מקורב של בנימין נתניהו ביקש למנות את ערן טיפנברון לתפקיד עורך "וואלה" כדי שיוכל לשלוט בנעשה באתר בתקופה שבה הוחזק על-ידי שאול אלוביץ' – כך עולה ממידע שהגיע לידי פרקליטות המדינה. המינוי של טיפנברון, בעבר עורך בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות", לא יצא לפועל בזמן אמת. ואולם, בחודש שעבר, במהלך שעורר ביקורת בענף התקשורת ודאגה בקרב עובדי "וואלה", מונה טיפנברון לתפקיד העורך הראשי על-ידי הבעלים החדש של האתר, אלי עזור.

המידע על הניסיון למסור לידי טיפנברון את האחריות העליונה על אתר החדשות שעומד במרכז "תיק 4000" הועבר לפרקליטות מידי אילן ישועה, המנכ"ל הוותיק והכוחני של "וואלה" לשעבר, שחלק ניכר מהתיק מבוסס על מידע שאסף. לדבריו, הבקשה הועברה בשנת 2016 על-ידי ניר חפץ, שהיה אז איש סוד של נתניהו. בהמשך, לאחר חשיפת חקירותיו של נתניהו, חתם חפץ על הסכם עד מדינה.

ישועה חלק את המידע עם נציגי הפרקליטות בדיונים שהתקיימו לאחרונה לקראת תחילת עדותו במשפט המו"לים. לדבריו, השיקול המרכזי של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בהחלטות על העסקת עיתונאים ב"וואלה" היה היכולת לשלוט בהם. לפי ישועה, בשלב מסוים לחץ עליו שאול אלוביץ' לפטר את עורך "וואלה" אבירם אלעד כדי להפיס את רוחם של נתניהו ורעייתו שרה. לדבריו, בהמשך אלוביץ' נסוג מכך משום ש"התברר שההתנגדות של נאשם 1 [נתניהו] ורעייתו למינויו של אלעד מקורה במהלכים של ניר חפץ, וברצונו למנות את טיפנברון לעורך האתר" – כך על-פי מסמך של פרקליטות המדינה המסכם את דבריו של ישועה.

עד לפני כחמש שנים כיהן טיפנברון כעורך ynet, אתר החדשות של קבוצת "ידיעות אחרונות". על רקע זה עלה שמו בשיחות השוחד שקיים נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. בשיחה שהוקלטה בין השניים, מוזס אמר לנתניהו שכדי לשנות לטובה את אופן סיקורו ב"ידיעות אחרונות" יש צורך לפנות לרון ירון, עורך העיתון, ולטיפנברון. נתניהו אף התייעץ עם מוזס לגבי האפשרות שחפץ, מקורבו, יהיה איש הקשר עם שני העורכים הבכירים.

בעל השליטה ב"וואלה", אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

בעקבות האזכור הזה והתפקיד הבכיר שמילא טיפנברון בקבוצת "ידיעות אחרונות", הוא נקרא להעיד במשטרה ונכלל ברשימת העדים של "תיק 2000". במרכז התיק עומדת עסקת השוחד לכאורה שנידונה בין מוזס לנתניהו, ולפיה מוזס ישתמש בעוצמה התקשורתית שלו כדי לוודא שראש הממשלה ישמור על כסאו – ואילו ראש הממשלה, בתמורה, ידאג לצמצום תפוצת החינמון "ישראל היום" מקבוצת אדלסון, המתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות".

טיפנברון, כאמור, מונה לאחרונה לעורך "וואלה", אך לא ידוע על מעורבות כלשהי של נתניהו במינוי. גיוסו ל"וואלה" התבצע זמן רב אחרי שבני הזוג אלוביץ' איבדו את אחיזתם באתר, וזמן קצר אחרי מכירתו לאלי עזור, השולט במקביל בעיתונים "ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב", בתחנת הרדיו 103FM ובערוצי הספורט "צ'רלטון".

עם זאת, על רקע המוניטין של טיפנברון בענף התקשורת, ההחלטה למנות דווקא אותו לתפקיד בהחלט עשויה להעיד על ניסיון של עזור לפגוע בעצמאות המערכתית של "וואלה". בטור פרשנות שפורסם באתר "העין השביעית" זמן קצר לאחר ההודעה על המינוי כתב איתמר ב"ז כי מדובר ב"חדשות רעות עבור עובדי 'וואלה', ואיתות ברור מהמו"ל אלי עזור: סיימתם לשחק בעיתונות חופשית, היכונו לחזרת האווירה הרעילה של עידן אלוביץ'".

