באולמו של השופט אריה רומנוב בבית-המשפט המחוזי בירושלים, המשמש בימים אלה כחדר הקרנה של משפט המו"לים, יושבים אך ורק עיתונאים. ושני דוברים. איתי הר-אור, לשעבר עיתונאי "כלכליסט", מייצג את בני הזוג אלוביץ'. הילה קובו, לשעבר עיתונאית "וואלה", מייצגת את הפרקליטות.

מדי יום אפשר לראות את השניים משוחחים עם עיתונאים, בתוך ומחוץ לאולם, ומדגישים נקודות זכות שנרשמו לטובת הלקוחות שלהם. היום, היום הראשון לחקירה הנגדית של העד הראשון במשפט, הם עבדו במרץ, שכן לקראת היום הזה נבנתה ציפייה לדרמה.

"ההצגה האמיתית", הבטיחו סנגורים ויועצי תקשורת לעיתונאים והעיתונאים בתורם לציבור, תתחיל עם החקירה הנגדית. עד עכשיו היה רק הקדימון. כי הרי מה יכול להיות מעניין בחקירת עד, כשהחוקר והמעיד אוחזים באותו הנרטיב? העימות בין השניים הוא שיוצר את הדרמה.

מהבחינה הזו נרשמה בחדר העיתונאים אכזבה מסוימת בתום היום הראשון לחקירה הנגדית הראשונה, כשהתברר כי העימות בין בא-כוחו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, לבין העד הראשון, מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה, לא מספק כותרות וגילויים בהיקף ובתדירות של החקירה הראשית (אף כי גם שם, יש להודות, רוב חומר הראיות שהוגש דלף ופורסם הרבה לפני שישועה עלה לדוכן העדים).

כדי להוכיח שישועה נטל חלק פעיל ועצמאי בהשחתה העיתונאית, עימת אותו הסניגור עם כתבת תחקיר על אודותיו שהתפרסמה ב"העין השביעית" ב-2013

לאורך שבע שעות החקירה הראשונות שלו ביקש עו"ד חן לצייר את ישועה כאדם לא אמין, אבל במקביל גם לא כבורג אלא כשחקן פעיל, יוזם ועצמאי במכונת ההתערבויות שבנו, לפי כתב האישום, משפחות נתניהו ואלוביץ' כדי להשפיע על התוכן באתר "וואלה".

לשם כך הסתמך עו"ד חן על כתבת תחקיר שפורסמה באתר "העין השביעית" בשנת 2013, שאיתה פתח את חקירתו. לפי חן, הכתבה מלמדת כי ההתערבויות של המנכ"ל בתוכן החלו לפני שאלוביץ' היה לבעל השליטה באתר וחרגו מעבר לסוגיות הפוליטיות שמשרתות את משפחת נתניהו. בהמשך החקירה, על סמך התכתבויות בין ישועה למנכ"ל "גלובס" באותה תקופה, שנמצאו על מכשיר הטלפון שמסר ישועה למשטרה, ביקש עו"ד חן להראות שהעד ידע לפעול על דעת עצמו להטיית סיקור בשל אינטרסים זרים גם מחוץ לגבולות "וואלה"; וכי היה בעל יכולת השפעה משחיתה על התקשורת שאינה פחותה, ואולי אף היתה גדולה יותר, מזו של שאול אלוביץ'.

כותרות כתבת התחקיר של "העין השביעית" על "וואלה" מ-2013

האם הצליח עו"ד חן להוכיח את שביקש? דובר בני-הזוג אלוביץ' ישיב ודאי בחיוב, ודוברת הפרקליטות תשיב ודאי בשלילה. ואפשר שגם מתבונן מהצד ישיב לשאלה הזו על סמך צפייה ביום העדות כולו ובלי לשוחח עם אף אחד מהדוברים (סביר להניח, אגב, שישיב בשלילה). אלא שזו אינה השאלה שעליה ראוי ומעניין להשיב.

הנקודה המעניינת במשפט המו"לים, משפט השחיתות התקשורתית החשוב ביותר מאז קום המדינה, שמערב לא רק ראש ממשלה אלא גם שני מו"לים לשעבר (בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ') ומו"ל בהווה (נוני מוזס) – היא שלמאמצי הסנגוריה והתביעה יש בינתיים מכנה משותף: שניהם חושפים את ההתנהלות השערורייתית בעולם העיתונות הישראלי. באתר "וואלה", וגם הרבה מחוצה לו.

