שלושת מגזיני האקטואליה של סוף השבוע התברגו בשבוע האחרון של חודש מרץ בשלושת המקומות הראשונים של מדד הייצוג. לפי נתוני המדד, היה זה אחד השבועות עם הייצוג הגבוה ביותר של דוברים ומרואיינים ערבים בתקשורת הזרם המרכזי בישראל מאז הושק מדד הייצוג בתחילת השנה שעברה.

מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בשבוע שעבר (26.3–1.4) שודרו בשלושת מגזיני האקטואליה הטלוויזיוניים כתבות נרחבות שהתמקדו בנעשה בחברה הערבית בישראל, חברה המונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה. ב"שישי עם אילה חסון", שערכה גילי ברוש, שודרה כתבה מאת איתי ורד על הנשק הבלתי חוקי שנמצא ברשות אזרחי ישראל הערבים. בזכות הכתבה הזו, בת כ-12 דקות, השתתפו ב"שישי" לא פחות מ-14 דוברים ומרואיינים ערבים, שווי ערך ל-64% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית (מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017)

גם ב"יומן" של ערוץ 1 שודרה כתבה על אותו הנושא ממש, הנשק הבלתי חוקי שבידי ערבים אזרחי ישראל. כתב "יומן" ריאד עלי, שמרבה לדווח על הנעשה בחברה הערבית בישראל, סיפק כתבה בת כתשע דקות והעלה לתשעה את מספר הדוברים והמרואיינים בתוכנית – כ-34% מכלל הדוברים והמרואיינים שהופיעו בה. את "יומן" הגישו בשבוע שעבר תמר אלמוג ויאיר ויינרב וערך עמית וינטר.

גם ב"אולפן שישי", המהדורה של חדשות ערוץ 2, הוקדשה כתבה נרחבת לחברה הערבית. במעין תשובה לחוק המואזין שעבר בקריאה טרומית בכנסת יצא יגאל מוסקו לתעד את מה שכינו בכתבה "מואזין נולד", תחרות שנערכה ביפו. בזכות הכתבה של מוסקו, שהחזיקה כ-11 דקות, השתתפו ב"אולפן שישי" עשרה דוברים ומרואיינים ערבים, שהם 56% מכלל הדוברים והמרואיינים שמופיעים בה. את "אולפן שישי" הגישה בשבוע שעבר קרן מרציאנו וערכה ענת גלובוס.

את הכתבה של מוסקו ב"אולפן שישי" קל לכאורה לפתור ככתבה קלילה, שעוסקת במעין תחרות זמר דוגמת "כוכב נולד". אולם למעשה היא מספקת את נקודת המבט המרעננת ואף החתרנית מבין שלוש הכתבות.

אחת התלונות התכופות שנשמעות מצד עיתונאים וחוקרי תקשורת ערבים, כמו גם מצד נציגים בולטים של החברה הערבית בישראל, נוגעת לעובדה שתקשורת הזרם המרכזי מדווחת על הנעשה בחברה הערבית בישראל בעיקר בהקשרים שליליים. גם כשהתקשורת המרכזית מגיעה סוף-סוף לטפל באירועים המתרחשים בחברה הערבית, היא בדרך כלל תתמקד בנושאי פשיעה ופלילים, עוני ומצוקה או אירועים בעלי השלכות בטחוניות. מהבחינה הזו, הכתבה של מוסקו מציעה נקודת מבט שונה, לא רק בשל ההתמקדות בנושא מעולם הדת והתרבות, אלא גם בשל הרעיון המתריס שעומד מאחורי התחרות.

למרות ששלוש התוכניות המרכזיות של יום שישי בערב הקדישו דקות ארוכות לכתבות על הנעשה בחברה הערבית בישראל, המשתתפים בפאנלים שהתכנסו באולפנים שוב היו יהודים בלבד. דומה כי קל יותר לשלוח נציג של המערכת לדווח על מה שקורה בקרב החברה הערבית בישראל מאשר לאפשר לנציג שלה להיכנס אל האולפן ולפנות לו מקום ליד השולחן.

טבלת האפסים היתה מצומצמת למדי בשבוע שעבר. רק 5 תוכניות מבין 23 התוכניות המרכזיות שמשודרות בחמשת הערוצים המרכזיים (ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל) נמנעו לחלוטין מלתת ביטוי לדובר או מרואיין ערבי.

