ה-11.7.2022 היה בסך הכל יום העדות השלישי של הדס קליין, עדת המפתח בפרשה המכונה "תיק 1000", אבל העוזרת לשעבר של המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר כבר הבינה היטב עם מי ועם מה היא מתמודדת.

בשני ימי העדות הראשונים שלה חשפה מידע שומט לסתות על החזירות הבלתי נתפסת של בני הזוג נתניהו ועל היחס האדנותי שהפגינו כלפי המיליארדרים שרצו בקרבתם. אוהדי נתניהו זיהו מיד את הסכנה ומיהרו לתקוף את קליין אישית. מסע ההשמצות נגדה החל.

אחד המהלכים הראשונים היה פרסום תצלום ביתה של קליין בהרצליה, בידי שניים מהקולניים והבוטים שבנאמני נתניהו - אלי ציפורי ואבי וייס. כבר אחרי שני ימי דיון שיתפו השניים את כתובתה האישית של קליין ולגלגו על "התקרבנותה" מעל דוכן העדים. קליין מיהרה להגיש תלונה במשטרה, תלונה שבסופו של דבר הובילה להעמדתם לדין באשמת הטרדתה.

הדיון ב-11.7.2022 היה הראשון אחרי הפרסום של וייס וציפורי והתלונה שהגישה קליין. עוד בטרם נשאלה באותו הבוקר את השאלה הראשונה פנתה קליין לבית המשפט וביקשה את רשות הדיבור.

קליין רצתה לשתף את השופטים בהכפשות שהופנו נגדה, מן הסתם כדי שבית המשפט יעיר לסנגורים. הרי כל תיאוריות הקשר השקריות והמופרכות שהחלו כבר אז להסתובב ברשת, כל ההמצאות בדבר מניעיה ומעשיה כביכול של קליין, כולם כולם התבססו על אמירות וחצאי אמירות שנזרקו לחלל בית המשפט בידי הסנגורים.

עורכי הדין כביכול "רק שאלו שאלות", אך למעשה העמידו תשתית להודעות דוברות מעוותות שיצאו מכיוון ראש הממשלה, תוך שליפת מילה או ביטוי, ניפוחו והוצאתו מהקשרו. הודעות מטעם נתניהו, בתורן, שימשו את אוהדיו הרבים בערוצי התעמולה וברשתות החברתיות כדי להאשים את קליין בכל דבר משקר תמורת בצע כסף ועד למעשי בגידה דמיוניים. "מכונת הרעל" בפעולה.

קליין רצתה לגדוע את התהליך הזה כבר בתחילתו, או לפחות לקבל מהשופטים סיוע בניסיון לעשות כן. היא פנתה אליהם ואמרה: "בפתח הדברים, אני אוכל לומר משהו לבית המשפט?".

"לא", חתכה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ובכך באה הסוגיה לקצה.

אתמול (24.12), ביום העדות השישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התחילה החקירה הראשית בשאלה של הסנגור עו"ד עמית חדד על חתימה שחתם נתניהו בשנת 2010 לאישור שהעניק לשאול אלוביץ' את האפשרות להשתלט על בזק.

"לא היתה לי שום מערכת שוחדית עם אלוביץ' לא לפני ולא אחרי", השיב נתניהו לשאלת סנגורו ואז הוסיף: "מותר לי להעיר כבודכם?". הפעם, השופטת פרידמן-פלדמן לא השיבה בשלילה נחרצת. למעשה, היא לא הגיבה בכלל. כמו בחמשת ימי העדות הראשונים של נתניהו, ראש הממשלה הנאשם שוב קיבל יחס חריג לטובה מבית-המשפט.

כשביקש פעם אחר פעם את רשות הדיבור, כמו במקרה הזה, נענה בשתיקה וניצל זאת כדי להעיר הערות בגנות כתב האישום שהוגש נגדו. "אני חושב שזה די מעניין שהתביעה כללה את האישורים האלה באישומים! איך היא כללה אותם באישומים!", אמר ביחס לאישורים שחתם לאלוביץ'. בית המשפט הסתפק בהצעות שבדיעבד.

"אולי אפשר להתמקד?", הביעה השופטת פרידמן-פלדמן תקווה אחרי שנתניהו סיים את דבריו.

נתניהו, בתגובה, חשף את כוונתו האמיתית ואמר: "אני מנסה להשחיל איזו אמירה כזו, שאומרת שבעצם זה ראיות מזכות. מה זה עושה פה?".

ההצעה של כבוד השופטת פרידמן-פלדמן נדחתה אחר כבוד. כך, גם לאורך כל יום העדות השישי, המשיך נתניהו להשחיל בתשובותיו אמירות בגנות כתב האישום וביקורת על הפרקליטות והחוקרים

"אולי נשאיר את זה לסיכומים?", שבה והעלתה ראשת ההרכב הצעה מטעמה.

ההצעה של כבוד השופטת פרידמן-פלדמן נדחתה אחר כבוד. כך, גם לאורך כל יום העדות השישי, המשיך נתניהו להשחיל בתשובותיו אמירות בגנות כתב האישום וביקורת על הפרקליטות והחוקרים, כשמדי פעם השופטת פולטת בקשה רפה.