ישועה: שיקרתי בתגובה לתחקיר "תיק 4000"

הניסיון למנות את טיפנברון מוזכר רק בחטף במסמך המסכם את השיחות שערך ישועה עם נציגי הפרקליטות. המסמך מסכם סדרה של שיחות שבמהלכן התייחס ישועה לשלל עדויות על התערבויות של בני הזוג אלוביץ' ב"וואלה" בשליחות ראש הממשלה נתניהו, כולל גניזת ראיון עמו ערב בחירות 2015, הסרת מגזין שלם כדי להעלים כתבת פרופיל על מני נפתלי, ומניעת כתבות המשך לתחקיר של רביב דרוקר.

לדברי ישועה, הלחץ להתערב בסיקור העיתונאי ובאיוש התפקידים ב"וואלה" הושפע משני גורמים עיקריים: צרכים פוליטיים ואישיים של הנאשם נתניהו ובני משפחתו, וצרכים רגולטוריים ועסקיים של הנאשם אלוביץ'. "היו תקופות שבהן שני ההיבטים הצטרפו וגרמו ללחץ מוגבר", נכתב במסמך של הפרקליטות.

לטענת ישועה, בגלל הצורך של בני הזוג אלוביץ' לשלוט בעיתונאי "וואלה", שאול אלוביץ' לא אישר למערכת להעסיק את העיתונאית אילה חסון, ואילו איריס אלוביץ' פסלה את העסקתו המחודשת של העיתונאי ינון מגל, עורך "וואלה" לשעבר, שלו ייחסה תמיכה בנפתלי בנט. כפי שנחשף בחקירות, המקרים הללו ואחרים הם חלק מניסיון רחב היקף של נתניהו ואנשיו לשלוט באיוש תפקידי מפתח בענף התקשורת בישראל.

בני הזוג איריס ושאול אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה ב"וואלה", בחודש שעבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

בשיחות עם נציגי הפרקליטות, ישועה טען כי הפסקת עבודתה של טלי בן-עובדיה כעורכת "וואלה" שבועות אחדים לאחר מינויה לתפקיד נבעה מכך שלאחר שנודע על מינויה הוא "חטף בטירוף" מבני הזוג אלוביץ', שכן בן-עובדיה היתה "סדין אדום בבלפור". לפי ישועה, עבודתה של בן-עובדיה באתר הסתיימה בלחצם של בני הזוג אלוביץ', ושולמו לה פיצויים מוגדלים. לדבריו, שאול אלוביץ' חשש שבן-עובדיה תספר לגורמים חיצוניים שב"וואלה" מפרסמים "ידיעות בהזמנה" למען נתניהו.

ישועה גם התייחס לתגובה שמסר ב-2015 לתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" – הפרסום העיתונאי שחשף את הנעשה באתר "וואלה" והוליד את "תיק 4000". ישועה הודה כי "תגובתו לכתבה כללה דברים שאינם אמת, כחלק ממאמץ מתואם להקהות את עוקצה של הכתבה".

אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

המסמך ובו סיכום דבריו של ישועה צורף לבקשה דחופה שהגישו היום (24.3) באי-כוחם של שאול ואיריס אלוביץ' לבית-המשפט. עורכי-הדין ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נעה פירר ויהל דאר טוענים כי הראיונות הללו, שנועדו במקור לריענון זכרונו של העד לקראת תחילת חקירתו בבית-המשפט, חרגו בהרבה מהמקובל והיו למעשה מעין "השלמת חקירה", של ישועה. הם דורשים כי תוצרי הישיבות ייפסלו, ושישועה יועבר להשלמת חקירה במשטרה.

בקשתם היא אחד משורה של קדימונים לשלב העדויות במשפט המו"לים, שבו מואשמים ראש הממשלה נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ונוני מוזס בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שלב העדויות יחל בעוד פחות משבועיים עם חקירתו של ישועה, העד המרכזי ב"תיק 4000", שבו מיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' מערכת יחסים של תן-וקח שמגלמת בתוכה שוחד. לפי כתב האישום, האלוביצ'ים נענו לדרישות נתניהו להתערבות נרחבת וחריגה ב"וואלה", ואילו נתניהו פעל לקידום האינטרסים שלהם בענף התקשורת – מעשה שהיה שווה עבורם מאות מיליוני שקלים.

67104-01-20

* * *

לעיון בהודעת פרקליטות המדינה

להורדת הקובץ (PDF, 438KB)