יום העדות הראשון של הדס קליין סיפק את כל מה שהתביעה במשפט המו"לים קיוותה לקבל: עדות חזקה, קוהרנטית ומהודקת על האופן שבו בנימין נתניהו ואשתו שרה דרשו וקיבל טובות הנאה אסורות בשווי מאות אלפי שקלים מבעלי ההון ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

העדות של קליין אתמול (5.7) בבית-המשפט המחוזי בירושלים מצטרפת לשרשרת של עדויות קודמות על אורח החיים החזירי וחסר הבושה של משפחת ראש הממשלה לשעבר. רצף האירועים שעליהם העידה, "תיק 1000", עלול לעלות לנתניהו בהרשעה במרמה והפרת אמונים. השיטתיות שתוארה בעדות של קליין מעוררת תהיות בנוגע להחלטה לא להעמידו לדין באשמת שוחד, ולהוסיף לרשימת הנאשמים גם את מילצ'ן ופאקר.

העדות של קליין ציירה תמונה גרוטסקית של משפחת נתניהו. לשם כך זומנה לבית-המשפט, ולשם כיוונו אותה השאלות שהציג לה הפרקליט שחקר אותה, ד"ר אלון גילדין מצוות התביעה. התיאורים שיטתיים, ורוב העיתונאים שישבו באולם התרשמו שמדובר בעדה אמינה. אבל דבר מהותי אחד בקושי הודגש: האחריות של הצד השני, מילצ'ן ופאקר, ספקי טובות ההנאה. מבחינה משפטית זה מובן, משום שאף אחד מהם לא עומד לדין (החלטה בעייתית בפני עצמה). אבל כדי להבין את הסיפור במלואו מעניין להתמקד באופן שבו הם תפסו את המתנות יקרות הערך שסיפקו; ראוי גם להתעכב על המעמד הנוכחי של קליין, שמעמיד בפניה אתגר מיוחד בבואה לדבר על מעסיקיה.

כבר בפתח עדותה, כשהתבקשה להציג את עצמה, קליין הדגישה שבניגוד לאופן שבו תוארה בדיווחים עיתונאיים – היא עדיין מועסקת אצל מילצ'ן. לדבריה, חלק משכרה עדיין משולם על-ידי פאקר, למרות שאין לו עסקים בישראל. לא מדובר בדבר של מה בכך. ביום עדותה הראשון היה רגע אחד שבו קולה נשבר, והיא עצרה את דיבורה כדי לא לבכות. זה לא קרה כשתיארה את המסכת הפלילית המסועפת או את הלחצים שהפעילה עליה המשפחה הראשונה, אלא דווקא כשסיפרה על החלטתה לשתף פעולה עם המשטרה ולהעיד, ביודעה שהיא מסכנת את מקור פרנסתה.

קליין, אשה בשנות החמישים לחייה, סיפרה שהיא עובדת אצל מילצ'ן במשך רוב חייה הבוגרים, מאז שחרורה משירות צבאי ב-1986. בסוף 2006, כשהמזכירה האישית שלו עמדה לפרוש, קליין תפסה את מקומה – ומאז ועד היום היא משמשת כעוזרת האישית שלו – יד ימינו, אשת סוד ושותפה בהתנהלות העסקית שלו. קליין תיארה כיצד החיים שלה ושל משפחתה השתרגו עם אלו של מילצ'ן ואנשיו, וכיצד אפילו ביום כיפור – כשהיא צמה – היא נדרשת לעמוד לשירותו של בעל ההון ולבצע את המוטל עליה. לדבריה, החלטתה לשתף פעולה עם חקירת "תיק 1000", עוד לפני שהוחלט לא להעמיד לדין את הבוס שלה, פגעה קשות ביחסיהם.

"באיזשהו שלב היה בינינו מתח איום ונורא, וייתכן שביום מן הימים אאבד את הפרנסה שלי בעקבות זה, לא יודעת. זה מה שנאמר לי אפילו מהצוות שייעץ לנו בעבר: 'אל תתבלבלי, אחרי שתיגמר פה העדות – יעיפו אותך ואת יונתן (הנהג של מילצ'ן, יונתן חסון, שנטל חלק בשינוע המתנות; א"ב) הביתה בבעיטה", סיפרה.

"אני אדם מאוד ישר והגון, אזרחית מדינת ישראל – נקראתי לתת עדות ושיתפתי פעולה למרות שידעתי שייתכן שאני מסכנת את מקום העבודה שלי. אני מפרנסת משפחה, הבעל שלי נכה צה"ל, הוא עובד אמנם, אבל אני נושאת בעול", הוסיפה בקול שבור, על סף דמעות.

