שני ימי החקירה האחרונים שהתקיימו השבוע במשפט המו"לים הוקדשו לסגירת פינות בשתיים משלוש הפרשות הפליליות שנכללות בכתב האישום: "תיק 1000" ו"תיק 2000". בדיון שהתקיים אתמול (30.5) בבית-המשפט המחוזי בירושלים נחקרו שלושה עדים שזימנה התביעה בקשר לסוגיה שולית יחסית הנוגעת לפרשת "תיק 1000", פרשת טובות ההנאה שהורעפו על בני הזוג בנימין ושרה נתניהו.

היקף טובות ההנאה ב"תיק 1000" נאמד בכתב האישום במאות אלפי שקלים – מתנתם של המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שסיפקו לבני הזוג נתניהו סיגרים, שמפניה, תכשיטים, פריטי אופנה יקרים וארוחות שף. כל אותה העת, למילצ'ן היו אינטרסים כלכליים שלנתניהו היתה נגיעה בהם מתוקף תפקידו כראש הממשלה.

אחת ההסתעפויות של "תיק 1000" עוסקת בניסיון של מילצ'ן להאריך את הפטור ממסים שממנו נהנה. בשנת 2013 פנה נתניהו לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, והביע תמיכה במהלך שבמסגרתו יאריך לפיד בעשר שנים את הפטור מתשלום ודיווח מס שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים – סידור שזכה לכינוי "חוק מילצ'ן". היענות של שר האוצר, שלו הסמכות הבלעדית להכריע בסוגיה זו, היתה שווה למילצ'ן הון עתק, שכן תכנוני המס שלו באותן שנים התבססו בין היתר על פטור מדיווח ותשלום מס למדינת ישראל.

לפי כתב האישום, נתניהו אמר ללפיד כי מילצ'ן שוחח עמו בנושא. לפיד שוחח עם מילצ'ן על הסוגיה עוד קודם לכן, בין היתר בפגישה שהתקיימה במרתף ביתו, לשם הגיע המיליארדר עם עו"ד פיני רובין, המתמחה בקידום אינטרסים של האלפיון העליון והחברות הגדולות במשק. אולם לפיד, כך לפי כתב האישום, הבהיר בהמשך למילצ'ן דרך מקורב כי אין בכוונתו לקדם את הארכת הפטור.

אל אולם הדיונים זומנו מאיר בינג, שכיהן בשנת 2013 כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ליאת גרבר, שהיתה אז ממונה על החקיקה וסגנית היועץ המשפטי ברשות המסים; ומשה אשר, שכיהן באותה תקופה מנהל רשות המסים. אשר העיד כי לקראת הכנת תקציב 2013–2014 רשות המסים הציגה עמדה שלפיה יש לבטל את הסעיף המאפשר לשר האוצר להאריך את הפטור, וכן לבטל כליל את הפטור מתשלום ודיווח מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים.

משה אשר, מנהל רשות המסים לשעבר, אתמול מחוץ לאולם משפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

לדברי אשר, כפי שהעיד במענה לשאלות של עו"ד טפת מויאל-רוטשילד מפרקליטות מיסוי וכלכלה, הוא עצמו הציג עמדה זו בזמן אמת לסגן שר האוצר דאז מיקי לוי, לשר לפיד ולמנכ"לית המשרד יעל אנדורן. במסגרת הצעת חוק תקציב המדינה נקבע כי הפטור מדיווח יבוטל כליל, ויחד עמו גם האפשרות להאריכו בעשר שנים. אולם אחרי הקריאה הראשונה הגיעה הצעת החוק לוועדת הכספים, ושם פיצל היו"ר משה גפני את הסעיפים האלה מהתקציב – ובכך נסתם עליהם הגולל.

