בשבוע שעבר סיפר עד התביעה במשפט המו"לים, מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר אילן ישועה, על קמפיין מתוזמר שיזם לכאורה מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס נגד חברת בזק. היום (10.5) התברר כי במקביל התנהל גם ציר תקשורת בין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', למו"ל "ידיעות אחרונות".
אתר "וואלה" היה אחת מחברות הבת של בזק, ולפי כתב האישום והעדות של ישועה שירת את האינטרסים של בעלי השליטה איריס ושאול אלוביץ' (נאשמים 2 ו-3). בני הזוג אלוביץ' התערבו באתר פעם אחר פעם כדי לספק לראש הממשלה בנימין נתניהו (נאשם 1), רעייתו שרה ובנם יאיר, את התקשורת שרצו. מחניפה כלפיהם וביקורתית כלפי יריביהם הפוליטיים, משמאל ובעיקר מימין. בתמורה, לפי כתב האישום, קיבלו הטבות רגולטוריות בשווי עצום.
לפי העדות של ישועה, מוזס (נאשם 4), שהיה בעבר בעל אינטרסים מגוונים בחברת הוט המתחרה בבזק, עמד מאחורי סדרה של כתבות ביקורתיות נגד החברה של אלוביץ' בשלל אמצעי תקשורת, הן אלו שבבעלותו והן כאלה המוחזקים בידי אנשי עסקים אחרים, כמו "גלובס" של אליעזר פישמן (שהיה בעל מניות ב"ידיעות אחרונות").
"אין ספק שהגביר כאן בן בית", אמר ישועה בזמן אמת על מוזס ו"גלובס". בהזדמנות אחרת סיפר כי הכינוי של מוזס היה "הגדול מתל-אביב", להבדיל מ"הגדול מירושלים", כלומר ראש הממשלה נתניהו. בתכתובת אחרת שהוקראה בשבוע שעבר באולם, אך רק היום נחשפה כיוון שבזמן אמת תקלה טכנית מנעה מהעיתונאים להיחשף אליה, התייחס אלוביץ' ל"קמפיין" ביקורתי נגד בזק ב"גלובס" וטען כי "האיש ההוא קנה את העיתון".
הבוקר, בהמשך חקירתו הנגדית של ישועה, התברר כי במקביל ליריבות העזה בין אלוביץ', בעל השליטה בבזק, לבין מוזס, בעל האינטרסים בחברה המתחרה הוט, התנהל גם ציר הידברות ביניהם. איש הקשר היה ניר שלום, שעבד שנים קודם לכן עם שרי התקשורת דליה איציק ואריאל אטיאס והוגדר רשמית כיועץ רגולטורי-עסקי של אלוביץ'.
בתחילת מאי 2015, שבועות אחדים לאחר מערכת בחירות שבה מוזס ניסה בכל כוחו התקשורתי למנוע את ניצחון הליכוד וכשל, עמד נתניהו להקים ממשלה חדשה, להשתלט על משרד התקשורת ולעכב את הרפורמה שעלולה היתה לפגוע ברווחים המונופוליסטיים של בזק.
באותו זמן, ב-2 במאי, התפרסמה במדור הברנז'ה של אתר "וואלה" ידיעה שלא החמיאה למוזס. בפני בית-המשפט לא הוצגה הידיעה עצמה, שנמחקה בתוך יממה לבקשת מוזס ובהוראת אלוביץ', וגם בפרקליטות הבהירו כי אינם יודעים בדיוק מה היה תוכנה, אולם סביר להניח כי מדובר בידיעת המשך לפרסום מאותו היום מאת יואב יצחק באתר News1, ולפיו מוזס נפגש עם ישראל כץ והציע לו הגנה תמורת סיוע בהדחת נתניהו. מעין גרסה מוקטנת של הפרשה המכונה "תיק 2000".
לפי הידיעה של יצחק, עוד בטרם הבחירות לכנסת, כשנראה היה כי נתניהו עשוי דווקא להפסיד, יזם מוזס פגישה עם כץ ובה ביקש לגייסו נגד נתניהו כדי לסלקו מהליכוד לאחר ההפסד הצפוי בבחירות. בתמורה הבטיח לו מוזס כי יהיה "בן בית בידיעות אחרונות". כץ סירב לעסקה, דיווח יצחק, וממילא הכחיש מכל וכל את הידיעה.
