התוכנית "אולפן שישי" של חברת החדשות שוב שיבצה באופן יחסי יותר דוברים ומרואיינים אחרים מיתר התוכניות המובילות בערוצים המרכזיים בשבוע שבין 5 ל-11 בנובמבר, כך עולה ממדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון וחברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

במהדורת "אולפן שישי" מהשבוע הנבדק, שהגיש דני קושמרו וערך רותם דנון, נכללה כתבה שהכין עידו סולומון על דימה תאיה, צעירה מוסלמית שזוכה לאהדה בציבור הישראלי בעקבות מלחמתה בתנועת החרם נגד ישראל (BDS). מלבד תאיה עצמה הופיעו בכתבה עוד שלושה דוברים ערבים.

בנוסף, במהדורת "אולפן שישי" שודרה גם כתבה שהכין יגאל מוסקו על יוזמת מחאה של מתנחלים נגד ראש הממשלה. במהלך הכתבה הופיע, בין היתר, השר איוב קרא, שהביע תמיכה בדרישות המתנחלים. בסך הכל, אם כן, הופיעו ב"אולפן שישי" חמישה דוברים ומרואיינים ערבים, וכיוון שמספר כלל הדוברים הממוצע בתוכנית עומד על 18, הרי ששיעור הייצוג בה הגיע ל-28%.

גם במקום השני במדד הייצוג נמצאת תוכנית מגזין של חברת החדשות, "חדשות סוף השבוע" שמגישה דנה ויס ועורכת קלי בן-יאיר. העיתונאי יוסי מזרחי הכין כתבה על ח"כ זוהיר בהלול על רקע התבטאותו בגנות חגיגות 100 שנים להצהרת בלפור. בכתבה, שאורכה למעלה מתשע דקות, הופיע בין היתר גם קטע שבו נראה בהלול מדבר עם ח"כ אחמד טיבי. מלבד השניים, כל יתר הדוברים והמרואיינים בכתבה, ובמהדורת "חדשות סוף השבוע" כולה, היו יהודים. עם זאת, משום שמספר כלל הדוברים הממוצע בתוכנית עומד על 15 בלבד, די היה בחברי-הכנסת בהלול וטיבי כדי להביא את "חדשות סוף השבוע" לשיעור ייצוג של 13%.

שתי התוכניות במקומות הראשון והשני, "אולפן שישי" ו"חדשות סוף השבוע", הן תוכניות מגזין. ברגע שבמערכת התוכנית מחליטים להקדיש כתבה אחת במהדורה לנושא הנוגע לחברה הערבית, בדרך כלל יהיו בה יותר מדובר אחד או שניים. כשאין בליין-אפ כתבה שנוגעת ישירות בחברה הערבית בישראל, בדרך כלל לא יהיה בתוכנית אף נציג לחמישית מאוכלוסיית המדינה. בתוכניות מגזין כאלה נוטה שיעור שיעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית לעלות ולרדת הלוך ושוב, שבוע בקצה אחד של הטבלה ושבוע בקצה האחר.

התוכנית שבמקום השלישי, "לונדון את קירשנבאום", היא תוכנית מסוגה אחרת. זו תוכנית ראיונות יומית שבכל מהדורה שלה מתארחים באולפן כמה דוברים הדנים בדרך כלל בנושאים שונים. בשונה מ"אולפן שישי" או תוכניות כדוגמתה, כל דובר ודובר הוא פעמים רבות אייטם בפני עצמו. משום כך קשה הרבה יותר להגיע בתוכנית שכזו לשיעור ייצוג גבוהים.

ובכל זאת, ב"לונדון את קירשנבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, מצליחים שבוע אחר שבוע להשיג שיעורי ייצוג נאים ביותר. חשוב מכך, התוכנית מתמידה בייצוג ערבים. כפי שניתן לראות בגרף שלהלן, ובשונה מ"אולפן שישי", מאז תחילת השנה לא היה ל"לונדון את קירשנבאום" אפילו שבוע נטול ייצוג כלשהו לחברה הערבית בישראל, ובדרך כלל הייצוג כולל יותר מדובר או מרואיין ערבי אחד.

