רונן צור מגיב בזעזוע גלוי כשמעמתים אותו עם סוד שרובץ על מצפונם של כמה עובדים לשעבר במשרד ייעוץ התקשורת שלו. "יואב אליאסי, 'הצל', נולד אצלנו במשרד?", הוא אומר בתמיהה, ומיד מאיים: "תגיד למי שאמר לך את זה שייתן לך שיפוי לתביעת דיבה". לטענת צור, שמתמחה בניהול קמפיינים אגרסיביים ונוהג לעבוד עם לקוחות שיחצנים אחרים ידחו על הסף, מדובר בשקר גמור. "בחיים שלי לא דיברתי עם יואב אליאסי, ובחיים שלי לא עבדתי עם יואב אליאסי", הוא פוסק.

ברור מהיכן נובע הזעזוע: בשנים האחרונות צור מנסה להשתחרר מתדמית יועץ הסתרים המומחה להכפשות. החודש, אחרי משחק מקדים ארוך ומייגע, הוא אפילו הודיע רשמית שיתמודד בפריימריז של "הדמוקרטים" – הרשימה המאוחדת של מפלגת העבודה ומרצ, שבה מתמודדים כמה מהפעילים הבולטים שהצמיח השמאל מאז הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית וההכרזה על ההפיכה המשטרית.

כעבור עשרה ימים הודיע במפתיע שהוא מוותר על ההתמודדות. כפי שקורה בעולמות שצור מגיע מהם, רצף המאורעות שהוביל לכך נותר עמום ובלתי מוסבר.

צור מפלרטט עם הרעיון כבר כמה שנים, וגם בהודעת הפרישה שלו הקפיד לא לשלול התמודדות עתידית על משרה פוליטית: "החלטתי: אני לא אתמודד בפריימריז. אבל שלא תטעו לרגע – המלחמה שלי על המהפך במדינת ישראל ממשיכה בכל הכוח!".

אם וכאשר ינסה להתמודד מחדש במסגרת פוליטית שמייצגת את הציבור הליברלי, צור יצטרך להתמודד עם ערימה של קופות שרצים שצבר לאורך הקריירה – כולל ייצוג לוחמני ורצוף תחבולות של לקוחות מהמחנה שפועל כיום לסירוס הדמוקרטיה הישראלית. המשרד של צור היה מעורב בקמפיינים מקארתיסטיים נגד פעילי זכויות אדם, ייצג פוליטיקאים מהליכוד ומהנהגת המתנחלים, עבד עם ראשי המגזר החרדי ואפילו ייעץ בסתר להנהלת השופר השלטוני ערוץ 14. מחלק מהקמפיינים הוא מתנער, באחרים הוא מתגאה.

המקרה של "הצל" משתייך לסוג הראשון. כמי שמתיימר לייצג את השמאל, צור לא יכול להרשות לעצמו להיות מזוהה עם משפיען רשת שצבר פופולריות ועוצמה בזכות הסתה רעילה נגד הציבור הליברלי בישראל – פעיל ימין קיצוני שבשנה שעברה אף קיבל דרגות, רובה ורישיון להקים מיליציה קטנה משר המשטרה הכהניסט איתמר בן-גביר.

רונן צור לא ברא את "הצל" באופן אישי. אף אחד מהעובדים ששוחחו עם "העין השביעית" לא טוען זאת. אבל הם כן מתעקשים ש"הצל" טוּפח כמשפיען רשת במשרד של צור – ושאחד משותפיו הבכירים לשעבר, עופר רוזנבאום, אף נהג להתגאות בכך.

"עופר רוזנבאום, ברגעים של יהירות, היה מסתובב במשרד ומתרברב שהוא יצר את 'הצל' והפך אותו מזמר כושל ללוחם פשיסטי. הוא טען במשך תקופה ש'הצל' זו המצאה שלו", מספר עובד לשעבר במשרד "צור תקשורת". "אני הכרתי כמה מקרים שבהם הם היו צריכים להעלות פרופיל ללקוח שמזוהה עם השמאל, והם נעזרו בשירותיו של 'הצל' כדי לעשות לו מגה-דמוניזציה".

עובד אחר מסביר: "הדיבור במשרד היה שרוזנבאום ו'הצל' היו עושים קומבינות – המשרד היה מארגן תקריות שבהן 'הצל' היה תוקף לקוחות, כי בשורה התחתונה זה טוב להם. תחשוב על זה, אם אתה שמאלן – מה יותר טוב מזה ש'הצל' תוקף אותך?".

אליאסי ורוזנבאום, בשיחות עם "העין השביעית", אישרו שעבדו יחד בתקופה שבה רוזנבאום היה שותף של צור וישב פיזית במשרדו. שניהם מציינים שצור לא היה מעורב בכך באופן אישי. אבל למרות ההכחשות של צור, קשה להאמין ששיתוף פעולה כזה התבצע ללא ידיעתו והסכמתו, כפי שהוא טוען. הפרסומים של אליאסי הופצו ברשת הפתוחה, קידמו קמפיינים גלויים של "צור תקשורת", זכו לחשיפה גבוהה וסיפקו ערך ללקוחות של המשרד.

לדברי אחד מעובדי "צור תקשורת" לשעבר, הפעילות לא הוגבלה למרחב המקוון. "עופר היה משתמש ב'צל' כמתסיס – משלם לו כסף כדי להביא איתו שניים-שלושה אנשים, ולעשות הפגנות", הוא אומר. "לי זה מזכיר את כל מה שקורה היום, בלי קשר לצור, עם דמויות כמו רועי סטאר ומרדכי דוד, שלא פועלים רק על דעת עצמם". אליאסי, ראוי לציין, מסר בתגובה כי מעולם לא שכרו אותו כדי לארגן הפגנה.