בערבו של אותו היום, בשעה 22:40, שלח אלוביץ' לישועה הודעה שקיבל מניר שלום: "מניר: תסתכל ב'וואלה ברנז'ה'. עוד פעם כתבה נגד הגדול. אותו כתב כותב נגדו כל הזמן. הוא השתולל עלי עכשיו. יותר שלא תעז לבקש ממני דברים לעזור. חבל".
ישועה פירש, בתשובות לשאלותיו של עו"ד ז'ק חן, בא-כוחו של אלוביץ', כי "הגדול" במקרה זה הוא מוזס, וכי ניר אינו ניר חפץ, דוברו של נתניהו, אלא ניר שלום, שאותו הגדיר "איש הקשר של שאול לנוני מוזס". עו"ד חן לא התעכב על כך, אולם מנוסח ההודעה של שלום לאלוביץ', ומהגדרתו כ"איש הקשר", ניתן להבין כי בעל השליטה בבזק העביר לפני המועד הזה בקשות אל מוזס. במלים אחרות, במקביל לשליטה של אלוביץ' ב"וואלה", ולפניות של ישועה אל מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון ומנכ"ל ynet אבי בן-טל כדי שייטיבו את הסיקור של בזק, התקיים גם ציר בין בעל השליטה בבזק לבעל השליטה באימפריית "ידיעות אחרונות".
בהמשך אותו הלילה, בשעה 1:48 לפנות בוקר, נמשכה ההתכתבות סביב האייטם של "וואלה ברנז'ה". "מניר: זה כבר לא רלבנטי", כתב אלוביץ' לישועה. ב-2:17 השיב ישועה: "רואה עכשיו, מנסה לתפוס את ינון מגל", עורך "וואלה" באותם הימים. כמה דקות קודם לכן כבר שלח ישועה למגל הודעה: "דבר איתי בהול, ברגע שאתה יכול, לא משנה השעה".
בשעה 2:43 לפנות בוקר, ככל הנראה לאחר שיחת טלפון, כתב ישועה למגל: "תסביר שם שאנחנו מסתבכים בתביעה, קשה להוריד [את] התמונה מיד, להוריד הטון, לקבור ידיעה ובבוקר להעיף. רק זה חסר לי עכשיו – תביעה של 'ידיעות'. זה רציני, אנחנו מסתבכים".
"טוב", השיב מגל, אולם בבוקר המחרת הידיעה עדיין הופיעה באתר. "רואה שזה לא ירד??", כתב ישועה למגל בשעה 8:38. דקה אחר-כך קיבל את התשובה: "הורדתי את התמונה וכל אזכור של נוני".
"תוריד לגמרי וזהו! מיידי! תגיד שזה הוראה שלי! בבקשה אל תעכב יותר גם לא דקה. בסוף גם נוריד וגם נחטוף", הורה ישועה למגל. בחלוף כמה דקות הוסיף: "להוריד הכל מיידית עכשיו. אנא עדכן אותי ברגע שיורד". בשעה 9:16 כתב מגל לישועה: "ירד". "תגיד שאני ביקשתי", השיב לו ישועה. "תפיל הכל עלי אם ישאלו שאלות, איום בתביעה".
בשעה 10:20, אחרי שהידיעה נמחקה, שלח אלוביץ' לישועה את השאלה "האם עשית משהו?". המנכ"ל השיב: "כן הורדתי את הידיעה, הייתי בקשר עם ניר".
מטפל בשמחה
עיקר יום העדות של ישועה, שנגמר מוקדם בשל חגיגות איחוד העיר ירושלים, הוקדש לחלקו של ישועה בעסקת המכירה של אתר "יד2" לתאגיד התקשורת הגרמני אקסל-שפרינגר, מכירה שבגינה הוענק לו בונוס בסך 15 מיליון שקל.
בהמשך לימי החקירה הנגדית הקודמים, גם היום ביקש עו"ד חן להציג את ישועה כמנכ"ל פעיל ויוזם, שאחראי באופן אישי גם להתערבויות בתוכן, ולא רק כממלא הוראות של בעלי השליטה. חן התעכב על התקופה שבה לישועה היה אינטרס אישי ישיר בקבלת הטבה רגולטורית, אישור עסקת "יד2", ועל הקשר בינה לבין הטיית הסיקור באתר.