"אני באתי, באומץ לב, ואמרתי את הדברים בהתאם לערכים שלפיהם ההורים שלי חינכו אותי", המשיכה אחרי שלגמה מים מבקבוק הפלסטיק הקטן שעמד לידה. "אני חושבת שעשיתי מעשה שההורים שלי, אבא שלי ז"ל ואמא שלי שחולה מאוד, היו גאים בבת שלהם. ואני לא יודעת מה ילד יום, אין לי מושג מה העתיד שלי יהיה", הוסיפה, וקולה נשבר שוב.

כששומעים את התיאורים של קליין על שלל טובות ההנאה שמילצ'ן ופאקר המטירו על משפחת נתניהו אפשר להבין מהיכן נובעים החששות. האם העובדה שהם עדיין משלמים את משכורתה גרמה לה לעדן את חלקם ב"תיק 1000"? בשביל להשיב על השאלה הזאת צריך להמתין עד תום עדותה, שצפויה להיות ארוכה, וגם אז לא בטוח שתהיה תשובה. כך או כך, מהתיאורים שסיפקה ביום העדות הראשון עולה שלפחות מילצ'ן היה מודע לגמרי לבעייתיות שבשימון הבלתי פוסק של ראש הממשלה ומשפחתו.

הפרוטקטורית של מילצ'ן

ארנון מילצ'ן, מפיק קולנוע הוליוודי ואיש עסקים בינלאומי, וגם מי שסייע למערכת הביטחון הישראלית במבצעים רגישים ובתוכנית הגרעין, החזיק עד לפני כמה שנים בנתח מערוץ 10. ב"תיק 1000", נתניהו ניסה להשתמש בו כדי להשתלט על הטלוויזיה המסחרית בישראל באמצעות מהלך מורכב שיביא למיזוג של החברות קשת ורשת. לפי התוכנית, מילצ'ן אמור היה להפוך לבעל מניות מרכזי בחברת הטלוויזיה המאוחדת – שצפויה היתה להפעיל את הערוץ החזק במדינה – ולהשתמש במעמדו כדי להטות את הסיקור לטובת נתניהו.

ב"תיק 2000", תיק הצעת השוחד של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, מילצ'ן תיווך בינו ובין נתניהו כשעמדה על הפרק האפשרות לפגוע בתפוצת העיתון המתחרה "ישראל היום" בתמורה להטיית הקו המערכתי של קבוצת "ידיעות אחרונות" בהתאם לאינטרסים של ראש הממשלה דאז.

ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מס' 4 במשפט המו"לים (צילום: רוני שיצר)

במקביל לסיוע הזה, שעשוי היה להוביל לשליטה חסרת תקדים של נתניהו בתקשורת הישראלית (אך בסופו של דבר לא יצא לפועל, כידוע), מילצ'ן המטיר על בנימין ושרה נתניהו מתנות בשווי כ-460 אלף שקל – בעיקר בקבוקי שמפניה וסיגרים יקרים – וגם הכיר להם את ג'יימס פאקר, שעלות המתנות שסיפק נאמדת בכתב האישום בכ-230 אלף שקל.

לדברי קליין, בשנים האחרונות מילצ'ן חיסל את עסקיו בישראל, וכיום הוא מחזיק בה רק חברת אחזקות אחת בשם לימסול שבה היא יושבת בדירקטוריון. את עסקיו בישראל חיסל, לדבריה, בעקבות עצה שקיבל מהנשיא שמעון פרס. "פרס אמר לו: 'תמכור, כדי שלא יגידו שזה הון-שלטון', אז ארנון מכר את זה ליוסי מימן", סיפרה. כיום, הוסיפה, עבודתה מתרכזת בניהול נכסיו של מילצ'ן בישראל, שכוללים אחוזה במושב בית-ינאי ודירה בהרצליה.

עד לפני שנים אחדות מילאה גם תפקיד רגיש בעסקיו הבינלאומיים. "אני הייתי פרוטקטורית של ארנון כמה שנים, של החברות שלו בחו"ל. המשמעות היא להגן על ארנון מעצמו", אמרה. "בזמנו, עו"ד פיני רובין כיהן כפרוטקטור – אבל באיזשהו שלב ארנון ביקש שאני אהיה. מה שהוסבר לי זה שאני יכולה לפטר את הנאמנים שלנו [...] וגם שכשארנון מבקש להעביר איזה סכום ענק, למשל לצורך רכישת אמנות, אם זה נראה לי לא הגיוני, ושאולי מישהו השפיע על ארנון – ואני חוששת – אז אני צריכה להתריע. כמובן שבפועל זה לא קרה". לדבריה, כשהחלו החקירות הודיעו לה שהיא משוחררת מתפקיד זה. "לא שאלתי למה, הבנתי שזה רגיש".