פרשת ההמבורגר השמאלני

ב-4 ביוני 2019 צצו בפתח סניפי מקדונלדס בארץ שלטי אזהרה בזו הלשון: "ישראלי שים לב! השטח שלפניך הינו 'שטח M' – שטח בשליטת חברה המחרימה חלקים ממדינת ישראל. הכניסה אליו מהווה תמיכה בחרם". קמפיין הגרילה קיבל מיד הד במדיה חברתית ובעיתונות המקוונת, עם קרדיט לצור ורוזנבאום. לצד רשת ההמבורגריות סומן עוד דמון: עמרי פדן, איש שמאל וממייסדי "שלום עכשיו", שבמשך למעלה משלושים שנה היה גם זכיין מקדונלדס בישראל.

הקמפיין נגד מקדונלדס השתלב באופן מושלם עם מאמצי לובינג שהוביל אז יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון ומהדמויות הבולטות בעסקונה המתנחלית. אבל דגן לא נטל אחריות ישירה על הקמפיין. על הנייר, מי שחולל אותו היה ארגון לא מוכר בשם "פורום נכי צה"ל למען בטחון ישראל" – טריק קבוע במשרד של צור, שמתמחה בשימוש בארגונים חד פעמיים שנועדו להציג קמפיינים כאילו היו יוזמות אזרחיות שצמחו מהשטח.

העילה המוצהרת לקמפיין: מקדונלדס ישראל והבעלים פדן אוחזים ב"אידיאולוגיה שמאלנית רדיקלית" ומחרימים את ההתנחלויות. היה גם עוגן אקטואלי: מכרז ממשלתי להפעלת המבורגריות בנתב"ג, שבדיוק עמד להיסגר. הקמפיינרים פנו לממשלה ודרשו למנוע מחברה ש"מחרימה חלקים ממדינת ישראל" לזכות במכרז הנחשק.

אליאסי, "הצל", הצטרף לקמפיין כבר בבוקר ההשקה. "ענק ענק ענק", הוא חגג בעמוד הפייסבוק שלו. "זה השלט ששמו מחוץ למקדונלדס ברוטשילד תל-אביב! למי שלא יודע, מקדונלדס מסרבים אידיאולוגית לפתוח סניפים ביהודה ושומרון, וזה לא מפתיע כאשר מנכ"ל מקדונלדס הוא עמרי פדן שהיה מהמקימים של 'שלום עכשיו' (תיראו מופתעים). ועכשיו מר פדן רוצה לפתוח סניף בנתב"ג ותושבי יהודה ושומרון זועמים. מה פתאום שמי שתומכים בחרם על ישראל יהיו המסעדה הבשרית היחידה בנתב"ג, שזה הפרצוף של המדינה. הרצחת וגם ירשת?".

בימים הבאים המשיך "הצל" לקדם את הקמפיין באמצעות הבעת גועל ממי שתומך ב"חרם" של מקדונלדס והדהוד הקריאות להחרים את רשת המזון המהיר. בהמשך העלה לרשת תשדיר שהופק באופן מקצועי ובו הכין המבורגר בליווי קריינות שקשרה בין הקציצה של מקדונלדס למונחים טעונים פוליטית כמו "כיבוש", "נכבה" ו"הקו הירוק". בסיום הסרטון טִפטף "הצל" קטשופ על מפת ארץ ישראל, בנקודה שבה נמצאת הגדה המערבית, ואז העביר עליה באיטיות פיסת צ'יפס.

בזמן אמת לא צוין מי עומד מאחורי התשדיר, אך כעבור כמה חודשים הוא צץ בערוץ היוטיוב של "רוזנבאום תקשורת", שמנוהל על ידי רוזנבאום. בשיחה עכשווית עם "העין השביעית" אישר אליאסי שנטל חלק בקמפיין – אחד מכמה שיתופי פעולה שהיו לו עם רוזנבאום בימים שבהם עבד עם צור, וגם אחרי שנפרדו דרכיהם של צמד היועצים.

השימוש הבלתי גלוי במשפיענים לא היה הממד המפוקפק היחיד בקמפיין נגד מקדונלדס. בזמן אמת הועלו בעיתונות תהיות לגבי האותנטיות של ארגון החזית שכביכול הוביל אותו, "פורום נכי צה"ל למען בטחון ישראל", ישות אלמונית שכלל לא נרשמה כעמותה או חברה – אך זהותו של מממן הקמפיין נותרה עלומה. לאחרונה, בשיחה עם "העין השביעית", הודה עובד לשעבר במשרדו של צור כי מאחורי הקמפיין עמדה המועצה האזורית שומרון.

בשורה התחתונה, אגב, הקמפיין נכשל: מקדונלדס ישראל זכתה במכרז של נתב"ג.

קמפיין הפייק החרדי

לפני שיואב אליאסי היה משפיען מצליח הוא היה מוזיקאי לא כל כך מצליח. הוא התפרסם ב-2001 כחצי מצמד ההיפ-הופ "סאבלימינל והצל". הז'אנר כולו השתייך אז לשוליים האלטרנטיביים של המוזיקה הישראלית, ורק החל לעשות את דרכו אל מרכז הבמה. אליאסי ושותפו, קובי שמעוני, הלכו נגד הזרם: הם אימצו את המאפיינים המוזיקליים של ההיפ-הופ, אבל התרחקו מתרבות הנגד.

הם החדירו במוזיקה שלהם תכנים הפוכים, לאומניים ומיליטריסטיים, שהלמו את תפיסות העולם שלהם וגם סיפקו הבטחה להצלחה מסחרית גדולה יותר. אבל הצמד לא החזיק מעמד, ועד מהרה התפרק. "סאבלימינל" נסק לזמן מה, אבל הקריירה של "הצל" נקלעה לדשדוש שכלל גם פשיטת רגל, חובות של מיליונים לשוק האפור והסתבכות בתקריות אלימות – כולל אחת שבה נשפט ונשלח לבצע 100 שעות עבודה למען הציבור.