במהלך החקירה הנגדית שניהל עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, אישר משה אשר כי בין הגורמים שדחפו במקור לחקיקת הפטור היו אנשי משרד העלייה והקליטה, משיקוליהם הלגיטימיים. עוד אישר כי אחד מקודמיו בתפקיד, יהודה נסרדישי, תמך בפטור, וכי כשלעצמה זוהי עמדה לגיטימית.

עו"ד פיני רובין, 2009 (צילום: משה שי)

עו"ד חדד הדגיש בפני אשר שהפטור הונהג בשנת 2008, בתקופת ממשלת אולמרט, כששר האוצר היה רוני בר-און ונתניהו היה יו"ר האופוזיציה. לאחר מכן הציג חדד את פרוטוקול הישיבה שבה דנו בחקיקת הפטור, והראה כי אחד הנוכחים היה פיני רובין, עורך-הדין שליווה את מילצ'ן לפגישה במרתף של לפיד.

"הוא גורם מקצועי, הוא אדם עם ידע", אמר עו"ד חדד על עו"ד רובין, והעד אשר אישר.

"העמדה שלו תמיד היתה שצריך להאריך את הפטור", ציין עו"ד חדד. העד שב ואישר.

"הוא איש מקצוע לפי כל שיטה", המשיך עו"ד חדד.

"אני מניח שזה משתלב באינטרסים הכלכליים שלו, אבל כן", השיב אשר, "המקצוע שלוב באינטרסים".

"או שכן או שלא", העיר עו"ד חדד.

"במקרה הזה כן", התעקש אשר.

עו"ד חדד ביקש לבדוק עם אשר, שכיום עובד כעורך-דין פרטי, האם שינה את עמדתו נגד הפטור ממס. אחרי שאשר השיב בשלילה טען חדד כי כשם שלאשר כעורך-דין פרטי אין בהכרח שיקולים כלכליים המטים את שיקול דעתו, כך ייתכן כי גם לרובין אין שיקולים כאלה (ובלשונו של חדד: הניסיון של אשר "לצבוע את תפיסת העולם של פיני רובין בירוק" אינו נכון בהכרח).

"אני רואה את מי הוא ייצג ומה הוא ייצג, השיחות האלה לא היו בחלל האוויר", אמר אשר.

"אתה לא יודע מה עובר לו בראש", התעקש עו"ד חדד.

"אני מתאר לעצמי איזה תיקים עברו לו בראש", עקץ אשר.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

לאחר מכן חזר עו"ד חדד לפגישה שהתקיימה במרתף של לפיד. הסנגור של נתניהו הדגיש כי הפגישה התקיימה אחרי שאנשי רשות המסים כבר הבהירו ללפיד את עמדתם התומכת בביטול הפטור, ואמרו לו שאין סיבה להאריכו. משה אשר העיד כי אינו מכיר את תוכן הפגישה.

בתרשומת הפגישה ("אצל השר פיני וארנון", נכתב בכותרת) שערכה רותם רולף, שעבדה אז כעוזרת של שר האוצר לפיד, צוין כי יש לפנות למשה אשר לגבי אחד הנושאים שהועלו. אשר העיד כי מעולם לא קיבל פנייה כזו. "פיני רובין מספר שיש אפשרות ששוחח איתך בנושא בעקבות הפגישה עם לפיד. זכור לך משהו?", שאל עו"ד חדד.

"אני לא זוכר שהוא אמר לי שדיבר עם לפיד, אבל עו"ד רובין דיבר איתי לא פעם ולא פעמיים", השיב אשר.

בהמשך ביקש עו"ד חדד מאשר לאשר לו כי גם לו היה יודע שיש לשר לפיד ולמילצ'ן קשרים חברתיים, לא היה רואה בפנייה כזו מעשה בעייתי. "אני לא אמרתי את זה", הבהיר אשר. "היית רואה בזה משהו בעייתי?", שאל חדד. "אם היה אומר לי שיש לו קשרים חבריים..." התחיל אשר להשיב, אך לא השלים את דבריו.