בשלב מסוים, כמו בכל אחד מחמשת ימי העדות הקודמים, נכנס לאולם בית המשפט אחד מדוברי נתניהו כשבידו מעטפת "סודי ביותר" ובה פתק. נתניהו קרא אותו וביקש כי בית המשפט יוציא את הדיון להפסקה בתוך רבע שעה. הדחיפות נעלמה לה כרבע שעה מאוחר יותר, כשהגיעה שעת הפסקה.

"אפשר לעצור", אמר הסנגור עו"ד חדד בבוא העת.

"אבל יש לי הערה", אמר הנאשם ראש הממשלה.

"נעשה עכשיו את הפסקת הצהריים", הכריזה השופטת פרידמן-פלדמן מבלי להתייעץ תחילה עם הנאשם. נתניהו לא נרתע.

"כבודכם", אמר, "אני רוצה להעיר הערה אחת נוספת". וכיוון שהשופטים לא מנעו זאת ממנו גם הפעם הוא שב והשחיל אמירה על הראיות הקלושות לדבריו שכלולות בכתב האישום. "צריך להבין, זה אוקיינוס!", הכריז תוך שימוש בדימוי שכבר הציג בימים קודמים, "בתוך האוקיינוס הזה יש כמה איונים כאלה, קטנים", הוסיף, "אבל שכשאתה עולה על האי ומסתכל עליו אתה רואה שגם הוא מורעל".

פרקליטו עו"ד חדד שוב ניסה, בנימוס, לעצור את שטף המילים שיצא מפי מרשו, אך ללא הועיל.

השופטת פרידמן-פלדמן ניסתה גם היא את כוחה. "אני מציעה שתשאיר את העבודה הזו לעורכי הדין", אמרה.

גם על זה היתה לנתניהו תשובה מוחצת: "מישהו אמר לי שאני הליטיגטור של המדינה".

השופטת פרידמן-פלדמן שבה על עצתה להשאיר את עבודת הליטיגציה לליטיגטורים, והוציאה את הדיון להפסקה.

הפעם היחידה לאורך הדיון אתמול שהשופטת פרידמן-פלדמן נקטה עמדה נחרצת נגד ההערות המשמיצות של נתניהו היתה כשראש הממשלה, מתוך שטף דיבור בגנות כתב האישום שהוגש נגדו, העיר לפתע: "יש לכם דוברת עכשיו שרק מתדרכת כאן, כל הזמן מתדרכת את הקו שלכם".

נתניהו, שמגיע לכל דיון מלווה בשלל דוברים, ובהם עופר גולן, טופז לוק ועומר דוסטרי, התייחס בדבריו להילה קובו, דוברת הפרקליטות שמלווה מטעם המדינה את התיק.

ההערה החריגה גרמה לעו"ד חדד להגיד למרשו "ראש הממשלה תעזוב את זה", אולם אחרי שקמה זעקה בספסלי התביעה התמלא חדד רוח קרב ואמר: "אפשר לפתוח את זה, את ההתנפלות של הפרקליטות על השופטים".

"עו"ד חדד!", ניסתה להסות השופטת פרידמן-פלדמן את הסנגור, אך הוא המשיך בשלו: "כל התדרוכים, מה אומרים על השופטים!".

"אני מבקש להבהיר את נקודתי", אמר הנאשם נתניהו, אך השופטת פרידמן-פלדמן קטעה אותו. "כל הנושא הזה לא צריך לעלות עכשיו", קבעה. "אנחנו לא שם. דבר שני אני מציעה עו"ד חדד שתכוון את החקירה".

"זה מה שאני עושה", טען הסנגור.

"זה מה שאתה עושה כל הזמן", אמרה לו השופטת, "אבל אף על פי כן אני מעירה כמה פעמים. אני מבינה את הרצון של מר נתניהו לומר דברים אבל יש לנו מסגרת".

"אני מקבל, אני מקבל", הבהיר עו"ד חדד, "נעשה ונשמע".

"מה שביקשתי להעיר...", פתח שוב הנאשם את פיו.

"לא צריך", ביקש עו"ד חדד, אך נתניהו לא נרתע והעיר את שביקש להעיר מבלי שאיש יעצור אותו ("במידה שהיו פניות שלנו, לטעמי הן הרבה יותר מתונות ממה שאנחנו הספקנו להיחשף כאן היום על ידי גורמים אחרים").

ביבי מעלה זכרונות

בהזדמנויות אחרות הנאשם נתניהו כלל לא ביקש את רשות הדיבור אלא פשוט פתח בנאומים, לעתים בני כמה דקות, על נושאים שקשורים רק בעקיפין לחומר הראיות שבתיק.

כך, לדוגמה, כשנשאל על אירוע ממאי 2014, שבו התבקש בעל השליטה ב"וואלה" לפרסם באתר ידיעה על מפגש של נתניהו ורעייתו שרה עם יתומי צה"ל, פנה אליו עו"ד חדד וביקש: "תספר לי על המפגשים האלה".

