בתום 48 ימי עדות נדמה שבנימין נתניהו והרכב השופטים שלו נעים לעבר התנגשות. אחרי חודשים ארוכים של תסיסה שבהם הצטברו עוד ועוד דוגמאות ליד החלשה שנוקטים השופטים כלפי נתניהו, היום (29.10) הם עשו שריר.

לפי החלטה שקיבלו לפני חודשיים, החל מנובמבר הקרוב המשפט אמור לעבור למתכונת של ארבעה ימי עדות בשבוע: שלושה של נתניהו, ואחד של עד הגנה אחר. רוב הדיון שהתקיים היום עסק בניסיון של נתניהו וסנגוריו לבטל את ההחלטה הזאת, שצפויה להאיץ סוף סוף את המשפט ולהקשות על אסטרטגיית המריחה של ההגנה.

ראש הממשלה, שנאשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, האזין בפנים חמורות סבר לסנגור שלו, עמית חדד, מפרט מחדש את כל הסיבות שבעטיין הוא מבקש שהשופטים יחזרו בהם. עו"ד חדד הוסיף איום: אם יצטרכו, הוא וכל הצוות שלו ערוכים להקפיא את רשיונות עריכת הדין שלהם. לאחר מכן ביקש נתניהו לומר כמה מילים משל עצמו.

הנאום של נתניהו כלל אזהרה מנומסת אך ברורה: מי שיכפה עליו להתייצב לעדות בתדירות גבוהה מזו שמקובלת עליו מעמיד בסכנה את בטחונה ועתידה של מדינת ישראל.

את המסר הזה קשה לא לקרוא כאיתות מאיים אל עבר הרכב השופטים – רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם. אחרי יותר מחמש שנים של משפט, שבהן נתניהו ומכונת הרעל הקפידו לא לכלול את שופטיו ברשימת החיסול שכבר כוללת את רוב מערכת אכיפת החוק בישראל, הנאשם מאותת ששום דבר לא נמשך לנצח.

נתניהו החל בתיאור סדר יומו: "סיימנו את הדיונים אתמול בשעה 13:20. בשעה 13:30 הגעתי לקריה וכינסתי בבור דיון עם הצמרת הבטחונית של מדינת ישראל. לאחר מכן הייתי בשיח עם הרמטכ"ל. הדיונים נמשכו עד שעה שבע, ואחריהם עברתי לירושלים – טיפלתי בכמה נושאים שהצטברו, בין השאר הסכם גז עם מצרים. בשעה 23:00 קיימתי שיחה סודית – יודגש, סודית – עם אישיות מהמרחב. היא נמשכה שעתיים".

הישיבה בקריה עסקה לדבריו בתגובה לתקרית ברצועת עזה שבה נהרג חייל ישראלי. "בשעה אחת התפניתי לדון בתקיפות שהתבצעו במהלך הלילה, ומתבצעות גם עכשיו", אמר נתניהו. "הלכתי לישון בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר. ישנתי שעתיים בערך. ומה שאני מתאר לכם כאן לא מתחיל לתאר את העומס של המשימות שיש לנו – בטחוניות, מדיניות, כלכליות, פוליטיות, בכנסת".

מיד לאחר מכן מיהר להבהיר שהוא עדיין כשיר. "יש לי כושר עבודה יותר מאחרים, אני נמצא בתפקיד המורכב ביותר, כך אומרים, הקשה ביותר בעולם", אמר נתניהו, ואז הפך את המציאות על ראשה במניפולציה אופיינית: "הדבר הזה הוביל לכך שבית המשפט ברוב מוחלט החליט פה אחד שאני יכול לכהן גם כראש ממשלה וגם לבוא למשפט – ואני עושה את המאמצים הללו".

נתניהו השמיט את העובדה ששופטי העליון שהכריעו כי אין מניעה שיכהן כראש ממשלה במקביל לניהול משפטו התבססו על הצהרותיו שלו שלפיהן תפקודו כראש ממשלה לא יפגע בהליך – פגיעה שהוא דורש כעת שהשופטים יאשרו.