בשבוע הנבדק הופיעו שני דוברים ערבים ב"לונדון את קירשנבאום", בשני ראיונות אולפן נפרדים. נוהאד אבו-אלקיאן, בדואי שעוסק בהייטק, הציג את פרויקט "נטגב", ועו"ד נבי חנג'ר דיבר על פריצת הגדר ליד הכפר חאדר בסוריה. שני הדוברים הללו הביאו את שיעור הייצוג של "לונדון את קירשנבאום" ל-8%, נמוך יחסית לממוצע השנתי של התוכנית אך גבוה בהרבה מיתר תוכניות הראיונות בערוצים המקבילים. שיעור הדוברים הגבוה יחסית ב"לונדון את קירשנבאום" בולט עוד יותר על רקע שיעור הדוברים הנמוך במיוחד שהשיגו בשבוע הנבדק יתר תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 10, כפי שיפורט להלן.

בין התוכניות הנוספות שראויות לציון לשבח על ייצוג האוכלוסייה הערבית בשבוע הנבדק נמנית "מה בוער" של גלי-צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי. התוכנית כללה בשבוע הנבדק ארבעה דוברים ערבים בשלושה אייטמים שונים. מנכ"ל מרכז מוסאוא ג'עפר פרח וח"כ עאידה תומא-סלימאן התראיינו יחדיו על משלחת של חברי הרשימה המשותפת שנסעה לבריסל לצורך פגישות פוליטיות במטה האיחוד האירופי, ובנוסף נערכו שני ראיונות על מצבם של הדרוזים בסוריה, עם פרופ' קייס פירו וח"כ אכרם חסון.

תוכנית נוספת שראויה לציון היא "שבע אקטואלי" שמגיש אמיר בר-שלום בכאן 11. אף ששיעור הייצוג בתוכנית עומד על 5% בלבד, שני האייטמים שבהם השתתפו ערבים היו משמעותיים. באחת ממהדורות התוכנית, שערך מוטי פרנג'י, נערך ראיון עם איימן סייף, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, לרגל עשור להקמת הרשות. למחרת, בתוכנית שאף היא נערכה בידי פרנג'י, הופיע ראש מועצת חורפיש, ריכאד חיראדין, שדיבר על המצב בכפר חאדר בסוריה. בשני המקרים היו אלה ראיונות אולפן שבהם קיבלו הדוברים פתחון פה נרחב.

מחוץ לסקאלה

מדד הייצוג מתמקד מדי שבוע בכעשרים תוכניות חדשות ואקטואליה, התוכניות המובילות בערוצים המרכזיים בישראל. אולם גם מחוץ לרשימת התוכניות המובילות ישנן תוכניות המדירות דרך קבע דוברים ומרואיינים ערבים, ולעומתן תוכניות שמתעקשות לתת ייצוג ראוי לחמישית מאוכלוסיית ישראל.

"כאן אייכלר", שמגיש יעקב אייכלר בכאן ב' מדי ערב בין השעות שבע לשמונה, בולטת לטובה בייצוג הגדול יחסית של דוברים ומרואיינים ערבים. למעשה, מבחינת מספר הדוברים הערבים שהופיעו בה עד היום ניצבת "כאן אייכלר", שעורך אופיר ברק, במקום הרביעי מבין כל תוכניות החדשות והאקטואליה של כאן ב', עם חמישים דוברים ומרואיינים ערבים.

במקום הראשון בטבלה הפנימית של כאן ב' נמצאת התוכנית "מרחאבית", שמוקדשת לענייני העולם הערבי והחברה הערבית בישראל, עם 89 דוברים ומרואיינים ערבים מאז החלה את שידוריה בתאגיד השידור הישראלי. אחריה שני יומני החדשות, "הבוקר הזה" ו"בחצי היום", שנהנים ממספר גדול של אייטמים, עם 88 ו-61 דוברים בהתאמה. מבחינת מספר הדוברים הערבים, "כאן אייכלר" מקדימה הן את "סדר יום" והן את "קלמן ליברמן", שתי תוכניות שמשיגות בדרך כלל תוצאות טובות במדד הייצוג.

