הרב אמנון יצחק ואתר "שופר" יפצו בכ-25 אלף שקלים אישה שהגישה נגדם תביעת דיבה.
תחילתו של הסיפור בראיון שהעניק יצחק לשמעון ריקלין בערוץ 14 בשנת 2023. הראיון נפתח בנאום שטנה של יצחק כלפי "השמאלנים", מייסדי המדינה, הישראלים המתנגדים להפיכה המשטרית ופוליטיקאים המתנגדים לנתניהו, תוך כדי שהמראיין ריקלין מעודד אותו.
בראיון טען עוד הרב יצחק בין היתר כי מנהיגי תנועת העבודה הגבילו עליית חרדים וזקנים לישראל והניחו להם להישמד בשואה. "בשואה נתנו רק ל-4.5% סרטיפיקטים לעלות לארץ", אמר הרב יצחק. "בכוונה נתנו לחרדים פחות?", השלים ריקלין. "בדיוק", ענה הרב יצחק, "לא רצו להביא חרדים ולא רצו להביא זקנים". בהמשך הרחיב והסביר: "מי הפקיר את היהודים שמה בשואה? אתה יודע? בהיסטוריה? השמאלנים האלה שהקימו. מפא"י. על הרכבות היה כתוב מפא"י והיו מעלים את החבר'ה של מפא"י".
האמירות הללו חוללו מספר הליכים משפטיים ביוזמת יצחק, כולל תביעה שלו נגד הרשות השנייה, שהסתיימה בלא כלום.
ההליך שבו נתבע יצחק ניזום בידי בת זוגו של אדם בשם אביתר מלאכי, שנהג להתייעץ עם יצחק לאורך השנים. לפי כתב התביעה, אחרי שצפה בדברי יצחק בראיון לריקלין, יצא נגדו בטענה כי הוא פועל לפלג את העם.
"מרגע זה הפכו בעלה של התובעת, משפחתו וקרוביו למטרה להשתלחות פרועה", טענה בת הזוג, פירחה מלאכי, בתביעה שהגישה לפני כשנה לבית משפט לתביעות קטנות.
לדבריה, יצחק החל בשיעוריו והרצאותיו להזכיר אותה ואת בן זוגה, תוך שהוא אומר בין היתר על בן זוגה כי הוא "נשוי לשתיים, זה חוק ביגמיה" וכן הקריא הודעות פרטיות ששלח אליו בן הזוג באופן שפגע בפרטיותה של התובעת. עוד נטען בתביעה כי יצחק העניק במה לאשה בשם רות ברונשטיין, שאף היא הוציאה את דיבתם.
מלאכי הגישה את התביעה נגד הרב יצחק, עמותת שופר ומנהל העמותה, בנו של הרב, אליהו יצחק. היא דרשה פיצוי בסך כ-39 אלף שקלים
הנתבעים טענו להגנתם כי הרקע לסכסוך בין הרב יצחק לבן זוגה של התובעת נובע מכך שבן הזוג "חושב כי העולם הנו שטוח (צורת פיתה, כדברי הבלע שלו), ואילו הנתבע 2 [אמנון יצחק, א"פ] סבור, כמו כל אדם שעיניו בראשו, כי העולם הנו עגול". לדברי יצחק, כיוון שלא הסכים לתמוך בטענת העולם השטוח, החל מלאכי להשמיצו.
לגופן של טענות התביעה השיב הרב יצחק כי אכן התייחס ל"אופיו הפסול" של מלאכי, טען כי דיבר על "ביגמיה" משום שהגט שלו מאשתו הראשונה הינו פסול וכי ממילא הטענות של בן הזוג מתבררות בתביעה נפרדת שהגיש ואין מקום לדון בהן בהליך שיזמה האשה.
השופטת יפעת אונגר ביטון קיבלה את התביעה באופן חלקי.
לפי פסק הדין של השופטת אונגר ביטון, הרב יצחק אכן הפר את פרטיותה של מלאכי כשהקריא את ההודעות הפרטיות שקיבל מבן זוגה. לדברי השופטת, המכתבים נכתבו לפני שבן הזוג והרב יצחק נקלעו למחלוקת, וכללו פרטים אישיים, כולל על מצבו הרפואי של בנם.
השופטת דחתה את הטענה כי לא היו אלה מכתבים אישיים וקבעה כי מדובר ב"היתממות גרידא".
לדבריה, "הטון המזלזל בו הוקראו הדברים במהלך ההרצאה שנשא הנתבע 2 [אמנון יצחק] די בו לבדו, כדי להוביל למסקנה שלא הייתה כל תמימות או כוונה להיטיב עם התובעת ובעלה, בעת שהקריא הנתבע 2 את המכתבים האינטימיים הנ"ל ששלח לו הבעל, בפומבי ולאוזני כל".
עם זאת, השופטת דחתה את הטענה כי דברי יצחק על "ביגמיה" מהווים לשון הרע כלפי התובעת מלאכי, שכן האמירה הופנתה לבן זוגה ולא כלפיה. לצד זאת מצאה השופטת אונגר ביטון כי גם פרסום זה הפר את פרטיותה של מלאכי.
את הטענה ללשון הרע קיבלה השופטת ביחס לדבריה של ברונשטיין, שאמרה בין היתר כי בני הזוג מלאכי הם "אנשים שיש בהם חושך" ו"היצר הרע סובב אותם". השופטת דחתה את הטענה פרסום בתום לב, בין היתר בשל ההתנהלות של יצחק כלפי בני הזוג.
"הנתבע 2 דבק בדרך של זלזול בתובעת ובבעלה, הקטנתם והשפלתם ובניסיונות אין ספור להכפיש את שמם, תוך הפיכת חייהם הפרטיים לנחלת הכלל", קבעה. "אילו היה הנתבע 2 מעוניין 'למלא את חובתו המוסרית' ולהזהיר מפני התובעת ובעלה, יכול היה לעשות זאת בצורה מכובדת ובאופן קצר ותמציתי. סביר שאנשי קהילתו היו מפנימים את אזהרותיו גם מבלי שהיה צורך להשתמש בכינויים לעגניים ומכפישים, לרבות ההתנהגות והתכונות שייחסה להם רות".
השופטת חייבה את הנתבעים – יצחק, בנו ועמותת שופר – לפצות את התובעת ב-22 אלף שקלים ובתוספת הוצאות בסך 2,500 שקלים.
67874-06-25