קליין סיפרה שהזוגות מילצ'ן ונתניהו נהגו להיפגש בקביעות באחוזה של המילצ'נים בבית-ינאי, וגם קיימו ארוחות ערב במעון ראש הממשלה בירושלים – עד שלאשתו של מילצ'ן, אמנדה, נמאס מהארוחות בבלפור והיא הפסיקה לפקוד אותן. במקרים אחרים, ציינה, נתניהו קיים פגישות בדירה של מילצ'ן בהרצליה – למשל עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ועם יצחק הרצוג, נשיא המדינה, בתקופתו כחבר-כנסת ממפלגת העבודה. לדבריה, משלוחי השמפניה והסיגרים התבצעו באופן שוטף – לא כמתנה חגיגית שמוגשת במפגש חברתי, אלא כאספקה סדירה שמתבצעת על-ידי הפועלים השחורים של מילצ'ן, בעיקר היא והנהג יונתן חסון.

עו"ד אלון גילדין בפתח חקירתה הראשית של העדה הדס קליין, אתמול בבית-המשפט (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"בתחילת הדרך, בשנים המוקדמות, היינו קונים דום פריניון", שִחזרה קליין. "זאת שמפניה שעלתה לנו אז בערך 1,200 שקל לבקבוק". בגלל העלות הגבוהה, השמפניות מסוג זה נקנו במשורה. מילצ'ן, חרף עושרו, היה מעוניין לצמצם עלויות. "בשלב מסוים ארנון אמר לי 'תקני מואט ורוד. שרה אוהבת מאוד' – וגמרנו". עקב הכמויות העצומות שרכשה, וקשר אישי עם היבואן, העלות לבקבוק הסתכמה עבורם בכ-270 שקל במקום 400 שקל.

גם מילצ'ן ואשתו שתו שמפניה, ציינה קליין, אבל רוב הרכישות – כ-65%, להערכתה – נועדו למשפחת נתניהו. כדי להמחיש את הכמות הציג לה עו"ד גילדין שש חשבוניות שתיעדו רכישה של 132 בקבוקי שמפניה לאורך שלושה או ארבעה חודשים בקיץ 2014. רובם יועדו למשפחת נתניהו. "היינו קונים כמויות גדולות מאוד, בארגזים של שישיות. היה אצלנו ממש סטוק, קרטונים שלמים – שתמיד יהיה. למדנו מהניסיון", סיפרה. קליין הדגישה שמילצ'ן לא נהג לעשן סיגרים כלל, ולפיכך כל רכישות הסיגרים שמתועדות בקבלות נועדו לספק את הרגלי העישון של נתניהו.

קליין תיארה מעין נוהל: כשמגיעה בקשה מבלפור, הנהג חסון נשלח למעון הרשמי עם שניים או שלושה ארגזי שמפניה לשרה, ולעתים גם משלוח של סיגרים לראש הממשלה. קליין אישרה שנעשה שימוש בשמות קוד: בקבוקי שמפניה כונו "ורודים", והסיגרים כונו לדבריה "עלים ירוקים". "ארנון גם דיבר בקוד הזה אלי", ציינה, וטענה שאינה יודעת מדוע בחרו מילצ'ן ונתניהו לשוחח בקודים.

הכניסה למעון ראש הממשלה בירושלים, מרץ 2019 (צילום: הדס פרוש)

כשמילצ'ן נפגש עם בני משפחת נתניהו, סיפרה קליין, הוא נטל לעצמו את תפקיד מסירת הסיגרים. "באחד הימים ארנון מתקשר אלי מבלפור, הוא יצא החוצה ואומר לי: 'לקחו לי את הטלפון אבל אני לקחתי אותו רגע כדי להתקשר אלייך, עשית לי פשלה איומה'", סיפרה.

נתניהו, מתברר, דרש שירכשו עבורו סיגרים מתוצרת חברת קוהיבה. קליין אכן רכשה לו סיגרים של קוהיבה, אבל לא מהסוג הספציפי שבו חשק נתניהו – "קוהיבה סיגלו 56", שאת החבק הירוק שלהם נתן לה פעם במפגש חברתי כדי שתדע מה לרכוש. "ארנון אמר לי: 'את לא נתת לי את הסיגר הנכון, את נתת לי את ה-54 ולא את ה-56, נתניהו כועס'. אמרתי לו: 'תשמע, אין להשיג את ה-56, ואנחנו משתדלים כמה שניתן – זה מה יש. תסביר לו שאין'.

"לימים היינו בקיסריה, וסיפרתי למר וגברת נתניהו בשמחה שאני חוגגת 50 ושאני נוסעת לקובה, ואז הוא אמר לי: 'אז תחפשי לי את הירוקים האלה'. אמרתי, 'בסדר גמור, אני אחפש'. ובאמת חיפשתי. השתדלתי מאוד. ולא מצאתי, בשום מפעל שלהם, וגם לא בדיוטי פרי. וחזרתי ללא הסיגרים. למחרת נסעתי לשבעה של מאיר דגן ז"ל, לראש-פינה, וקיבלתי טלפון ממר נתניהו. הוא שאל אם מצאתי לו בקובה את הירוקים האלה. קודם כל התנצלתי שלא מצאתי, אבל לאור הסיטואציה, שנסעתי לאן שנסעתי – לא אהבתי את השאלה".