"הצל" חזר לתודעה באמצע העשור הקודם בזכות שילוב רעיל של התבטאויות מקוונות והופעות ציבוריות מאיימות. פעילי שמאל ותיקים זוכרים עד היום בזעזוע כיצד בקיץ 2014, במהלך הפגנה נגד מבצע "צוק איתן", הגיעו בריונים לכיכר הבימה בתל-אביב והחלו להכות את המפגינים, להשליך עליהם ביצים וחפצים, לרסס אותם בגז מדמיע ולרדוף אחריהם אל תוך בתי קפה.

לתקרית קדם פוסט שפִרסם אליאסי בפייסבוק, שבו הזעיק את עוקביו למקום. לכיכר הגיעו כמה קבוצות של בריונים. את אלו שבאו בעקבות הפוסט שלו כינה אליאסי "האריות של הצל". הוא נטל אחריות על הגעתם, הודה למשטרה ולפעילים של ארגוני העליונות היהודית "להב"ה" ו"כהנא חי" שהגיעו גם הם למקום, אך טען שהאלימות הפיזית החלה רק אחרי שהוא כבר הסתלק.

לימים, בראיונות, תיאר אליאסי את האירוע כנקודת מפנה שבה מצא לעצמו ייעוד מחודש בחיים אחרי כשלון הקריירה המוזיקלית שלו. בשנים הבאות התבלט כאחד הקולות האלימים והמשפיעים בימין הישראלי. הוא המשיך להסית נגד השמאל, והתרחב מפייסבוק לפלטפורמות דוגמת טלגרם וטיקטוק.

הוא ספג תביעות דיבה והחל לקבל יותר ויותר יחס מהזירה הפוליטית. בדיקה של "העין השביעית" מ-2023 העלתה שיאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, מרבה לשתף תכנים מתוך ערוץ הטלגרם שלו, "הימין הלא מתנצל של הצל", שבו יש כיום למעלה מ-300 אלף מנויים. שמו אף עלה במהלך חקירת "תיק 4000", תיק השוחד של ראש הממשלה, כסמכות שבה נתלה יאיר כשהאשים את אתר החדשות "וואלה" בשמאלנות.

כשהעוקבים של "הצל" הלכו והצטברו, הגיעו גם "שיתופי הפעולה". אליאסי כאמור אישר שהיו כאלה עם רוזנבאום והמשרד של צור. כשהוא נשאל על קמפיינים ספציפיים מלבד הקמפיין נגד מקדונלדס הוא אומר שאינו זוכר אותם. אבל הרשת זוכרת.

ב-2019, "הצל" החל לסייע לרוזנבאום בהדהוד של קמפיין בשם "הפרויקט לניצחון ישראל", שעורר סערה תקשורתית קצרת ימים עקב הדפסת תצלומים משפילים של אבו-מאזן ואסמאעיל הנייה על שלטי חוצות. מסר העל היה שאין הבדל בין ארגון הטרור חמאס לרשות הפלסטינית. ב-2020 "הצל" נטל חלק בקמפיין של חברה בשם "אייס תקשורת חכמה", שניסתה להדוף גילויים עיתונאיים על כך שאנשיה רימו לקוחות מעוטי יכולת (הקמפיין נכשל, החברה נסגרה).

את שני הקמפיינים ניהל רוזנבאום, שעבד אז במשרד של צור וחלק איתו את הכנסותיו.

"הצל" סייע גם לקמפיין שהוביל רונן צור למען לקוח חרדי גדול: עיריית בני-ברק. בספטמבר 2020 הופץ סרטון שבו נראה סדרן של רכבת ישראל שכביכול אוסר על חרדים לעלות לקרון. הסרטון עורר סערת רשת ואף גרם לשרת התחבורה, מירי רגב, לשחרר הודעת זעזוע ולדרוש שהמקרה ייחקר. בהמשך הודיע משרדו של צור שמדובר בפרובוקציה שנועדה למחות על אפליית תושבי בני-ברק בתוכנית תחבורתית. "הצל" שיתף את הסרטון, והתנצל אחרי שהתברר שמדובר בפייק ניוז.

אין דבר כזה לקוח רע

צור, כאמור, מכחיש כל קשר לעבודה עם "הצל", ומדגיש שהוא כבר לא עובד עם עופר רוזנבאום. אחרי שנים של עבודה משותפת והערכה הדדית פרץ בין צמד היחצנים סכסוך עסקי שהגיע לערכאות משפטיות וסיפק הצצה נדירה למפעל הנקניקיות. באופן רשמי הסתיימה השותפות בסוף 2021.

אבל גם בלי "הצל", ובלי הקמפיינים נגד הרשות הפלסטינית ו"החרמת" ההתנחלויות, הרזומה של צור כולל עבודה עם מגוון רחב של לקוחות מהמחנה האנטי-ליברלי בישראל – זה שנגדו הוא מצהיר שהוא מעוניין להיאבק בזירה הפוליטית.

החיבור של צור עם המגזר החרדי תואר בהרחבה בתחקיר "שקוף" מ-2025 שבו נחשפו אחורי הקלעים של קמפיין שהוביל למען חסידות גור, החסידות העשירה והחזקה בארץ ושחקנית פוליטית שמיוצגת בכנסת בידי מפלגת יהדות-התורה.

החסידות שכרה את שירותיו כדי להכפיש קבוצה של חסידים שפרשה ממנה על רקע מאבקי הנהגה והגישה הקיצונית של ההנהגה הרבנית, שמתוארת לעתים ככזו שמזכירה את הנעשה בכתות. אם וכאשר ייבחר צור לכנסת, יהיה מעניין לראות כיצד ינהג בנציג הבכיר של החסידות במשכן, יצחק גולדקנופף, ובעסקן העל המסובך בפלילים מוטי בבצ'יק – האנשים שהבוסים שלהם ריפדו את חשבון הבנק של "צור תקשורת".

תחקיר של "דה-מרקר" חשף לקוח חרדי נוסף של צור: איל הכרייה דן גרטלר, ששמו נקשר בעסקאות מושחתות באפריקה. גרטלר נהנה ממעמד של גביר בקרב החרדים – בעל הון שמחזיק בחיים מסגרות קהילתיות של המגזר באמצעות תרומות. ב-2020, כשצור נשאל על כך, הוא סירב לאשר שמשרדו מספק לו שירותים.

