החוקר שגבה את עדותה של ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, שולל את הביקורת החריפה שהטיחה במערכת אכיפת החוק במהלך משפט המו"לים. בן-חי שגב העידה על מעורבותה במסכת האירועים המכונה "תיק 4000" – פרשת השוחד שבה, על-פי כתב האישום, העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו הטבות רגולטוריות יקרות ערך לנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של קבוצת בזק. האלוביצ'ים, בתמורה, רתמו למען נתניהו את אתר החדשות "וואלה", שהיה בבעלותם.

מתוקף תפקידה כרגולטורית, בן-חי שגב היתה אחת מכמה גורמים שנדרשו לאשר את אחת הפעולות המרכזיות שביצע נתניהו בפרשה – אישור עסקת המיזוג בין חברת בזק הציבורית לחברת yes הפרטית, מהלך שהיה שווה לבני הזוג אלוביץ' מאות מיליוני שקלים. בן-חי שגב נקראה למשרדי רשות ניירות ערך ב-18 בפברואר 2018, היום שבו חקירת "תיק 4000" נחשפה לעין הציבור. היא שיתפה פעולה עם החוקרים שגבו את עדותה ולא הראתה סימנים יוצאי דופן למורת רוח מאופן ניהול החקירה.

ב-2022, כשהתייצבה בבית-המשפט, בן-חי שגב סיפקה את אחד הרגעים המפתיעים של משפט המו"לים כשהצהירה שאין לה אמון במערכת אכיפת החוק. בשלב מסוים פצחה במונולוג תקיף שנראה כמו ניסיון לפגוע במהימנות הגרסה שמסרה בחדר החקירות, שהזיקה לקו ההגנה של נתניהו: "אני מצטערת מאוד לומר, אבל מכיוון שהתחייבתי להגיד פה את האמת ורק את האמת – החקירה שעברתי היתה חקירה חובבנית, רשלנית ומגמתית, תוך כדי הטלת מורא ופחד, בתנאים אנושיים לא מקובלים שצריכים להטריד כל אזרח במדינת ישראל.

"אי לכך ובהתאם לזאת יימצאו בדברי בחקירה אמירות שהן תוצאה של הטעיה ושל דברים שהוצאו מהקשרם. כשאני ביקשתי בחקירה – וזה מתועד, לשמחתי – את הזכות לעיין במסמכים ובתאריכים, כי ידעתי שהדברים שנאמרים לי הם לא אמת, נתקלתי בסירוב מוחלט. אבל אחרי החקירה חזרתי למסמכים ולניירות שלי, ולכל התיעוד של הדברים, שמתועד אצלי ביי-דה-בוק, ומצאתי שהגזלייטינג שעשו לי בחקירה אולי הצליח בחלקו – אבל הם לא באמת הצליחו למחוק לי את הזיכרון".

הנאשם בנימין נתניהו עם עו"ד כרמל בן-צור מצוות ההגנה שלו (משמאל, למטה). בית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יוסי זמיר)

כעבור חודשים אחדים החליטו השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם, עמיתיו של נתניהו לליכוד, למנות את בן-חי שגב לדירקטורית בחברה הממשלתית דואר ישראל – מהלך שתואר על-ידי גידי וייץ, חושף פרשת "תיק 4000", כחלק מתופעה של "יחס חם" של ממשלת נתניהו לעדים "ידידותיים" שסייעו לקו ההגנה שלו. המינוי טרם יצא לפועל.

היום (27.9), תשעה חודשים אחרי עדותה של בן-חי שגב באולם משפט המו"לים, נשלפה הביקורת החריפה שלה על-ידי צוות ההגנה של נתניהו והוצגה לעד גלעד ורדי, אחד מהחוקרים שגבו את עדותה. "דברים קשים, נכון?", עקצה עו"ד כרמל בן-צור אחרי שסיימה להקריא את המונולוג. לאחר מכן, למקרה שזה לא היה ברור, הבהירה לעד שהדברים הללו מתייחסים ספציפית לחקירה שניהל.

ורדי, רואה חשבון בהכשרתו שמאז 2016 עובד כחוקר ברשות ניירות ערך – ובדרך כלל, לדבריו, מטפל בתיקי חקירה הרבה יותר קטנים, שבמרכזם אי-סדרים בסחר בבורסה – שמר על קור רוח לכל אורך עדותו. "כל מי שמגיע לחדר החקירות, לא משנה באיזה פוזיציה, נמצא בתוך איזו סיטואציה לא נעימה. כמו שאני עכשיו חווה כאן, אגב. לא באתי ליום כיף בספא", השיב לסנגורית.

"שואלים אותך שאלות לא נעימות, גם אם נכונות, וזה בסדר גמור", הוסיף. "זאת הסיטואציה, וכך צריך להבין אותה. אני מבין שהיא חוותה משהו שהיא לא רגילה אליו. בסדר גמור. יפעת היא בחורה מאוד אינטליגנטית, מאוד עצמאית, מאוד דעתנית, שיודעת להגיד מה שהיא רוצה מהמקום שבו היא רוצה להגיד את זה. וכך זה היה גם בחקירה".