נתניהו נענה ברצון ובמשך כמה דקות תיאר את המסורת שנוצרה לה לפני כעשור, כשבכל יום עצמאות הוא ורעייתו נפגשים עם יתומי צה"ל. ראש הממשלה הדגיש חזור והדגש כיצד הוא נפעם כל פעם מחדש מהדרך שבה רעייתו שרה, שעובדת בשירות הציבורי כפסיכולוגית ילדים, סוללת לה דרך אל ליבותיהם של היתומים והיתומות במפגשים הללו. נתניהו הציע לסנגורו להזמין לעדות את המארגנת של המפגשים, יו"ר ארגון האלמנות ויתומי צה"ל תמי שלח, כדי שתספר בעצמה על היכולת המדהימה של רעייתו שרה לפתוח את הלב שלה ואת לבם של הילדים שמולה. משם עבר לתאר כיצד כבר בתחילת שירותו הצבאי חבר טוב שלו מת לו בין הידיים וכיצד ראה לאורך השנים לא מעט מראות קשים ביותר, אולם דבר לא הכין אותו לביקור במחלקת הסרטן בבית החולים לילדים שניידר, שם קפא במקומו ולא הצליח להגיד דבר. היתה זו רעייתו שרה, ניחשתם נכון, שכמו בלא כל קושי התחברה עם הילדים חולי הסרטן, ממש כפי שפתחה צוהר אל ליבם של יתומי צה"ל, וגרמה להם לשתף את הסובבים בכאבם.

ולאורך כל הנאום הזה השופטים לא אמרו דבר. השופט עודד שחם אמנם נראה כמי שמחפש נקודה בחלל האולם שאינה נתניהו כדי להביט בה בריכוז ולהבין סוף סוף מהי משמעות החיים, אולם גם הוא לא קטע את תשובת הנאשם.

נאום באורך דומה נשא נתניהו בהמשך יום העדות כשהתבקש להתייחס לבקשה שהעביר זאב רובינשטיין (ידידם של בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ') אל אלוביץ' כדי שזה יורה לפרסם ב"וואלה" תצלומים מביקור של נתניהו ורעייתו ביפן.

בתגובה לכתבה שהוצגה בפניו על הביקור ביפן הסביר נתניהו כיצד ראה את יפן במפה הגיאו-פוליטית העולמית של אותה תקופה, עם דגש על חשיבותה הכלכלית של המעצמה ממזרח. הוא נזכר במפגש שלו עם ראש ממשלת יפן דאז שינזו אבה - שנרצח, הוסיף - וכיצד סיפר לו שלישראל יש שוק רכבים אדיר, שוק ששמו ווייז, וכיצד בזכות האמירה הזו נוצר "שינוי טקטוני" במעמדה של ישראל בעולם שכן השוק היפני האדיר נפתח בפניה.

עו"ד חדד, שכבר בתחילת הנאום היפני התיישב, משום שככל הנראה הבין מה צפוי להתרחש, נעמד בשלב מסוים מחדש, מסמן לנתניהו כי עליו לחתור לסיום. ראש הממשלה הבין את הרמז שכן מסיפורי יפן עבר שוב להשמצות נגד כתב האישום וסיים בתהייה הקבועה על המופרכות של הטענות נגדו.

נאום ארוך עוד יותר, ותלוש עוד יותר מגוף הראיות, סיפק נתניהו כשהתבקש להתייחס לידיעה אחרת, שהתפרסמה באותו היום שבו התפרסמה הידיעה על המפגש שלו ושל רעייתו עם יתומי צה"ל. הידיעה הזו, תחת הכותרת "לבני נגד נתניהו: 'לא אתן לפגוע בדמוקרטיה'", כלל לא מוזכרת בכתב האישום. אך הסנגור עו"ד חדד הציג אותה כחלק ממאמצי ההגנה להראות לבית המשפט תמונה כוללת של אתר "וואלה" באותה תקופה, זאת כדי להמעיט בחשיבות התכנים שלגביהם יש ראיות כי שונו לבקשת נתניהו וסביבתו.

הידיעה על דברי לבני, שנגעה לכוונת נתניהו לחוקק את חוק הלאום, שימשה את הנאשם כמקפצה לנאום ארוך בן כמה חלקים, קרוב לעשר דקות אורכו, שהחל בחשיבות הגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, המשיך בתיאור מפורט של עוצמתה הכלכלית הגוברת של המדינה והפיתוי שנוצר עקב כך לילידי מדינות אפריקה לנסות ולחדור לישראל, משם עבר לביקור של נתניהו בחומה הסינית ("הצליחה לבלום במידה רבה את הפלישות ממונגוליה") ולתובנה שעליו לבנות חומה דומה בגבול מצרים ישראל. אחר כך באה קפיצה קלה אל הניסיון של צה"ל לשכנע אותו להסתפק בגבול וירטואלי מבוסס תצפיות, ההחלטה שלו שיש צורך לבנות חומה פיזית, ההנחיה הברורה שהוריד לגורמים הרלוונטים לעשות כן ואז מחמאות לפרויקט הנהדר שנבנה בהובלתו.

"ראש הממשלה, אם אתה יכול להתייחס לכתבה גם...", ניסה עו"ד עמית חדד לקדם את מרשו.

"כן", אמר נתניהו, "אני עכשיו בא לכתבה". אבל עוד לפני שהתייחס לכתבה שהוצגה בפניו היה חייב נתניהו לעבור דרך נתוני חדירת המסתננים שירדו לאפס בזכות החומה שבנה ("אפס! אפס!") ואז הגיע לדבר על חוק הלאום, שלדבריו נועד להיות גדר משפטית שתשלים את הגדר הפיזית שבנה. אחרי כמה דקות נוספות של נאום, שבהן הסביר בהרחבה את ההיגיון שבחוק הלאום והדגיש את החשיבות להעניק לכל האזרחים ובוודאי לדרוזים המשרתים בצה"ל את זכויות הפרט שמגיעות להם, השלים נתניהו את דרכו והגיע סוף סוף לכתבה שפורסמה באתר "וואלה", שכאמור כלל לא נזכרת בכתב האישום: "כשציפי לבני אומרת 'לא אתן לפגוע בדמוקרטיה' בגלל חוק הלאום, הרי אם לא הייתי בונה את הגדר הזו לא היתה לך מדינה יהודית ודמוקרטית, הבל, בלה בלה בלה. פשוט הבל".