במקרה אחר, סיפרה, שרה נתניהו ביקשה ממנה להחליף סוללות בשעונים – וגם רצועה באחד משעוניו של בעלה. כשהעבודה הושלמה, אמרה קליין, היא התקשרה לנתניהו כדי להודיע לו, ולאחר מכן נסעה אליו כדי למסור את השעונים בעצמה. "הוא היה בבית בחדר העבודה שלו, נתתי לו, הוא ענד את זה, וכשיצאתי הוא אמר לי: 'הבאת סיגרים?'. אמרתי: 'לא'. אז הוא אמר: 'אולי במקרה יש באוטו של יונתן?'". קליין, לדבריה, אמרה שהם בדרך כלל לא מחזיקים סיגרים במכונית, אבל נתניהו ביקש ממנה בכל זאת לצאת ולברר.

פעם אחרת, סיפרה, מילצ'ן התקשר אליה כשעל הקו היה שלדון אדלסון, פטרונו הראשי של נתניהו והמו"ל המנוח של "ישראל היום". אדלסון, לדבריה, שאל אותה היכן הם נוהגים לרכוש את הסיגרים שנתניהו אוהב, כדי לסייע באיתורם. "ארנון היה גאה – הוא סיפר לשלדון שאנחנו מוצאים את הסיגרים האלה במחירים הרבה יותר טובים ממנו". אדלסון, שנחקר לפני מותו, אישר שגם הוא רכש לנתניהו סיגרים יקרים, שעלותם נאמדת באלפי שקלים לקופסה.

משלוחי ליל הסדר

לצד הכמות והעלות העצומה של המתנות, ההתעקשות של בני משפחת נתניהו על סוג ספציפי של סיגרים ובקבוקי שמפניה היא אחד האלמנטים שמחזקים את הטענה שלפיה לא מדובר במתנות רגילות מהסוג שחברים מחליפים ביניהם מפעם לפעם. לקליין היו כמה סיפורים שביססו את התופעה הזאת. "ארנון היה מאוד-מאוד קשוב למחירים, תמיד אמרתי לו כמה עולה קופסה והתייעצתי איתו אם לקנות או לא", סיפרה. בשלב מסוים, ציינה, הם מצאו בחנות סיגרים פשוטים, "דומיניקנים או משהו כזה", והחליטו לבדוק אם הם טובים מספיק לראש הממשלה.

"ארנון אמר לי: 'תנסי, תקני אותם, אולי יצליח לנו'. כי הם היו זולים בהרבה. וקנינו. ובפעם הראשונה זה הצליח, אבל אחר-כך אמרו לנו שזה לא זה. מר נתניהו אמר שהוא לא מעוניין בזה. ארנון אמר לי: 'תפסיקי לקנות את זה, אל תקני את זה. זה לא עובר'", אמרה.

במקרה אחר היבואן שעמו עבדו, דובי פיינטוך מחברת י"ד עסקים, סיפר להם שקיבל "קאווה ורודה מאיכות מצוינת" – יין מבעבע כמו השמפניה הצרפתית, אבל מתוצרת ספרד. "אולי ארנון חמד לצון, אולי לא, אבל הוא אמר: 'בואי נקנה את זה, אולי זה יעבוד'. זה היה ממש חצי מחיר. הזמנו, ושלחנו לגברת שרה נתניהו. ארנון צִלצל אלי אחר-כך ואמר לי: 'לא, לא, לא. שרה לא אוהבת את זה, זה אולי נחמד אבל זה לא מה שהיא רוצה' – ושנמשיך לשלוח לה שמפניה", סיפרה. "היא כעסה מאוד, ארנון אמר לי שזה לא היה מצחיק".

בנימין ושרה נתניהו חוגגים את ניצחון הליכוד בבחירות, 9.4.2019 (צילום: יונתן זינדל)

במקרה אחד שתיארה קליין, היא נסעה לסוף שבוע במלון המלך דוד בירושלים עם בעלה לרגל יום הולדתו. "ארנון אמר לשרה שאני אהיה בירושלים, אז לקחתי איתי במכונית שתי שישיות. בעלי חיכה במלון, ואני נסעתי אליה, וגם סחבתי – זה לא קל, לסחוב שתי שישיות שמפניה. והבאתי את זה לשרה", סיפרה. לדבריה, המשלוחים היו כה תכופים שהצוות במעון כבר הכיר אותה ואת הנהג של מילצ'ן, ואִפשר להם להיכנס ללא בידוק בטחוני. "במהלך העבודה חשתי שעם הזמן הכמויות עלו והתגברו כמעיין המתגבר. הפחד נמוג קצת", אִבחנה.