חלק אחר בחקירה הנגדית הוקדש להרחקת נתניהו מכל קשר להחלטה על מתן הפטור, אף שישב בראש ישיבת הממשלה שאישרה את הצעת חוק התקציב. העדים העידו בזה אחר זה כי לא דיברו על כך באופן אישי עם נתניהו. עו"ד חדד טען שנתניהו פעל בניגוד לאינטרסים של מילצ'ן גם במקרים אחרים, למשל שינוי חקיקתי שביצע בשנת 2003, כשהיה שר האוצר, שחייב אנשי עסקים כמו מילצ'ן במס על הכנסותיהם מחוץ לישראל.

הדס קליין, אשת אמונם של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר ועדת מפתח ב"תיק 1000", בפתח יום החקירה הראשון שלה במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

במהלך החקירה הנגדית של אשר הציג עו"ד חדד מענה שהתקבל מהייעוץ המשפטי של משרד הקליטה לגבי מעמדו של מילצ'ן. בהמשך הדיון ביקש עו"ד אלון גילדין, נציג הפרקליטות, שבית-המשפט לא יסרוק את המסמך שכן נכללו בו פרטים אישיים של מילצ'ן כגון טלפון, כתובת ומספר תעודת זהות. גילדין ציין כי בקשתו נובעת מפנייה טלפונית שקיבלה התביעה, שבה הופנתה תשומת לבם של הפרקליטים לכך שבמסמך נכלל מידע אישי.

עו"ד חדד התנגד. "אני רוצה לדעת מי התקשר לתביעה ואמר את הנושא. אני רוצה לדעת האם הגברת קליין התקשרה לתביעה", אמר. "כבודכם, אם אפשר לדעת, חברי אמר שהתקשרו אליו, אני רוצה לברר האם מי שהתקשר אליו זו הגברת הדס קליין".

"סליחה?", התפלאה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים. "צריך להגיד לעד מי התקשר?".

"אנחנו חושבים שזו הגברת קליין", הצהיר עו"ד חדד. "היום התביעה מנהלת את הקשר שלה עם העד מילצ'ן באמצעות הגברת קליין. לטעמנו זה חמור, אנחנו לא חושבים שזה מתקבל על הדעת שהגברת קליין מדברת עם מילצ'ן על המשפט. לא מתקבל על הדעת שיעמדו בקשר עם הגברת קליין, שלטעמנו מרעילה את העד מילצ'ן. אנחנו רואים את המוטיבציה. מילצ'ן לא מגיע לפה, לפחות לפי הפרסומים בתקשורת, לא בגלל בעיות רפואיות אלא בגלל שמפחידים אותו – ומי שמפחידה אותו זו הגברת קליין, שהקשר שלה עם התביעה הוא צפוף לאורך כל הדרך. אמרתי את הדברים, ואנחנו גם נוכיח אותם".

תיק מיוחד

העד המרכזי שזומן לדיון שהתקיים היום (31.5) במשפט המו"לים הוא אליהו ג'סליט, שהועסק כעוזר של עד המדינה ארי הרו בתקופת "תיק 2000" – תיק שיחות השוחד בין נתניהו לנוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". ג'סליט החל לעבוד במשרד ראש הממשלה ב-2009, אחרי שעבד זמן מה במפלגת הליכוד. הוא הועסק כמתאם אירועים וסיורים, וב-2012 פרש לשוק הפרטי. הוא עבד בין היתר בחברת הלובינג 3H Global של ארי הרו, שעומדת במרכז פרשת השחיתות האישית שבה נאשם הרו. ג'סליט אף נטל חלק באחד האירועים שבגינם הרו עומד לדין: קבלת כסף עבור קידום פגישה בין נתניהו לנשיא מדגסקר.