כשעו"ד חן הציג בפני ישועה את כתבת התחקיר של "העין השביעית", הוא ציטט בין היתר שורה שלפיה ישועה אינו מכחיש שהכפיף את המערכת לצרכיה העסקיים של החברה. "למיטב זכרוני, לא רציתי להכחיש, כי כולם עושים את זה וגם אנחנו עשינו", השיב ישועה, אך טען כי ההתערבויות משיקולים מסחריים היו בכמות ובעוצמה פחותות לאין שיעור לעומת ההתערבויות בהמשך הדרך, משיקולים פוליטיים.

לפי עדותו של ישועה היום, ההתערבויות המשחיתות שלו, אלו שנבעו משיקולים מסחריים, התחלקו לשני סוגים: שיקולים שנוגעים ל"וואלה", כמו "מפרסם שלא רוצים להרגיז", ומאידך שיקולים "פנימיים קבוצתיים", כלומר כאלה שנוגעים לחלקים אחרים בקבוצת בזק, שחברת "וואלה" היתה חלק קטן ממנה.

"אם 'וואלה' בקבוצת בזק, היא מן הסתם לא תכתוב משהו רע על yes או על חלק אחר בקבוצה ויכול להיות שלא תשבח את HOT (חברת הכבלים המתחרה; א"פ)", הסביר ישועה לעו"ד חן על דרך פעולתה של עיתונות מסחרית בישראל. "סכסוך עבודה בפלאפון (עוד חברה בקבוצת בזק; א"פ), 'וואלה' לא תהיה הראשונה שתסקר אותו", הוסיף.

ינון מגל באולפן הטלוויזיה של "וואלה", ב-2013 (צילום: "העין השביעית")

"מגל הסביר שאי-אפשר לכתוב על החברות של אלוביץ', כי 'הם משלמים את המשכורת שלנו'", מצוטט עיתונאי מ"וואלה" בתחקיר משנת 2013, בהתייחסו לעורך הראשי ינון מגל. התגובה שנמסרה אז מ"וואלה" לאתר "העין השביעית" גרסה שמדובר ב"השמצה חסרת בסיס!" וש"הסיקור של קבוצת בזק אובייקטיבי לחלוטין!". לפי אותה תגובה, "מחלקת התוכן של 'וואלה' ודסק החדשות שלה נהנים מעצמאות ומחופש עיתונאי מלא, לרבות בכל הקשור לסיקור קבוצת בזק".

היום, מעל דוכן העדים, המנכ"ל לשעבר אמר: "אני לא חושב שהיתה אמירה כזו, שאי-אפשר לכתוב על חברות של אלוביץ' כי הם משלמים את המשכורת. לא ירדה איזושהי הוראה כללית, אבל יכול להיות שבפעם או פעמיים שכתבו משהו חיובי על HOT או כתבו משהו שלילי על הקבוצה, יכול להיות שהערתי על העניין הזה, ואז זה התפרש כך".

"הוגן לומר שלא היה נהוג לכתוב נגד האינטרסים של בזק?", שאל עו"ד חן. "נכון", השיב ישועה.

עו"ד חן תהה האם בעיני ישועה לגיטימי שאתר חדשות יתחשב בשיקולים העסקיים של בעלי הבית ויתאים את הסיקור החדשותי שלו לאינטרסים של הקבוצה. "בעולם אידיאלי לא, בחיים זה ככה עובד", השיב ישועה

עו"ד חן גילה לישועה שעורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד העיד במשטרה כי בשנים ההן, כשעמד בראש חטיבת החדשות של האתר, "היתה הנחיה גורפת שלפני שעלו פרסומים על קבוצת בזק היינו מקיימים דיונים על זה ומחליטים אם לפרסם או לא". "אני לא יודע אם היו דיונים. יכול להיות שהוא היה שואל שאלה", הגיב ישועה. "הוא גם אומר שזו היתה הנחיה שלך", הדגיש עו"ד חן. "כן, הייתי מנכ"ל", אישר ישועה.

בשלב זה תהה עו"ד חן האם בעיני ישועה לגיטימי שאתר חדשות מתחשב בשיקולים העסקיים של בעלי הבית ומתאים את הסיקור החדשותי שלו לאינטרסים של הקבוצה. "בעולם אידיאלי לא, בחיים זה ככה עובד", השיב ישועה.

