רק 2.1% מכלל הדוברים והמרואיינים שנטלו חלק בתוכניות החדשות והאקטואליה בחודש אוקטובר היו ערבים – כך עולה ממדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון וחברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

לפי נתוני חברת יפעת מחקרי מדיה, במהלך חודש אוקטובר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים (ערוצי הטלוויזיה 2, 10 וכאן 11, ורשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל) קרוב ל-13 אלף דוברים ומרואיינים שונים. מתוך אותם 13 אלף, רק 276 היו ערבים.

החברה הערבית בישראל, יש לזכור, תופסת כ-20% מכלל האוכלוסייה. במלים אחרות, הייצוג של הערבים בתקשורת הזרם המרכזי בישראל עמד במהלך אוקטובר על כעשירית משיעורם באוכלוסייה. זהו שיעור הייצוג הנמוך ביותר שנרשם בישראל מאז תחילת 2017 (למעט חודש אפריל, שגם בו שיעור הייצוג עמד על 2.1%).

ובכל זאת, לא הכל שחור. ישנן תוכניות שעושות מאמץ מודע ומתמשך לתת ייצוג הולם לחברה הערבית בישראל. ישנם עיתונאים, מגישים ועורכים שרואים כחלק מהאתוס העיתונאי שלהם את החובה לתת ייצוג הולם למגוון חלקי החברה בישראל, כולל האוכלוסייה הערבית. ותוצאות מאמציהם ניכרות.

"לונדון את קירשנבאום" של חדשות ערוץ 10 ממשיכה להוביל בייצוג דוברים ומרואיינים ערבים. בחודש אוקטובר, קרוב למאה דוברים ומרואיינים שונים הופיעו בתוכנית, ומתוכם 14 היו ערבים וערביות שהופיעו בתריסר אייטמים שונים. התוכנית, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, הגיעה לפיכך לשיעור ייצוג של קרוב ל-15%. זה אינו ההישג היחיד שלה. "לונדון את קירשנבאום" היתה התוכנית שהציגה לא רק את שיעור הדוברים הערבים הגבוה ביותר, אלא גם את המספר הגבוה ביותר של דוברים ערבים – למעט מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים השונים, שבהן יש הרבה יותר אייטמים מדי יום, ועל כן קל להן יחסית להגיע למספרי דוברים גבוהים.

כפי שניתן לראות מהגרף שלעיל, גם בחודש אוקטובר עמד שיעור הדוברים והמרואיינים הערבים ב"לונדון את קירשנבאום" על סך גבוה יותר מכל יתר התוכניות המקבילות לה גם יחד, בערוצים המתחרים ובערוץ 10 עצמו.

בקטגוריית תוכניות האקטואליה של רצועת הפרה-פריים בחודש אוקטובר בולטות לרעה תוכניות ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, הממומן מכספי ציבור. "חמש מקורי" (שמאז ירדה מהאוויר), "ערב ערב" שהחליפה אותה ו"שבע אקטואלי", ששינתה מעט את פניה, השיגו כולן שיעורי ייצוג נמוכים במידה מחפירה. אפילו ב"שש עם" של חדשות ערוץ 2, תוכנית האקטואליה הנצפית ביותר בשעות הפרה-פריים, שמשודרת בערוץ המסחרי הפופולרי ביותר, נרשם שיעור ייצוג גבוה יותר מאשר בתוכניות המקבילות בתאגיד, המשוחרר משיקולי רייטינג ואמור להיות מחויב לשיקוף הפנים השונים של החברה בישראל.

אחרי "לונדון את קירשנבאום" ניצבות בראש טבלת התוכניות לסיכום חודש אוקטובר שלוש תוכניות מגזין: "שישי עם אילה חסון" של חדשות ערוץ 10, שעורכת גילי ברוש, הגיעה לשיעור ייצוג של 8.2%; "המגזין", אף היא בהפקת חדשות ערוץ 10, בהגשת אושרת קוטלר ובעריכת ניר בכר, הגיעה לשיעור ייצוג של 6.3%; שיעור ייצוג זהה רשמה "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, שמגיש דני קושמרו ושבחודש אוקטובר נערכה על-ידי איתי דנקנר ורותם דנון.