ב-2014, אחרי שהרו שב לעבוד עם נתניהו במשרד ראש הממשלה, הוא גייס בחזרה את ג'סליט ומינה אותו לעוזר האישי שלו. זאת התקופה שבה הצטלבו דרכיו של העוזר עם "תיק 2000". ב-26 באוקטובר באותה שנה התקיימה הפגישה השנייה מתוך רצף של שש פגישות סתרים של נתניהו ומוזס. הרו, מנהל לשכת ראש הממשלה, תיווך בין השניים. יומיים או שלושה לאחר הפגישה ההיא התקשר הרו לג'סליט וביקש ממנו עזרה: להקליט שיחה בינו לבין מוזס שבה יועבר "מסר של תיאום" מנתניהו. לדברי ג'סליט, זה היה מקרה חריג, יחיד במינו, שבו הרו ביקש ממנו להקליט עבורו שיחה.

מוזס קידם באותם ימים את "חוק 'ישראל היום'", שנועד לפגוע במתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות". מחומרי החקירה עולה שמוזס קיווה שיוכל לגייס את נתניהו להעברת גרסה מרוככת או חלופית של ההצעה – בתמורה לשינוי קו הסיקור של "ידיעות אחרונות" כך שייטיב עם נתניהו ויאפשר לו, כפי שאמר מוזס באחת משתי השיחות שהוקלטו, להישאר ראש ממשלה כמה זמן שירצה.

אליהו ג'סליט, עוזרו לשעבר של עד המדינה ארי הרו, היום בפתח עדותו במשפט המו"לים (צילום: איתמר ב"ז)

מעדותו של הרו עלה שנתניהו לא דחה על הסף את ההצעה של מוזס. "קיבלתי שיחה מראש הממשלה, שרצה שאני אעביר מסר למר מוזס", העיד הרו בחקירתו הראשית. "היה דיון סביב חוק 'ישראל היום', או ניסיון להביא את החוק להצבעה. [...] הוא ביקש שאני אעביר מסר שקשור לאותה חקיקה. את הפרטים אני לא זוכר. הדבר היחידי שאני זוכר מזה זה שהוא ביקש להעביר שמר מוזס יפנה לאיתן כבל [מגיש ההצעה], שאיתן כבל יעביר מסר ליריב לוין [יו"ר ועדת הכנסת], וכך יושלם המסר".

ג'סליט אישר שהרו ביקש ממנו סיוע בהקלטת השיחה. "ארי אמר לי שהוא רוצה שאני אקליט שיחה, כי הוא מפחד שמישהו רוצה לסבך אותו ולעשות לו משהו רע", הסביר ג'סליט לחוקרי המשטרה. כשנשאל על כך היום על-ידי עו"ד נועם הירש, שניהל את החקירה הראשית מטעם הפרקליטות, העד אישר את הדברים.

ואולם, ג'סליט אמר שאינו יודע דבר על תוכן השיחה – ואפילו לא יכול לאשר שהאדם שאיתו שוחח הרו, זה שכביכול רוצה "לעשות לו משהו רע", היה נוני מוזס. מהתיאור שלו עולה שהרו יזם שיחת ועידה שבה מוזס לא אמור היה לדעת שחוץ מהרו יש אדם נוסף על הקו. ג'סליט העיד שעשה כמבוקש, וידא שהשיחה מוקלטת, ואז התרחק ממכשיר הטלפון. לאחר מכן, הוסיף, הוא לא האזין לשיחה ולא העביר אותה לאיש. לדבריו, הוא היה בטוח שהמשטרה האזינה לה אחרי שמסר לחוקרים את מכשיר הטלפון שלו. ראש צוות החקירה, מומי משולם, טען מוקדם יותר השנה שהמכשיר לא היה תקין ושלא ניתן היה לשחזר את הקובץ.