עו"ד חן עמד על הפער בין הגרסה שסיפרו 30 עובדי "וואלה" ששוחחו אז עם "העין השביעית" לקראת פרסום הכתבה, שלפיה ההתערבויות באתר נובעות מאינטרסים מסחריים ישירים של "וואלה" וקבוצת בזק, לבין הגרסה שסיפר ישועה בעדותו הראשית, שלפיה ההתערבויות נובעות מאינטרסים מסחריים עקיפים – סיקור אוהד למשפחת נתניהו וביקורתי ליריביה, בתמורה להטבות רגולטוריות. ישועה הסביר כי באותה תקופה, תחילת שנת 2013, הוא ומגל עדיין הצליחו להסתיר מהעיתונאים באתר את המניעים העיקריים להתערבויותיהם.

"הסתרנו את זה", אמר ישועה. "אני חושב שאת העיקר אין פה, הם מייחסים את זה לגחמות ולהסכמי שיתוף פעולה ודברים אחרים. אבל רוב השינויים נבעו מלחצים פוליטיים שהם לא מכירים אותם, כי אז עוד הסתרנו אותם". ישועה תיאר איך באותם הימים ממש העורך מגל כתב לו כך: "יצאנו מדעתנו? השתגענו לגמרי? תכף אני אכתוב טוקבקים על שרה". אך כשהצטרף מגל לראיון שהעניק המנכ"ל לאתר "העין השביעית" (שפורסם במקביל לכתבת התחקיר), ישועה תיאר את מגל כמי ש"יושב לידי ושותק. הוא אומר שאני אף פעם לא נותן הוראה".

אילן ישועה בדסק החדשות של "וואלה" ב-2013 (צילום: "העין השביעית")

בתחקיר "העין השביעית" תואר כיצד כינס ישועה פורום של כמה עשרות עורכים וכתבים, קרא להם "כפויי טובה" והבהיר ש"הוא קובע אם כתבות יימחקו – והם יצייתו, אם זה משיקולים מסחריים ואם זה משיקולים פוליטיים". בעדותו הסביר המנכ"ל לשעבר כי אפשר בהחלט שכינס את המערכת ואמר לעובדים "תשמעו, יש גם שיקולים מסחריים, יש שיקולים פוליטיים, ולפעמים אקבל החלטה שלא תרצו לקבל אותה".

באותו ראיון שפורסם כאן, באתר "העין השביעית", אמר ישועה: "ב'וואלה' המנכ"ל הוא בעצם המו"ל". לדבריו, הוא אישית, ולא אף אדם אחר, אחראי על מינוי העורכים הראשיים באתר. בעדותו, הזכיר עו"ד חן, ישועה טען שמשפחת נתניהו, באמצעות מתווכים, בהם בני הזוג אלוביץ', היו אחראים למינויים באתר.

"שיקרת לכתבים או לא?", שאל עו"ד חן. "נכון שאמרתי את זה", השיב ישועה. "וזה נכון?". "לא", השיב ישועה. "מה רצית שאני אגיד לו, שפיטרתי את טלי בן-עובדיה כי לשאול יש רצון משלו?". "אז שיקרת", הטיח עו"ד חן בישועה. "כן", השיב המנכ"ל לשעבר, אך מחה על ההשתמעות כי הוא שקרן. "אם כך אעשה איתך הסכם", הציע עו"ד חן. "בכל פעם שאני מגיע למקום כזה שזה מה שאני מבין מהתשובות שלך, נקרא לזה שי"ן קו"ף רי"ש".

טענת בראיון, המשיך עו"ד חן, שכל הטענות של עובדיך על התערבות גוברת שלך בעבודת המערכת הן "קשקוש מוחלט". "יכול להיות בהחלט שאמרתי את זה, והאמירה לא נכונה", השיב ישועה. "כלומר עוד דוגמה לשי"ן קו"ף רי"ש", קבע עו"ד חן ."או ה"א גימ"ל נו"ן ה"א", הציע ישועה, והסביר: "ה-ג-נ-ה על הבוס".