במלים אחרות, למרות ש"כאן אייכלר" לא משודרת בפריים-טיים של הרדיו, ולמרות שהמגיש שלה אינו שם מוכר כמו קרן נויבך או קלמן ליבסקינד, בכל הקשור לייצוג החברה הערבית בשידור הציבורי בישראל יעקב אייכלר תורם תרומה נאה.

פילוח שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה מעלה כי לא רק מספר הדוברים הערבים בולט לטובה ב"כאן אייכלר", אלא גם הנושאים שבהם עוסקים האייטמים בהשתתפותם. הנושא המוביל הוא התחום הפוליטי-מפלגתי – כ-22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"כאן אייכלר" עשו זאת באייטמים פוליטיים-מפלגתיים. עם זאת, כל יתר האייטמים נפרשים על פני מגוון רחב של נושאים, חלקם כאלה שבהם לא נהוג לתת פתחון פה לערבים.

חלקם של חברי-הכנסת הערבים בולט במיוחד ב"כאן אייכלר". למעלה ממחצית הדוברים הערבים בתוכנית הם חברי-כנסת, לעומת כ-20% בלבד בכלל המדיה הנבדקת במדד הייצוג. עם זאת, לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, חברי-הכנסת הערבים לא מוזמנים לתוכנית רק כדי לדבר על פוליטיקה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני או ענייני ביטחון. כ-40% מכלל האייטמים בהשתתפותם עסקו בנושאים אחרים, כגון חינוך, פערים חברתיים, אלימות ופשיעה בחברה הערבית ומיצוי זכויות.

טבלת האפסים, שמרכזת את התוכניות הבולטות בחמשת הערוצים המרכזיים שלא כללו בשבוע הנבדק אפילו נציג אחד של חמישית מאוכלוסיית המדינה, כוללת הפעם שמונה תוכניות שונות. שתי התוכניות שבקצות טבלת האפסים, זו עם הכי הרבה דוברים ומרואיינים (שאינם ערבים) וזו עם הכי מעט דוברים מרואיינים (שאינם ערבים), בולטות לרעה במיוחד.

התוכנית עם הכי הרבה דוברים ומרואיינים היא מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, שמגישה תמר איש-שלום ועורך ליאור לנדנברג. מדי שבוע מופיעים במהדורה זו כ-120 דוברים ומרואיינים שונים. על כן, כדי ששיעור הייצוג בה לא יהיה אפסי די בדובר או מרואיין ערבי אחד מתוך 120. ובכל זאת, בשבוע הנבדק גם זה לא היה. בכל עשרות האייטמים ששודרו במהדורות חדשות 10 לאורך השבוע הנבדק, בכולם-כולם עד האחרון שבהם, לא הופיע אפילו נציג אחד לכחמישית מאוכלוסיית ישראל.

התוכנית עם הכי מעט דוברים ומרואיינים היא "פגוש את העיתונות" של חברת החדשות, שמגישה רינה מצליח ועורך דן דובין. התוכנית משודרת אחת לשבוע, וממוצע כלל הדוברים והמרואיינים בה עומד על 14 בלבד, מעט יותר מעשירית הדוברים והמרואיינים בשבוע ממוצע של מהדורות חדשות 10.

על פניו, קשה לטעון כלפי "פגוש את העיתונות" כי היא מדירה את הציבור הערבי במידה דומה למהדורה המרכזית של חדשות 10. אולם יש לקחת בחשבון כי בשבוע הנבדק שודרה התוכנית התשיעית ברציפות שבה לא הופיע ב"פגוש את העיתונות" אפילו נציג אחד לחברה הערבית בישראל. במלים אחרות, כבר למעלה מחודשיים שהתוכנית הפוליטית המרכזית של חברת החדשות מדירה לחלוטין את נציגי החברה הערבית בישראל.

תוכניות אחרות שנמנעו מלתת זכות ביטוי כלשהי לחברה הערבית בישראל בשבוע הנבדק הן "שש עם" של חברת החדשות, שמגיש עודד בן-עמי ועורכת תירזה אליה-זיסמן; "חדשות השבוע" של כאן 11, שהגישו תמר אלמוג ויאיר ויינרב וערך אבי מוסקל; "נכון להבוקר", שהגיש ישי שנרב וערכו דן דובין, מירון ששון וליאור שלמה; ושלוש תוכניות של חדשות ערוץ 10: "שישי עם אילה חסון", שערכה גילי ברוש; "המגזין", שהגישה אושרת קוטלר וערך ניר בכר (שבוע רביעי ברציפות ללא אף דובר או מרואיין ערבי); ו"המטה המרכזי", שהגישה אילה חסון וערכה הדס ריבק ("קלמן ליברמן" לא שודרה בשבוע הנבדק, ואילו "תוכנית חיסכון", שנקראת כעת "התוכנית הכלכלית", הוסרה מהמדד כחלק מהתאמה לפיצול ערוץ 2).