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בחודש שעבר באולם משפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

כמו עדי תביעה אחרים, גם לג'סליט היה חשוב להביע תרעומת על מה שהוא תפס כהתנהלות פסולה של חוקריו, שבשום שלב לא חקרו אותו כחשוד בפלילים. ג'סליט טען שהמשטרה השתמשה נגדו ב"פגסוס", הרוגלה הנודעת לשמצה של חברת NSO, והתלונן שהחוקרים שהתייצבו אצלו בבית כדי לגבות ממנו עדות הניחו בצד "תיק גב כבד" שעמד "ישר מאוד". ג'סליט הסיק שבאמצעות התיק הזה הם מקליטים ומצלמים את השיחה. לדבריו, כששאל אותם ישירות: "אתם מקליטים?" – השיבו לו "אולי".

השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה ממנו לדייק ולציין האם הוא יודע בוודאות שהתיק כלל מכשיר הקלטה או מצלמה – או שמא מדובר בהשערה. ג'סליט השיב שהוא לא ראה את המכשיר עצמו, אבל התעקש: "זה מכשיר הקלטה, אני לא צריך לראות אותו פיזית".

לטענתו, אחרי שהחוקרים עזבו את ביתו הבחין ששכחו מאחור את התיק – ואז הרים אותו, נוכח שהוא "תיק מיוחד" וכבד מהרגיל, ושבאחת מהדפנות שלו יש חרך שבו לדבריו ממוקמת העינית של המצלמה. הוא יצא עם התיק כדי להחזירו לחוקרים, ואז, לדבריו, גילה אותם על המדרגות. ג'סליט שיער שהם חיכו שם כדי לבדוק אם ישיב להם את התיק מיוזמתו – והניח שאם לא היה עושה זאת, הם היו נכנסים בעצמם פנימה כעבור כמה רגעים ואוספים את הציוד.

ניכר שלדעתו מדובר בתרגיל חקירה. "בסיטואציה הזאת שאלתי אותם בפירוש: 'באמת לא הקלטתם?'. והם פשוט הלכו", אמר. בהמשך, בתשובה לשאלות שהציגו לו עורכי-הדין חדד וגילדין, אמר ג'סליט שאינו זוכר קטעים מהחקירה – אבל שהם יכולים פשוט לבדוק בצילום הווידיאו, שבוודאי קיים. שני הצדדים, ההגנה והתביעה, הצהירו שאין בידיהם תיעוד כזה.

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה (משמאל) ועו"ד עמית חדד מצוות הסנגורים של הנאשם בנימין נתניהו באולם משפט המו"לים, יולי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

מבחינת ההגנה, רגע המפתח של העדות הגיע כאשר נשאל ג'סליט על זימונו ליחידת להב 433 בדצמבר 2015 כדי להעיד במסגרת חקירת פרשת 3H. עו"ד חדד שאל אותו אילו שאלות הציגו לו החוקרים בנוגע לנתניהו. ג'סליט השיב: "הם שאלו לגבי סיגרים, אם ראש הממשלה קיבל מתנות, או הגברת, שאלו 'האם ראית משהו לא בסדר'". לדבריו, באותה הזדמנות שאלו אותו גם אם יש לו "הקלטות".

עו"ד חדד חגג את האמירות הללו. "שמענו פה היום עדות מעניינת מאוד על זה שבזמן חקירת 3H חקרו אותו על סיגרים, על שמפניות, על הקלטות", אמר לשופטים. המשמעות, מבחינת סנגורו של נתניהו, היא שהמשטרה חקרה את טובות ההנאה שהומטרו על ראש הממשלה כבר ב-2015, כש"תיק 1000" בתצורתו הנוכחית עוד לא נולד, ובלי האישורים הנחוצים. "אנחנו ביקשנו את החומרים של 3H ולא נתנו לנו", אמר חדד, "אמרנו לכבודכם כבר – ב-3H מסתתרת האמת המרה ביחס לתיק הזה".

לקראת סוף הדיון התבקש ג'סליט לצאת מהאולם לכמה רגעים כדי שעורכי-הדין והשופטים יוכלו לדון באחת ההתנגדויות לגבי השאלות שהוצגו לו. לאחר מכן נקרא חזרה פנימה ושמע מהשופטת פרידמן-פלדמן שעדותו תמה, ושהוא יכול ללכת לדרכו.