"גלובס": קמפיין מתוזמר ועבודת לובי

בהמשך העדות הציג עו"ד חן בפני ישועה תכתובות שלו משנת 2012, שנה לפני הכתבה באתר "העין השביעית", בתקופה שבה לפי גרסת ישועה בחקירה הראשית טרם התחילו ההתערבויות של אלוביץ' במערכת. עו"ד חן הדגים בפני השופטים כיצד כבר אז ידע ישועה לנצל את כוחו כדי להשפיע על הסיקור לטובת הבעלים, ולא רק באתר "וואלה".

באפריל 2012, באותם הימים ממש שבהם "וואלה" נמחקה מהבורסה והפכה לחברה פרטית, מהלך שלפי עדות ישועה הוביל לביטול מנגנוני בקרה ופתיחת פתח להתערבויות בוטות, התכתב ישועה עם אלוביץ' על האופן שבו סוקרה בזק ב"גלובס". לפי ההתכתבויות, ישועה פעל לשנות את הסיקור ב"גלובס" תוך ניצול חברותו האישית עם מנכ"ל העיתון הכלכלי דאז איתן מדמון והעובדה שבין "וואלה" ל"גלובס" התקיים שיתוף פעולה מסחרי.

מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון (משמאל) והעורך הראשי חגי גולן, ב-2014 (צילום: "העין השביעית")

באותה תקופה פרסם כתב התקשורת של העיתון, גד פרץ, שורה של ידיעות בנוגע למדיניות של שר התקשורת דאז משה כחלון כלפי הרפורמה בשוק התקשורת בישראל. השר כחלון הודיע על קידום הרפורמה המכונה "שוק סיטונאי", שתחייב את בזק למכור שירותים על גבי התשתית שלה לבעלי רישיון. פרץ דיווח שכחלון הודיע שיפרק את בזק אם לא תסכים ליישום הרפורמה, ובהמשך הביא דברי פרשנות שלפיהם המרוויחה הגדולה של הרפורמה תהיה דווקא בזק, שכן אם הרפורמה תיושם הובטח לה שהמחירים שתדרוש מבעלי הרישיון לא יפוקחו.

בגליון סוף השבוע שבו הוכרזה הרפורמה פורסם מאמר פרשנות מאת העיתונאי אלי ציפורי, תחת הכותרת "רפורמת האי-תחרות" וכותרת המשנה "בזק תרוויח מהרפורמה, שאמורה להאיץ התחרות באחד מתחומי הליבה שלה". בטור נמתחה ביקורת חריפה על הרפורמה, והודגשו המינוף שבו שרוי אלוביץ' והדיבידנדים העצומים שחילק לעצמו. ציפורי, אז פרשן ועורך בכיר בעיתון, פתח את המאמר במשפט "שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק, מונופול התקשורת הישראלי, יכול לנשום לרווחה".

סגן עורך "גלובס" אלי ציפורי, ב-2014 (צילום: "העין השביעית")

אלוביץ' התלונן בזמן אמת אצל ישועה על הפרסום של ציפורי. "עלה בראשית", קבל בעל השליטה, והמנכ"ל השיב לו: "פעם ראשונה שאיתן מדמון מטעה אותי, אכן כוחות גדולים אבל מטפל. תכף יירד מהראשית".

בהמשך כתב ישועה לאלוביץ': "ביום ראשון אתן לך תמונה מלאה. הוא [מדמון] הבין שהגזימו ומוכן לתקן. ולדעתי צריך לנצל זאת. בראשון הוא הבטיח לתת לי תמונה מלאה". ביום שישי, למחרת צאת גליון סוף השבוע של "גלובס" עם המאמר של ציפורי, העביר ישועה לאלוביץ' הודעה שקיבל ממדמון: "סורי, ממש לא בכוונה. אלוהים עדי שלא ידעתי. אני מבואס שלא חשבתי על אפשרות כזו ומנעתי מראש, זו סתם יוזמה מקומית של עורך, יש להם הנחיה בסופ"ש כשאין חדשות מקדמים דעות (כלומר מאמרי דעה, ובמקרה זה את טורו של ציפורי; א"פ), ממש לא מכוון. שלום".

בשלב זה שוחחו ישועה ואלוביץ' על אפשרויות התגובה. בעל השליטה כתב למנכ"ל כי "עצירת המתקפה זה דבר הרבה יותר חשוב מכתבה מתקנת". ישועה השיב: "ברור, אני פועל בכל הכוח לעצור את זה. בנוסף חשוב שאקבל תדרוך מלא ונקודות כפי שאתה נתת לי לפני שאני נפגש עם איתן בראשון".

איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס", ב-2012 (צילום: משה שי)

בהמשך כתב ישועה לאלוביץ': "הוא [מדמון] מאמין בעמדה של היריב. אם הוא יאמין [לנו] זה יקל עליו מאוד בצורה הוגנת. כפי שראית הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הכותרת ירדה תוך חמש דקות". בעדותו הסביר ישועה את השימוש במלה "יריב" בכך שאלוביץ' אמר לו ש"יש כוחות שפועלים נגדו".

למחרת כתב ישועה לאלוביץ': "מציע שנשוחח אחרי שאתה מעביר חומרים, אני זמין בכל שלב. אדבר עם איתן בצאת השבת. אם תיווצר אווירה אסע אליו, אם לא, אקבע לבוקר. זה תלוי בו. עברתי שוב על כל העיתונים של השבוע, ברור שזה מתוזמר ושהוא בעסק, זה גדול מכדי שיהיה אחרת. הוא היה נותן לי אזהרה מראש אבל כנראה שהגביר בעסק והוא מחויב לו".

"מי זה הגביר?", שאל עו"ד חן.

ישועה התקשה לענות. לדבריו, אלוביץ' הוא שהדביק את הכינוי הזה לאחד האנשים שנהג לדבר עליהם. "או פישמן או נוני", אמר ישועה, בהתייחסו למי שהיה אז בעל השליטה ב"גלובס", אליעזר פישמן, ולארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מספר 4 במשפט המו"לים. גם לפישמן וגם למוזס היו אינטרסים מסחריים ישירים בזירה שבה פעלה בזק, בין השאר בשל אחזקותיהם במתחרה HOT. מוזס ופישמן היו גם שותפים באחזקה ב"ידיעות אחרונות".

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ב-2014 (צילום: רוני שיצר)

כחודש לאחר מכן, בעקבות עוד סדרת פרסומים ביקורתיים נגד בזק ב"גלובס", כתב ישועה לאלוביץ': "למה אתם לא זורקים מלה כשעולה דבר כזה. הייתי אומר לו והוא היה מתערב וממתן, אין מה להפסיד. המגמתיות כאן ברורה ואין ספק שהגביר כאן בן בית".

כשנשאל פעם נוספת מיהו הגביר נטה הפעם ישועה לאפשרות שמדובר במוזס. "הגביר זה צריך להיות מישהו שנגדו ומנצל את 'גלובס' כפלטפורמה", הסביר.

לאורך העדות הציג עו"ד חן לישועה עוד ועוד התכתבויות בינו לבין אלוביץ', שבהן דנו השניים בהתערבות בתכני "גלובס" על קבוצת בזק. קידום ידיעות חיוביות, מיתון ידיעות שליליות ומאבק נגד מה שהם רואים כקמפיין מתוזמר נגדם.

"ההתערבות שלך ב'גלובס', עם איתן מדמון, והעזרה שאתה מושיט לאלוביץ', זה לגיטימי?", שאל עו"ד חן. "פונה בוס, מבקש ממנכ"ל שיסייע לו במשהו שקשור בקבוצה, זה דבר שקורה", השיב ישועה. "אני חושב שהסיוע שנתתי לו פה לגיטימי. אם הדבר הזה היה נמשך יום-יום חמש פעמים ביום – מה שלא קרה, כי איתן לא היה נותן לזה לקרות, לאורך זמן אני חושב שזה לא לגיטימי".

החבר של שרה נתניהו

חלק נכבד מהיום הראשון של החקירה הנגדית הוקדש לניתוח הודעות שכתב ישועה לזאב רובינשטיין, חברו של אלוביץ' ומקורבה של שרה נתניהו. עו"ד חן ציטט הודעות שמהן ניתן להבין כי ישועה מזדהה עם כאבה של שרה נתניהו על האופן שבו היא מוצגת בתקשורת. המנכ"ל לשעבר, בתגובה, הבהיר כי לא התכוון לדברים.