המספר הגדול יחסית של תוכניות מבית ערוץ 10 בטבלת האפסים מוביל באופן טבעי את הערוץ כולו למקום האחרון בטבלת הערוצים, עם שיעור ייצוג של 1.6% בלבד. במקום הראשון, ובפער ניכר, בזכות "אולפן שישי" ו"חדשות סוף השבוע", ניצבות התוכניות של חברת החדשות, עם 9%. ממוצעי התוכניות המובילות בכל יתר הערוצים נעים בין שלושה לארבעה אחוזים.

בפילוח שלוקח בחשבון את כל תוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בחמשת הערוצים בשבוע הנבדק, ולא רק את תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בכל ערוץ, מצבו של ערוץ 10 גרוע עוד יותר, והוא מידרדר לשיעור ייצוג של כ-0.5% בלבד. חברת החדשות שומרת על המקום הראשון, אולם עם שיעור ייצוג משוקלל של 4% בלבד.

בפינת "שולחן השבת" בוחנת חברת יפעת מחקרי מדיה את ההרכב האנושי של שלושת הפאנלים המרכזיים בתוכניות האקטואליה שמשודרות בימי שישי בערב. לצורך זה נבדקים הן הדוברים מטעם המערכת החדשותית והן האורחים בשולחן.

ההתמקדות בפאנלים הללו נובעת מחשיבותם. אלה הזירות המרכזיות שבהן מתנהל מדי שבוע דיון עמוק יחסית בסוגיות שעל סדר היום הציבורי. בשבוע הנבדק השתתפו בשלושת הפאנלים של הערוצים השונים 20 דוברים שונים. אך גם בשבוע הנבדק, כמו ברוב המוחץ של השבועות מאז תחילת השנה, נשמרו הכיסאות סביב שולחנות השבת של הערוצים השונים ליהודים בלבד.

בסך הכל הופיעו בשבוע הנבדק 75 דוברים ומרואיינים ערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה במדיה המשודרת המרכזית בשפה העברית. הכוונה לתוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בערוצי קשת ורשת, ערוץ כאן 11 וערוץ 10, כמו גם בכאן ב' ובגלי-צה"ל. כשבוחנים רק את התוכניות בהפקת חברת החדשות (לשעבר חדשות ערוץ 2), בלי לכלול גם תוכניות חדשות ואקטואליה המופקות על-ידי קשת ורשת, מגיע מספר הדוברים והמרואיינים הערבים ל-59 בלבד. 59 מתוך כ-2,800. מעט יותר משני אחוז.

מתוך 75 הדוברים הערבים שהופיעו בשבוע הנבדק במדיה המשודרת המרכזית, למעלה מחמישית מהם עשו זאת באייטמים שעסקו במאורעות בכפר הסורי חאדר. שלושה דוברים הופיעו באייטמים שעסקו במקבולה נסאר, עיתונאית עצמאית שמונתה לאחרונה לתפקיד ראש מערך ההסברה בשפה הערבית ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכיכבה שלא בטובתה בכותרת הראשית של "ישראל היום" אחרי שהתברר כי הביעה בעמוד הפייסבוק שלה דעות פוליטיות שאינן דומות לדעות שמביעה, נניח, דימה תאיה.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 5-11.11.2017. מספר כלל המרואיינים (מלבד בערוצי כאן) מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017. מספר כלל המרואיינים בערוצי כאן מתבסס על ממוצע ארבעת השבועות הראשונים של שידורי התאגיד. מספר כלל המרואיינים בתוכנית "ערב ערב" הוא מספר כלל המרואיינים שהופיע בתוכנית בשבוע הראשון לשידוריה

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויפעת מחקרי מדיה