ז'ק חן, הסנגור של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', עמד באולם משפט המו"לים ולא הצליח לחלץ מהעד תשובות שיועילו לקו החקירה שלו. העד שאותו חקר חן היה אופיר זילברשטיין, חוקר ביחידת להב 433 של המשטרה. הסנגור ביקש ממנו להיזכר בחקירות שביצע במסגרת "תיק 4000", תיק השוחד של ראש הממשלה בנימין נתניהו והאלוביצ'ים.

זילברשטיין לא היה אחד החוקרים המרכזיים בתיק, אבל הוא השתתף בחקירות של כמה עדים בעלי פרופיל גבוה. אלא שבכל פעם שהסנגור הזכיר את שמו של אחד מהם, זילברשטיין אמר שאינו זוכר את מהלך החקירה – וביקש לראות את התמליל.

הסנגור דחה את כל הבקשות, ובין השניים נוצר דו שיח עקר. בשלב מסוים סנט הסנגור בעד: "אני לא מתווכח איתך ואני לא נמצא תחת חקירה שלך בחדר החקירות בלהב 433". זילברשטיין, איש גבוה וסקפטי שבפתח הדיון נהנה לעקוץ את העיתונאים שניגשו לצלם אותו, פלט בשקט תגובה בלתי שמיעה.

הסיטואציה הזעירה הזאת, שבה הטונים עולים בעקבות מחלוקת על עניין חסר משמעות, אִפיינה את כל הדיון שהתקיים אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים

"סליחה?", הזדעק עו"ד חן, "מה אמרת עכשיו?".

"כלום, תמשיך", השיב העד.

"מה אמרת עכשיו?", התעקש עו"ד חן.

"תמשיך", ביקש העד.

"אתה אמרת משהו", אמר עו"ד חן.

"לא אמרתי כלום", חרץ העד.

נדמה שאף אחד באולם חוץ מהסנגור לא קלט את ההערה של זילברשטיין. עו"ד חן טען שהוא שמע היטב את ההערה, אך נמנע מלחזור עליה בקול. אחרי פאוזה קטנה הוא המשיך הלאה. נראה שגם בעיניו לא היה לכך ערך של ממש.

הסיטואציה הזעירה הזאת, שבה הטונים עולים בעקבות מחלוקת על עניין חסר משמעות, אִפיינה את כל הדיון שהתקיים אתמול (20.9) בבית-המשפט המחוזי בירושלים. זילברשטיין, עד תביעה שמשרת כחוקר ביחידה הכלכלית של להב 433 מ-2009, זומן במקור כדי להעיד על עניינים טכניים: נוהלי כתיבת מזכרים וטכניקות לטיפול בחומרי חקירה דיגיטליים כמו כוננים קשיחים וטלפונים ניידים. בחקירה הנגדית שלו גילה זילברשטיין שהסנגור של בני הזוג אלוביץ' מבקש לדבר איתו גם על המהות, ואגב כך מטיל ספק בנקיון כפיו – ונכנס למגננה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לאולם משפט המו"לים במהלך יום עדותו השלישי של ארנון מילצ'ן. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2023 (צילום: אורן בן-חקון)

עו"ד חן ניסה לחזק את אחת התזות המרכזיות של ההגנה, שלפיה חוקרי להב 433 הפעילו לחצים פסולים על עדים כדי לשבור אותם ולגרום להם להעיד עדויות שקר – ובמילים אחרות, להשתמש בהם כדי לתפור תיקים. המונח עצמו, "תפירת תיקים", לא הוזכר, אבל הכוונה היתה ברורה. כשזו נקודת המוצא, קל להציג כל תחבולה ותרגיל חקירה כחלק מקונספירציה זדונית של מערכת אכיפת החוק. כך קרה במקרה היחיד שבו עו"ד חן טרח להציג לעד תמלילים – החקירה של דוד שרן.

דוד שרן, מנאשמי "פרשת הצוללות", מילא תפקידים בכירים בכוורת של נתניהו בתקופה הרלבנטית למשפט. בתיקי האלפים נחקר שרן כעד, וכשהגיע לבית-המשפט בדצמבר 2022 סיפק עדות ששירתה את הנרטיב של ההגנה, כולל נאום תוכחה נגד החוקרים והפרקליטים. כעבור חודשים אחדים קיבל מנתניהו ג'וב: יועץ פוליטי במימון הליכוד.