בעשור הקודם ייצג צור את גיא כהן, מנכ"ל "בחדרי חרדים", אחרי חשיפת הפרשה הפלילית שבה הוא ועמיתיו ניצלו את כוחו של אתר החדשות והפורומים כדי לסחוט כסף ממסוקרים.

צור ייצג גם את הרב שמואל אליהו, אביו של השר עמיחי אליהו ממפלגתו של בן-גביר, כשהתמודד על משרת הרב הראשי לישראל. אליהו הסתייע בצור כדי להתמודד עם הביקורת שספג אחרי שיוחסה לו קריאה "לנקום בחילונים" ו"להסתער עליהם, לטחון להם את הראש, להחזיר להם את הילדים בתשובה".

בהמשך ספג צור ביקורת ציבורית כואבת, שעדיין רודפת אותו, עקב ההסכמתו לייצג את עבריינית המין הנמלטת מלכה לייפר, מחנכת חרדית שמרצה כיום עונש מאסר באוסטרליה. כחלק מהשירות שהוענק ללייפר, במשרד של צור ניסו ליזום "תחקיר עיתונאי" שישחיר את דמותה של שרת המשפטים דאז, איילת שקד, שמתוקף תפקידה נדרשה לאשר את הסגרתה. גם היוזמה הזאת כשלה.

בשבוע שעבר נחשפה עדותו של אדם שהגיע לראיון עבודה במשרדו של צור ונשאל על ידי המנכ"ל האם יוכל למצוא "מידע" על המתלוננים נגד יהודה משי-זהב, העסקן החרדי הבכיר שהתאבד לאחר שנחשף כאנס סדרתי. צור הכחיש בתוקף שייצג את משי-זהב ואיים לתבוע את העיתונאי שחשף זאת, אבישי גרינצייג.

"רונן צור הוא איש מבריק", מציין בהקשר זה עובד לשעבר במשרדו. "הוא טוב מאוד במה שהוא עושה, והוא הצליח לשתול שורשים מאוד עמוקים בכל גוף תקשורת מרכזי בישראל. אבל רונן צור הוא גם בוס מפחיד עם קשרים מפחידים וקור רוח מעורר פלצות. איש שלא רואה בעיניים. אתה יושב לידו ורועד. ידענו שלא משנה איזה לקוח יגיע למשרד – אם הוא שם מספיק כסף, אנחנו נעבוד איתו".

יחצנות כשוחד, עם חותמת בית משפט

לצור יש היכרות קרובה עם כמה מפרשות ההון-שלטון הפליליות הבולטות של העשורים האחרונים. הוא ייצג את מוריס טלנסקי, העד המרכזי בפרשת מעטפות הכסף של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, וגם את המיליארדר ארנון מילצ'ן במהלך חקירת "תיק 1000", פרשת טובות ההנאה של נתניהו.

הייצוג החל כשמילצ'ן עדיין היה חשוד בנתינת שוחד, ונמשך גם בזמן משפט המו"לים, שבו העידו מילצ'ן ועובדיו. מסמך שנחשף במהלך המשפט מעלה שבשלב מסוים שילם מילצ'ן לצור כ-50 אלף שקל בחודש.

בעבר דווח שצור עובד גם עם גורם שמעורב ב"תיק 4000", שבו נתניהו הועמד לדין על לקיחת שוחד. צור נשאל על ידי "העין השביעית" במי מדובר, אך סירב להשיב.

פרשה פלילית אחרת שצור מנסה להתנקות מכתמיה התגלתה בעקבות חקירת השחיתות ב"ישראל ביתנו", בתקופה שבה מנהיג המפלגה אביגדור ליברמן היה שותף פוליטי של בנימין נתניהו. החקירה המסועפת חשפה תעשייה של שוחד שניזונה מכספים ממשלתיים בהיקף של מיליונים שנותבו לצרכים האישיים של בעלי תפקידים במפלגה, ובראשם סגנית השר דאז פאינה קירשנבאום.

להורדת הקובץ (PDF, 3.34MB)

נתח נאה מכספי השוחד, כ-220 אלף שקל, מצא את דרכו למשרדו של צור ושימש למימון שירותי יחצנות עבור קירשנבאום. השירותים הללו כללו סיוע בקידום "חוקי זועבי", צביר של יוזמות חקיקה שנועדו לפגוע במעמדם של אזרחים ערבים, כולל "חוק ההדחה", שנחקק ב-2016 ושימש מאז את קואליציית נתניהו כדי לנסות להדיח חברי כנסת מסיעת חד"ש, עופר כסיף ואיימן עודה. חלק מהכסף הוזרם הלאה לקבוצת "ידיעות אחרונות" לשם רכישת סיקור מחניף.

הכסף עבר נתיב מפותל: השירותים שהוענקו לפוליטיקאית המושחתת מומנו על ידי עמותת הסטודנטים "איילים". העמותה קיבלה מיליונים מכספי ציבור בזכות "ישראל ביתנו", וכך גמלה למפלגה. כדי לא לעורר חשד, הכסף הועבר מ"איילים" דרך עמותה אחרת – ולא לחשבונות של קירשנבאום או המפלגה, אלא ישירות למשרד של צור.

עובד לשעבר במשרד מסביר שזה חלק משיטה: "חלק גדול מהלקוחות, העבודה איתם לא נעשית באופן מוצהר, לא 'מייצגים' אותם במובן הדוברותי הקלאסי. כלפי חוץ, אף אחד לא יידע שהם עובדים עם 'צור תקשורת'".

צור לא היה חשוד בתיק ולא הועמד לדין, אך בכל זאת ספג ביקורת נוקבת. כשהגיע להעיד בבית המשפט, הוא הגן על העסקה המושחתת. צור טען שהעסקה של קירשנבאום והעמותה היא הסדר טבעי וכשר. הוא כינה זאת "ברית אינטרסים" והעלה את האפשרות שהמשחדים פשוט חשו "פחד במה" ולכן העדיפו שהפוליטיקאית תזכה בחשיפה התקשורתית במקומם.

