יום העדות ה-16 של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו הוקדש רובו ככולו לדיון באבן הראשה של אישום השוחד נגדו: ההנחייה שנתניהו מתעקש שלא נתן לשלמה פילבר, אותו מינה למנכ"ל משרד התקשורת ב-2015, להיטיב עם עסקיו של שאול אלוביץ', כיום נאשם מספר 2 ואז בעל השליטה במונופול תשתית התקשורת בישראל בזק ובאתר החדשות הפופולרי "וואלה".

ההגנה כבר ערערה את קביעת התביעה לגבי המועד בו אירעה הפגישה שבה נתן נתניהו לפילבר את ההנחייה, עד כדי כך שהתביעה ביקשה לתקן את כתב האישום (וסורבה). אולם עצם מתן ההנחייה טרם הופרך.

הנאשם נתניהו יכול לכאורה רק להכחיש שהנחה את פילבר להיטיב עם אלוביץ', אבל במשפט המו"לים גם הכחשה אחת עשויה להתפרש על פני יום עדות שלם ויותר.

לאורך שעות ארוכות הכחיש היום נתניהו בכל לשון אפשרית שאי פעם הנחה את פילבר, בישירות או בעקיפין, במפורש או ברמז, במילים, בריקוד (כן, הוא נשאל אם הנחה בריקוד) או בשדר טלפתי כלשהו, כי עליו לקדם את עסקת בזק-yes, שהזרימה לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים לכיסוי חובותיו הפרטיים; לעכב את מימוש רפורמת השוק הסיטונאי, שאיימה לחתוך ברווחים המונופוליסטיים של בזק; או לשנות את הטכנולוגיה שכפה המשרד על בזק לכזו שתפחית את ההפסד שייגרם לשורה התחתונה של התאגיד.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, עבר ביסודיות על כל אחת מטענות כתב האישום שנוגעות להנחייה שנתן כביכול נתניהו לפילבר, ושמע ממרשו הכחשה נחרצת אחר הכחשה נחרצת לכל סעיף וסעיף, ולכל הסעיפים גם יחד, שוב ושוב ושוב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני יום עדותו ה-16 במשפט המו"לים, 10.3.2025 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד חדד גם הציג לנתניהו עשרות ראיות שכבר הוצגו לבית המשפט בדיונים קודמים ואשר לפי ההגנה מאששות את הטענה כי לא ניתנה כל הנחייה כזו. ראש הממשלה חזר והדגיש לגבי כל אחד מהפריטים הללו כי אכן יש בו כדי להפריך את טענת ההנחייה.

נתניהו גלש מדי פעם בעדותו להתגוללות הרגילה שלו על החוקרים שחיפשו את ראשו ועל הפרקליטות שהעזה להעמידו לדין. לפחות פעמיים במהלך הדיון, עם סיומו של עוד נאום שכזה, החרו החזיקו אחרי נתניהו אוהדים שבאו לחזות מקרוב בעדות. הם העירו מספסלי הקהל באולם, והושתקו על ידי המאבטחים.

השופטים, מצידם, אפשרו לנאשם לגלוש לנאומים חוצבי להבות נגד התביעה ולכל היותר העירו הערות כלליות לאוויר האולם או ביקשו ממנו בנימוס, בסיום הנאום, להתמקד בתשובות ישירות לשאלות שנשאל.

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה נעדרה היום מפאת מחלה ובספסלי הפרקליטות בלטו עו"ד ניצן וולקן, פרקליטה בכירה במחוז, וכן פרקליט המחוז עצמו, עו"ד יונתן תדמור. מצפייה בשניים נראה היה כי עו"ד וולקן מבקשת להתנגד כל אימת שההגנה גוררת את החקירה לכיוונים לא רלוונטיים, אך פרקליט המחוז מונע זאת ממנה.

