השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מבקש מבית המשפט לדחות ערעור שהגישה רוני חן, מי שהיתה בעבר פעילת ימין קיצוני ב"נוער הגבעות" וסיפרה על התנהלות עבריינית לכאורה של בן גביר. חן ערערה על החלטת בית משפט השלום לסלק על הסף תביעת דיבה שהגישה נגד בן גביר, בטענה שעומדת לו חסינותו הפרלמנטרית.

בספטמבר 2022 הגיש בן גביר, בעת שהיה חבר כנסת, תביעה בסך מיליון שקלים נגד שידורי קשת בע"מ, מגישת "עובדה" אילנה דיין ונגד חן שהתראיינה לכתבה ששודרה ב"עובדה". היתה זו תביעה ראשונה בסדרה של 13 תביעות שהגיש בן גביר בתוך כמה חודשים.

לאחרונה ציין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי מפלגת עוצמה-יהודית, שבראשה עומד בן דביר, הגישה תביעות לשון הרע בשמו בניגוד לכאורה לחוק מימון מפלגות.

על אף שחלפו קרוב לארבע שנים מאז הגיש בן גביר את התביעה, טרם התקיים אפילו דיון מקדמי ראשון. לטענת הנתבעים, העיכוב אינו מקרי אלא תוצאה של טקטיקה מכוונת של סרבול והשהייה שנוקט בן גביר.

כותרות הכתבה ב"עובדה" (צילום מסך)

בשנת 2024, שנתיים לאחר שנתבעה, הגישה חן תביעה בסך 550 אלף שקלים נגד פנחס בר-און, בן גביר ובת זוגו אילה בן גביר, בשל פרסום שפרסם בר-און בעקבות הכתבה והופץ גם על-ידי בני הזוג בן גביר. בפרסום נטען כי חן שיקרה בדבריה ל"עובדה", וזאת תמורת בצע כסף, טענה שלפי חן הינה שקרית ומכפישה.

בכתב ההגנה שהגישו בני הזוג בן גביר ובר-און, באמצעות יוספי מזר, טענו כי הפרסומים שלהם אינם עולים לכדי לשון הרע וממילא מוגנים בהגנות חוק איסור לשון הרע. בנוסף נטען מטעמו של בן גביר כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת חסינותו הפרלמנטרית.

"לחבר כנסת עומדת חסינות מהותית מפני נשיאה באחריות פלילית או אזרחית בגין פעולות הקשורות בתפקידו - חסינות מוחלטת שאינה ניתנת להסרה", טען בן גביר.

מוקדם יותר השנה קיבל השופט אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים את טענות בן גביר וסילק את התביעה נגדו על הסף.

השופט אמיר דהאן (צילום: הרשות השופטת)

"לא יכולה להיות מחלוקת כי תוכן הכתבה בטלוויזיה נשא עמו אפשרות לפגיעה של ממש במעמדו הציבורי של השר בן גביר ואף היה בו כדי להעמיד בספק את יכולתו להמשיך לייצג את הציבור ולהכביד על פעילותו כמחוקק", כתב השופט.

לפי השופט דהאן, "גם אם היה הפרסום הנדון בגדר לשון הרע, וגם אם אמת לאמיתה הרי הוא, ולו מחמת הספק, בגדר שיח פוליטי, ובשים לב שחסינות ח"כ בעבירת ביטוי היא רחבה, נופל ביטוי זה, ולו מחמת הספק, לגדר 'מתחם הסיכון הטבעי' כלומר הפרסום היה הבעת דעה המבקש 'בעת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו כח"כ' לפיכך יש לחסותו תחת החסינות העניינית".

על החלטה זו הגישה חן ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בין היתר טענה חן, באמצעות עורכי הדין תומר ויסמן, אלמוג גיל-אור, יעל זעירא ותמר יחזקאלי, כי בית משפט השלום "שגה בכך שלא נתן משקל ראוי לעובדה שרוני נתבעה קודם לכן על ידי בן גביר במסגרת אותה פרשה ממש". בהקשר זה מפנה חן להחלטת המחוזי חיפה לפני שנים אחדות ולפיה אין לשרה מירי רגב חסינות פרלמנטרית מפני תביעה שהגיש אזרח שנתבע על ידה.

לדברי חן, פסק הדין של השלום בעניינה יוצר "א-סימטריה דיונית חריגה, פוגע בעקרון השוויון בפני החוק, ומעודד שימוש פסול במנגנון החסינות ככלי טקטי". עוד טענה חן, בין היתר, כי חסינות חברי הכנסת לא נועדה "לשמש כלי להפצה מכוונת של דיבה ו'פייק ניוז' או ככלי להשתקה".

לאחרונה הגיש בן גביר את תשובתו לערעור, וזאת באמצעות עו"ד דוד פטר, המייצג גם את הממשלה בשלל הליכים שבהם אינה מיוצגת בידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

לפי בן גביר, כששיתף את הפוסט של בר-און פעל במסגרת חסינותו הפרלמנטרית כיוון שהפרסום מחדש "מהווה יידוע מידי של הציבור אודות אישיותו ודמותו" של השר, פעולה שנכללת במסגרת מילוי תפקידו כנבחר ציבור.

עוד טוען בן גביר כי לא מדובר בתביעה שכנגד אלא בהליך נפרד ועל כן אין מקום להקיש מהפסיקה בעניין מירי רגב.

עו"ד פטר, בשמו של בן גביר, מבקש מבית המשפט "לדחות את הערעור בשתי ידיים" וכן "לפסוק הוצאות משפט לדוגמה ברף הגבוה באופן שיביע מורת רוח שיפוטית".

78494-03-26
39076-04-24