העובד ממשרדו של צור שהופקד על תיק הלקוח של קירשנבאום, ניסן זאבי, העיד אחרת. "זה היה נראה לי חשוד", אמר זאבי בבית המשפט. "הטריד אותי שגוף שאני לא מכיר הולך לממן את השת"פ הזה עם ynet".

זאבי, כיום אקטיביסט שנאבק למען שיקום הצפון, פרש ממשרדו של צור בעיצומה של העבודה עם קירשנבאום. העדות שסיפק במשפט מהדהדת על רקע השתיקה שגזרו על עצמם רבים מעמיתיו, שחוששים לדבר בשמם על מה שעשו ב"צור תקשורת" גם שנים לאחר שהמשיכו הלאה.

השופט שדן בתיק, ירון לוי, דחה את הפרשנות של רונן צור ופסק שלא מדובר ב"ברית אינטרסים" אלא בהתנהלות פלילית. קירשנבאום הורשעה בלקיחת שוחד בשורה ארוכה של מקרים ונשלחה למאסר ממושך, וצור נותר עם כתם שחור ברזומה: איזה עוד יחצן בישראל יכול לומר ששירות שנתן ללקוח הוגדר בפסק דין חלוט כשוחד בפרשת שחיתות שלטונית?

זיקית פוליטית

כמו רבים מעמיתיו למקצוע, צור הוא פקעת של אינטרסים מנוגדים. הוא משגשג על התפר שבין שני צדי המתרס. "ייצגתי הרבה מאוד מפלגות ימין וגופי ימין, וייצגתי הרבה גופי שמאל, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני עושה שקר בנפשי", אמר בראיון שהעניק ב-2020, אחרי שסיים לעבוד עם בני גנץ.

הדרך של צור לנהל את ניגודי האינטרסים היא חשאיות ומידור מוגבר, אומר עובד לשעבר במשרדו. "ברגע נתון יכולים להיות לרונן שלושה לקוחות שהם יריבים אחד של השני – אבל אף אחד מהם בכלל לא יידע מזה", הוא אומר. "העבודה במשרד מאוד דיסקרטית. יש תיקי לקוחות שרונן בכלל לא מביא למשרד ולא ברור מי מהצוות עובד עליהם, ויש תיקים שרונן לא מערב בהם את הצוות".

היכולת לזגזג בין נאמנויות לא מוגבלת לאופן שבו צור מנהל את חוג הלקוחות שלו. היא מלווה גם את המסע האישי שלו במשעולי הפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות, שבהן התאמץ להיטמע במחנה הליברלי ותקף בחריפות את נתניהו, צור ניסה למתג את עצמו כימני של השמאל. בראיון אחד הצהיר שהוא אוחז בעמדות יותר ימניות מאלו של ינון מגל ועמית סגל. בראיון אחר טען שהוריו היו "בגיניסטים" ושבנערותו פקד אספות של הליכוד והיה חבר בנוער התחייה.

במציאות, את צעדיו הראשונים בתחום עשה צור בלב הממסד השמאלני. בשנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין השנייה, צור הצעיר היה רכז סיעת העבודה בכנסת. בשיחה איתו סיפר שעמד סמוך ליצחק רבין בזמן הרצח. בהמשך ייעץ אישית לשרים ולח"כים מהמפלגה, בהם בנימין בן-אליעזר ויולי תמיר.

ב-2004 עבר לשוק הפרטי. הוא נקלט במשרדו של מוטי מורל, יועץ תקשורת שנודע בשיטות העבודה המלוכלכות שלו ומת בתאונת דרכים ב-2018. הלקוח המפורסם ביותר שלהם היה הנשיא משה קצב, איש ליכוד, בתקופה שבה ניסה להיאבק בחשדות לאונס שלבסוף הובילו אותו להרשעה ומאסר בפועל.

במקביל שימר צור את קשריו עם מפלגת העבודה. מבקריו מהימין אוהבים להזכיר לו שב-2006 הוא אף כיהן מטעמה בכנסת – קדנציה קצרצרה של 82 יום בגרבג'-טיים פוליטי, שבאה לעולם עקב פרישה של חבר כנסת אחר.

אחרי שהסתכסך עם מורל, צור פתח משרד עצמאי. אחד השותפים הראשונים שעבד איתם היה משה קלוגהפט, יועץ תקשורת שנודע לשמצה בחוגי השמאל בזכות חלקו בקמפיין המקארתיסטי של ארגון "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל.

גם המשרד של צור עסק במקארתיזם: קמפיין משרדי מ-2013 ניצל את הרעש שעורר הסרט "חמש מצלמות שבורות", דוקו ישראלי-פלסטיני עטור פרסים על המאבק נגד גדר ההפרדה בבילעין, כדי לקרוא להידוק השליטה הפוליטית בקרנות הקולנוע והקשחת הקריטריונים לקבלת מימון ציבורי.

בבחירות שהתקיימו באותה שנה צור וקלוגהפט עבדו יחד בקמפיין של כוכב עולה בשמי הפוליטיקה הישראלית: נפתלי בנט, הייטקיסט מרעננה שעשה אקזיט נאה והחליט לרוץ לכנסת. אחרי קדנציות קצרות כרל"ש של נתניהו ומנכ"ל מועצת יש"ע, בנט החליט להקים מפלגה חדשה על חורבות המפד"ל.

קלוגהפט וצור סייעו לו בסילוק ההנהגה הישנה. היריב של בנט בבחירות לראשות המפלגה היה זבולון אורלב, איש מפד"ל ותיק. האנשים של בנט ניסו להכתים אותו בשחיתות. צור וקלוגהפט השקיעו מאמצים כדי לעניין את התקשורת בחומר שאסף עבורם חוקר פרטי, שהצביע לכאורה על התנהלות פלילית בקמפיין של אורלב. הם העבירו את המידע לחדשות ערוץ 2 ול"ידיעות אחרונות", אך לא הצליחו להביא לפרסומו. לבסוף נשלח החוקר להגיש תלונה במשטרה.