החוקר אופיר זילברשטיין ניהל את חקירתו השלישית של שרן ב"תיק 4000", שהתקיימה במרץ 2018. אחת המשימות שהוטלו על החוקר היתה לחלץ משרן גרסה לגבי פגישה אישית בהולה שלכאורה קיימו נתניהו ושאול אלוביץ' בבלפור חודשים אחדים לפני בחירות 2015 – הבחירות שבהן גויס אתר "וואלה" של משפחת אלוביץ' למען נתניהו. אחרי הבחירות, נתניהו מינה את עצמו לשר התקשורת וניצל את סמכויותיו כדי להעניק לקבוצת בזק של האלוביצ'ים הטבות רגולטוריות שהיו שוות עבורם לכל הפחות מאות מיליוני שקלים.

אתמול בדיון סיפר זילברשטיין שהוא נערך לאפשרות ששרן יעיד עדות שקר. כהכנה לחקירה הוא עיין בתמלילי החקירות של שרן בפרשת הצוללות, המכונה גם "תיק 3000". "רציתי ללמוד על הבן אדם", סיפר החוקר. "הוא היה חשוד ב'תיק 3000', אז קראתי את החקירות שלו כדי להבין איך הראש שלו עובד".

"למה חשבת ששרן לא יגיד אמת?", תהה עו"ד חן.

"תקרא את העדויות שלו ב'תיק 3000' ותבין", השיב זילברשטיין. "אם תקרא אותן, תראה שהוא עונה לא-אמת".

דוד שרן בפתח יום עדותו הראשון במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כדי לחלץ משרן עדות אמת שתתמוך בממצאי החקירה, בלהב 433 הגו תרגיל: על השולחן בחדר החקירות הונחה ניילונית ובתוכה כמה דיסקים, עם כיתוב שממנו ניתן להבין שמדובר בתצלומי מצלמות אבטחה מהיום והמקום שבו כביכול התקיימה הפגישה של נתניהו ואלוביץ'. זילברשטיין הסביר שהנחת העבודה היתה ששרן יבחין בדיסקים, יסיק שהחוקרים כבר מחזיקים בידם הוכחות לעצם קיומה של הפגישה – וייאלץ לאשר את קיומה כדי לא להסתבך בעדות שקר ולשקוע עוד יותר בבוץ הפלילי. אלא שהדיסקים, אמר זילברשטיין, היו ריקים.

זילברשטיין סיכם עם חוקרת בכירה ממנו, קרן שעשוע, שהיא תיכנס לחדר במהלך החקירה ותבקש להשאיל את הדיסקים – וכך תמשוך את תשומת הלב של שרן. כשעשתה זאת, היא ציינה בקול שמדובר בצילומים מינואר 2015, המועד שבו כביכול התקיימה הפגישה. אלא שבשורה התחתונה, ציין זילברשטיין אתמול בעדותו, הוא לא יודע אם שרן בכלל הבחין בדיסקים ובמסר שניסו להעביר לו באמצעותם.

מעיון בתמליל החקירה עולה שאכן, שרן לא נגס בפתיון. הוא אישר שהתקיימה פגישה בין נתניהו לאלוביץ' במעון הרשמי, אבל אמר לחוקרים שוב ושוב שהוא לא מצליח לחלץ ממוחו תאריך או זיכרון קונקרטי לגבי תוכנה. הוא תירץ זאת באווירה ששררה במעון לקראת הבחירות ההן, שלפי הסקרים אמורות היו להסתיים בתבוסה של נתניהו. "בתקופת בחירות אתה עושה הרבה דברים מעכשיו לעכשיו", אמר שרן. "ממש לא היינו באווירה של 'איזה יופי, יאללה, מעבירים את הבחירות ואנחנו חוזרים לפה', אוקיי? זה היה מלחמת עולם".

ובכל מקרה, אמר שרן לחוקרים, הוא לא נכח בפגישה ולא יודע על מה דיברו בה. נתניהו, לדבריו, לא נהג לשתף אותו בתוכנן של פגישות אישיות – ולכן הוא גם לא ידע בזמן אמת על פגישות הסתרים של "תיק 2000", שבהן נפגש ראש הממשלה עם נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות".

איריס ושאול אלוביץ' באולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד חן, סנגורם של האלוביצ'ים, לא התעכב על תוכן החקירה של שרן. הוא העלה אותה כדי להטיל דופי בעבודת החוקרים. הטענה שלו היתה שזילברשטיין ועמיתיו לא תיעדו את תרגיל החקירה במזכרים שחיברו. זילברשטיין חלק עליו, ובכל מקרה לא נראה שמישהו מלבד הסנגור סבור שהסוגיה אמורה להשפיע בדרך כלשהי על גורל התיק.