במקרה אחר, בחג הפסח, מילצ'ן דרש מהם לבצע עוד משלוח. "שרה ביקשה, ודי התעלמתי כי לא התאים לנו, וארנון קיבל טלפון – ואחר-כך צלצל אלי. הוא אמר שחייבים, שאין ברירה". הוחלט שהנהג חסון ייצא לירושלים גם במחיר פספוס ליל הסדר המשפחתי. "שנה לאחר מכן שרה ביקשה ממני, ואני אמרתי שאני לא חוזרת על הטעות", אמרה קליין. כדי לא להטריח שוב את הנהג בליל הסדר היא נסעה בעצמה לאחוזה של מילצ'ן בבית-ינאי, לקחה משם שתי שישיות שמפניה ויצאה איתן לבית משפחת נתניהו בקיסריה. שם פגשה את שרה ומסרה לה את הארגזים. "בדרך מתקשרים אלי מהבית להגיד שאני אאחר לליל הסדר – אבל נתתי. ידעתי שיהיה לנו שקט".

לדבריה, לאורך השנים מילצ'ן נדרש לספק למשפחת נתניהו גם מתנות שלא נכללות בכתב האישום: מקופסאות אוכל שהשפית של מילצ'ן הכינה מראש עבורם ועד מעילים ותכשיטים. בכמה מקרים, מלבד שמפניה סופקו גם ליקר קוואנטרו, שבו נתניהו אהב לטבול את הסיגרים שעישן, ובקבוק או שניים של קוניאק. "היה מקרה בודד שבו ארנון נתן לשרה לטעום טקילה. היא אהבה, אז הוא נתן לה את הבקבוק".

כשנשאלה קליין אם בני משפחת נתניהו נתנו מתנות כלשהן בחזרה, היא השיבה שהיא ומילצ'ן קיבלו פעם מחזיקי מפתחות ("נדמה לי שהיה כתוב עליהם באנגלית 'בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל'") ומתנה אחת שנרכשה ברשת הצעצועים הפיראט האדום. לדברי קליין, היא לא זוכרת מה היתה המתנה, אבל היא כן זוכרת ששרה נתניהו ביקשה להדגיש שזו "מתנה מראש ממשלת ישראל".

מילצ'ן אישר כל שקל

מילצ'ן, אמרה קליין, נהג להצדיק בפניה את מתן טובות ההנאה. "ארנון אמר: 'זה ראש ממשלת ישראל, את רוצה שיהיה לנו שקט במדינה? בלי זה לא יהיה שקט במדינה'", סיפרה. לדבריה, הבוס שלה היה מודע באופן מלא למשלוחים ואף אישר את כל הרכישות באופן אישי. לטענתה, כך הוא נוהג לעשות עם כל הוצאותיו – גם הוצאות קטנות יחסית, של כמה מאות שקלים. "כל שקל שיוצא מהחשבון, אני לא משלמת לפני שארנון יודע", אמרה.

מעדותה עולה שמילצ'ן היה מודע גם לבעייתיות שבהעברת המתנות יקרות הערך למשפחת נתניהו. מילצ'ן עצמו נהג לשהות בישראל רק כמה חודשים בשנה, ובשלב מסוים כנראה הגיע למסקנה שיתקשה להצדיק רכישות בהיקף כה גדול בתקופות שבהן הוא כלל לא נמצא בישראל – ולא יכול, על הנייר, לשתות או לעשן על כל הסיגרים והמשקאות החריפים שרכש. לכן, אמרה קליין, הוא אמר לה ש"למען הנראות" עדיף שהרכישות יתבצעו כשהוא נמצא בארץ.

לדברי קליין, גם נתניהו הבחין בבעייתיות שבקבלת המתנות. לדבריה, פעם אחת במהלך ביקור אצל מילצ'ן בבית-ינאי, נתניהו ביקש ממנה "שקית או מעטפה אטומה" כדי לשים בה את הסיגרים.

גם קליין הבחינה בסכנה. "בשלב כלשהו, ב-2015 או 2016, ארנון אמר: 'תשמעי, אני חייב שתעשי לי טבלת אקסל, תבקשי מהנהלת חשבונות ששרה שוחט' – מנהלת החשבונות שלנו – 'תכין טבלה. אני רוצה לראות כמה הם עולים לי, מר נתניהו ושרה'. אמרתי לו: 'בשביל מה? לא נראה לי לעניין לעשות כזאת רשימה, אני לא אוהבת את זה'. הוא אמר: 'ככה, אני רוצה להגיד לביבי כמה הם עולים לנו. אני רוצה שיהיה לי את המספר הזה'".