החוקר הפרטי, ניסים גורן, טען כי פעיל מפלגה קיבל כ-300 אלף שקל כדי לגייס אלפי מתפקדים למען אורלב וניסן סלומיאנסקי, עוד נציג של הממסד הדתי-לאומי הישן. היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בחקירה. רק כעבור חמישה חודשים, הרבה אחרי הניצחון של בנט, החוקר הפרטי מסר למשטרה שמי ששכר אותו היה רונן צור. החקירה נסגרה לבסוף ללא כתבי אישום.

היועץ של ערוץ 14 תובע את ערוץ 14

נראה שהמקרה שממחיש בצורה המובהקת ביותר את הדו-פרצופיות של צור הוא פרשת ערוץ 14, השופר השלטוני של נתניהו. בקיץ 2023, בזמן שצור ניהל קמפיין אישי אגרסיבי נגד הערוץ הביביסטי כחלק מנסיונו למתג את עצמו כמנהיג ליברלי, חשף העיתונאי אבישי גרינצייג שצור נשכר על ידי הנהלת הערוץ וסיפק לו שירותי ייעוץ.

ההתקשרות בוצעה ב-2021, נמשכה כמה חודשים ונשמרה בסוד. הייעוץ של צור עסק, בין היתר, בתופעה שהטרידה אז את אנשי ערוץ 14: ההימנעות של מפרסמים גדולים מרכישת זמן אוויר בערוץ עקב התכנים הקיצוניים המשודרים בו. לפי הדיווח, ששודר בכאן 11, צור ניסה לעזור לערוץ 14 לעורר חרם ציבורי על אותם מפרסמים – קמפיין שהובילו כוכבי הערוץ, ובראשם ינון מגל.

מהחשיפה התברר שבמקביל לשירותי הייעוץ ביקש צור להשתתף כפאנליסט בתוכנית הדגל "הפטריוטים" ואף ניסה למכור לבעל הערוץ, יצחק מירילשוילי, "אתר תחקירים" שהקים במקור כדי להפיץ באמצעותו "כתבות" שיועילו ללקוחותיו. האתר, שנקרא "צ'אנל", נוסד על ידי צור ומנכ"ל משרדו אמיר נאמי ב-2021 ונסגר בטרם הותיר חותם כלשהו מלבד קטטת רשת קצרה ואופיינית בין צור לעיתונאים שמתחו עליו ביקורת.

בהמשך דיווח גרינצייג שבאותה תקופה ייעץ צור גם לקטי שטרית, חברת כנסת מהליכוד. צור הכחיש בתוקף, וניצל את תפקידו במטה משפחות החטופים בניסיון לסחור במידע על המאבק כדי ללחוץ על מערכת החדשות שבה הועסק גרינצייג.

צור גם תבע את גרינצייג אישית בחצי מיליון שקל – אך נסוג בעצת השופט. מיד אחרי ההתקפלות יצא לקמפיין מביך ושקרי שבו טען שדווקא גרינצייג הוא זה שהפסיד. בהמשך נסוג גם מהליך ייצוגי שיזם נגד ערוץ 14, שהיה גולת הכותרת של הקמפיין המיתוג האישי שלו, ואף נאלץ לכסות את הוצאות הערוץ.

במקרה אחר, שנחשף כאן לראשונה, פלונטר הנאמנויות של צור גרם לו לאבד לקוח ממשלתי. בסוף 2018 שכר את שירותיו המשרד לנושאים אסטרטגיים, שבראשו עמד אז השר גלעד ארדן מהליכוד. המשרד, שמאז פוּרק, הופקד על משימה שאפתנית ומעוררת מחלוקת: הקמת רשת גלובלית של תועמלנים סמויים שיעצבו את דעת הקהל העולמית באמצעות מסרים מטעם ממשלת ישראל ובמימונה – אך בלי להסגיר זאת.

הרעיון מאחורי האסטרטגיה של ארדן ואנשיו היה שהסברה מסורתית לא עובדת. יש מסרים שמדינה לא יכולה להרשות לעצמה להפיץ באפיקים רשמיים, והמסרים הרבה יותר אפקטיביים כשהם בוקעים מפיות של משפיענים או ארגונים חוץ-ממשלתיים. הגישה הזאת השתלבה באופן מושלם עם אסטרטגיית ארגוני הקש ובובות הגרב שבה צור מתמחה.

ארדן הקציב למשרד של צור 291 אלף שקל, סכום מכובד, גם אם נתח קטן מתוך תקציב משרדי שבשיאו נאמד במאות מיליונים. הסכום נועד בין היתר למיצוב המשרד כ"מרכז העצבים" של רשת הארגונים, וגם לניהול קמפיין השחרה בינלאומי שתכליתו תוארה כ"פגיעה במוניטין של ארגוני דה-לגיטימציה".

ההתקשרות נועדה להימשך שנה, אך נקטעה אחרי כמה שבועות. במשרד טענו שצור הפר את ההסכם שנחתם איתו, נקלע לניגוד עניינים ופגע ביחסי האמון הדרושים למשימות הרגישות שלשמן נשכר. הסיבה: הצטרפותו לקמפיין הבחירות של בני גנץ, שבדיוק הכריז על הקמת מפלגה חדשה והתמודדות ראשונה על הנהגת המדינה. מתוך הסכום המקורי שהובטח קיבל צור רק 86 אלף שקל.

זה לא היה המקרה הראשון שבו נטען שצור נקלע לניגוד עניינים בעבודתו עם פוליטיקאים: שנים אחדות לפני כן נחשף ב"דה-מרקר" שבזמן שצור ייעץ לשר הפנים אלי ישי ושר החקלאות אורי אריאל, הוא עבד עם גופי לובי שניסו לשנות את המדיניות של כל אחד מהשרים לשם הפקת רווח כלכלי.