טרוניה אחרת של הסנגור התמקדה בכך שהחוקרים אמרו לדוד שרן שהוא אמנם נחקר ב"תיק 4000" כעד, ולא כחשוד, אבל שמעמדו עשוי להשתנות בהתאם להתפתחויות בחדר החקירות. מבחינת עו"ד חן, זהו איום מפורש שנועד להרתיע את שרן ולגרום לו לשתף פעולה עם התזות השקריות של החוקרים.

זילברשטיין שלל בתוקף את הניתוח הזה, וטען שהאמירות הללו דווקא נועדו להרגיע את העד. הוא אמר שיש מקרים שבהם נחקר בלי כוונה מפליל את עצמו אפילו בלי שהחוקרים ינסו לעשות זאת. "קרה למשל בתיק שחיתות שאדם סיפר שהוא עישן גראס", הדגים. לפיכך, המשיך זילברשטיין, חשוב לומר לנחקר מראש שאם יגיע רגע מפליל שכזה – הוא יעודכן מיד לגבי מעמדו בחקירה. "חבל שאיזה פלאח מהצפון, שהוא כולה עד, יגיד דברים שיגרמו לו להיחקר באזהרה", הסביר.

עו"ד חן המשיך הלאה, לנושאים אחרים, אך בשלב מסוים חזר לסוגיה ושלף תרגיל חקירה משל עצמו. "אני חייב להפתיע אותך ולהעמיד אותך על זכויותיך", אמר לעד זילברשטיין.

"מה זה 'להעמיד אותך על זכויותיך'?", התקוממה עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, שמנהלת את עבודת התביעה ב"תיק 4000".

התרגיל של חן עבד. "מה?", אמר הסנגור לתובעת בפליאה מלאכותית, "הוא חווה את זה כאיום? אני לא מבין".

החוקר אופיר זילברשטיין אתמול באולם משפט המו"לים, זמן קצר לפני תחילת עדותו (צילום: איתמר ב"ז)

בחלק אחר של הדיון ניסה הסנגור חן להטיל דופי בחוקר זילברשטיין באמצעות תקרית שכלל אינה קשורה למשפט המו"לים. "אתה נמצא בהליך משמעתי עכשיו?", שאל הסנגור.

"לא", ענה זילברשטיין ביובש.

"אז אתה צפוי לעבור הליך משמעתי", ניסה הסנגור.

"לא", חזר ואמר זילברשטיין.

"נחקרת במח"ש?", שאל הסנגור.

"בעברי, ודאי", אמר זילברשטיין.

"לא בעברך, בנוגע לכניסה לא מורשית לחומר מחשב", התעקש הסנגור.

"זו חקירה שנסגרה מחוסר אשמה", אמר זילברשטיין, ואז פנה לצוות התביעה: "זה תיק אחר, זה בן אדם אחר". עו"ד תירוש מהפרקליטות הבהירה גם היא שמדובר בתיק שנסגר מחוסר אשמה – והסנגור המשיך הלאה. הוא חזר לסוגיה הזאת בסוף הדיון, כשהעד התבקש לצאת לרגע מהאולם. אז גם התברר במה עסקה החקירה: תקרית מ-2015 שבה זילברשטיין, בהוראת קצינה שפיקדה עליו, ביקש מעדה בחקירת שחיתות להיכנס לחשבון האימייל של המנהל שלה לשעבר, להעתיק הודעות עבור החוקרים ולאחר מכן למחוק את עקבותיה.

מה גרם לעו"ד חן לטעון שזילברשטיין נדרש לעבור הליך משמעתי? לדבריו, הוא מתבסס על כתבה שפורסמה ב"וואלה" בחודש מרץ השנה, שבה אמנם נכתב שהמחלקה לחקירות שוטרים סגרה את תיק החקירה – אבל גם צוין שהטיפול במקרה הועבר לפסים משמעתיים. עו"ד תירוש, מנגד, הודיעה שיש בידיה מידע עדכני שנמסר לה בשבוע שעבר, ולפיו זילברשטיין לא שרוי באף הליך חקירתי, פלילי או משמעתי. מיד לאחר מכן נטש עו"ד חן גם את האפיק הזה.