"הם לא התעניינו בחקר האמת", אמר בשלב מסוים נתניהו, כשהאשים את החוקרים בהסתרת ראיות לצורך "הפללה שקרית", בהתאם לקונספירציית "תפירת התיקים" שהוא ותומכיו מקדמים כבר שנים. בשלב אחר טען כי "יש פה עיוות הצדק, לא חיפוש האמת אלא בדיוק ההפך - איך להפליל אדם".

לפי נתניהו, מנכ"ל משרדו פילבר אמר לחוקרים שקיבל מנתניהו הנחייה להיטיב עם אלוביץ' רק משום שהיה נתון לסחיטה. באחד המקרים טען שפילבר היה "בתא איומים", ביטוי המרמז ל"תא עינויים".

רה"מ בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, ועד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת (צילומים מקוריים: מרים אלסטר ואורן בן-חקון)

"לא אמרתי לפילבר שום דבר", התעקש נתניהו. "זה פשוט שקר, ואגב זה שקר כי ראיתי גם את העדויות הראשונות שלו ברשות ניירות ערך, הוא בעצם אומר את זה. אחר כך מחליפים לו את החוקרים, מביאים לו פגסוס! אומרים לו שידאג לילדיו ונכדיו, ואז פתאום זה משתנה. רואים את ההינדוס, רואים את זה!".

"טוב", סימנה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן את אי שביעות רצונה מהכיוון שאליו הולך הנאשם.

נתניהו הפסיק את דבריו, אך בהזדמנות אחרת שב והפך מנאשם למאשים. "סחטו אותו בצורה הכי ברורה", אמר על פילבר, "זה עולה פעם אחר פעם כשאומרים לו 'תחשוב על הילדים שלך, על הנכדים שלך', כשמגישים נגדו תביעה שלא קשורה בכלל, ומנסים לכופף לו את היד או לשבור לו את הרגל. בגלל זה הוא עשה את זה ולא שום סיבה אחרת".

כמובן שהחוקרים לא ניסו לכופף לפילבר את היד או לשבור לו את הרגל. התביעה העירה על כך בעבר כשנתניהו השתמש בדימוי זה, אך ראש הממשלה רגיל לשוב ולחזור על המסרים שלו פעם אחר פעם, גם אם הם אינם מתארים את המציאות נכוחה.

"כבודכם, זה מפלצתי מה שיש פה. אי אפשר להגיד שזה טעות פה וטעות שם וחוסר מיומנות. יש פה מיומנות, של תעשיית שקר, תעשיית שקרים"

בסיום אחד הנאומים שלו פנה נתניהו לשופטים ישירות. "כבודכם", אמר להם, "זה מפלצתי מה שיש פה. אי אפשר להגיד שזה טעות פה וטעות שם וחוסר מיומנות. יש פה מיומנות, של תעשיית שקר, תעשיית שקרים".

השופטת פרידמן-פלדמן שוב העוותה את פניה, ונתניהו הסביר: "אני אומר את זה כי מדובר בהאשמות שווא עלי. זה תמצית השוחד! פגישה שלא היתה עם דברים שלא נאמרו. ויש להם שבע ראיות חפציות שזה שקר בזמן שהם עושים את זה".

"טוב", אמרה השופטת. "מר נתניהו, אנחנו נחזור לשאלות ותשובות".

"עשר שנים אני על הדבר הזה!", זעק נתניהו.

השופטת פרידמן-פלדמן פנתה לעו"ד חדד והעירה כי איפשרה לנתניהו לשאת דברים דומים פעם ופעמיים, אולם עליה להציב גבול. הסנגור, מנגד, טען כי מה שנחשף בפני בית המשפט הוא כמו קצה הקרחון. מתחת למים, אמר, יש עוד חמש שישיות מאותו הדבר, אליהם השופטים כלל לא נחשפים.

ה"הם" ששולטים בעולם

בהזדמנות אחת, הטרוניה של ראש הממשלה הנאשם נגד חורשי רעתו הגיעה לדרגת פרנויה כזו, עד שדווקא עוררה את סקרנותו של בית המשפט.