גלעד ורדי, חוקר ברשות ניירות ערך, היום בפתח עדותו במשפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

לדברי ורדי, בשום שלב של גביית העדות הוא לא סירב להעלות על הכתב טענות שהעלתה, ולא היתה אפילו בקשה אחת שלה שלא נענתה. הוא סיפר שבן-חי שגב אמורה היתה להגיע לחקירה ב-12:00 בצהריים, אבל איחרה בשעה וחצי. כתוצאה מכך, החקירה הסתיימה בשעה מאוחרת יחסית – בסביבות שמונה בערב. החוקרים הציעו לה לבוא למחרת ולעבור על ההודעה הכתובה שרשמו מפיה, אבל היא התעקשה להישאר ולהשלים זאת עוד באותו הלילה.

"כל התיקונים שהיא ביקשה נרשמו, ולא היו לה שום הערות לגבי המהות של הגרסה שמסרה. היא לא אמרה שמשהו שכתבנו לא נכון או לא מדויק, או שהתעללו בה או עשו לה משהו לא נחמד", אמר ורדי. "ואגב, אני תמיד מעלה את הדברים על הכתב – ולכן במקום אחד שבו היא אמרה 'אתה מכניס מילים לפה שלי' – היה לי מאוד חשוב לרשום את זה, כדי שיבינו שאני רושם גם טענות שהן לא נעימות כלפי".

לדבריו, התהליך שבו עברה בן-חי שגב על ההודעה הכתובה והכניסה בה תיקונים ארך יותר משעה. "זה מלא זמן, אבל זה בסדר גמור", אמר. אם החוקרים לא היו מאשרים בקשה כלשהי, ציין, היה נרשם במפורש שהעדה ביקשה לשנות או להבהיר את נוסח עדותה – לצד הסבר לגבי נסיבות דחיית הבקשה. לכן, לדבריו, לא סביר שהיא ביקשה להתייעץ עם עורך-דין ונענתה בסירוב, כפי שטענה בבית-המשפט, משום שבמקרה כזה הוא היה דואג שהדבר יתועד.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד בן-צור התעכבה במיוחד על הטענה של בן-חי שגב שלפיה לא הוצגו לה מסמכים רלבנטיים במהלך החקירה. הסנגורית ציינה שלושה מסמכים ספציפיים, וטענה שהם לא הוצגו משום שהם סותרים את אחת התזות הבסיסיות של "תיק 4000": שההתגייסות הפלילית של נתניהו למען האלוביצ'ים יצאה מן הכוח אל הפועל באמצעות שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שהפך לעד מדינה.

מסמכים פנימיים של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין מעלים שנתניהו קידם את עסקת בזק-yes כבר בחודשים הראשונים של 2015, עוד לפני מינויו הרשמי של פילבר – בין היתר באמצעות "מכתב ההתנעה", פנייה רשמית ששוגרה לבן-חי שגב ובה הנחה אותה נתניהו לבחון את התנאים הנחוצים לאישור העסקה.

"אני רוצה להציג לך פרופוזיציה שלי, בסדר?", אמרה עו"ד בן-צור לעד. "איך שאני רואה את זה, יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, חקרתם חקירה רשלנית – לא סתם רשלנית, רשלנות רבתי. לא להציג לה מכתב כזה. האפשרות השנייה, שהיא בעיני יותר מטרידה, היא שרציתם לבסס תזה שהקידום של המיזוג מתחיל פחות או יותר מפילבר, ומהטעם הזה היה חשוב לא להראות לה מסמך שהיא חתמה עליו באפריל". המסמך המדובר הוא תשובתה של בן-חי שגב ל"מכתב ההתנעה", שנשלחה לפני מינוי פילבר.

העד דחה את שתי האפשרויות. "קשה לי עם התזה השנייה, שלפיה גלעד ורדי ניסה ליצור תזה בעצמו ולמנוע מנחקרת לראות חומרים כדי שהוא יפתח את התזה הזאת, ינסה למצוא איזו אג'נדה. אני לא יוצר אג'נדות, ואין שום אג'נדה", הצהיר ורדי.

"ולכן אנחנו ברשלנות", טענה עו"ד בן-צור.

"את חושבת שזו רשלנות, אבל יכול מאוד להיות שהיתה סיבה מוצדקת לעניין הזה. אני לא זוכר אותה", השיב ורדי.

מעט לפני כן הציע השופט משה בר-עם הצדקה אפשרית לאי הצגת המסמכים: התוכן שלהם לא סתר את עדותה של בן-חי שגב, ולפיכך לא נמצא טעם לעמת אותה איתם. ורדי לא שלל את האפשרות הזאת, אבל אמר שייתכנו גם הסברים אחרים. "באופן כללי, אנחנו לא מנסים להסתיר מנחקרים פרטים 'מזכים'. להפך, אנחנו רוצים להציג אותם, להתמודד עם זה בזמן אמת ולבחון את ההתנהגות של הנחקר", אמר. "המטרה שלנו היא לגלות את העובדות. אין לנו אג'נדה".