ג'סליט לא מיהר לעשות זאת. הוא אמר שהוא לא חש בנוח עם חלק מהעדות, ושיש דברים שברצונו להוסיף. השופטת, וגם עורכי-הדין משני הצדדים, הבהירו לו שזה לא מקובל – ושתפקידו רק לענות על שאלות, ולא להצהיר הצהרות. ג'סליט האזין להם, ואז קם ממקומו, אסף את חפציו והלך לכיוון הדלת כשעל פניו הבעה שמשדרת אכזבה עמוקה.

מסמכי הקבינט

אחרי עדותו של ג'סליט עלו להעיד שלושה רואי חשבון שטיפלו בענייניו הכספיים של ארנון מילצ'ן: מרגלית ממן, ישראל אמינוב וראם גור. העדויות של שלושתם היו טכניות, והתמקדו באישור של פרטים שהופיעו במסמכי הנהלת חשבונות ובתיאור מנגנון הבקרה הקפדני של מילצ'ן על הוצאותיו הפרטיות.

עורך-הדין שחקר אותם מטעם נתניהו, ישראל וולנרמן, ניסה לחלץ מרואי החשבון פרשנות להוצאות של מילצ'ן על שמפניה, סיגרים ואירוח – אבל העדים ציינו שהם לא קיימו קשר ישיר עם מילצ'ן, ושהם טיפלו בניירת ולא בסחורה או בשירותים שרכישתם תועדה בניירת. לכן גם לא יכלו לדעת אם הסיגרים וארגזי השמפניה נועדו לצריכה עצמית או לחלוקה לגורמים חיצוניים כמו שרה ובנימין נתניהו.

עו"ד וולנרמן הצליח לגרום לשניים מהעדים, אמינוב וגור, לאשר שיהיה זה חריג אם יתברר שנרכשו מכספו של מילצ'ן סיגרים בעשרות הזדמנויות ובסכום כולל של למעלה ממאה אלף שקל – ובלי שהרכישות יזכו לתיעוד כלשהו במסמכי הנהלת החשבונות. וולנרמן ציין שהוא מתייחס לרכישות מחנות הסיגרים "הקבינט" בהרצליה, בהנהלת יעקב "קוקי" גרשוני, שלטענתו אינן מתועדות כלל במסמכי ריכוז ההוצאות שערכו רואי החשבון, וגם לא בחשבוניות ובתיעוד נוסף. "כל זה לא קיים", קבע וולנרמן.

הנאשם בנימין נתניהו עם עו"ד ישראל וולנרמן בבית-המשפט, מאי 2022 (צילום: יוסי זמיר)

חרף הקביעה החד-משמעית של עו"ד וולנרמן, בדיקת "העין השביעית" מעלה שבפועל דווקא יש תיעוד חשבונאי לרכישות שבוצעו מ"הקבינט", וחלקו גם הוצג בבית-המשפט. באחד המסמכים החשבונאיים שהוגשו בשלב מוקדם יותר של ההליך תועדו כעשרים רכישות כאלה, ובהזדמנויות אחרות הוגשו גם חשבוניות.

למעשה, אפילו במסמך שהציג וולנרמן היום באולם יש שורה אחת שמתעדת רכישה מחנות הסיגרים שלטענתו אין כל זכר לרכישות שנעשו ממנה: עסקה מ-2014 בסך 2,350 שקל שבה נרכשו עבור מילצ'ן 25 סיגרים מסוג "פרטגס" – אחד ממותגי הסיגרים שלטענת התביעה נרכשו באופן קבוע מכספם של מילצ'ן ופאקר כדי לספק את הרגלי העישון של נתניהו.

בשבוע הבא לא יתקיימו דיונים במשפט המו"לים.

להורדת הקובץ (PDF, 2.06MB)

להורדת הקובץ (PDF, 1.43MB)

67104-01-20