היה זה כאשר נתניהו טען שבעוד הוא ניסה להסיר רגולציה מעולם התקשורת, כיום הנטייה היא דווקא להגבירה. "כרגע המגמה היא כמובן לשנות את זה, לחזור לרגולציה", אמר והוסיף: "המאמץ הגדול כרגע זה רגולציה על האינטרנט. זה מה שהם רוצים לעשות".

השופט משה בר-עם פנה לנתניהו ושאל: "מי זה הם?".

נתניהו לא השיב מיד. כעבור שנייה עטה על פניו חיוך ואמר, כממתיק סוד: "גורמים רבים, גורמים רבים".

לפי נתניהו אותם גורמים הם מי ש"רוצים למנוע את השיח הציבורי. הם רוצים בטענות כאלה ואחרות, חלקן אגב לגיטימיות, אבל אני חושב שהן מפלות, לנסות לעשות רגולציה באינטרנט וזה סכנת נפשות".

נתניהו לא הסביר מדוע רגולציה על אינטרנט היא "סכנת נפשות", ולא הרחיב לגבי זהות אותם "הם" שזוממים להפלות אותו ושכמותו לרעה. אך ראש הממשלה שב וטען כי התיק שנתפר נגדו נולד דווקא כתוצאה מהניסיון שלו לגוון את שוק הדעות בישראל ולהכניס תחרות לשוק התקשורת המשודרת. כאן גם רמז לזהות ה"הם" שקשרו קשר נגדו - מתברר כי אלו בעלי ההון ששולטים בערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל.

ארנון מילצ'ן עם בנימין נתניהו ושמעון פרס. הכנסת, 2005 (צילום: פלאש 90)

לדבריו, עליהם כבר חזר לא פעם, בשנת 2015 החליט לקחת לעצמו את תיק התקשורת משום שידע שהשר שינסה לממש את תוכניותיו להכנסת תחרות וגיוון לשוק התקשורת ייאלץ לעמוד בלחצים אדירים.

"ידעתי שהם יעשו הכל, אבל הכל", אמר נתניהו, "רק שלא הבנתי מה זה הכל, כדי למנוע את התחרות הזו בכל דרך ומיד יטרגטו את האדם שימונה לשר תקשורת כדי לעשות את הרפורמה הזו. אני חשבתי שיש אדם אחד שלא ייכנע להם בוודאות וזה אני, ואכן לא נכנעתי, אבל לא שיערתי מה תהיה התגובה, מה תהיה מידת ההתקפה, הקולוזיה שלהם, זו מילה שמשמעותה שיתוף פעולה, מילה יותר... עוינת. ידעתי שאני לא איכנע והערכתי שאחרים כן ייכנעו ולכן לקחתי את התפקיד הזה בדבר שהאמנתי בו. החופש לבחור, החופש לשמוע דעות אחרות. זה דבר שהערוצים השולטים בעריצות ניסו למנוע. ידעתי שיפעילו לחצים ושאני לא ייכנע, לכן רציתי להיות שר התקשורת".

"ראש הממשלה", פתח שוב הסנגור את שאלתו בתוארו הרשמי של הנאשם, "עד כמה ראית בביקורת עליך כשר תקשורת, שהלכה והתגברה לאורך שנת 2015, בין היתר על בזק, כתוצאה של המהלכים שניסית לקדם ביחס לפתיחה של שוק התקשורת?".

"ראיתי בזה קשר ישיר", אמר נתניהו. "העלילו עלי עלילה שנראתה לי קומית. לא שיערתי שאחרי 10 שנים אני אהיה פה. מי יכול היה לשער את זה? כן חשבתי שזה מגוחך. ראיתי את זה, התחלת ההתקפות עלי, מכל כיוון אפשרי, כי זה איים על המונופול שלהם, על הדואופול בערוצי התקשורת. אני רציתי לפתוח אותו, הם רצו לשמר אותו. אני רציתי לפתוח את הדמוקרטיה הישראלית, את שוק הדעות בישראל לתחרות. התחרות זה לא לסגור ערוץ, זו לא הכוונה. אלא לפתוח ערוצים. מזה הם חששו מאוד, מאד מאוד, לכן לא התפלאתי שהם התחילו להעליל עלי".