לתוכניות המגזין קל יחסית להגיע לשיעור ייצוג גבוה שכן בכתבת מגזין אחת שמוקדשת לנושא הקשור לחברה הערבית בישראל ניתן לשבץ כמות גדולה של דוברים. ובכל זאת, כדי להגיע לשיעור גבוה צריך להקדיש מדי פעם כתבות לנושאים שכאלה. דווקא מגזין האקטואליה של השידור הציבורי, "חדשות השבוע" בהגשת תמר אלמוג ויאיר ויינרב, ובעריכת אבי מוסקל, רשם בחודש אוקטובר שיעורי ייצוג נמוכים ביחס לרוב המתחרים המסחריים.

הישג נוסף לזכותה של "לונדון את קירשנבאום" נוגע למספר המומחים המתראיינים בתוכנית. כפי שניתן לראות מהטבלה שלעיל, במהלך חודש אוקטובר התראיינו ב"לונדון את קירשנבאום" ארבעה מומחים ערבים, כלומר ארבעה מרואיינים ערבים שהופיעו בתוכנית בשל מומחיותם בלבד, ללא הקשר ערבי מובהק.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מדגישים בהקשר זה שגם יתר הדוברים והמרואיינים הערבים שמופיעים ב"לונדון את קירשנבאום" מגיעים לתוכנית בדרך כלל בשל הידע שלהם בתחום מסוים, אך הם לא סומנו כ"מומחים" בגלל ההקשר הערבי המובהק שבמסגרתו הופיעו. ללא הצבת מגבלה זו, שיעור המומחים בתוכנית היה גבוה בהרבה ואולי הולם יותר את חווייתם של צופי "לונדון את קירשנבאום", שרגילים לקבל ראיונות עומק המבוססים על סמכותם ונסיונם של המרואיינים.

גם שתי מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המסחריים התברגו בצמרת טבלת המומחים, בעוד המהדורה המרכזית של תאגיד השידור הישראלי נעדרת, אף שבה נרשם שיעור דוברים ערבים גבוה יחסית. על פניו, ממצא מדאיג לשידור הציבורי בישראל, אך לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה זו דווקא תוצאה של מגמה חיובית במהדורת "חדשות הערב" של כאן 11. מהדורה זו, בשונה משתי מתחרותיה המסחריות, משלבת דרך קבע כתבות תחקיר העוסקות באופן ישיר בחברה הערבית. כך, לדוגמה, בחודש אוקטובר שודרה כתבה על קורס דירקטוריות בנגב, כתבה על מורות ערביות שנאלצות לנסוע מדי יום מאות קילומטרים למקום עבודתן וכתבה על מהומות בתל-שבע. בכתבות מסוג זה מופיעים בדרך כלל דוברים ומרואיינים רבים, אך רובם ככולם אינם מומחים.

בסך הכל הופיעו בחודש אוקטובר 60 מומחים ומומחיות, ערבים וערביות, בשידורי האקטואליה בחמשת הערוצים המרכזיים. שליש מהם הופיעו בתוכניות של ערוץ 10, בעיקר הודות ל"לונדון את קירשנבאום" ומהדורת החדשות המרכזית של הערוץ, אך גם בגלל התוכנית "מחוץ לבועה", תוכנית יומית בהגשת אושרה פרידמן שמשלבת דרך קבע מרואיינים מומחים מהחברה הערבית בנושאי חינוך, תעסוקה וחברה. 

מהדורת החדשות המרכזית של כאן 11, בהגשת גאולה אבן ובעריכת עילי לוין, ראויה לשבח על השמעת קולן של נשים ערביות. במהלך חודש אוקטובר הופיעו ב"חדשות הערב" 14 נשים, בעיקר בכתבות על הדירקטוריות בחברה הבדואית והמורות המלמדות הרחק מבתיהן. במהדורת החדשות של ערוץ 10, בהגשת תמר איש-שלום ובעריכת ליאור לנדנברג, הופיעו חמש נשים, ואילו במהדורת החדשות של ערוץ 2, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, הופיעו במהלך כל חודש אוקטובר ארבע נשים.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מסבים את תשומת הלב לעובדה כי שני הנושאים שהביאו את כמות הדוברות הערביות הגדולה ל"חדשות הערב" הם בעלי מסגור מגדרי מובהק. במלים אחרות, לטענת החוקרים, כאשר אין נושא שניתן להגדירו כ"ערבי-נשי" הדוברות הערביות נעעדרות כמעט לחלוטין מתוכניות החדשות והאקטואליה.