ארנון מילצ'ן עם בנימין נתניהו ושמעון פרס בכנסת, 28.3.2005 (צילום: פלאש 90)

לדברי קליין, היא לא העבירה הלאה את הבקשה למנהלת החשבונות – אבל בשלב מסוים מילצ'ן ביקש ממנה שוב. הפעם היא צייתה, אך לדבריה רמזה למנהלת החשבונות לא למהר עם המטלה. "למה עשיתי את זה? כי נראה לי שברגע שאתה מעמיד את זה בדו"ח אקסל עם הכמויות שנתת והעלות שלהן, יש פה משהו יותר רשמי. מסמך שאומר 'כמה נתנו לשרה ולביבי'. לא אהבתי את זה, זה הפחיד אותי אולי. יכול להיות. זה נראה לי יותר מדי כבר – אני לא אשתמש במלים לא טובות, אבל נשמע לי שזה עבר את הגבול".

קליין סיפרה שמילצ'ן רצה לשתף את בני הזוג נתניהו בשורה התחתונה של החישוב באחת מפגישותיהם – אבל היא לא יודעת אם זה אכן קרה בסופו של דבר. את הנתונים שנאספו העבירה לדבריה לחוקרי להב 433, אחרי שהציגה אותם לעו"ד בעז בן-צור, שליווה אותה ואת מילצ'ן. כידוע, בהמשך פרש עו"ד בן-צור מייצוגים ובמהלך מעורר מחלוקת עבר לייצג את נתניהו בשני תיקיו האחרים, "תיק 2000" ו"תיק 4000".

הכסף האוסטרלי מתכונן לעלייה

ביולי 2013, סיפרה קליין, מילצ'ן ערך היכרות בין נתניהו לג'יימס פאקר. המיליארדר האוסטרלי, סיפרה, הוא בנו של שותף עסקי ישן של מילצ'ן – קארי פאקר, איל עיתונות וקזינו שהחזיק בנתח מחברת New Regency של מילצ'ן. כשקארי פאקר מת, העסקים שירש בנו ג'יימס נקלעו לקשיים. מילצ'ן, שהכיר אותו מנערות, הציע לרכוש את חלקו בחברת הקולנוע ב"מחיר מאוד הוגן", כדברי קליין. פאקר, לדבריה, אמר שלא ישכח לו לעולם את המחווה. "ארנון מבוגר ממנו בשנים רבות, והוא הרגיש לא כמו האב הרוחני שלו – אבל הוא שמר עליו".

קליין סיפרה שבמקור פאקר אמור היה להגיע לישראל עם בני משפחתו, אבל סמוך למועד הביקור המשפחה נקלעה למשבר – והוא נחת בישראל כמעין שבר כלי. העובדה שהוא סובל מבעיות נפשיות החריפה את מצבו. פאקר אמנם הגיע עם פמליה שסייעה לו בכל, אבל מהתיאור של קליין ברור שהוא היה בלתי יציב. קליין תיארה אותו כ"איש מקסים, שני מטר גובה של לב טוב. באמת מיוחד במינו. נפש טובה" – אבל גם "קצת שברירי ופריך". היא ציינה שבאחד הביקורים הוא הגיע לישראל "מאוד חולה", ושהיא טיפלה בו כמעין אחות רחמנייה, עם "צוות שלם של מטפלים".

ג'יימס פאקר בראיון (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של 7NEWS Spotlight)

הצוות של מילצ'ן דאג לחבר את פאקר לישראל ולנתניהו. "לקחנו אותו ליד ושם, ארנון הפגיש אותו עם מר נתניהו והמשפחה, עם בוז'י הרצוג – עם כל מיני אנשים, שיכיר את המדינה. והוא מאוד-מאוד התלהב, רק שהוא היה מאוד שבור, כי הוא עמד על סף גירושים וזה לא היה המועד הנכון לביקור", סיפרה. בשלב כלשהו, הוסיפה קליין, פאקר הודיע לה שהוא "התאהב בישראל" ושהוא שוקל להתגייר. כצעד ראשון שכר לעבודה אותה ואת הנהג של מילצ'ן.

הפגישה הראשונה בין פאקר לנתניהו היתה בארוחת ערב משותפת עם מילצ'ן. "ג'יימס התאהב בנתניהו. התאהב. באמת. הוא באמת מאוד-מאוד העריץ אותו. הוא אמר שהוא 'The most impressive man on earth', האיש הכי מרשים בעולם. זה היה משפט שלו שהוא כל הזמן חזר עליו כמנטרה. הוא מאוד-מאוד העריץ אותו. מאוד. והוא היה כותב לי כל הזמן מחו"ל, הוא היה שולח לי כתבות, הוא עקב אחרי ביבי".

מילצ'ן, אמרה קליין, שיתף את פאקר בעובדות החיים. "ארנון הסביר לג'יימס שככה הדברים מתנהלים פה: שהם אוהבים מתנות, שמפניה ורודה לשרה וסיגרים לביבי. הוא אמר לו: 'אתה לא יכול להגיע בידיים ריקות, כי אם תגיע פעם אחת בידיים ריקות לא תוזמן יותר'", אמרה. "ג'יימי תמיד היה אומר לנו לא לחסוך בכלום, כי הם [משפחת נתניהו] אנשים שעובדים מאוד קשה – והוא [פאקר] יש לו עולם ומלואו, כך שכל מה שהם מבקשים – לתת".