אודי אנג'ל, לפני מתן עדותו במשפט המו"לים, 29.1.24 (צילום: אורן פרסיקו)

למה התכוון נתניהו כשדיבר על בעלי "הדואופול בערוצי התקשורת"? קשה לדעת, משום שנתניהו לא פירט, וגם משום שבערוצי התקשורת לא היה באותה תקופה דואופול.

בישראל פעלו באותה תקופה שלוש חברות טלוויזיה מרכזיות: קשת, שנשלטה בידי מוזי ורטהיים, שהיה מקורב לנתניהו - גם לפי עדותו של נתניהו עצמו. רשת, שהיתה בין השאר בשליטת אודי אנג'ל, שנחשב גם הוא מקורב לנתניהו. וערוץ 10, שבין בעליו היה ארנון מילצ'ן, מקורבו של נתניהו ומי שהעניק לו טובות הנאה במאות אלפי שקלים בגינם נתניהו עומד כעת לדין; והאוליגרך לן בלווטניק, שבהמשך השתלט על ערוץ 10 ואיחד אותו עם רשת, והעיד כבר כי כניסתו לשוק הטלוויזיה הישראלי היתה לבקשת נתניהו עצמו, שרצה לחסום את איש הפרסום אילן שילוח מלרכוש את הערוץ.

נתניהו לא נקב גם בשמו של ערוץ אחר שהעסיק אותו מאוד בתקופתו במשרד התקשורת, שם ששב וצף בחקירות של עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר. לפי חפץ ופילבר, נתניהו הקדיש מאמצים עקביים כדי לסייע לערוץ 20 שהיה אז בחיתוליו, וכיום תחת המותג ערוץ 14 הפך לשני הכי נצפה בישראל, כשהוא מציע לצופים לקט תעמולה, שקרים ותיאוריות קשר המשרתות את ראש הממשלה.

נתניהו גם לא הסביר מהם אותם מאמצי חקיקה עליהם עמל לדבריו כדי לפתוח לתחרות את התקשורת הישראלית. בפועל, כפי שעלה שוב ושוב בעדויות במהלך המשפט, המאמצים הקדחתניים של נתניהו בכל הקשור לתקשורת המשודרת התמקדו בניסיון לשכנע בעלי הון מקורבים לרכוש ערוצי טלוויזיה או לאחד אותם, על מנת לייצר מכשירי תעמולה שיהיו מסורים לו כפי שהצליח לעשות בשוק התקשורת הכתובה עם "ישראל היום".

המאמצים הבולטים היחידים של נתניהו בתחום רגולציית התקשורת, שגם הפכו לחוקים, התמקדו בערוץ 20, שזכה אז והיום מממשלות נתניהו מפטור מרוב החובות והמגבלות החלים על מתחריו.

ההישגים שהשגת לעם ישראל

יום העדות התחיל במה שכבר הפך למסורת. נתניהו, שלא כינס מסיבת עיתונאים זה כשלושה חודשים ולא העניק ראיון עיתונאי לערוץ שאינו משרת אותו באופן מוחלט כבר כחמש שנים, נכנס לאולם בית המשפט ונאלץ לשמוע שאלות עיתונאיות.

באותו בוקר היה זה עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן ששאל את ראש הממשלה מה תגובתו לשיחות הישירות שקיימה ארצות הברית עם חמאס לשחרור האזרחים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר 2023. שאלה עיתונאית לגיטימית לכל הדעות. נתניהו, כהרגלו, העדיף להשמיץ ולפגוע בלגיטימיות של העיתונאי. הוא חייך חיוך מלגלג ומלמל "שופר".