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', אתמול באולם משפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

חלקים אחרים של הדיון סיפקו הצצה לאופן שבו חוקרי להב 433 מטפלים בחומרי מחשב. חוץ מזילברשטיין העיד בנושא זה חוקר אחר, נעם משולמי, שניתח את תוכנם של כוננים קשיחים שנתפסו במהלך חקירת "תיק 4000" ובשלב מסוים ניהל צוות של כחמישה שוטרים שהצליבו בין ההתכתבויות של בכירי "וואלה" והפרסומים באתר ובדף הבית, בניסיון לזהות ולאפיין את ההתערבויות שנעשו למען נתניהו.

התביעה וגם ההגנה לא התעכבו יותר מדי על החלק הזה בעבודתו, והתמקדו בעיקר בטיפול בחומרי מחשב. משולמי, שהיה אז חוקר מתחיל בלהב 433 ומאז עבר לרשות ניירות ערך, סיפר שבתקופה ההיא כשחוקרים היו מקבלים לידיהם מחשב, דיסק קשיח או דיסק און-קי, הם פשוט נהגו לעבור על התיקיות אחת-אחת, להיכנס לקבצים ולבדוק אם יש בהם חומר רלבנטי. טלפונים סלולריים, לעומת זאת, נבדקו באמצעות תוכנה שאִפשרה לבצע בהם חיפוש מפולח לפי מילים ותאריכים. חומרים שזוהו כרלבנטיים הועברו לחוקרים בכירים יותר, והם הכריעו אם לטפל בהם כראיות.

באחד המזכרים שהוצגו על מסכי האולם, שתיעד חיפוש באייפון של אחד מחשודי "תיק 4000", ניתן היה להבחין אילו מונחים החוקרים מחפשים כשהם מקבלים לידם מכשיר כזה. חוץ מהשמות של המעורבים הישירים – נתניהו, בני משפחת אלוביץ' והחברות שהיו בבעלותם, מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה והעורכים הבכירים – הופיעו בו גם שמות של אישים שמעורבים בפרשות האחרות, דוגמת שלדון אדלסון ("תיק 2000") וג'יימס פאקר ("תיק 1000").

מונחים אחרים שהופיעו שם הם המילה "למחוק" על הטיותיה השונות, "סודי" ו"בקשה אישית", ושמות קוד דוגמת "החבר" (נתניהו), "הגברת" (שרה נתניהו) ו"הגדול" (נתניהו או מוזס, תלוי בהקשר).

החוקר נעם משולמי אתמול באולם משפט המו"לים, זמן קצר לפני תחילת עדותו (צילום: חיים גולדברג)

משולמי טיפל בין היתר בחומרים שנשמרו אצל עד המדינה ניר חפץ – הקלטות של שיחותיו עם העד ארנון מילצ'ן, שחלקן כבר הוצגו במשפט, וגם הקלטות שנשאו שמות כמו "נתניהו", "נוחי" (דנקנר) ו"ארקדי גאידמק". לדברי החוקר, מהבדיקה התברר שמדובר בעיקר בראיונות שחפץ ערך בשנים שבהן עבד כעורך בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות" וכעורך הראשי של "מעריב".

אבל אחת ההקלטות היתה של אדם שלא ייתכן שחפץ או הכתבים שהיו כפופים לו ריאיינו במסגרת עבודתם: נוני מוזס.

מוזס, המו"ל הכוחני של "ידיעות אחרונות", לא התראיין מאז שנות השמונים. עד אחר ב"תיק 2000", עורך ynet לשעבר ערן טיפנברון, טען בעבר שיש לו "כספת" על מוזס, כלומר הקלטות שלו – כך על-פי דברים שאמר אילן ישועה (טיפנברון עצמו נשאל על כך על-ידי "העין השביעית" אך סירב להגיב).

האם גם לניר חפץ היתה "כספת" על מוזס? האם הקליט את הבוס שלו בזמן שעבד תחתיו, או שמא עשה זאת בתקופה שבה עבד תחת נתניהו? עו"ד אסף עיסוק מפרקליטות המדינה, שניהל את החקירה הראשית של העד משולמי, הבהיר לו שהוא לא נדרש לפרט לגבי תוכן ההקלטות. משולמי ציית, ורק אמר שהוא האזין להן, הגיע למסקנה שהן עוסקות ב"פריפריה" של החקירה, ולפיכך סיכם את תוכנן בקצרה והעביר את הסיכום הלאה, לדרגים הבכירים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.52MB)