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

נתניהו המשיך לטענה פנטסטית אחרת. לדבריו, הוא ביקש מעורכי דינו למצוא דוגמה להליך אחר שבו נאשם נדרש להתייצב לעדות שלוש פעמים בשבוע – אבל אלו לא מצאו תקדים.

"אני פועל למען כולנו, למען בטחוננו, ואני לא אומר את זה בציניות", אמר נתניהו לשופטים. "אם לאנשים היה מושג על האתגרים הללו, וגם על ההזדמנויות במישור הלאומי ובמישור הבינלאומי – אשמח לספר לכם. עם כל הכבוד, אין לאנשים מושג, ועם כל הכבוד גם לכם לא יכול להיות מושג על הסכנות שצריך לזהות בזמן ועל ההזדמנויות. יש חלון זמן היסטורי, וצריך לנצל אותו.

"לכן נקבע איכשהו איזון, שגם הוא כמעט בלתי אפשרי, שאני אבוא לדיון פעמיים בשבוע. אז להכניס אותי לסד שאף אזרח לא עומד בו? כשאני נדרש לפעול למען כל אזרחי ישראל ולמען המדינה שלנו? זה לא דבר סביר. זה אי צדק! זה לא צודק לעשות את זה לכל אזרח – וזה לא צודק לעשות את זה גם למישהו שהוא ראש הממשלה. וזה גם אי צדק כלפי המדינה".

כשסיים אמר נתניהו שישלים את ההסברים שלו בדלתיים סגורות – ואז אולי השופטים ישקלו מחדש את החלטתם. בהמשך אכן הסתגרו נציגי הצדדים והשופטים בחדר פנימי וקיימו דיון ממושך בנוכחות "גורם בטחוני" ששמו לא נמסר.

גם כאן מדובר בגימיק מוכר: נתניהו כבר גייס בעבר את ראש אמ"ן כדי שיפציר בשופטים לשנות את סדרי המשפט. ראש השב"כ שנתניהו הדיח, רונן בר, אף חשף בתצהיר שהגיש לבג"ץ כי ברקע להדחתו עמד בין השאר סירובו להכריז שיש לדחות את המשפט בשל "שיקולי אבטחה".

שעות אחדות אחרי תום הדיון פרסמו השופטים את החלטתם: הבקשה של נתניהו נדחתה, עדותו תעבור למתכונת של שלושה ימים בשבוע. בקשתו של עו"ד חדד להשתחרר מייצוג נדחתה גם היא. בשבוע הבא יתברר אם יתגשמו האיומים, או שנתניהו ישלוף שפן אחר מהכובע.

השופטים נגד התקשורת

בתחילת היום דווקא נדמה היה שנתניהו קיבל מהשופטים רשמית מעמד של נאשם VIP. מאז תחילת עדותו, בדצמבר 2024, העיתונות ניצלה את מעמד כניסתו לאולם כדי לדרוש מנתניהו תשובות על מחדלי המלחמה, הפקרת החטופים וההתבהמות הכללית במחנה הפוליטי שהוא מוביל, בדומה לכל משפט מתוקשר אחר שבו העיתונאים מפנים שאלות לנאשם לפני כניסת השופטים.

נתניהו בדרך כלל חייך ושתק מאחורי השולחן הנמוך שמתפקד כדוכן נאשמים, או העמיד פנים שהוא משוחח על דבר מה חשוב עם סנגוריו. מדי פעם זרק הלצה פאסיבית-אגרסיבית לתקשורת, או הודה לתומכים הקולניים שקראו לעברו קריאות עידוד. התרומה העיקרית של המעמד לשיח הציבורי היתה הצרימה הכואבת, הסוציומטית במפגיע, בין האחריות של נתניהו למצב וההתעלמות שלו ממי שהצביעו על כך. אבל היום המעמד הקבוע בוטל במפתיע.

השופטים כבר הורו בעבר לעיתונאים להפסיק עם השאלות, אך העיתונאים התחכמו והציגו את אותן השאלות לסנגורו – ובהמשך, בהיעדר אכיפה, חזרו להטיחן ישירות בנתניהו. אתמול התגלה במקרה שנתניהו והנהלת בתי המשפט מצאו קומבינה, והיום היא הפכה להחלטה כתובה: נתניהו והשופטים סיכמו יחד שמעתה והלאה הוא ייכנס לאולם אחרי ההרכב. המשמעות: לא רק שלא ניתן יהיה להטיח בו שאלות, עכשיו גם לא יתאפשר לצלם אותו, משום שהצילום אסור בנוכחות השופטים.