גם הפעם, לאורך כל התשובה הפתלתלה ומלאת הפאתוס של נתניהו, לא טרחו השופטים להעיר הערה. בקושי העזו לגלגל עיניים. רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם הפכו את אולם בית המשפט שלהם לבמת נואמים של נתניהו, שבו הוא קובע את הכללים, מחליט מתי ידבר ועל מה, גם אם אין לדבריו קשר ישיר לכתב האישום שהוגש נגדו. מותר לנחש שאיש לא יפרסם הבוקר את תצלום ביתם הפרטי של השופטים.

סתירות פנימיות ושקרים בהגנת נתניהו

תוכן העדות ביום השישי תאם לחלוטין את תוכנה בימים קודמים. עו"ד חדד הציג לנתניהו מקרה אחר מקרה מתוך נספח כתב האישום, זה שמפרט אירועים שבהם השתנה התוכן באתר "וואלה" בשל יחסי השוחד הנטענים בין נתניהו לאלוביץ', ואילו העד שב בכל פעם על אותן התשובות ממש: הוא לא ידע שרובינשטיין פנה אל בעל השליטה אלוביץ' או המנכ"ל של "וואלה" אילן ישועה, הוא לא ביקש מרובינשטיין לפנות, הוא לא היה מבקש גם לו רצה להשפיע על התוכן ב"וואלה" שכן יכול היה לפנות ישירות לבעל השליטה, ובכלל אין לו שום קשר לכל הנטען כלפיו. הוא עסוק בעניינים שברומו של עולם, בעוד רובינשטיין, אולי בעידוד רעייתו, מתעסק בזוטות.

עו"ד חדד טען כי ההגנה דילגה על "לא מעט פריטים" שנמנים בנספח לכתב האישום, אך במקביל, כאמור, התעקש לחקור על ידיעות ביקורתיות כלפי נתניהו שלא נזכרות בכתב האישום. "השאלה אם לא מספיק להגיש את זה", ניסתה השופטת פרידמן-פלדמן לשכנע בשלב מסוים את הסנגור. "אנחנו חושבים שלא", היתה התשובה שקיבלה, והוא המשיך.

בחקירת נתניהו מציגה ההגנה את כתב האישום כמסמך מופרך, מלא שגיאות, שדי בגירוד קל של פני השטח כדי לחשוף את הטעויות הרבות שנשזרו בו. אולם גם אם הדבר נכון, הרי שהטענות של נתניהו ובא כוחו מלאות בעצמן סתירות, שגגות והטעיות.

נתניהו שב גם אתמול על הטענה שהוא חתם על האישורים שהעניקו לאלוביץ' הטבות רגולטוריות ששוויין מאות מיליוני שקלים ומעלה מבלי שבכלל ידע על מה הוא חותם. "זה מגיע אלי ואני חותם", הסביר, "אני לא זוכר שאני חותם, אין לזה שום קשר לשום דבר". בחלק אחר מהעדות אמר: "הפרוצדורה שלפיה אני חתמתי היתה פרוצדורה אוטומטית. אם היתה בעיה זה לא היה מגיע אלי".

אולם שלמה ("מומו") פילבר, מקורבו של נתניהו ומי שמינה למנכ"ל משרד התקשורת, העיד במשטרה שנתניהו "לא חותם בלנקו" על מסמכים. לכן, כשהגיעה העת שנתניהו יחתום על אישור עסקת בזק-yes, רגע מפתח מבחינת כתב האישום, הוא חשש שאם לא יגיש בעצמו את הנייר לנתניהו לחתימה, ראש הממשלה ושר התקשורת יתמהמה ולא יעניק את האישור בזמן המתאים לאלוביץ'.

בא כוחו הקודם של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, בנה על האמירה הזו של פילבר קונסטרוקציה לוגית שלמה שמסקנתה היא שנתניהו לא יכול היה לתת לפילבר את ההנחייה שבליבת כתב האישום, להיטיב עם עסקי אלוביץ'. והנה כעת נתניהו בא ומרסק את התזה הזו לרסיסים, כדי להרחיק עצמו מכל מודעות להטבות שהעניק לנאשם 2, אלוביץ'.

בחלק אחר של החקירה טענו עו"ד חדד ונתניהו כי "וואלה" העניק יחס חריג לרעה לבנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, כשנודע כי החל לצאת עם נורבגית. "אני אומר לך ש'וואלה' הוא כלי התקשורת היחיד שעסק בהיותה החברה של יאיר גויה", אמר עו"ד חדד. "עד כמה הדבר הזה, העיסוק בעובדה שהיא גויה, בדת שלה, עד כמה זה בגדר היענות או היענות חריגה?".

"זה פרסום חריג משום שהדיווחים האחרים לפי מה שאמרת ולפי מה שבדקתי בהכנה לעדות לא עסקו בזה", אישר נתניהו את גרסת סנגורו, שבהמשך שב וקבע: "זה המקום היחיד שהצלחנו למצוא את הדברים האלו". אך בפועל הידיעה התפרסמה באתרים רבים, שהזכירו את היותה של הנורבגית גויה, כולל ynet, "הארץ", nrg, mako ואחרים.