חוקר להב 433 אופיר איכנולד בפתח עדותו במשפט המו"לים, היום בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

מלבד ורדי העיד היום גם אופיר איכנולד, חוקר ביחידה הכלכלית של להב 433 – איש משטרה – שגם הוא נטל חלק בחקירת "תיק 4000". איכנולד הוא בנו של דב איכנולד, מנכ"ל ידיעות-ספרים ושותפו של הנאשם נוני מוזס בהוצאה. דב איכנולד תיווך בין מוזס לנתניהו בסדרה של שיחות סודיות שקיימו ב-2013, כשנה לפני שיחות השוחד של "תיק 2000", ותואר בפיו של מוזס כאיש אמון משותף שלו ושל ראש הממשלה. היום בדיון לא הוזכר הקשר המשפחתי של החוקר, וגם לא העובדה שאביו אמור להופיע בבית-המשפט כעד תביעה.

התביעה זימנה את אופיר איכנולד לצורך טכני, כדי להגיש לבית-המשפט כמה מזכרים שחיבר במרוצת החקירה. לאחר מכן עבר חקירה נגדית קצרה שהנושא המרכזי בה היה חקירתו של איתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת בתקופת "תיק 4000". צפריר נחקר באזהרה, איכנולד ועמיתיו אמרו לו שהוא חשוד במרמה והפרת אמונים ובלקיחת טובות הנאה עבור נתניהו ומקורביו, אך לבסוף לא הועמד לדין.

איתן צפריר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

עו"ד נעה פירר מצוות ההגנה של בני הזוג אלוביץ' ציינה בפני איכנולד שצפריר ביקש מחוקריו שוב ושוב להסביר לו אילו מעשים בדיוק עשה, לטענתם, שהפכו אותו לחשוד בפלילים – והם, לטענתה, נמנעו מלפרט. היום בדיון אמר איכנולד שהחשד היה שצפריר נטל חלק בקידום עסקת בזק-yes, ושהוחלט לחקור אותו באזהרה אחרי שבחקירתו הראשונה מסר גרסה חלקית בלבד, לא שיתף פעולה עם החוקרים ועורר רושם שהוא מנסה להסתיר מידע.

"צפריר לא מסביר בשום מקום שראש הממשלה מנחה אותו לבצע את הדברים האלה, הוא כל הזמן לוקח את החקירה למקומות אחרים. אתה שואל אותו 'מה הפעולות שביצעת', והוא מספר לך על הדואר, על Hot. על עסקת בזק-yes תמיד היה צריך לשאול אותו באופן ספציפי כדי לקבל איזשהן אמירות", אמר איכנולד. "הכל נעשה בחצאי אמירות, ולא כעד שמשיח לפי תומו. הצורה שבה הוא התנהל חיזקה את החשד שיש לו מודעות פלילית בנוגע לאותן פעולות ועובדות".

עו"ד פירר ניסתה להקשות עליו: "לקחתם בחשבון את האפשרות שהוא לא מספר לכם שראש הממשלה הנחה אותו כי אולי לא היתה הנחיה של ראש הממשלה?".

"לקחנו בחשבון, אבל זה לא היה כל-כך סביר כי בסוף הוא מונה על-ידי ראש הממשלה כדי להיות ראש המטה שלו במשרד התקשורת – אז ממי הוא מקבל הנחיות?", השיב איכנולד. "אגב, בסוף החקירה, למיטב זכרוני, הוא מספר על שתי פעמים שבהן דוד שרן פונה אליו ומבקש ממנו לבדוק כל מיני דברים בנושא עסקת בזק-yes". דוד שרן, ציין החוקר, כיהן אז כראש לשכת נתניהו והיה בגדר "סביבת ראש הממשלה" מבחינה פיזית ממש – דלת משרדו היתה צמודה לכניסה ללשכת נתניהו.

"לא היה סביר בעינינו שראש לשכה מטעמו של ראש הממשלה מקבל כל מיני הנחיות מכל מיני כיוונים ולא מהגורם שבעצם מינה אותו", המשיך איכנולד. "מה גם שדוד שרן, כשגביתי את העדות הראשונה שלו, אמר שהוא הבין מאיתן צפריר שהעסקה הזאת חשובה – ולכן ביצע כל מיני פעולות. אז דוד שרן מבין מאיתן צפריר, ואיתן צפריר מבין מדוד שרן – אבל אף אחד לא הבין את זה, כביכול, מראש הממשלה. ובשורה התחתונה מתבצעות הרבה פעולות לבירור העסקה הזאת גם מטעמו של צפריר וגם מטעמו של שרן. וכל אחד מבין מהשני שהנושא הזה חשוב לראש הממשלה".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.22MB)