בנוסף, ולהבדיל מהשבוע שעבר, שבו ביקש לקעקע את האמינות של ישועה, היום ניסה חן להציג את מרשו, אלוביץ', כמי שבעצמו לא תמיד אומר אמת. מעבר לכך הוקדשו דקות ארוכות מהחקירה לביסוס הטענה שלפיה ההתערבות בתוכן של "וואלה" לא נתפסה אצל ישועה כמעשה פלילי – טענה שישועה השמיע שוב ושוב.
ב-1 במאי 2014, בימים שבהם המתינו ישועה ואלוביץ' לראש הממשלה נתניהו ולשר התקשורת ארדן כדי שיתנו את אישוריהם להשלמת מכירת "יד2" לאקסל-שפרינגר, בעודם מתכתבים בינם לבין עצמם על ההתעכבות של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, במתן מכתב הפטור המאשר את השלמת העסקה, נמשכו ההתערבויות באתר מצד נתניהו. בשעה שלוש אחר-הצהריים קיבל ישועה הודעה מזאב רובינשטיין, חברו של אלוביץ', מקורבה של שרה נתניהו ואחד הצירים המרכזיים שדרכם זרמו ההוראות ממשפחת נתניהו למערכת "וואלה".
"שלום בוס, שוב שואלים למה לא שמו ב'וואלה' מפגש עם ילדי יתומים ליום העצמאות. בבקשה, זה עדיין רלבנטי, אנא העלו", כתב רובינשטיין לישועה, ובמקביל גם לאלוביץ', שמצדו העביר את ההודעה לישועה. "מטפל בשמחה", השיב ישועה לרובינשטיין. הוא ביקש את הנוסח המלא של ההודעה לעיתונות, והבטיח: "מטופל במיידי, יקבל חשיפה יפה ותמונה מרגשת". בהמשך עדכן ישועה את אלוביץ': "זה כבר עולה".
ואכן, בשעה חמש אחר-הצהריים עלתה לאתר "וואלה" ידיעה בלתי חתומה שנשאה את הכותרת "צפו: כך מתגייס נתניהו להכנות ליום העצמאות". כותרת המשנה בישרה ש"לרגל חגיגות יום העצמאות ה-66 הפשיל ראש הממשלה שרוולים ופשט את החליפה, כשסייע להציב דגל ישראל גדול במיוחד על גג משרדו. צפו בתיעוד". מלבד סרטון התדמית שתיעד את ראש הממשלה מציב דגל על גג משרדו, בידיעה נכלל גם תצלום ממפגש של נתניהו ורעייתו עם יתומי צה"ל.
"האם אתה קשרת כתנאי מושחת בין ההיענות לבקשה הזו, סיקור המפגש, והנושא שאתם עסוקים בו באותם ימים, האישור של עו"ד נויפלד לפטור?", חקר עו"ד חן. "דרישות כאלה וידיעות כאלה היו לחם חוקנו מזה כשנה וחצי, כולל עם זאב", השיב ישועה. "באותה תקופה במיוחד זה היה מאוד אינטנסיבי, סביב ג'יימס פאקר וכדומה. זה היה לחם חוקנו בלי קשר לאירוע הזה. עניתי כבר בהזדמנות קודמת שאדם לא יכול לנתק את שתי האונות של המוח. אני נמצא במודוס אופרנדי שזה מה שאנחנו עושים. אני לא יכול להגיד שבדיוק באותו הרגע אעשה משהו שהוא ההפך. זה לא בא בגלל זה, זה בא בגלל המודוס אופרנדי מזה שנה וחצי".
"אבל האם בחיבור הזה שעשית ראית חיבור מושחת?", התעקש עו"ד חן.
"לא", השיב ישועה. "שנה וחצי אני עושה את זה, אז דווקא בשבוע-שבועיים האלה אעשה ההפך? עשיתי בלי קשר לאירוע ועם קשר לאירוע. האם חלפה לי המחשבה שגם אני לא רוצה להרגיז אותו? יכול להיות".
במקביל נמשכו השיחות בין ישועה לאלוביץ' על הצורך לזרז את משרד התקשורת וראש הממשלה כך שייתנו את האישור להשלמת מכירת "יד2". "חסר לגדול שלא יספק את הסחורה אחרי כל מה שעשינו בשבילו", כתב ישועה לאלוביץ' ב-8 במאי 2014.
"האם באמירה הזו שלך התכוונת לסוג של קשר מושחת בינך ובין מר אלוביץ' לבין מר נתניהו?", שאל עו"ד חן. "האם התכוונת לקשר מושחת, לקשר אסור, לקשר פלילי, שיש במערכת היחסים הזו? האם כאשר אמרת את זה היית במודעות, חשבת שאתה עושה משהו פלילי מושחת?".