הטעות הזו היתה כה בוטה שבהמשך הדיון העיר עו"ד חדד: "בינתיים הספיקו לתקן אותי שהכתבה בעניין הדת של הבת שלך, של בת הזוג של הבן שלך, פורסם גם באתרים אחרים. ב'סרוגים' וגם ב'הארץ'. לא משנה".

כשעו"ד חדד הציג לנתניהו ידיעה תחת הכותרת "הוצאות נתניהו נחשפות: כמה כסף הוציא על טיסות?" הפנה הסנגור את הנאשם לעובדה כי בשולי הידיעה, שמוקדשת כולה לבזבזנות ראש הממשלה, מופיעות גם שתי פסקאות על הוצאות בית הנשיא לשנה החולפת.

"טוב, זה האירוע החדשותי האמיתי", אמר נתניהו. "הפרסום של הוצאות בית הנשיא שהגיעו אז ל-57 מיליון שקלים, באופן משמעותי יותר מבית ראש הממשלה". לדברי נתניהו, ב"וואלה" "קברו" את המידע על הנשיא שמעון פרס. "אחת השיטות זה הקבורה", אמר, "ופה הם עושים קבורה להוצאות בית הנשיא ומעלים את הוצאות הטיסה שלי, שכביכול יש לי שליטה עליהן, אין לי שום שליטה".

לכאורה, עוד הוכחה לעוינות החריגה של "וואלה" כלפי נתניהו. אולם האזכור של הוצאות בית הנשיא בידיעה על הוצאות ראש הממשלה לא היה "קבורה" של האירוע החדשותי האמיתי, שכן כמה שעות קודם לכן הקדיש אותו העיתונאי ממש ידיעה שלמה להוצאות בית הנשיא פרס. האזכור הנוסף לכך בידיעה הנפרדת על הוצאות נתניהו היה אם כן ריכוך של המידע הביקורתי לנתניהו, ריכוך שפעל לטובתו.

כשעו"ד חדד ביקש ממרשו להתייחס לאירוע שבו הוסר מגזין סוף השבוע של "וואלה" כולו מהרשת, בשל שני טורי דעה, מאת אלדד יניב ומנחם בן, טען נתניהו כי מי שעמד מאחורי ההסרה היה בכלל אהוד ברק. "ברק פעל להסיר את זה", הכריז. "מה פתאום זה מופיע בכלל בכתב האישום?! אני אפילו לא יודע על הטורים האלה אבל אם מישהו פעל להסיר את זה לא אני אלא אהוד ברק!  ל-מ-ה  ז-ה  מ-ו-פ-י-ע  ב-כ-ת-ב  ה-א-י-ש-ו-ם??".

בתגובה לבקשת התובעת עו"ד יהודית תירוש להנחות את הנאשם להבהיר מתי הוא מדבר מתוך ידיעה ומתי מתוך הערכה הסביר נתניהו: "ינון מגל העיד על זה גברתי".

"הידיעה שלי לגבי מי ביקש להסיר את זה", פירט הנאשם, "באה מההכנה שעשינו, וראיתי את כל הסיפור הזה שלא הכרתי, וראיתי שינון מגל העיד בצורה מפורשת שברק לחץ, הכה בפטישים כדי שהדבר הזה ירד וזה אכן ירד, וזה בסדר גמור, אני לא בא להתווכח על זה. מצדי מותר לו, אבל השאלה היא האם אני ביקשתי? לא! והאם אני יודע מעדות של עד אחר מי ביקש? כן! ולכן אני תוהה מה אני עושה פה".

אלא שבעדות של מגל אין שום זכר לטענות של נתניהו. לא פטישים ולא מסמרים. מגל אמנם העיד שגם ברק היה מפעיל לחצים על "וואלה" לשינוי הסיקור, כמו פוליטיקאים רבים אחרים, אך בכל הקשור לגיליון סוף השבוע עם הטור של אלדד יניב, כל שמגל עשה הוא לאשר שהטור ביקורתי בעיקר כלפי ברק וכי מי שמרוויח מהורדתו הוא ברק.

אם לא די בכך, הטור הנוסף שבגינו הוסר המגזין, מאת מנחם בן, מזכיר את נתניהו יותר פעמים מאשר את ברק. הטור הוצג לנתניהו כטור חיובי שכן הכותרת שלו היתה "ביבי מלך ישראל, נתניהו נסיך נורבגיה" ובראשו התנוסס תצלום נאה של יאיר נתניהו וחברתו דאז. אולם נתניהו וסנגורו לא צללו לעומק הטור, שם מוזכרת תגובתו של חגי בן ארצי, מי שמוגדר כ"אח המביש, הקנאי והחשוך של שרה נתניהו", שטען שיאיר נתניהו "יורק על הקבר של סבא שלו".

בן אף קרא בטור להתערבות המשטרה בגין איומים של הדוד נגד אחיינו, ובחלק אחר מהטור שיבח במילים חמות את טוריו של אלדד יניב בגנות השחיתות בצמרת הפוליטית, כולל של נתניהו עצמו, תוך שהוא מזכיר את טענתו של יניב ל"דולרים בגרביים (השחורים) של ביבי".