"אין לאנשים נשמה", כתב ישועה לרובינשטיין כשהתלונן על הסיקור של שרה נתניהו. "כואב לי עליה ועל הילדים, לא נותנים להם מנוח, כמו חיות טרף". בהזדמנויות אחרות כתב, "מרגיש צורך עמוק לתקן את זה", וכן "האמן לי, פשוט כאיש משפחה כואב לי מה שעושים לה", "אני מאוד מחבב אותם וכואב לי העליהום, אין ריספקט ואין תרבות", "אני לא מקנא במה שהיא עוברת, תחזק אותה שלא תסבול", ו"תגיד לי מה היא רוצה ונעשה, כן ראיון לא ראיון, העיקר שתהיה לה ולמשפחה שלה קצת נחת".

"זה הכל שיח מוקצן לתוך חצר ביזנטית מטורפת", אמר אילן ישועה. "ובחצר ביזנטית מטורפת ככה אני מדבר איתם. כמו שהם מטורפים, באותה שפה אני מדבר איתם"

"זה הכל שיח מוקצן לתוך חצר ביזנטית מטורפת", אמר ישועה. "ובחצר ביזנטית מטורפת ככה אני מדבר איתם. כמו שהם מטורפים, באותה שפה אני מדבר איתם". בהמשך הסביר ישועה כי רובינשטיין הוא "קצין בכיר בחצר הביזנטית של משפחת נתניהו". "ואתה חוטב עצים ושואב מים?", תהה עו"ד חן. "אני עונה לו בשפה של החצר הביזנטית שהוא מכיר. חוטב עצים ושואב מים לא יודע לענות ככה", השיב ישועה.

ישועה הוסיף כי בני הזוג אלוביץ' הבהירו לו שכל מה שיכתוב לרובינשטיין יעבור לשרה נתניהו, ועל כן הקפיד להחמיא לה על גזרתה ולהזדהות עם רגשותיה. "אלה שיחות ירודות של סריסים בתוך חצר ביזנטית", שב והגדיר את ההתכתבויות בינו לבין מקורבה של רעיית ראש הממשלה.

"כשקוראים את הדברים לא בהכרח צריך לפרש אותם על-פי הפשט", חידד השופט בר-עם. "נכון, זו האמת", השיב ישועה. "אדוני צודק, רציתי לרצות את הבוס שלי, את השליח בתוך החצר הביזנטית. נכון, אני מודה בזה".

כדי להציג תמונה מורכבת יותר של התערבויות פוליטיות באתר ציטט עו"ד חן משפט שאמר ישועה באחת מהודעותיו בחקירה: "המוטו שלי במערכת, שביבי הורס את המפעל הציוני". ישועה טען כי אמר את זה כתגובה לתקופה ארוכה של התעללות שספג מצד משפחת נתניהו, באמצעות מתווכים, התעללות שהעביר הלאה למערכת.

בנימין ושרה נתניהו, ב-2013 (צילום: אבישג שאר-ישוב)

"זו לא היתה אינדוקטרינציה שנתתי למערכת, יש סיבה ומסובב", טען ישועה. "זו היתה תוצאה של תקופה ארוכה של אביוז וכבר אין לי מה להגיד לאנשים. הם היו כבר בסירוס עצמי כזה שרציתי שידעו שזה לא בא ממני. שהצנזורה העצמית לא תהיה מאה אחוז".

בנקודה אחרת בחקירתו במשטרה אמר ישועה: "המערכת Across the board יודעת את העמדות הפוליטיות. הם ידעו גם שאני מצביע לבוז'י. בדרך כלל עורך או מנכ"ל לא אומר את זה, אני אמרתי את זה. תמיד אמרתי 'תשמעו, אני חושב שהוא עושה דברים נוראיים'".

"זה היה ריאקציה, לא נתתי אינדוקטרינציה", שב וטען ישועה כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית. "זה היה סביב הסיקור המוטה. יש מקרים שהיינו צריכים להוריד ידיעות על משפחות שכולות כי זה לא מצא חן בעיני משפחת נתניהו, אז סביב דברים כאלה אתה אומר את מה שאתה אומר". בהזדמנות אחרת בעדותו תיאר את המצב ששרר ב"וואלה" באותם הימים במלים "האינפרנו של הסיקור המוטה".

"האם אתה עדיין בדעה שראש הממשלה נתניהו הורס את המפעל הציוני?", שאל עו"ד חן. "כן", השיב ישועה.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.12MB)