לעשות שלום עם הטרור הביביסטי

בתחילת 2023, על רקע המחאה נגד ההפיכה המשטרית, צור האיץ את מאמציו להפוך לנבחר ציבור. הוא הקים תנועה וקרא לה "דגל ישראל". רשימת המייסדים כוללת את מנכ"ל משרדו, נאמי, אחיו הקטן אלעד צור ובתו ליאל, יחצנית חוזרת בתשובה. האג'נדה שבחר לעצמו היתה המאבק ב"טרור הביביסטי" ובערוץ 14, שאותו תיבל במחויבות לשוויון, חירות ומגילת העצמאות – וגם זיקה עמוקה לדת. בהמשך מיתג את הפלטפורמה הפוליטית שלו כ"מכונת הניצחון".

צור חרש את הארץ, נשא נאומים בעצרות מחאה ודיבר בחוגי בית, אבל כעבור חודשיים שינה לפתע כיוון. אחרי שכינה את נתניהו, לוין ושותפיהם "פושעים" ו"חלאות אדם" שמוליכים את ישראל למלחמת אזרחים, קרא לסלקם מהשלטון בכוח, פלירטט עם הפיכה צבאית ואיים שוב ושוב ושוב שהם יסיימו את הקריירה ב"אוברול כתום" – כעת קרא לפשרה.

ב-26 ביולי 2023, ערב ט' באב, הפתיע צור את תומכיו כשהודיע שחייבים לעצור את המחאה נגד ההפיכה. "אני מבקש מגנץ, איזנקוט ומיכאלי. קיומנו ועוצמתנו חשובים מכעסנו. אנא. כנסו כעת לממשלת חירום. החליפו את המטורפים", צייץ. למרות כל מה שאמר על נתניהו ולוין, כעת קרא ל"מחנה שלו" למחול להם ולשלב כוחות.

במין רציונליזציה עקומה, שמתעלמת מהניסיון הכאוב והטרי עדיין של גנץ, הוא שוב טען שרק רוטציה עם נתניהו תביא לסילוקו מהבימה הציבורית. צור חזר על המסר בימים הבאים שוב ושוב, אבל לא הצליח להשפיע על תנועת המחאה. מארגני ההפגנות הודיעו לו שהאג'נדה החדשה שלו לא מקובלת עליהם, וה"תנועה" שהקים איבדה מומנטום והשתתקה. ואז הגיע 7 באוקטובר.

זמן קצר אחרי השבת השחורה רכש צור את אמונן של משפחות החטופים ויחד עם עובדי משרדו הוביל בהתנדבות את הקמפיין הציבורי הגדול בתולדות ישראל. הוא פרש כעבור חודשים אחדים על רקע ביקורת הולכת וגוברת מקרב פעילי המאבק, בנקודת זמן שבה יותר ממאה חטופים עדיין הוחזקו בשבי חמאס.

את ראיון הפרישה שלו ממטה המאבק ניצל כדי להתניע מחדש את ריצתו לכנסת. "האם אני יודע להיות חבר כנסת יותר טוב מרפי השכל שנמצאים בקואליציה? כן. האם אני יודע להיות שר יותר טוב מאלה שנמצאים שם? כן. האם אני יכול לכוון את עצמי לתפקידים הבכירים ביותר בהנהגה הלאומית? אני חושב שכן", אמר ל"ידיעות אחרונות".

"אז מה עכשיו?", שאלה המראיינת, גבי בר-חיים.

"עכשיו אני צריך להתחיל את הדרך לשם", השיב צור.

"הדרך לשם תהיה מורכבת", פוסק עובד לשעבר במשרדו של צור. "למרות הרקע שלו במפלגת העבודה ובמחאה נגד הממשלה, בדעות שלו רונן הוא הרי איש ימין קלאסי, על הספקטרום שבין ליברמן לבנט. מכונת הרעל אמנם תייגה אותו כאיש שמאל, אבל הוא ממש רחוק מהדעות האלה. ובנוסף, בגלל ההפכפכות והזהות של הלקוחות שהוא הריץ למענם קמפיינים בעבר, רונן נתפס כ'שכיר חרב', ולא כאידיאליסט – מישהו שימכור את הציבור תמורת תיק, או דיל. וזה החשש הגדול".

האפיזודה הקצרצרה במפלגת "הדמוקרטים", ופרישתו הבלתי מוסברת של צור מהפריימריז – שבאופן אופייני כללה השמצות מיידיות נגד מי שעד לפני רגע תוארו כשותפיו לדרך – מחזקת את תדמיתו כחתול בשק בואכה סוס טרויאני. האם ינסה בכל זאת להתמודד על מושב בכנסת, במסגרת רשימה אחרת? "כשאחליט אעדכן", מסר צור בתשובה לפניית "העין השביעית".

תגובות

רונן צור טען להגנתו בכמה הזדמנויות שלכל אדם יש זכות לקבל ייעוץ תקשורתי, כפי שגם לעבריינים הגרועים ביותר יש זכות לשכור עורך דין. גם בשיחות עם "העין השביעית" הגן צור על משלח ידו וטען שאין סתירה בין ייצוג לקוחות מהמעגלים של הימין וממשלות נתניהו לבין החלטתו לרוץ לכנסת מטעם מפלגת שמאל או מרכז.

צור סירב להתייחס להיבטים הסמויים של קמפיינים שביצע למען לקוחותיו. בשיחה שבה נשאל על העבודה עם יואב אליאסי, "הצל", הוא הכחיש כל קשר לכך.

"לא דיברתי עם הבנאדם הזה מעולם, ובחיים לא פגשתי אותו. כמה זוהמה אפשר לנסות להטיל?", אמר צור על אליאסי. "אם עופר רוזנבאום עבד איתו במסגרת הפעילויות העצמאיות שלו – אז לבריאות, אין לי מושג. אני לא שמעתי מעופר מעולם שהוא עובד עם הבנאדם הזה. אצלי במשרד לא בראו שום 'צל'. כשעופר עבד אצלי היתה לו חֶברה, הוא עשה פעילויות עצמאיות, והוא עשה פעילויות גם איתי".