בנימין נתניהו והעיתונאים בפתח יום עדותו ה-47, אתמול (צילום: אורן פרסיקו)

ההחלטה התקיימה ללא דיון. השופטים נימקו אותה ב"דיווחים חוזרים ונשנים של מחלקת הביטחון על קושי משמעותי לשמור על הסדר באולם בעת שמר נתניהו נוכח בו טרם כניסתנו". הם התעלמו מהעובדה שהפרות הסדר לעתים קרובות מתרחשות בהובלת פעילים ביביסטים, שרים וחברי כנסת ממחנה נתניהו שמגיעים להפגין נוכחות וחנופה.

צלמי העיתונות שהגיעו לאולם התבקשו לצאת בידיים ריקות, הכתבים התבקשו להוריד את הטלפונים. מיד לאחר מכן נכנסו השופטים. בזמן שהתכופפו כדי להתיישב נכנס גם נתניהו. ההלצה המרירה שנפוצה בשורות האחוריות של האולם היתה שבהחלטה הבאה שתתקבל השופטים יחייבו את עצמם לקום עם כניסתו של הנאשם, במקום ההפך.

ובכל זאת, לקראת סוף היום אירע גליץ'. כשהעדות עמדה להתחדש אחרי הדיון הסגור, נתניהו נכנס לאולם עם עורכי דינו וגילה שהשופטים נעדרים. למזלו, גם רוב העיתונאים נעדרו – והוא תועד רק במצלמות הסלולריות של כתבי "הארץ" ו"העין השביעית".

חברות קרימינלית

העיסוק הממושך בסדרי העדות של נתניהו הותיר בערך שעה וחצי במצטבר לחקירתו הנגדית ב"תיק 1000". פרקליט המחוז, יהונתן תדמור, ניצל את הזמן כדי להמשיך לחקור את נתניהו על יחסיו עם המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר, אשר יחד עם עמיתו ארנון מילצ'ן המטיר על ראש הממשלה ובני ביתו טובות הנאה במאות אלפי שקלים – סיגרים, שמפניה, תכשיטים, בגדים יקרים ועוד.

פאקר, שהתמודד עם בעיות נפשיות ושימוש מזיק בחומרים ממכרים, העריץ את נתניהו וניסה למצוא חן בעיניו. עו"ד תדמור ניסה להמחיש שחוץ מלחלק מתנות למשפחת נתניהו, בעל ההון האוסטרלי גם הרוויח מהקִרבה לראש הממשלה הישראלי. הוא ציין שפאקר הביא לפגישות עם נתניהו שותפים עסקיים שלו: מנהל רשת המלונאות והקזינו שלו, רוברט רנקין; מגיש הטלוויזיה קארל סטפנוביק; ויו"ר ענקית המדיה האחים וורנר, שאת שמו התובע לא זכר.

נתניהו לא שיתף פעולה. "אני זוכר במעומעם שהוא הביא אנשים, אבל לא את השמות והתפקידים. לא היה שם שום דבר עסקי", טען. "אני רק זוכר את החברה, מריה קארי". הוא זכר שפאקר הביא מדי פעם אורחים לתמונות משותפות, ומקרה אחר שבו התלוותה אליו כבת זוג מישהי אחרת, שאותה תיאר כ"בחורה מאוד גבוהה, כמו שאומרים".

המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר (צילום מסך)

למרות הזיכרון החלקי של נתניהו, עו"ד תדמור ניסה להוציא ממנו אישור לתזה: "פאקר ניסה להשפיע עליהם, הוא הראה להם את הנגישות שלו לראש ממשלת ישראל".

"לא, אני הבנתי שפאקר הוא מעשירי העולם – מה שעניין אותו זה אולי הצד החברתי", השיב נתניהו, ואז הוסיף בסרקזם: "עכשיו אני מבין שזה קרימינלי, כשיש חברוּת, ואתה רוצה שחברים שלך יכירו את החבר שלך".