במקום הראשון בטבלת האפסים, זה השבוע השמיני ברציפות, נמצאת "חשבון יומי", התוכנית הכלכלית היומית שמגישה מרב מילר ועורך נחום סער. בשבוע שעבר שודרו עוד חמש תוכניות של "חשבון יומי", עם עוד כ-50 מרואיינים בסך הכל. אף לא אחד מהם היה ערבי. בסך הכל, מאז תחילת פברואר, השתתפו בחשבון יומי כ-400 מרואיינים, כולם-כולם יהודים. אפילו מרואיין ערבי אחד או מרואיינת ערבייה אחת לא נשמעו בתוכנית. אפילו רבע אחוז של ייצוג לא ניתן לחברה המונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה.

כיוון שהחברה הערבית בישראל כה גדולה, מורכבת, ובעלת משמעות, לא קשה למצוא סיפורים כלכליים הקשורים אליה. כך, לדוגמה, בשבוע שעבר התברר מדו"ח של הלשכה לסטטיסטיקה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המועמדים הערבים במכללות ובאוניברסיטאות, לצד פערים משמעותיים בשיעור הקבלה של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים (70.3% לעומת 49.4% באוניברסיטאות, 72.6% לעומת 64.5% במכללות). בימים שבהם "חשבון יומי" שידרה ראיונות עם דוברים יהודים בלבד דווח גם כי קרן המטבע הבינלאומית שוב שמה דגש על האבטלה הגבוהה במגזר הערבי בישראל וכי בחיפה התקיים כנס תעסוקה של החברה הערבית למקצועות ההייטק.

מרב מילר מגישה את "חשבון יומי" בערוץ 1 (צילום מסך)

בנוסף, בתוכנית הכלכלית שמציגה את עצמה ככזו שמתמקדת בנושאי נדל"ן בחרו שלא להביא דובר או מרואיין ערבי לשיחה על כך שבטייבה ייבנו לראשונה מגדלים בני 13–18 קומות, על כך שמאות אדריכלים ומהנדסים פנו לנתניהו בבקשה להפסיק את הריסת בתי הערבים או על כך שבמועצה האזורית מגידו מתוכנן פרויקט תכנוני גדול שיכלול בין היתר איצטדיון כדורגל יהודי-ערבי.

עם כל הקושי שעובר בימים האלה על עיתונאי רשות השידור, עם כל ההבנה לעובדים שפועלים בחוסר ודאות לגבי עתידם האישי, אי אפשר להבין כיצד קורה שבתוכנית הכלכלית היומית של הערוץ הראשון מתראיינים 400 יהודים ויהודיות, ואפילו לא ערבי אחד. לא שבוע אחד, אלא שמונה שבועות רצופים. לתופעה המגונה הזו יכולות להיות שתי סיבות עיקריות, כל אחת מהן גרועה. או שזו הדרה מכוונת, מטעם עיתונאים יהודים לאומנים שלא מעוניינים לזהם את השידור שלהם בקולותיהם של ערבים; או שזו תוצאה של עיוורון מוחלט, מטעם עיתונאים צרי אופקים, שחמישית מאוכלוסיית המדינה פשוט לא קיימת בהכרתם.

כך או אחרת, ההדרה המוחלטת של הערבים מהתוכנית, המחיקה הגמורה של חמישית מאוכלוסיית המדינה במשך שמונה שבועות רצופים, אינה יכולה להתקבל על הדעת, בוודאי לא בערוץ שטוען לתואר "השידור הציבורי". מילר וסער, המגישה והעורך, הם האחראים הישירים לכך שהתוכנית הכלכלית היומית בערוץ הראשון נמנעת לחלוטין זה חודשיים ימים מלתת ביטוי לאיזשהו קול מן החברה הערבית בישראל. אולם מעליהם נושאים באחריות גם מנהל ערוץ 1 אלי בבא והעורך הראשי של רשות השידור שמעון אלקבץ. במשמרת של בבא ואלקבץ נוצרה החרפה הזו, וכל שבוע היא רק גוברת.

בחינת שיעור הייצוג של דוברים ומרואיינים ערבים לפי התוכניות המובילות בכל ערוץ וערוץ מעלה כי ערוץ 10 ניצב במקום הראשון בהפרש ניכר מכל היתר, בעיקר בזכות שלושה גורמים נפרדים. ראשית, הכתבה ב"שישי עם אילה חסון", שכאמור כללה 14 מרואיינים ערבים. שנית, התוכנית "לונדון את קירשנבאום", בהגשת ירון לונדון ובעריכת דרור זרסקי, הציגה כמו בכל שבוע מספר גבוה של דוברים ומרואיינים ערבים.