לקראת סוף 2015, סיפרה, נתניהו פנה למילצ'ן וביקש ממנו לרכוש את הבית ברחוב הדר 71 בקיסריה, הצמוד לווילה של משפחת נתניהו ברחוב הדר 69. "ארנון אמר: 'אני לא צריך בתים, אבל שג'יימס יקנה. הוא רוצה להשתקע פה בארץ? רוצה להראות את אהבתו לישראל? קדימה, שיקנה'", אמרה קליין. לדבריה, נתניהו צלצל אליה ואמר לה לשוחח על כך עם עורכי-דינו, מיכאל ראבילו ודוד שמרון, ושהם יטפלו ברכישה. אחרי שנפגשה עם מתווך דירות שהציג לה את הבית, היא העבירה את הפרטים לפאקר. "היה ברור לי שהוא יקנה מיד", אמרה.

בשלב הזה, היא והנהג יונתן חסון כבר עבדו במקביל אצל פאקר ומילצ'ן. היא סיפרה שבאחת הנסיעות עם פאקר, חסון אמר לו שהסכום שדורשים ממנו עבור הבית בקיסריה גבוה מדי. "אל תקנה את זה, זה לא שווה את הכסף, השתגעת?", ציטטה קליין. פאקר התקשר למילצ'ן, שהתקשר בזעם אליה. "ארנון צלצל לצרוח עלי: 'למה יונתן מתערב בדברים?' – שלא יקלקל לו את הרכישה הזאת, שהוא רק נהג ושלא יתערב", אמרה. "הבית הזה צריך היה להירכש על-ידי ג'יימס פאקר".

פאקר רכש את הבית, ואנשיו סיימו לשפצו באפריל 2016. מהרגע הזה, לפי התיאור של קליין, הווילה של המיליארדר האוסטרלי הפכה למעין מזווה של בני משפחת נתניהו, שהיו נכנסים לשם באופן קבוע, שוחים בבריכה וצופים בטלוויזיה, ובדרך חזרה הביתה לקחו איתם ארגזי שמפניה. "בקיסריה היה חדר כושר, מילאנו שם ארגזים של שמפניות וסיגרים, וזה היה מאוד בולט. בני הזוג נתניהו ידעו בדיוק איפה הדברים נמצאים, וגם אם לא היינו שם, הם ידעו לקחת – ולקחו", אמרה.

כפי שדווח בעבר, יאיר נתניהו גם נהג להשתמש בדירה שהחזיק פאקר במלון רויאל ביץ' על חוף תל-אביב. גם שם, לדברי קליין, נשמרו ארגזי שמפניה – למקרה שתתקבל קריאה על מחסור בבלפור, כדי לקצר את הדרך בין קיסריה לירושלים. פאקר, ציינה, מעולם לא יזם את נתינת המתנות. "הוא היה כל-כך פסיבי, הוא היה נכון לכל דבר, פתוח ושמח – הוא באמת שמח – אבל מעולם לא היה אקטיבי בליזום מתנות, ממש לא".

לדברי קליין, משפחת נתניהו גם מעולם לא גמלה לו במתנות – להפך, הוא נענה בקמצנות. "ג'יימס לא שותה שמפניה, אבל כן שותה יין לבן", סיפרה. "שרה אמרה לי שאם הוא יבוא בלי יין לבן לא יהיה לו מה לשתות בארוחה איתם, ושאם אנחנו רוצים לכבד אותו – שנשלח גם יין לבן, שיהיה לו. אז תמיד דאגנו שיהיו לו גם כמה בקבוקים, לארוחת הערב".

אי-אפשר להגיד לא לראש הממשלה

קליין דיברה על פאקר במלים חמות ושיבחה אותו על כך שהוא ממשיך לשלם חלק ממשכורתה עד היום – אף שאין לו כבר כמעט פעילות בישראל – אבל מבין השורות עולה סיפור על ניצול של אדם שביר. היא הדגישה אמנם את הניצול שלו בידי משפחת נתניהו – אבל אי-אפשר להתחמק מהעובדה שפאקר נוצל גם על-ידי מילצ'ן, עוד איש שהעריץ, שהשתמש בו כדי לחלוק את העול שבהמטרת טובין על משפחת נתניהו ואגב כך סיבך אותו בפרשה פלילית.

"למילצ'ן היתה הקלה רבתי", אמרה קליין על ההצטרפות של פאקר לפוּל טובות ההנאה. "למרות שמדובר בשני מיליארדרים, וכסף לא היה בעיה שם – ארנון הוא אדם מחושב, והוא שמח שיש מי שמשתתף איתו בעלויות האלה, כמו גם בעלויות השכר שלנו. ואז יכולנו לתת כמויות הרבה יותר גדולות, כי לא כל המאסה מתיישבת עליו".