נתניהו טען שלא ידע דבר על השאיפות העסקיות של פאקר בישראל, ולא על הבירורים שערך כדי להיקלט בישראל כאזרח. לאחר מכן סתר את עצמו וסיפר על נסיונותיו לעניין את פאקר ברכישת "ידיעות אחרונות" ו-ynet – מקרה שהכניס את המיליארדר האוסטרלי למצוקה נפשית שגרמה לו לעצור את המכונית בזמן נסיעה כדי להקיא בצד הדרך. בהמשך אישר שניסה לעניין אותו גם בהקמת ערוץ "פוקס ניוז ישראלי", מהלך שגם הוא לא הגיע לכדי מימוש.

שמפניה ושניצל בווילה של פאקר

הדס קליין, העדה המרכזית ב"תיק 1000", העידה כבר כי ראש הממשלה ביקש מפאקר לרכוש את הווילה הצמודה לבית משפחת נתניהו בקיסריה. לפי עדותה, קודם לכן הציג נתניהו את הבקשה למילצ'ן. לדברי קליין, שעבדה כעוזרת האישית של מילצ'ן ופאקר והיתה אשת הקשר הראשית של שניהם בישראל, נתניהו התקשר אליה אישית כדי לתאם את הליך הרכישה ואף גייס מתווך מטעמו. העסקה הושלמה בשלהי 2015.

כשנתניהו נשאל על כך בחקירה המשטרתית, וגם לפני חצי שנה בבית המשפט, הוא תיאר זאת אחרת. לדבריו, פאקר היה זה שהביע רצון להתגורר לצדו בקיסריה – והוא רק הסב את תשומת לבו לכך שהבית הסמוך עומד למכירה. היום בדיון טען נתניהו שאינו זוכר שיחה עם קליין בנושא. "אני לא זוכר מעורבות של הדס", טען. "אני לא יכול לזכור שיחות כאלה".

"מי שהעלה את הרעיון היה פאקר", התעקש נתניהו. "הוא ביקש את זה, הוא יזם את זה – הוא אמר שהוא רוצה לגור קרוב אלי". לדבריו, הרצון התעורר בפאקר אחרי שביקר אצלו ו"התאהב בקיסריה", בקרבה לחוף הים ובהיסטוריה העתיקה של המקום.

"ולאדוני היה חשוב מאוד שפאקר יגור לידו", ניסה עו"ד תדמור.

נתניהו אישר, ושלף את הקלף הבטחוני. "חשוב לי דבר אחד", טען. "גם בבית הזה, גם בבלפור, גם עכשיו ברחוב עזה ובוודאי בקיסריה – יש השלכות בטחוניות ענקיות לדבר הזה. ההשקעה שגורמי הביטחון משקיעים בדבר הזה היא עצומה, ולא אפרט. ואם ידיד שאתה יכול לסמוך עליו גר שם – זה מאוד חשוב".

"אתה זוכר שהצעת למר מילצ'ן לקנות את הבית, וגם למר אדלסון?", שאל עו"ד תדמור.

"יכול להיות, מהסיבה הברורה", השיב נתניהו.

עו"ד יהונתן תדמור בבית-המשפט, יוני 2025 (צילום: חיים גולדברג)

אחרי שהשופט עודד שחם העיר שקו החקירה מתקרב למיצוי, תדמור עבר לשאול על טובות ההנאה שקיבלו בני משפחת נתניהו בזמן שהתארחו בווילה של השכן החדש. הוא הזכיר את העדויות שלפיהן ראש הממשלה ומשפחתו נהגו להיכנס לשטח הווילה גם כשפאקר לא שהה בה, התכבדו בסיגרים ושמפניה וביקשו מהצוות לבשל להם ארוחות, שאת חלקן לקחו איתם הביתה.

נתניהו לא הכחיש, אך ניסה לגמד את התופעה. "המילים שלך יוצרות רושם של שימוש שיטתי שחוזר על עצמו", אמר לתובע. "אני ביקרתי בבית של פאקר בכל התקופה הזאת ארבע-חמש פעמים, ואפשר לבדוק את זה. לבושתי, שחיתי בבריכה מחוממת בחורף – פעמיים למיטב זכרוני.