נוכחים אחרים שהיו באולם הציעו לנתניהו תשומת לב מהסוג שהוא מעדיף. "ראש הממשלה!", פנה באחת ההפסקות אחד ממעריציו שהגיע לראות מקרוב את ההצגה, "באנו אליך! באנו לראות איך התיקים התפורים מתפוררים אחד לאחד. אתה מדבר לעניין, חבל שזה לא משודר לכל עם ישראל. אחרי ההישגים שהשגת לעם, לבזבז את הזמן פה...". נתניהו הודה לאיש, ושמע בתגובה כי "300 אלף ידיים מוחאות כפיים לראש הממשלה".

ראש הממשלה הקפיד להעניק יחס אישי גם ליתר אוהדיו שבאו לבקר. אחת מהם היתה פרופ' טליה איינהורן, תומכת נתניהו המרבה להופיע בתקשורת, נציגת ציבור בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה וגם אמו של יועץ התקשורת ישראל איינהורן, מהכוורת הקרובה של נתניהו ומי שנמנע בימים אלה מלחזור לישראל בעת שהוא מבוקש לחקירה על חלקו בפרשות הקושרות בין לשכת ראש הממשלה לקטאר. "שלום טליה, מה שלומך?", אמר נתניהו לפרופ' איינהורן, "באת ליהנות מהקרקס?".

שאלה דומה הפנה נתניהו גם לשגריר יפן בישראל מיזושימה קואיצ'י, שהגיע גם הוא להצטרף לקרקס. "You came for the show?", שאל אותו הנאשם.

ראש הממשלה מצא זמן גם להחליף כמה מילים עם המקליט של הדיון, ולברר עם עו"ד נועה פירר, מצוות ההגנה של בני הזוג אלוביץ', את הקשר שלה לרב פירר ("החם שלי הוא בן דוד שלו", העידה).

מי זה בכלל פילבר?

מלבד הכחשת ההנחייה לפילבר, נשאל נתניהו על עצם הבחירה בפילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. פילבר, הדגיש נתניהו, בכלל לא היה הבחירה הראשונה שלו לתפקיד.

קודם לכן פנה נתניהו לניר חפץ, כיום עד מדינה נגדו ואז דובר המשפחה (עליו העיד לאחרונה נתניהו בזלזול שהיה איש שולי בכוורתו), אחר כך לאורן הלמן, שאותו הכיר מלשכת העיתונות הממשלתית ואז לאיש העסקים יואב הורוביץ, שעבד במטה הבחירות שלו ומונה אחר-כך למנכ"ל משרדו (ולפני כשנתיים העיד על נתניהו כי "הוא כבר לא ראה עצמו כ'סתם' ראש ממשלה, אלא כמשהו שבין קיסר לנשיא מעצמה. התלוויתי אליו במפגשים עם ולדימיר פוטין וראיתי עד כמה הוא משתוקק להידמות לו. היום הוא חותר לכך שיהיה לו כוח בלתי מוגבל").

רק לאחר ששלושתם סירבו, העיד נתניהו, פנה לפילבר, שבדיוק סיים לנהל לו את קמפיין בחירות 2015 של הליכוד.

בימי עדות קודמים טען נתניהו כי חפץ היה מי שעודד אותו לקחת את תיק התקשורת לעצמו וגם עודד אותו לשמור על קשר טוב עם אלוביץ', זאת במסגרת קו ההגנה הטרי המנסה לטפול על חפץ את האשמה למעשיו של נתניהו. היום הוסיף נתניהו כי גם את הרעיון להציע לפילבר את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת הגה חפץ.

בכתב האישום מוגדר פילבר "מקורבו ואיש אמונו של הנאשם נתניהו", אך ראש הממשלה הכחיש זאת. "הוא לא היה מקורבי ואיש אמוני, יש כאן סילוף מוחלט", אמר. לדבריו, את פילבר לא ראה 10 או 12 שנים עד שהגיע לנהל לו את קמפיין הבחירות.