"סיפרת לבית-המשפט שג'יימס פאקר העריץ את נתניהו. את יודעת מה מקור ההערצה?", שאל אותה עו"ד גילדין.

"הכוח. הכוח. הוא התרשם ממנו כאיש שיכול להציל את מדינת ישראל", השיבה קליין. "אני הכרתי אותו והייתי צמודה אליו המון, והיו לנו המון שיחות, וראיתי אותו בוכה בעקבות פגישות. [...] הוא היה איתי באוטו כשהוא בכה כשנלחץ מאוד מהזוג נתניהו, ששלחו אותו לאיזו משימה", סיפרה, אך לא פירטה לגבי המשימה – ולא נשאלה על כך דבר. היא הזכירה באותה נשימה את יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר ומקורבו של נתניהו, שגם אותו פאקר למד להעריץ. "הוא קרא לו 'המרגל מס' 1', הוא התרשם מהכוח, ואמר לנתניהו: 'אם נביא אותך ואת יוסי לאולם הרצאות, כל העולם עיניו יהיו נשואות'".

הדס קליין בפתח יום החקירה הראשון שלה במשפט המו"לים, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

גם נתניהו זיהה את החולשה של פאקר. במקרה אחד, נתניהו ביקש ממילצ'ן לסדר עבודה לאדם בשם עידן אלעד שעבד אצלו כאב בית. לדברי קליין, בפגישה איתה ועם מילצ'ן אלעד ביקש "סכום אסטרונומי" – והוחלט לא להעסיקו. "דיברתי עם מר נתניהו עצמו, ששאל למה שום דבר לא זז עם עידן. אמרתי לו שארנון לא רוצה, שאין לנו תפקיד, ואז הוא אמר: 'אז שפאקר ייקח, ואני מוכן לוותר על הסיגרים בשבילו'", סיפרה. לדבריה, יו"ר הקבוצה העסקית של פאקר הוזמן לישראל כדי לחפש לאב הבית תפקיד באוסטרליה. "עידן סיפר לי שראש הממשלה כועס עלי שאנחנו לא מזיזים את זה", ציינה.

לדברי קליין, תלונות מצד בני הזוג נתניהו היו מחזה שגרתי: שרה התלוננה אם משלוח הבקבוקים היה דל מהרגיל – כפי שקרה אחרי שנפתחו החקירות, ומילצ'ן ניסה לצמצם את היקף המשלוחים. במקרה אחר, לדבריה, מילצ'ן אמר לה לנסות לרמות את שרה נתניהו. "ארנון אמר לי: 'את יודעת מה? זה מתחיל להיות מטורף, הכמויות האלה. קונים-קונים-קונים ויש לנו ארגזים בבית. תגידי לה שהרואה חשבון שלנו שואל למה כשאנחנו לא בארץ אנחנו קונים כל-כך הרבה שמפניה, ואז תשאלי אותה אם זה בסדר, אם זה תקין מבחינה משפטית'", ציטטה קליין.

לדבריה, היא העבירה את המסר לשרה נתניהו – אבל נענתה בפקפוק. "היא אמרה לי שזה לא נשמע לה הגיוני שהרואה חשבון שלנו ישאל את זה, והוסיפה שהם קיבלו ייעוץ משפטי שלמעט אם ניתן להם דירה – כל הדברים האחרים מותרים, ולהפך. שלא נהיה בצד של אלה ששוחטים אותם", אמרה קליין.

לדבריה, באותה תקופה ביקשה ממנה שרה לחתום על תצהיר בעניין אב הבית מני נפתלי, שפרש בזעם מבלפור והוביל לחשיפת חלק ניכר מההתנהלות הגרוטסקית של בני המשפחה ("היא אמרה שנוני מממן את כל המאבק שלו", העירה). קליין סירבה, לדבריה משום שלא יכלה להתחייב על הפרטים שאמורים היו להיכלל בתצהיר.

ההערה של שרה נתניהו לגבי הייעוץ המשפטי הדליקה נורה אדומה אצל מילצ'ן. "ארנון אמר לי: 'קודם כל, תכניסי לעצמך פתק לכספת, ששאלת בתאריך זה וזה – כדי שנהיה מגובים'. ובואי נתקשר ליצחק מולכו (אחד מעורכי-דינו של נתניהו; א"ב) ונשאל מי אחראי לייעוץ המשפטי הזה".

למרות זאת, אמרה קליין, מילצ'ן ביקש ממנה להמשיך עם המשלוחים. "הוא אמר שאין ברירה, שניתן, שאנחנו לא יכולים להגיד לא לראש הממשלה", אמרה. "ארנון לא יכול היה לבוא בלי. ארנון אהב לבוא לשם, אהב את הכוח הזה, אהב להגיד 'אני חבר של ראש הממשלה', היתה לו דלת פתוחה". אם היה מסרב, ציינה קליין, ייתכן שהדלת היתה נסגרת.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)