"לא תמיד היו מאבטחים זמינים לצעדה, אז הלכתי לבית ליד. אני לא רוצה להגיד 'מודה באשמה' כי זה יירשם – אבל כן, אני מודה באשמה. בכל מקום שפאקר היה היו שמפניה ויין. אשתי ישבה על שפת הבריכה והציעו לה, והציעו לנו גם לאכול". את המנות שבישלה להם השפית תיאר כ"שניצלים ופסטה".

התובע תדמור העיר שהעובדים של פאקר שהעידו בתיק סיפרו שנתניהו ובני משפחתו ביקרו בווילה הרבה יותר מ"ארבע-חמש פעמים", אך נתניהו לא שינה את תשובתו.

השופט משה בר-עם שאל את תדמור אם האירוח בווילה הוא חלק מטובות ההנאה המיוחסות לנתניהו. תדמור השיב בחיוב, ועמיתו מצוות התביעה אלון גילדין חידד שהסוגיה נוגעת לטענה שנתניהו ופאקר היו חברים. "כל אחד יעלה על דעתו אם ככה נראית חברוּת", העיר עו"ד גילדין.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד חדד, הסנגור של נתניהו, התפרץ. הוא ציין שגם לו יש בית רחב ידיים עם בריכה, והוסיף שכאשר הוא יוצא לחופשה או טס לחו"ל – הוא מזמין את חבריו להתארח ולהשתכשך.

"אין כאן מערכת יחסים חברית", התעקש עו"ד תדמור, "יש כאן מערכת יחסים של ניצול. יש כאן עניין של טובות הנאה".

"אז אולי גם אני מנוצל!", הכריז עו"ד חדד.

נתניהו הצטרף להכחשה, ובלי בושה תיאר את הפינוקים כמעין כורח. "האינטרס שלי לא היה לנצל את השכן", אמר. "הוא חזר והציע שנבוא לבית, הוא מאוד רצה לארח אותנו. הוא אדם מאוד נדיב. יש לו נפש נדיבה. לכן הוא הציע את זה. זה היה יותר כדי לשמח אותו מאשר לשמח אותנו".

"הוא לא נמצא שם, איך זה משמח אותו?", עקץ תדמור.

"אני מדבר איתו בטלפון!", השיב נתניהו.

עו"ד תדמור הציג לנתניהו התכתבות בין הדס קליין לשני קוסקס, אם הבית בווילה של פאקר. באחד המסרונים כתבה קליין לקוסקס לשים "ארבעה בקבוקים" בשקית. האין זו הוכחה לכך שמשפחת נתניהו לא רק התכבדה מהשתייה שהיתה במקרה בווילה, אלא גם השתמשה בפאקר כדי להצטייד? "אני לא זוכר את המקרה, אני זוכר שג'יימי תמיד רצה להנעים את שהותנו", טען נתניהו. "אני זוכר שהגישו שמפניה לאשתי, ושמי שיזם את הרעיון של לקחת בשקית זו גברת הדס קליין".

"אז היו שקיות?", שאל תדמור.

"כנראה שהיו שקיות במטבח", התחכם נתניהו.

"הן עברו אליכם לבית?".

נתניהו השיב בסרקזם: "כנראה... זה דבר נורא". בחקירת המשטרה, ראוי לציין, נתניהו אישר שכאשר קיבל קופסאות סיגרים מפאקר הוא ביקש לעטוף אותן בשקיות אטומות – לטענתו, לא כדי להסתיר מעשה פלילי אלא כדי למנוע "השמצות" במקרה שהדבר יתגלה.

בהמשך שאל עו"ד תדמור את נתניהו אם יש לו עוד חבר שהוא נוהג להתארח בביתו כשאינו נמצא ולקבל אוכל ושירות מצוות העובדים. נתניהו חשב זמן מה, ולבסוף אמר: "פאליק, לפני ארבעה ימים. יש להם נוף מדהים להר הבית ויש להם מין קומזיץ אלקטרוני כזה. אז התשובה היא כן".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.21MB)