במהלך כל חודש אוקטובר לא הופיע אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד בתוכנית "פגוש את העיתונות" של חדשות ערוץ 2. התוכנית, שמגישה רינה מצליח ועורך דן דובין, היא המגזין הפוליטי המרכזי של חדשות ערוץ 2. מדי שבוע משוחחת מצליח עם חברי-כנסת ושרים, פעילים ובעלי דעה, על הסוגיות הפוליטיות המרכזיות שעומדות על סדר היום. ובכל זאת, במהלך ארבעת התוכניות ששודרו בחודש אוקטובר לא נמצא מקום לאף נציג של האוכלוסייה הערבית בישראל (למעשה מדובר בחלק מרצף שמתפרש נכון להיום על פני עשר תוכניות).

העדר הדוברים הערבים ב"פגוש את העיתונות" מעלה שתי אפשרויות: או שהתוכנית התעלמה לחלוטין מאחת הסוגיות הפוליטיות המרכזיות במדינת ישראל, ובכך חטאה לתפקידה – או שהתוכנית עסקה גם בסוגיה הפוליטית של יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל תוך מתן זכות דיבור ליהודים בלבד. כך או אחרת, זו תעודת עניות ל"פגוש את העיתונות".

פילוח לפי נושאים של האייטמים שבהם הופיעו דוברים ומרואיינים ערבים, שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה, מעלה כי גם בחודש אוקטובר רוב הדוברים והמרואיינים הערבים הופיעו באייטמים שעסקו בנושאים שלא עמדו בראש סדר היום הכללי של התקשורת המשודרת בישראל. במלים אחרות, לא רק שמעט מאוד ערבים מופיעים בתקשורת המרכזית, גם אלה שמצליחים להופיע – בדרך כלל יוצגו באייטמים שוליים יחסית. בנושאים המרכזיים, ההדרה של החברה הערבית חזקה במיוחד.

בראש טבלת הנושאים עומד הנושא הפוליטי, וזאת בעיקר הודות לשתי התבטאויות, האחת של אבי גבאי (לא ישתף פעולה עם הרשימה המשותפת בממשלה הבאה) והאחרת של ח"כ זוהיר בהלול (לא יגיע לטקס 100 שנה להצהרת בלפור, שהובילה לביקורת מצד גבאי). בנוסף התבטא השר איוב קרא בשלל נושאים פוליטיים, והגדיל עוד יותר את מספר הדוברים הערבים באייטמים בנושא זה (זאת בנפרד מהתבטאויותיו בנושאי תקשורת, שנספרו בנפרד בטבלה שלעיל).

הנושא הפוליטי, מציינים בחברת יפעת מחקרי מדיה, בלט גם בשיח הכללי של חודש אוקטובר. עם זאת, בדיקת עומק מגלה כי בחודש זה היה רק מומחה ערבי אחד שהופיע באייטם בנושא פוליטי, וגם זה בהקשר ערבי מובהק – בתוכנית "בחצי היום" בכאן ב' נערך ראיון עם פרופ' מחמוד יזבק, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה, על יחסה של החברה הערבית להצהרת בלפור, וזאת על רקע דבריו של ח"כ בהלול והביקורת שספג מגבאי.

לסיכום, הדוברים והמרואיינים הערבים מודרים מהתקשורת המרכזית; גם כשהם מופיעים בה, הם מודרים מהנושאים המרכזיים שעל סדר היום; וגם כשהם מופיעים באייטמים שעוסקים בנושא מרכזי, הם מוגבלים לעיסוק בזווית הערבית שלו בלבד. היום שבו, נניח, היסטוריון ערבי יחווה בשידור מרכזי את דעתו על נושא כלל ישראלי שעומד במרכז סדר היום התקשורתי נראה עדיין רחוק מאוד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויפעת מחקרי מדיה