השקר הגדול

לראשונה מאז החלה חקירתו הראשית של נתניהו, הגיע סנגורו לאירוע שבו נוצר קשר ישיר בין ראש הממשלה נתניהו לאיל ההון שאול אלוביץ'. בעל השליטה בבזק וב"וואלה", האתר שאת תכניו רצה נתניהו לעצב לפי האינטרסים שלו.

גם כאן פלט הנאשם שקר קל להפרכה.

היה זה במרץ 2014, כשאב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, הגיש תביעה בסך מאות אלפי שקלים בטענה להתעללות מצידה של שרה נתניהו. ב"וואלה" דיווחו על כך אך בעקבות פניית שרה נתניהו לאיריס אלוביץ', נאשמת מספר 3 במשפט המו"לים, הכתבה הוסרה.

ראש הממשלה נראה כמי ששש לנצל את ההזדמנות כדי להשמיץ את נפתלי. "עוד תהיה לנו הזדמנות לדבר בזאת?", שאל כששמו של נפתלי הוזכר לראשונה. "אולי לחשוף כמה דברים שהתקשורת העלימה לאורך השנים? העלימה דברים מטלטלים, חיכיתי שמונה שנים".

"היתה אופנה", נזכר נתניהו במענה לשאלה על כתבה מ"וואלה" שהוצגה בפניו על הגשת התביעה של נפתלי, "עובדים ממורמרים תובעים את רעייתי, כמו עכשיו שהיא הפכה לשק חבטות כדי לפגוע בי. אבל בהזדמנות זו היתה גם תעשיית כספים, משום שהתקשורת מיד חיבקה כל אחד מהם וכשזה מגיע לבית המשפט מתברר שהדברים הם עורבא פרח".

אולם התביעה של נפתלי לא התבררה כעורבא פרח. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה ופסק לו פיצויים בסך 155 אלף שקלים, לא כולל הוצאות משפט, בין היתר בשל העסקה פוגענית במעון. הערעור שהגישה שרה נתניהו נדחה על הסף, והערעור שהגישה המדינה נמשך בעקבות הערות בית הדין הארצי לעבודה.

אמנם לפני כשלוש שנים נדחתה תביעה שהגישה עובדת המעון שירה רבן בשל פגמים באמינותה, אולם זמן קצר לאחר הגשת התביעה של נפתלי הגיש גיא אליהו, שאף הוא עבד במעון ראש הממשלה, תביעה משלו. ב-2016 חייב בית הדין לפצותו ב-120 אלף שקלים בין היתר בשל "העסקה פוגענית", אשר "באה לידי ביטוי בצעקות, נזיפות, השפלות, דרישות מוגזמות ואף בלתי סבירות; כי שררה במעון אווירה של פחד".

מי שהפך את שרה נתניהו לשק חבטות הוא דווקא נתניהו עצמו, שבמהלך עדותו עד כה חשף כי אחד מקווי ההגנה הבולטים ב"תיק 4000" הוא הטלת האחריות על מערכת היחסים המושחתת עם הזוג אלוביץ' - על אשתו.

למרות זאת, "זה חלק ממסע תעמולה שלילי וגם שקרי", התעקש נתניהו כשנשאל על נפתלי. "על השקרים אני... I reserve the right להציג בפני כבודכם משום שאני חושב שזה מאוד רלבנטי לגבי אופי היחס שקיבלתי מהאתר הזה והעיתונות בכללה, שכשהיא מתגייסת היא מתגייסת כאיש אחד, באופן מונוליטי ואחוד, להציג שקר כאמת".

על רקע הגשת התביעה הראשונה של נפתלי, והדיווחים עליה באתר "וואלה", התקשר נתניהו לאלוביץ'. לפי נתוני התקשורת באותם הימים היו כמה שיחות קצרצרות בין ממעון ראש הממשלה למכשיר הטלפון של אלוביץ', כולל אחת מעט ארוכה יותר, בת דקה ו-27 שניות.

"מה הקשר ככל שיש בין השיחה לבין הפרסומים?", שאל עו"ד חדד.

"אני לא יכול לדעת", השיב נתניהו. "יכול להיות בהחלט שזה קשור, יכול להיות".

"אתה יכול להיזכר באופן פוזיטיבי?", תהה הסנגור.

"לא", אמר נתניהו, "דקה 27, מה אתה יכול לדבר בדקה 27?".

"למה אתה מתקשר אחרי שהכתבה ירדה?", שאל עו"ד חדד.

"אני קובל על כל ההתנהגות של האתר שלו שעושה דברים לא סבירים", השיב נתניהו לפני שפצח שוב בנאום על חוסר הקשר שלו לעשרות הפניות שבאו מצד רובינשטיין ל"וואלה".

בחלקים אחרים של עדותו, אגב, הציג עו"ד חדד בפני נתניהו כתבות מאתר "וואלה" שתוקפות את נתניהו על רקע מדיניותו כלפי איראן, האיום בחרם בינלאומי על ישראל או המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית. נתניהו העיד כי אלו נושאי הליבה, שמעניינים אותו באמת, ולא השטויות שבגינן פנה רובינשטיין לאלוביץ'.

אולם נתניהו לא פנה לאלוביץ' לגבי אף אחת מהכתבות הללו. לפי גרסתו בעדות, הוא ידע שאין טעם שכן אלוביץ' הוא "ימין מבוהל" שלא ישנה את תכני האתר ולא ישתלט על עיתונאיו. "למה לא עסקתי בזה?", שאל את עצמו נתניהו כשהוצגה בפניו כתבה שעסקה באחד מנושאי הליבה הללו, ומיד השיב: "משום שבעיני זה היה חסר תוחלת וגם חסר חשיבות במידה רבה".