צור אמנם השתמש במונח "חברה" כמעין הוכחה לכך שרוזנבאום פעל במנותק ממשרדו, אך האמת מורכבת יותר. בהליך המשפטי שניהל נגדו רוזנבאום נחשפו ההסכמים שנחתמו ביניהם. מההסכמים עולה שה"חברה" של רוזנבאום לא היתה ישות משפטית עצמאית. צור ורוזנבאום ניהלו "שותפות בלתי רשומה" שבמסגרתה כל החלק האדמיניסטרטיבי והפיננסי בוצע על ידי משרדו של צור, ורוזנבאום, שלא הועסק ישירות על ידי המשרד למרות שישב בו, קיבל שכר כקבלן עצמאי והציג את עצמו כראש "רוזנבאום תקשורת מקבוצת רונן צור".

בשיחה עמו טען צור שהעיסוק של "העין השביעית" בקשר בין המשרד שלו לרוזנבאום ו"הצל" הוא חלק מניסיון לסייע למועמד פוליטי יריב בבחירות הקרובות. צור התייחס לתומר אביטל, ממייסדי עמותת "שקוף", שמתמודד כיום על מקום ברשימת מפלגת הדמוקרטים בכנסת (למותר לציין שלאביטל אין כל קשר לתחקיר זה). "אני עובד קשה מאוד, מאוד, נגד אנשים שמאיימים גם על החירות שלך וגם על החירות שלי, והסכינים שלך בגב שלי נמאסו עלי. הבנת? הפעם הבאה תהיה בבית משפט", איים. כאמור, מאז הודיע צור שהוא פורש מהמירוץ.

בשיחה קודמת, שהתקיימה ב-2025, הוצע לצור להתייחס באופן רחב יותר לעובדה ששירת יריבים מובהקים של הציבור הליברלי בישראל. "בתקופה ששימשתי כיועץ מקצועי גם לגופים פוליטיים או ציבוריים-פוליטיים היה לי כלל: אני עובד עם הגופים הציוניים – לא משנה איזה", אמר אז.

כשצוין שעבד בין היתר עם חסידות גור, שאינה ציונית, טען צור שייצג אותה ב"סכסוך פנימי" שאינו קשור לפוליטיקה (בהתייחסות המפורטת שלו לפרשה ניתן לעיין כאן). "לא ייצגתי מפלגות לא-ציוניות מהצד הימני, ולא ייצגתי מפלגות לא-ציוניות מהצד השמאלי", אמר צור. "גם כאשר פנו מפלגות עם ארומה ניאו-נאצית מאוסטריה, עם דמות מאוד-מאוד מוכרת, ורצו קמפיין הלבנה, דחיתי אותן, בעוד שיועצי תקשורת אחרים מישראל כן בחרו לייצג אותם. כמו שפורסם, גם סירבתי לעבוד עבור הקטארים".

על הטענות שלפיהן עבד במקביל עם פוליטיקאים ועם גורמי לובי שפעלו מולם אמר צור שכולם "ידעו הכל מראש", ושהוא לא הסתיר דבר מאף לקוח. את נסיבות הפסקת ההתקשרות שלו עם המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא שלל, וטען שהקשר נפסק משום שבמשרד הוחלט לא ליישם תוכנית למאבק באנטישמיות שהכין. "אף אחד לא אמר לי שזה בגלל שעבדתי עם בני גנץ", אמר צור.

יואב אליאסי, "הצל", אישר בשיחה עם "העין השביעית" שעבד עם רוזנבאום בתקופה שבה היה שותף של רונן צור, אך הוסיף שאינו מכיר את צור אישית ושמעולם לא דיבר איתו או פגש אותו. אליאסי אישר שהיה מעורב בקמפיין נגד מקדונלדס, אך אמר שאינו זוכר את הקמפיינים של עיריית בני-ברק ו"אייס תקשורת חכמה".

את הטענה ששילמו לו כדי לארגן הפגנות הוא מכחיש בתוקף. "זה תלוש מהמציאות, מעולם לא היה דבר כזה, אפילו לא בערך", אמר אליאסי. לדבריו, הוא עדיין עובד עם רוזנבאום. "הוא רובה להשכרה, עשיתי איתו קמפיינים אחי, אני עדיין עובד איתו ורוצה לעשות איתו דברים בעתיד. היום הוא עובד בשביל בן-גביר. אין לי מה להסתיר", אמר.

עופר רוזנבאום אישר גם הוא ששיתף פעולה עם "הצל", שאותו הגדיר כ"חבר", בתקופה שבה עבד בשותפות עם משרדו של רונן צור. לדבריו, מדובר בקמפיינים שהתיישרו עם תפיסת העולם של "הצל" ועם הקהל שלו – אך הוא מנוע מלהתייחס ללקוחות ספציפיים. רוזנבאום הדגיש שהקשר עם "הצל" היה שלו, ולא של צור, ושככל הידוע לו אליאסי וצור לא מכירים זה את זה.

רוזנבאום דוחה את הטענה שהוא זה שיצר את "הצל" כמשפיען רשת. "תודה רבה על המחמאה, יצרתי הרבה דברים מדהימים, אבל אני לא יכול לקחת קרדיט על כך שיצרתי את 'הצל'. הוא עשה דרך מדהימה כדי להפוך למה שהוא היום", אמר.

"אתה יודע מה היתרון הכי גדול שלו לעומת משפיענים אחרים? 'הצל' זה לא רק חשיפה. אנחנו הרבה פעמים בעולמות של הקמפיינים או ניהול מאבקים ציבוריים, משברים, אנחנו מאוד-מאוד מתלהבים מחשיפה, או מלייקים או מתגובות או ווטאבר. הקהל של הצל הוא קהל אחר. זה קהל שאפשר להניע אותו לפעולה. אני לא יכול לחשוב היום על עוד מישהו שיש לו את הכוח הזה".