שלישית, במסגרת המיזם "קרוב לבית", שמציג בכל פעם את הנעשה ביישוב אחר במדינה, שודרה בשבוע שעבר מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ מהעיר עכו. בהתאם, המהדורה כללה תכנים רבים שעסקו בעיר, ונתנו אגב כך ביטוי גם לתושבי העיר הערבים, מה שהקפיץ ל-16 את מספר הדוברים והמרואיינים הערבים במהדורה של הערוץ (לעומת עשרה בערוץ 2 ושבעה בערוץ 1). מהבחינה הזו, היוזמה של חברת החדשות של ערוץ 10 אכן מימשה את מטרתה, והביאה לעלייה דרמטית בייצוג של נושאים, ואזרחים, שבדרך כלל לא מקבלים ביטוי במהדורת החדשות המרכזית.

במקום השני, אחרי ערוץ 10, ניצב ערוץ 2 עם שיעורי ייצוג גבוהים גם כן, של 12.5%. ערוץ 1 של רשות השידור מדורג השבוע רק במקום השלישי, עם שיעור ייצוג של 9%. יצוין כי כאשר בוחנים את שיעור הייצוג בכל תוכניות החדשות והאקטואליה לפי הערוצים השונים, ולא רק בתוכניות המרכזיות בכל ערוץ וערוץ, יוצא כי ערץ 1 מדורג במקום השני, אחרי ערוץ 10 ולפני ערוץ 2, אך עם שיעורים נמוכים בהרבה.

בסך הכל הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה בחמשת הערוצים המרכזיים 137 דוברים ומרואיינים ערבים, שהם כ-4.2% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכניות. זהו נתון שיא לשנת 2017, והנתון הרביעי בגובהו מאז השקת מדד הייצוג בתחילת 2016.

השוואה שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה לשבועות אחרים שבהם היה ייצוג מוגבר של דוברים ומרואיינים ערבים העלתה כי השבוע האחרון היה יוצא מגדר הרגיל. בשבועות אחרים שבהם הופיעו 120 דוברים ומרואיינים ערבים ומעלה, בלט נושא פוליטי או בטחוני שנגע לאוכלוסייה הערבית בישראל ותפס את תשומת לבה של התקשורת המרכזית: פיגוע הירי שביצע נשאת מלחם, מעצרו של ח"כ באסל גטאס והיעדרות חברי-הכנסת של הרשימה המשותפת מהלווייתו של שמעון פרס, עמדו במרכז השבועות עם הייצוג הגבוה ביותר בשנת 2016; אירועי אום אל-חיראן ואישור חוק המואזין כיכבו בשנת 2017.

בשבוע שעבר, לעומת זאת, הנושאים המרכזיים לא היו פוליטיים או בטחוניים. לראשונה מאז השקת מדד הייצוג בתחילת 2016, הסיבה המרכזית לכך שהיו דוברים ומרואיינים ערבים רבים בתוכניות החדשות והאקטואליה בעברית היתה אזרחית.

לראש טבלת הנושאים הגיעה סוגיית רצח הנשים בחברה הערבית, עם 30 דוברים ודוברות ערבים וערביות. הנושא עלה לכותרות בשל שני אירועים מרכזיים: רצח אשה יהודייה בטבריה, שם אותר עד ראייה ערבי, ורצח בלוד של פעילה פמיניסטית ערבייה. בעיית הנשק בחברה הערבית הגיעה למקום השני עם 23 דוברים ומרואיינים, בזכות שתי הכתבות ששודרו בערוצים 1 ו-10. המיזם של ערוץ 10, "קרוב לבית", הקפיץ את הנושא "עכו" למקום השלישי בטבלה, עם 19 דוברים ומרואיינים, כ-14% מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בשבוע שעבר.

כפי שניתן לראות להלן בטבלת התוכניות המלאה, אחרי שלושת יומני החדשות המרכזיים נמצאת "לונדון את קירשנבאום", עם חמישה מרואיינים ערבים, כ-19% מכלל המרואיינים בתוכנית.

אם בוחנים את שיעור הייצוג של "לונדון את קירשנבאום" בהשוואה לתוכניות אחרות מסוגה, כמו "ערב חדש", "שש עם", "המוסף" או "חמש בערב", מתבהר כי התוכנית שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי היא ליגה משל עצמה, לפחות בכל הקשור לייצוג ערבים. "לונדון את קירשנבאום" ריאיינו בשבוע שעבר פי חמישה דוברים ערבים מאשר כל יתר תוכניות האקטואליה של שעות הפרה-פריים. למעשה, היא נתנה ביטוי ליותר דוברים ומרואיינים ערבים מכל מתחרותיה הישירות גם יחד.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 26.3–1.4. מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017