ובכל זאת, דווקא בעניין אישי כמו התביעה של מני נפתלי וגיא אליהו, שלא עוסק כלל במדיניותו אלא נוגע ישירות להתנהגות המתעמרת של רעייתו, מצא לנכון נתניהו לחרוג מהמקובל ולפנות ישירות לבעל השליטה אלוביץ'. ולא רק בשיחת טלפון.

כמה ימים לאחר השיחה בין נתניהו לאלוביץ', כך לפי חומר הראיות, התקיימה פגישה אישית בין השניים.

"נראה לי שכל השיחות האלה זה שיחות תיאום", אמר נתניהו, "אני מעריך שזה בין המזכירות לבינו כדי לסדר את הפגישה הזו. והפגישה הזו בוודאי באה גם על רקע הסיפור הזה של נפתלי, שמאוד מאוד הכעיס אותי, וכבודכם אתם רואים שאני עדיין לא לגמרי משוחרר מהתופעה הזו ויהיה לי באמת מה להגיד על זה. אני נותן כאן פרומו".

"נפתלי לא כל כך מעניין אותנו", העיר הסנגור עו"ד חדד.

"האמת והצדק מעניינים אותנו", הכריז נתניהו.

בהמשך העדות שב ונדרש נתניהו להתייחס לפגישה שלו עם אלוביץ' מאותה תקופה, אלא שהפעם התשובה שנתן היתה מעט שונה. "לא עסקתי איתו על סיקור כזה או אחר", הבהיר נתניה ומיד סתר את עצמו. "בטוח שאני מדבר איתו על האתר שלו, ותשנה את הצופן, תהיה אלוביץ', תשתלט על האתר הזה ותכוון אותו לכיוון שלך. ולחליפין אני חושב שאנחנו מדברים כאן על אפשרות של מכירת האתר, הייתי מאוד מעוניין לכוון את זה, וסביר להניח שדיברתי איתו גם על הסיפור של מני נפתלי".

כמה ימים לאחר הפגישה בין נתניהו לאלוביץ', שלגרסת הנאשם לא עסקה בסיקור אבל כן בסיקור של תביעת מני נפתלי, הגיש אליהו את התביעה שלו. שוב נרשמה שיחה בין מעון נתניהו לאלוביץ' והפעם יש גם עדות לכך בתכתובות שנתפסו במכשיר הטלפון של ישועה. "הקודקוד צלצל ישירות", אמר בעל השליטה למנכ"ל.

"אני לא זוכר", אמר נתניהו, "אבל מתוך ההכנה שעשינו די ברור שאני התקשרתי אליו כנראה ביחס לאותה כתבה, שהתפתחה כאן תעשייה". בהמשך העריך נתניהו שהוא "בטח קובל על זה, בטוח קובל על זה עם אלוביץ'", ושב והדגיש כי כשהוא רוצה לפנות לבעל השליטה ב"וואלה" הוא עושה זאת ישירות, ולא דרך מתווכים כמו רובינשטיין.

מבחינת נתניהו, כך לפחות בתפיסת העולם שהוא מציג להגנתו במהלך עדותו, אין כל פסול בפנייה ישירה שלו אל אלוביץ' בנוגע לאופן שבו הוא מסוקר באתר החדשות שבשליטתו.

"אני יכול לעבור ליידיש", התלוצץ נתניהו ואמר באיטלקית: Così fan tutte. "כל הפוליטיקאים נמצאים ביחסי גומלין כל הזמן עם הבעלים", טען ראש הממשלה. "הפוליטיקאים נותנים חדשות ומידע והעורכים נותנים כיסוי או לחליפין, הם מונעים כיסוי. זה מה שקורה כל הזמן, רק 240 שנה. באמת! 240 שנה של היחסים האלה שהפכו פתאום לפליליים במדינת ישראל, כלפי מי שצריך כמובן, אבל זה כל הזמן קורה, ולא רק פה".

נתניהו טען כי הכיר היטב את ארתור סולצברגר, המו"ל של ה"ניו-יורק טיימס" בתקופה שכיהן כשגריר באו"ם שכן הוא "גר קומה מתחתיי". לדברי נתניהו, סולצברגר היה מספר לו על הפניות שהיה מקבל מהפוליטיקאים לשנות את הסיקור. נתניהו הזכיר גם את קתרין גרהאם, הבעלים של ה"וושינגטון פוסט" שגם אותה הכיר לדבריו, ולטענתו גם ממנה שמע דברים דומים.

"אני לא בא לבקר את זה", הבהיר נתניהו, "זו נורמה מוכרת וידועה, וכל מי שיושב פה בתקשורת יודע את זה, גם אם הוא ירכין ראש ולא יודה בזה, זה קורה כל הזמן בלי סוף, זה הנורמה".

בחלק אחר של העדות אמר נתניהו: "אני פעיל ציבור, אני יכול לפנות לבעלים של אתר תקשורת ולהגיד לו שאני רוצה לדון איתו על לתקן כתבות, להעמיד דברים על דיוקם, וכך אני עושה גם עם אחרים".