"לגמרי לא", השיב ישועה. "מכמה סיבות: קודם כל, זו היתה עסקה לגמרי לגיטימית. ושניים, היוזמה לכל הסיקור המוטה לא היתה באותו חלון של שבועיים-שלושה שהיה ברור לנו שצריך את הפטור. זה היה המודוס אופרנדי מזה שנה וחצי, אני לא הייתי יוזם את זה בשביל זה. בוודאי לא חשבתי שזה פלילי. ההתבטאות שלי מבטאת בסך הכל את הצורה שבה הדברים היו באותה תקופה".
בהמשך עדותו נקב ישועה במועד שבו הבין כי המעשים בבזק וב"וואלה" עולים לכדי פלילים: ב-27 בדצמבר 2016, אז זומן אל ביתם של בני הזוג אלוביץ' בשעת לילה מאוחרת והתבקש לשבש את החקירה הצפויה. "חד-משמעית", אמר ישועה בעדותו, "עד לפגישת השיבוש שבה אמרו לי במילותיהם שזה פלילי, לא חשבתי שזה פלילי. לא הייתי עושה את זה. פחד החטא והעונש, אם תרצה. דב גיל-הר התכתב עם גידי, והוא אמר לו שאולי זה פלילי. אמרתי לו, 'על מה אתה מדבר?'. אני לא חשבתי שזה פלילי. מהצד שלי בוודאי לא חשבתי שזה פלילי". עדות זו מסייעת לאלוביץ', שכן היא מקלה עליו לטעון כי גם הוא לא חשב שמעשיו פליליים.
בחלק אחר מהעדות, וכדי להרחיק את מרשו, שאול אלוביץ', מהמחשבה הפלילית, חקר עו"ד חן את ישועה על הכינויים הרבים ששילבו הוא ואלוביץ' בתכתובות ביניהם: "הגביר", "הגדול", "החייכן", "הילד" וכן הלאה. "לא עשית את זה מתוך חשש פלילי או נסיון הסתרה של זהות, נכון?", שאל חן. "כן, ברור. שמות קוד נאיביים", השיב ישועה.
עו"ד חן הזכיר כי באחת ההזדמנויות אלוביץ' אמר לישועה כי שוחח עם לירן דן, מיועצי התקשורת של נתניהו, ואילו הוא, ישועה, השיב לו תוך שימוש באות ל' במקום בשמו המלא. "גם מזה לא עושה שכל שיש כאן משהו קונספירטיבי", העיר עו"ד חן. "זה לא נראה קוד הצפנה חזק במיוחד", השיב ישועה בציניות. "באיזשהו שלב שאול קרא למישהו 'הגדול' או 'הגדול מתל-אביב' וזרמתי עם זה".
ראשת הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, העירה: "זה לא נועד להסתיר משהו", וישועה אישר: "זה קוד ילדותי, אם הוא נועד להסתיר, אז מי שמשתמש בו הוא מאוד טיפש".
לקראת סוף יום העדות מנה עו"ד חן כמה הזדמנויות שבהן מרשו, אלוביץ', לא אמר אמת לישועה. כך, לדוגמה, הטעה אלוביץ' את מנכ"לו כשאמר לו שנתניהו חתם על אישור מכירת "יד2" בעוד שבפועל טרם עשה זאת. בהזדמנות אחרת אמר אלוביץ' לישועה, כך לפי דברי ישועה בחקירתו, כי בני הזוג נתניהו התארחו בבית משפחת אלוביץ' לארוחת ערב. גם עובדה זו שגויה, שלא לומר שקרית, אמר עו"ד חן.
במקרה אחר כתב אלוביץ' לישועה כי ד"ר צבי ברקוביץ', רופא המטפל במשפחת נתניהו ומקורב למשפחה, אמר לו כי הוא ואתר "וואלה" הביאו לנתניהו את הניצחון בבחירות 2015. ד"ר ברקוביץ', טען עו"ד חן, מעולם לא שוחח עם אלוביץ'.
"איך אתה מתייחס לבלוף הזה?", שאל עו"ד חן. ישועה השיב: "פעמים רבות האמנתי למה שאלוביץ' אמר לי, ולעתים לא האמנתי. פה האמנתי, יכול להיות שטעיתי".