"זה מטורף ממש", אמר נתניהו על נוסח כתב האישום. "הם מנסים כאן כבר לזרוע איזו ארומה של שחיתות. על מה הם מדברים פה בכלל?!. לא הייתי בקשר איתו. גם האחרים, הלמן והורוביץ, שנים לא ראיתי אותם. אגב חלק מהם הפגינו נגדי ברפורמה, רק שתדעו".

לפי נתניהו, הוא כלל לא חיפש איש אמון אלא רק אדם בעל יכולות ניהול שרואה עמו עין בעין את הבעיות בשוק התקשורת, כלומר את הצורך בגיוון הדעות והכנסת תחרות.

"ראש הממשלה", פתח סנגורו עו"ד חדד עוד שאלה בתוארו הרשמי של הנאשם, "אתה מינית את פילבר כי חשבת שהוא איזה יס-מן כזה?".

"לא, הפוך!", אמר נתניהו. "אני מצפה מאנשים שאני ממנה, וזה ידוע, גם אפשר להביא עדויות שאנשים מציינים שאני.. כן שאני... מתבלט בזה שאני מקבל ומחפש ושומע דעות נגדיות [...] אני לא מחפש יס-מנים. אני מחפש אנשים שיגידו את דעתם, אפשר להגיד בחדר סגור, לא בחוץ, אבל שיגידו את דעתם. גם בימים אלה אגב, גם בנושאים הביטחוניים הרגישים ביותר אני מחפש כאלה אנשים".

לא דיברתי איתו בכלל על רגולציה

כשפילבר נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת השתנתה מהקצה לקצה הגישה של המשרד כלפי בזק, החברה המרכזית הנמצאת תחת פיקוחו. בכתב האישום, כאמור, נטען כי השינוי הזה נבע מהנחיית נתניהו. ההגנה טוענת כי פילבר החליט לעשות זאת מסיבות אחרות, מקצועיות, בעקבות בקשות וטרוניות ששמע מגורמים אחרים, שאינם נתניהו, החל בלוביסטים של בזק וכלה בראש המטה שמינה נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר.

ובכלל, טען נתניהו, הצרות של אלוביץ' במשרד התקשורת לא עניינו אותו. פעם אחר פעם חזר על טענתו כי מינה את עצמו לשר התקשורת כדי לקדם גיוון בערוצי הטלוויזיה המסחריים ולטפל ב"תאגיד" (שעוד לא קם אז כחלופה לרשות השידור).

נתניהו טען כי כלל לא היה מודע לכך שאלוביץ' סובל מהרגולציה במשרד התקשורת תחת השר גלעד ארדן והמנכ"ל אבי ברגר. "לא דיברתי איתו בכלל על ענייני רגולציה", אמר נאשם 1 על נאשם 2. "לא בטלפון ולא לא בטלפון". כשנשאל האם שמע תלונות מאלוביץ' על היחס שהוא מקבל מברגר, השיב נתניהו בשלילה. "לא שמעתי את זה", אמר.

זו גרסה עזת מצח מצד נתניהו, בהתחשב בהודעות הרבות ששיגר אלוביץ' למנכ"ל "וואלה" ולבכירים אחרים בבזק, שבהם הוא מתלונן על הדרישות הרגולטוריות של ברגר, ארדן וגורמי המקצוע במשרד התקשורת.

כדי שהשופטים יקבלו את טענתו של נתניהו שאלוביץ' לא אמר לו מילה על היחס שהעניק לו ברגר, עליהם להאמין שבעל השליטה בבזק, ששרוי בחובות עתק ותלוי במשרד התקשורת כדי לזכות בהזרמת כספים חיונית והמשך הרווחים המונופוליסטיים, שנפגש עם נתניהו בתדירות גבוהה מהרגיל מרגע שראש הממשלה לוקח לעצמו גם את תיק התקשורת, ממשיך לדבר עם נתניהו רק על כל הדברים שבעולם שאינם הדבר שהכי חשוב לו כדי להימנע מפשיטת רגל.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.67MB)