לדבריו פנה פעמים רבות עוד יותר לשלדון אדלסון ועמוס רגב, בעל השליטה והעורך הראשי של "ישראל היום", משום שידע ש"יש סיכוי שיענו, שיתנו תגובה, שיעשו תיקון עובדתי כזה או אחר". בזמן אמת, יש לציין, נתניהו הצהיר בפני בית המשפט העליון כי השיחות שלו עם אדלסון ורגב היו פרטיות ולא נגעו לענייני סיקורו.

נתניהו התחיל להזכיר בדבריו שפנה גם פעמים רבות לאבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, וכיום ערוץ 12, אולם הסנגור עצר אותו ואמר "בלי ספוילרים".

אלא שבניגוד ליחסי עיתונאי-מקור, שאליהם מתייחס נתניהו, אלוביץ' לא היה עיתונאי ואפילו לא מנכ"ל של חברת חדשות המשמש גם כעורך ראשי. אלוביץ' היה בעל ההון שבאמתחתו בין היתר גם כלי תקשורת. ונתניהו לא היה סתם מקור או סתם פוליטיקאי. מתוקף תפקידו הציבורי היתה לו שליטה על הכרעות כבדות משקל שעבור אלוביץ' היו שוות מאות מיליוני שקלים.

במקביל לפניות של נתניהו לאלוביץ' בטלפון, במקביל לפגישות האישיות שבהן גם לדבריו הוא קבל על הסיקור שהוא ורעייתו מקבלים מהאתר, נתניהו נדרש להעניק לחברה של אלוביץ' אישורים בעלי משמעות כלכלית כבירה.

כשבאתר פרסמו על החברה הגויה של יאיר נתניהו, אביו בנימין נתניהו נדרש לחתום על אישור שאפשר לאלוביץ' להנפיק אגרות חוב נוספות של חברת בי-קום שבבעלותו. אלוביץ', שהיה זקוק נואשות לכסף, חשש שהפרסומים נגד הבן יאיר יגרמו לאב בנימין להימנע מחתימה.

"האם הפרסום הזה השפיע עליך באיזושהי דרך?", שאל עו"ד חדד.

"הוא לא השפיע עלי בשום צורה", השיב נתניהו נחרצות. "אני לא זוכר שהייתי מעורב בו או מודע לו, ביחס לכתבה כזו ספציפית או אחרת, אבל גם אם הייתי מודע זה לא משנה. אני חותם בלי קשר למה שכותבים עלי או לא כותבים עלי. זה העולם של אלוביץ'. אני לא עושה שום קישור. בגלל שמישהו כותב עלי אני אשנה את משפכי הבירוקרטיה? זה בעולם ההזיה של התביעה, ואולי בעולם מקביל, לא יודע מה באמת חשב אלוביץ', אבל זה לא דבר אמיתי".

"ראש הממשלה", שב ושאל עו"ד חדד, "גם למחרת זה הופיע תחת מדור היהדות באתר. איך יכול להיות שזה לא משפיע על החתימה שלך? הרי התביעה מנסה ללמד אותנו שיש קשר בין הכתבות, למה זה לא משפיע עליך?".

"מה פתאום שזה ישפיע עלי?", השתומם ראש הממשלה. "אני מקבל את ההחלטות באופן ענייני, ביחס למדיניות שאני מוביל כראש ממשלה. זו פעולה של רגולטורים, לא פעולה אישית. אני לא פה לקבל סיקור, כתבה כזו או אחרת, זה פשוט בדיחה! וכבודכם, אני מקווה שאולי במהלך המשפט תכירו גם קצת את הרקורד שלי בתור ראש ממשלה ושר אוצר ותבינו עד כמה הדבר הזה משולל כל קשר למציאות".

בהמשך הדיון שוב נשאל נתניהו על פנייה ישירה שלו לאלוביץ' כדי להשפיע על הסיקור ב"וואלה", הפעם שיחת טלפון שיזם ראש הממשלה כדי שבאתר של הטייקון תתפרסם ידיעה על יוזמתו לצמצם את סמכויות נשיא המדינה, כך שתישלל ממנו הסמכות לקבוע מי יקבל את מלאכת הרכבת הממשלה.

במקביל לכתבה שעלתה בעקבות פנייתו של נתניהו לאלוביץ', הופיעו ב"וואלה" כתבות המדווחת על התנגדות ליוזמה. באותה התקופה ממש נדרש נתניהו לאשר לבזק של אלוביץ' למכור את אתר יד 2 במחיר מופקע. "עד כמה העובדה שיש כתבות, שהן בניגוד לכיוון התנועה, השפיע עליך?", שאל הסנגור.

"לא השפיעו עלי כהוא זה", טען נתניהו. "אני חותם על ההחלטות הרגולטוריות במשרד ראש הממשלה או במשרד התקשורת בהמשך בהתאם למדיניות הכוללת ובהתאם לנהלים הפרוצדורליים. איזה קשר יש לזה לסיקור? מה מעניין אותי הסיקור?".

"ראית בהיענות או אי ההיענות שלו משהו שרלוונטי לגבי השאלה איך לפעול בענייני רגולציה?", שאל עו"ד חדד.

"שלילי לחלוטין", השיב נתניהו.

"האם הבנת שאלוביץ', מבחינתו, אולי רואה בזה קשר?", שאל עו"ד חדד.

"שלילי", אמר נתניהו, "לא העליתי על דעתי".

"האם נתת איזו אינדיקציה לאלוביץ' להבין שיש בזה כדי להשפיע?", תהה עו"ד חדד.

"אף פעם לא", השיב נתניהו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.91MB)