתבססה על מילותיו של חפץ בחקירה, סותרת את כתב האישום. אבל עיון במוצגים מפריך זאת. דף הנייר שעליו שרבט חפץ את ההסברים של אלוביץ' כולל חטיבה שעוסקת במה ש"סוכם עם מומו" לגבי התעריפים העתידיים של רפורמת השוק הסיטונאי – אבל מהנוסח ברור שאלוביץ' לא מבקש ממנו לקדם את הרפורמה לפי התנאים הרצויים בעיני המדינה, אלא בתנאים שיועילו לו ולבזק. למעשה, דף הנייר מתעד מקרה שבו טייקון תקשורת מנסה לקבוע את תנאי הרפורמה שאמורה לרסן את כוחו בשוק.

"הפתק", רשימה שחיבר ניר חפץ במהלך פגישה אישית עם שאול אלוביץ' כפי שהוגשה לבית-המשפט במשפט המו"לים (לחצו להגדלה)

כשחפץ נחקר במשטרה הוא ידע להסביר זאת: לדבריו, הוא אילץ את אלוביץ' להעלות על הכתב את "הפערים במחירים", כלומר ההבדל בין "מה שבזק רוצה לקבל עבור השירותים שלה מהמתחרים לבין מה שהממשלה רוצה לאכוף עליה". כשהחוקר ביקש ממנו להסביר שוב על איזה פערים הוא מדבר, חפץ השיב שהכוונה היא לפערים בין "מה שבזק רוצה לגבות מהמתחרות שלה עבור הטלפוניה הקווית לבין המחיר שהרגולטור רוצה לכפות עליה".

לדברי חפץ, כשהוא ביקש מאלוביץ' בפגישה ההיא פירוט נוסף, מעבר למה שרשם על הדף, אלוביץ' סירב. "הוא בשום אופן לא הסכים להיכנס לפרטים האלה, הוא לא הסכים להיכנס למספרים בנימוק שזה מסובך מדי, וזה מורכב, ואני לא אבין את זה", אמר לחוקרי המשטרה.

בדיון בבית-המשפט חפץ הצהיר שלמרות הבקשה של אלוביץ', הוא לא העביר את המסר לנתניהו. הוא פנה במקום זה למנכ"ל משרד התקשורת פילבר, וכששמע ממנו שהרפורמה "תקועה" – זנח את המהלך. "בתקופה הזאת כל השיחות לגבי קבוצת בזק עוברות דרך פילבר", אמר חפץ. "ברור ששמחתי שאני לא צריך להתעסק בזה".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1004KB)